1. העונה האחרונה של משחקי הכס נפתחת בעוד שלושה ימים ובכל העולם מחכים ואולי משם נשאבה ההשראה של לוחמי משטרת אמסטרדם לסצנת הפתיחה של המשחק בין אייאקס ליובנטוס. האיטלקים, כך סיפרו, הגיעו עם פטישים וסכינים למטרו ועשרות נעצרו שעות לפני הגונג, וגם בקרב בין האולטראס האמסטרדמים הם ניצחו בקלות. האוהדים השתמשו באבנים, אבל מול צינור המים העצום של השוטרים - מרחוק זה באמת היה נראה כמו דרקון רע - לא היה להם פתרון. "רק רציתי ריגוש", סיפר לי אחד, שטען שלא זרק אבן אבל שנהנה מהרגע. צופה צופה בצופים. כל כך הרבה עצורים היו שנגמרו למשטרה אופציות הפינוי, וכך הפך מיניבוס ציבורי שהסיע אוהדים למשחק, בתשלום, לזינזאנה שמפנה אותם ממנו, בחינם.
הם לא הבינו על מה המהומה. רובם רק רצו לשתות את הבירה שלהם. גם כשהבלגנים נגמרו, השוטרים המשיכו ליישר קו - ענקיים עם אלות ומגני אבירים, זומבים לבנים שמטרתם לא ידועה - המשיכו לדחוק את האוהדים מצד לצד. הם רק רצו שיזוזו. נוהל אדמה בוערת. באופן אירוני, הם רק לא רצו שתתנהג כמו אוהד. על פיסת דשא של 4 על 4 שנראתה כמו קבר אחים אחד גדול של פחיות הייניקן, הם העיפו את כל האוהדים בשניות. במי לא נגעו? באוהד שגלגל סיגריה שמחה ובאחד שהטיל את מימיו על עץ. ההוא אחז בשלו, וההוא בשלו, וכל השאר נמלטו מהמקום. עישנת? השתנת? הכול בסדר. אם שרת על אייאקס או יובה, אתה בבעיה.
מצד לצד, מפאה לפאה של האיצטדיון, מרחבת דשא לפיסת אספלט, לשם, ואז לשם, שינוי כיוון רדף שינוי כיוון - הם רק רצו שנהיה בתנועה. 45 דקות של כדורגל לאחר מכן, פורטוגלי אחד לימד אותם תנועה - מהי.
עוד בנושא
אייאקס ויובנטוס נפרדו ב-1:1 ברבע גמר ליגת האלופות
אייאקס מצדיעה לרונאלדו: "הוא הוכיח שהוא ברמה אחרת"
איפה היה ה-VAR? "מסי שיחק מחצית שלמה עם אף שבור"
למרות "הגאונות של מסי", פיקה מעודד דווקא מההגנה של ברצלונה
2. זו היתה מחצית אמסטרדמית לחלוטין. הילדודס רקדו על הדשא, עם צירופי מסירות שהזכירו נשכחות, וזה המקום להזכיר שהאיצטדיון נקרא על שם מספר 14. דה יונג רשם סטטיסטיקות אמריקאיות במרכז המגרש, זייש איים מכל מצב, טאדיץ' נתקע על הכפתור של הסבסוב.
ואז הגיע כריסטיאנו. 15 ימים הוא לא שיחק כדורגל, ואתמול - כך הגדיר באוזני עיתונאי מטורינו לאחר המשחק - הוא היה על סף 50% יכולת. אבל 50% שלו זה תלת ספרתי של בני תמותה, ועל הבאזר ועל עיגול האמצע הוא מסר את הכדור לקאנסלו ויצא לריצה. שישה שחקנים באדום-לבן הפרידו בינו לבין השער כשהוא לחץ על הגז, ואמנם עוד לא פסח, אבל אמש מספר 7 פתח לים סוף ההולנדי את הצורה. במהלך הזה שותפו שמונה שחקנים, תשעה עם שוער, אבל כמו שאי אפשר להאשים את ההגנה חסרת האונים אי אפשר גם לתת קרדיט רב מדי למסירה הנהדרת של קאנסלו. זה הכול פריק אחד גדול, שמתעתע בבני אדם במהירות שיא, והיתרון שלו הוא שבעוד כולם מנסים לחשוב מה הוא יעשה, הוא עושה את זה מבלי לתכנן - הוא פשוט יודע לאן לרוץ. תכנות. הוא לא מחפש את הבור, הוא חופר אותו. אחרי שלושה שינויי כיוון זעירים בשש שניות, הכדור פגש את ראשו ואז את הרשת.
