בווידאו: מתן בכור בטור דעה על ליגת האלופות
אחרי מונדיאל הדמעות והביקורת הגדולה שהופנתה לעברו בברזיל, טיאגו סילבה חזר לצרפת בקיץ 2014 ותיאר בראיון ל"קאנאל פלוס" שיחה מעניינת שערך עמו נאסר אל חלאיפי, נשיא פריס סן ז'רמן. "אתה הבלם הכי טוב בעולם, אבל צריך לעבוד יותר", ניסה אל חלאיפי לייעץ. הברזילאי ענה לו: "אני תמיד עובד, הבעיה היא בראש. אני לא יודע מה קורה לי".
גם ההודאה הברורה הזו בחולשה מנטלית - אולי אפילו תחינה של הבלם להשתחרר מעול המנהיגות שרובץ עליו - לא שכנעה את ראשי פריס סן ז'רמן להפקיד את הנהגת הפרויקט השאפתני שלהם בידיים אחרות. בטוחות יותר. כמעט חמש שנים אחרי השיחה, הקפטן שלהם שוב קרס במאני טיים והמשיך את רצף הכישלונות האישי וגם את זה של פ.ס.ז' בליגת האלופות. אם אחרי הרמונטדה של ברצלונה ב-2017 חשבו בפריס שלא יכול להיות גרוע יותר, הגיע הפיאסקו מול מנצ'סטר יונייטד והוכיח אחרת.
חלום ליגת האלופות שוב התנפץ לקטארים בפנים, והפעם גם צריך להוביל לשינוי חשיבה. ההחלטה לבנות על טיאגו סילבה כמנהיג הפרויקט (סרט הקפטן הופקד בידיו כבר אחרי ארבעה חודשים) התבררה כמשגה חמור. הברזילאי הוא בלם מצוין, במשך שנים אחד הטובים והמוערכים בכדורגל העולמי, אבל שביר מדי מבחינה מנטלית ולא כזה שיכול להקרין שקט וביטחון לשחקנים סביבו ברמות הללו. נגד רומלו לוקאקו ותינוקות סולשיאר, זו כבר הייתה היעלמות אחת יותר מדי.
עוד בנושא:
מפלה היסטורית: פריס סן ז'רמן הפכה לראשונה אי פעם שמודחת אחרי ניצחון חוץ 0:2
דיווח: ניימאר ניסה להתפרץ לחדר השופטים, אנשי פריס סן ז'רמן עצרו אותו
ניימאר: "בושה, השופטים לא מבינים בכדורגל", סולשיאר: "זו מנצ'סטר יונייטד"
פ.ס.ז' הקטארית השתלטה על הכדורגל הצרפתי בקלות. טיאגו סילבה, הרכש השני של המועדון בעידן השייח'ים, זכה איתה בשלושה טרבלים וסך הכול הניף כבר 20 צלחות וגביעים שונים מאז נרכש ממילאן בקיץ 2012, אבל בליגת האלופות הסיפור אחר לגמרי. אל ארבעת רבעי הגמר הרצופים, התווספו בשלוש השנים האחרונות הדחות חוזרות בשמינית הגמר. לא רק חלום הזכייה מתנפץ פעם אחר פעם, גם מחסום חצי הגמר (אליו הגיעה רק בימי ג'ורג' וואה ב-1994/95) נותר בלתי עביר.
הקפטן מסמל את הכישלון האירופי הזה. בראיון לציון עשור מאז עזב את ברזיל לטובת מילאן ב-2009, אמר סילבה ל"גלובו אספורטה": "כולם יודעים שהמטרה העיקרית היא ליגת האלופות. בכל שנה אנחנו מתחזקים והעונה אנחנו עוצמתיים אפילו יותר. הקבוצה הנוכחית יכולה לעשות את זה". מנצ'סטר יונייטד וה-VAR חשבו אחרת, ובסיכום העשור האירופי של סילבה אפשר לסמן איקס אחד גדול על צמד המילים: חצי גמר.
כן, סילבה מעולם לא הגיע לשלב חצי הגמר ב-10 שנותיו בליגת האלופות, גם לא במדי מילאן לפני כן (שם הייתה קריסה אחת באמירויות שלא הובילה להדחה). יתרה מכך, אין לו הופעה בחצי גמר של מונדיאל (ראה מהצד כמוצהב את ה-7:1 המפורסם) ואפילו לא בקופה אמריקה. הוא היה במעמד הזה רק בגביע ליברטדורס ב-2008 (הגיע לגמר והפסיד בפנדלים עם פלומיננזה לקיטו) ועם הנבחרת בגביע הקונפדרציות. ברשתות החברתיות רצה תזכורת משעשעת בימים האחרונים, המציינת שלז'אן אלן בומסונג ולעלי סיסוקו הנשכחים יש יותר חצאי גמר צ'מפיונס מאשר לטיאגו סילבה.
