בחמש הדקות הראשונות עדיין הורגש הלם. אבל אחר כך, ככל כשמג'יק ג'ונסון ליהג את דרכו החוצה מהלייקרס במשך קרוב לשלושת רבעי שעה, הלסתות חזרו למקום ואפשר היה להיזכר גם בשלל התקדימים שהפכו את נאום העזיבה הביזארי לקצת פחות מפתיע.
בפעם ההיא שהחליט שמאס בשרטוט תרגילים ונטש בלי הסברים את הספסל של הלייקרס אחרי 16 משחקים בלבד ב-1994, למשל;
בפעם ההיא שהשיק טוק שואו חדש ונוצץ ב-1998, רק כדי לעזוב אותו ללא התראה מוקדמת אחרי שמונה תוכניות, במקרה אחר;
בפעמים ההן אחרי הפרישה שדילג בין עסקים, בין תפקידים, מקפריזה לקפריזה;
מג'יק ג'ונסון הוא נוטש סדרתי. כשם שנהג לתפוס את שחקני ההגנה שמולו לא מוכנים במסירות עם עין עקומה כשחקן פעיל, הוא נוהג להפתיע את הקולגות, לפעמים גם את מעסיקיו, בחיים שאחרי;
יש שיאמרו שהתפטרות הפתע שלו השבוע מתפקידו כנשיא הלייקרס, במסיבת עיתונאים מאולתרת ובלי להודיע לאיש מראש, היא אקט שכל כולו זועק התרסה. מנגד, רבים אחרים יטענו במידה רבה של צדק: זה רק מג'יק ג'ונסון עושה מג'יק ג'ונסון.
עוד בנושא
זעזוע בלתי צפוי בלייקרס: מג'יק ג'ונסון הודיע על התפטרות
"מג'יק מעולם לא היה מחויב לתפקיד": הדרמה מאחורי הקלעים
דירוג מצטייני העונה ב-NBA, כולל ה-MVP יאניס אנטטוקומפו
כיאה לאיש שהומצא על שמו תואר שנתי מיוחד לשחקן עם שיתוף הפעולה הטוב ביותר עם התקשורת, מג'יק ג'ונסון מנדב מידע לכל דורש בכל פעם שמעמידים מולו מיקרופון. מצד שני, אפילו מסיבת העיתונאים הבלתי נגמרת שלו הותירה כמה קצוות פתוחים. האם באמת עזב יום בהיר אחד רק בגלל שהוא "ציפור חופשייה שלא מסוגלת להיות כבולה באזיקים"? האם באמת לא התריע בפני ג'יני באס על ההחלטה מתוך מבוכה, כפי שטען, או שהיתה זו דרך יצירתית במיוחד לבוא איתה חשבון על החלטות שרצה לבצע ולא איפשרה לו? מדוע פספס כל הזדמנות להביע תמיכה ברוב פלינקה, שמונה על ידו לג'נרל מנג'ר?
ביממה שאחרי ההתפטרות, צפים מעל פני השטח עוד ועוד סיפורים. ב"אתלטיק" העלו את הסברה שמה שהניע אותו לפעולה היה תחקיר נשכני שעומד להתפרסם נגדו ב-ESPN, בו גוללו אנשים שעבדו תחתיו מסכת של השפלות ואיומים מצידו. מבעד לכריזמה הנוטפת והאישיות המלבבת, מסתתר איש עסקים ממולח וחסר רחמים שתבע מעובדיו את מה שהוא לא היה מסוגל לעשות - מסירות מוחלטת לעבודה, שיפור מתמיד, למידה משגיאות. הקורבן הנוח ביותר היה לוק וולטון, שככל הנראה היה הסובל העיקרי. בפגישה המפורסמת ביניהם באוקטובר, שעונה הרבה יותר להגדרה של שיחת נזיפה, צווח עליו "סתום את הפה המזוין שלך" כשניסה לספק הסברים.
גם עם ג'יני באס, "אחותי האהובה" - כפי שהגדיר אותה לא אחת - היחסים היו סבוכים ומותחים, על אף הניסיון לייצר אידיליה. בארצות הברית דווח שבפגישה האחרונה בין מג'יק לבאס, פחות מיממה לפני ההתפטרות, התגלעו מחלוקות בנוגע לעתידם של לוק וולטון וה-GM רוב פלינקה. מג'יק רצה לא רק את ראשו של וולטון אלא גם את זה של מי שאמור היה להיות איש סודו, ובאס המליצה נגד למרות שלא הטילה וטו. כמו כן, מתברר שלפני זמן רב היו בין השניים חיכוכים: זה התחיל כשמג'יק העדיף לבחור בדראפט 2017 את דיארון פוקס על פני לונזו בול, ההעדפה האישית של באס, ורק החריף כשהמחלוקת ביניהם דלפה לתקשורת.