ולך תעשה הגנה מול תופעה כזו. הבלם דה ליכט הצליח לעצור את התקפותיו כמעט לכל אורך הערב, אבל גם הוא נכנע שם, הגדירו כ"צייד" לאחר המשחק. כששאלתי האם בכלל אפשר לשמור על דבר כזה, הילד-קפטן ענה בביטחון: "זה תמיד קשה, הוא ברמה הכי גבוהה בעולם, אבל אני חושב שעשינו עבודה טובה מולו היום". הוא לא טעה. ושוב, הוא לא טעה גם במהלך הספיגה. אף אחד לא טעה. אי אפשר לטעות מול דבר כזה.
התנועה של רונאלדו ללא כדור כל כך מדהימה, שהוא אפילו נע בזמן. 12 שנה לפני כן, ב-10 באפריל 2007, כריסטיאנו כבש את שער הצ'מפיונס הראשון שלו. לאלה שמחפשים סימנים, יש משהו יפה בתאריך הזה - 10.4. ביחד זה 14. ואתמול, באיצטדיון על שם מספר 14 הגדול מכולם, ושוב ב-10 באפריל, כריסטיאנו הרשית את ה-125 שלו במפעל שקרוא על שמו.
ואם כבר מספרים שנותנים ביחד 14, גם 7 ועוד 7 עושים את אותו הדבר. ואם 7 אחד גדול סגר את המחצית הזו, 7 אחר שיהיה גדול פתח למחצית השנייה את הצורה.
3.
"Don't worry about a thing,
'Cause every little thing is gonna be alright."
האמסטרדמים החביבים רק רצו ליהנות, ואם אפשר לנצח את הראשון. המשחק השני פחות עניין אותם, עצם ההגעה עד הלום והמפגשים המוצלחים מול באיירן, ריאל מדריד ואם גם יובנטוס - הרי שזו כבר העונה הטובה ביותר של אייאקס בדור האחרון. את האמת, אמרו רבים, אפילו הפסד מינימלי ומכובד יחליק בגרון.
הם היו צריכים לנצח. 7-19 באיומים, 1-6 למסגרת, הכדור היה אצלם יותר, כמות המסירות כמעט כפולה. כמות הטאלנטים מדהימה. אין כמעט מישהו שלא ראוי אזכור, כולל כמובן יורחן אקלנקאמפ, בן 19 ששיחק העונה 19 דקות ליגה בלבד, כולל תוספת זמן, ב-0:5 על NAC ברדה. הוא, דווקא הוא, היה החילוף הראשון של טן האח. מול יובנטוס. ברבע גמר הצ'מפיונס, במשחק הכי חשוב של אייאקס מאז הניינטיז, אז יורחן הקטן בכלל לא היה בחיים. אתמול כמעט עשה 1:2 מדהים, ויותר חשוב, אתמול מנע 1:2 של יובה. במתפרצת בתוספת הזמן, הכדור הגיע לדיבאלה משמאל כשמאחוריו, במרכז, כריסטיאנו שוב פתח מבערים. יורחן לא התבלבל והפיל את הכוכב. עד כמה רונאלדו חשוב? ברגע שהוא פגש דשא, דיבאלה השתתק, נעצר, המתפרצת תמה. אקלנקאמפ ספג צהוב אבל הציל את המשחק. גיבור הרגע.
אבל גיבור המשחק, בלי ספק, הוא דויד נרס. רונאלדו השתיק את הארנה עם השריקה למחצית, אבל לקראת תום ההפסקה ברמקולים שאג בוב מארלי עם השיר שלו, "שלוש ציפורים קטנות". כשהמחצית השנייה נפתחה, הרמקולים הפסיקו, אבל השירה של האוהדים נמשכה עם הפזמון. הכדור הגיע לנרס. איזה הדרן, איזה שחקן.
"אנחנו מאמינים, ברור שאנחנו מאמינים", סיכם הקפטן דה ליכט. ילד. גם יורחן ילד. גם נרס. לקרוא לשחקן של אייאקס "ילד" זה כמו לקרוא לו "שחקן של אייאקס". זה טריוויאלי, לא מפלח. שלוש ציפורים קטנות? לאייאקס יש הרבה יותר. לא משנה איך מה יהיה בטורינו, ואיך תיגמר העונה הזו, זה סגל שכולו ביצי זהב. סגל של פעם בדור.
ואיך אמר בוב - "כל דבר קטן יהיה בסדר".