יש להדגיש, בכל הקשור ליכולת על כר הדשא, זו כנראה העונה הכי טובה של טיאגו סילבה בפריס. התצוגה ההגנתית במשחק המכריע מול ליברפול בשלב הבתים ובעיקר התשוקה וההקרבה, זיכו אותו בשבחים רבים ובמועדון היו משוכנעים ש"או מונסטרו" (המפלצת) נמצא בשיאו ומופיע במלוא הדרו גם למשחקים גדולים. לאחר הניצחון באולד טראפורד כבר דובר על הארכת החוזה בשנתיים נוספות, עד יוני 2022, אבל עכשיו עשויה אלופת צרפת לחשב מסלול מחדש ולבחור מנהיג אחר כבר בקיץ הקרוב.
השערים שכבשה מנצ'סטר יונייטד לא היו באשמת הברזילאי. הוא היה על תקן הרודף חסר הסיכוי בשער הראשון של לוקאקו (זוכר את סילבה לטובה גם מרבע גמר המונדיאל האחרון בו בלגיה הדיחה את ברזיל) וגם בטעות של ג'יג'י בופון לא הספיק להגיב כדי למנוע מהבלגי לכבוש. דווקא בגלל חוסר האשמה, המהלכים הללו די מסכמים את התפקוד של סילבה בהתפרקויות המפוארות: הוא פשוט לא נמצא שם.
גם מול ברצלונה לפני שנתיים, אחרי שהחמיץ את המשחק הראשון בגלל פציעה ובתקשורת העלו סברה לפיה הוא מחריף פציעות כדי להימנע ממשחקים גדולים, הוא לא היה מעורב ישירות בשערים שספגה פריס סן ז'רמן ב-6:1 בקאמפ נואו. אחרים טעו, סילבה סתם קפא. הוא לא מילא את תפקידו כמנהיג ההגנה ולא דחף קדימה כפי שביקש אז אונאי אמרי. המאמן הבאסקי עוד ניסה לדחוף מהספסל, אבל קולו של הקפטן נאלם. גם אתמול הוא לא הצליח להוציא את תילו קהרר מההלם או לגרום לקשרים להרגיע את המשחק. רק למלמל עוד התנצלות מול המיקרופונים בסיום.
השפעתו של סילבה לא הורגשה גם בעיצומה של המתיחות בין ניימאר לאדינסון קבאני בעונה שעברה. הוא אמור היה לשמש כמנטור של השחקן היקר בעולם, לרסן אותו ולעזור לו להיטמע בחדר ההלבשה בצורה המיטבית. בפועל, הגעתו של ניימאר חילקה את הסגל לתתי-קבוצות והקפטן אף תרם להפרדה בין המחנה הברזילאי לבין הזרים האירופים שהתייצבו לצד קבאני כאשר אשתו לא כללה (במכוון או שלא) את החלוץ האורוגוואי בין המוזמנים למסיבת יום הולדתו ה-33.
פרנק לבוף, בלם העבר של נבחרת צרפת, טען לפני כמה שנים שלסילבה "יש בעיה בגישה. הוא לא ממש בתוך העניין, נראה שהוא בפאניקה". הדברים נאמרו בין היתר על בסיס התדמית שנוצרה לסילבה לאחר המונדיאל הביתי, אז המגן האגדי ברנקו כינה אותו "תינוק בכיין" בעקבות הדמעות במשחק הפתיחה ובסביבת הנבחרת סיפרו שהוא בוכה כמעט לפני כל משחק. לפני דו קרב הפנדלים מול צ'ילה, למשל, הוא התיישב על כדור בצד המגרש ונראה מנותק, כאשר חבריו התשושים מקבלים תדרוך אחרון לפני הבעיטות ומפנים לעברו מבטים נוגים. לאחר הניצחון מהנקודה הלבנה, סילבה כבר התמוטט רגשית ונזקק לסיוע כדי לקום מהדשא.
דקות לפני כן, כך טענו בברזיל, הוא ביקש מהמאמן לואיז פליפה סקולארי לשבץ אותו אחרון ברשימת הבועטים. טראומת החמצת הפנדל ברבע גמר קופה אמריקה 2011 (אחד מארבעה שחקנים שהחטיאו בהפסד 2:0 לפרגוואי) כנראה לא נתנה לו מנוח. על השער ברבע הגמר העיב הכרטיס הצהוב שמנע ממנו לשחק מול גרמניה, שם הופיע רק על תקן המנחם בסיומה של השביעייה המשפילה. קיץ לאחר מכן, עוד קופה ועוד רבע גמר מול פרגוואי, ושוב סילבה תפס מרחק.
בפ.ס.ז', כאמור, בחרו להתעלם מכל הסימנים המטרימים לגבי סילבה. אחרי השישייה בברצלונה, הוציאו מעל 500 מיליון יורו רק כדי להוסיף עוד פרק - היסטורי ומופרך במיוחד - לספר המפלות שלהם בליגת האלופות. את בעיית המנהיגות כלל לא ניסו לפתור.
"תמיד כיבדתי שחקנים ברזילאים", כתב סר אלכס פרגוסון באוטוביוגרפיה שלו. "תנו לי שחקן ברזילאי אחד שלא נוצץ במשחקים גדולים. הם נולדו לאירועים המיוחדים האלה". ביום רביעי בפארק דה פראנס, פרגי ראה מקרוב איך טיאגו סילבה (שוב) מפריך את התיאוריה שלו.