"מג'יק הבהיר לג'יני שלא הוא היה זה שהדליף את המידע לתקשורת, אבל אין ספק שזה גרם לקרע ביחסים", נכתב ב"אתלטיק". לא שמנדט מלא למג'יק היה גורם לדברים להיראות אחרת, אם להסתמך על הדיווחים מארצות הברית על הרגלי העבודה הקלוקלים שלו. למרות שזו חכמה בדיעבד, מג'יק ככל הנראה לא נועד למשרה התובענית שלקח על עצמו, אולי מתוך חוסר מודעות להיקף העבודה שתידרש ממנו. נשיא בקבוצת NBA כיום איננו רק תואר של כבוד. הוא נקנה במאות שיחות טלפון, בטווית קשרים עם אנשי כדורסל ברחבי העולם, בעבודה מאומצת סביב השעון. אולי בימים עברו שמו של מג'יק, הקסם האישי שלו וכושר השכנוע שלו היו מספיקים. כיום, התכונות החיוביות הללו לבדן לא מסוגלות לסחוב מועדון על הכתפיים, בטח לא מועדון עם היסטוריה עשירה והווה בעייתי כמו הלייקרס. ברוב המוחלט של המקרים, לא מדובר במשרה שיכולה להתאים לשחקן עבר אגדי ואיש עסקים משגשג - כזה שכבר הרוויח יותר מדי, תרתי משמע. את המשימה הזאת ראוי להטיל על כתפיים צרות יותר, כאלה שעדיין נותר להן מה להרוויח.
מג'יק ככל הנראה למד את הלקח. גם אם ידגדג לו לחזור אי פעם ללייקרס או לכל קבוצה אחרת ב-NBA, קרוב לוודאי שזה לא יהיה בכובע של מנהל. עבור הלייקרס, ייתכן שמדובר בהזדמנות פז לפתוח דף חדש. הנטישה של מג'יק היא האות לג'יני באס לחדול מלנהל את הלייקרס כאילו היתה עסק משפחתי. בשנים האחרונות, במיוחד מאז שהפכה באס רשמית לבעלים, המועדון התנהל כמו מועדון חברים: מג'יק, שהגדיר את אביה של ג'רי באס כ"אב השני שלי", קיבל עמדת מפתח במועדון; תחתיו מונה רוב פלינקה, שהיה ביחסים קרובים עם ראשי הלייקרס מתוקף היותו סוכנו של קובי בריאנט;
בצד השני של הכביש, סטיב באלמר העביר את המושכות בקליפרס למייקל ווינגר - איש עבודה נטול יחסי ציבור, אנונימי למדי, שעד כה עושה פלאים. באס לא חייבת להתפשר על דמות לא מוכרת כמו ווינגר, אבל היא בהחלט זקוקה למנהל עם יכולות מוכחות כדי לשקם את ההריסות. בוב מאיירס, אר סי ביופורד, סם פרסטי, אפילו פט ריילי או דייויד גריפין (שפנוי, אגב) - כולם מסוגלים לבצע את העבודה הזו טוב בהרבה ממג'יק ג'ונסון.
"הלייקרס מסוגלים למנות את האיש שיחזיר את המועדון לימים היפים. הלייקרס הם עדיין הלייקרס, והרבה מנהלים ילחשו על האוזניים של ג'יני באס כדי לגרום לה להבין שהם מעוניינים בתפקיד", כתב כריס מניקס ב"ספורטס אילוסטרייטד". "לבאס יש את המשאבים כדי לפתות כל אחד. על פי 'פורבס', ללייקרס היא הקבוצה עם השווי השני הכי גדול בליגה. הם נמצאים בעיצומו של הסכם שידור ל-20 שנה ששווה ל-180 מיליון דולר. ואחרי הכל, הסטייפלס סנטר מדפיס להם כסף. כמה עולה מנהל טוב? 10 מיליון? 15 מיליון? 20 מיליון? כשמדובר בלייקרס, למי אכפת? מסאי יוג'ירי, סם פרסטי, טים קונלי, אר סי ביופורד - ג'יני באס צריכה לשלוח לכל אחד מהם צ'ק פתוח".
בסופו של דבר, זה עניין של הגיון בריא: אם המוניטין של המועדון רעוע, אם השחקנים הבכירים לא ממהרים להגיע, אולי דמות בכירה מעליהם תגרום להם לעמוד דום. ואם לא, לפחות את הניקיון היסודי היא תעשה.
הלייקרס מסוגלים לצאת מחוזקים מסערת מג'יק, אבל לא בטוח שלברון יכול להיות אופטימי. בעקבות הזעזוע לוחות הזמנים שלו ושל הלייקרס שוב לא מסונכרנים: הוא נואש לכוכב או אפילו שניים כאן ועכשיו, ועומד בפני קיץ מכריע, כפי שהוא עצמו טען. מנגד, תהא זהות מחליפו של מג'יק מי שתהא, היא תזדקק לתקופת הסתגלות כלשהי. חלון ההזדמנויות של לברון לאליפות נוספת או לכל הפחות גמר נוסף, הולך ומצטצמם. וכעת, כשקולות ההדף מהפיאסקו של מג'יק נשמעים ברחבי הליגה בדציבלים חזקים מדי, זו תהיה משימה קשה שבעתיים. אז נכון, ללייקרס יש מקום בתקרת השכר לתוספת מכובדת של כוכבים ושחקנים בכירים, ולקראת סיום העונה התברר שגם יש לה מאגר לא רע בכלל של שחקנים צעירים בספסל. מצד שני, איזה סופרסטאר יהיה מוכן להמר על חבירה לארגון שהפך לבדיחה עצובה?
עבור לברון, ייתכן שדווקא בקיץ הקרוב מג'יק היה עושה שירות טוב. הייצוגיות והכריזמה שלו מול ים השחקנים החופשיים הבכירים - כולל כאלה שכבר התנגדו במידה כזו או אחרת למעבר לייקרס - היו יכולים להטות את הכף שוב לטובת לברון. כך או כך, הסבירות שהלייקרס ידביקו את שעון החול של לברון הולכת ומצטמצמת.