1.
דקות ארוכות לאחר סיום המשחק אמש (חמישי), כשיצא מעמדת הראיונות בטלוויזיה, המתין ליאניס ספרופולוס רגע מיוחד במינו; אולי הרגע המיוחד ביותר שחווה מאז יצא להרפתקה הראשונה בחייו כמאמן במדינה זרה. מאות אוהדים קראו בשמו הלוך ושוב, והוא מיהר אליהם כשידיו מונפות. את הדרבי החשוב מבחינתו השבוע, מול פנאתינייקוס ולא מול הפועל תל אביב, ניצח היווני.
מכבי תל אביב, שסיימה את השליש הראשון של עונת היורוליג במקום ה-14 עם שני ניצחונות ושמונה הפסדים, תסיים את השליש השני במקום השלישי עם 3:7 - לפני צסק"א מוסקבה, אולימפיאקוס, אנאדולו אפס ובעצם כמעט כולן, כשרק פנרבחצ'ה וריאל מדריד מעליה ואולי באסקוניה תשתווה אליה.
עוד בנושא
ניצחון רביעי ברציפות: מכבי תל אביב גברה 75:84 על פנאתינייקוס בהיכל
יאניס ספרופולוס בטוח: "הניצחון יותר חשוב מאשר מול צסק"א וברצלונה"
פנרבחצ'ה הביסה את אולימפיאקוס 75:90, ריאל מדריד גברה על אנאדולו
אי אפשר לומר שמכבי חזרה להיות מכבי, והטבלה הכוללת עדיין לא מציבה אותה בעמדה שממנה מעפילים לפלייאוף; אבל כאן, כבר עכשיו, מסתתרת הבשורה המשמעותית ביותר שספרופולוס הביא איתו. תחתיו, מכבי תל אביב חזרה להיות קבוצה שאסור להספיד. שלא כדאי להמר נגדה. שלא נשברת בקלות. שלא מרימה ידיים. על זה, ולא רק על זה, טוב יעשו ראשי הצהובים אם ינעלו את כל הפתחים הקיימים ויבטיחו לספרופולוס שקט עד תום חוזהו בלי קשר לתוצאות המידיות.
כן, למרות שהודח ברבע גמר גביע המדינה. כן, למרות שייתכן כי את רבע גמר היורוליג יראה לבסוף בטלוויזיה. וכן, למרות שיש אפשרות שבמשחק אקראי בעוד כמעט חמישה חודשים הוא יפסיד ולא יזכה אפילו באליפות המדינה. אם מכבי רוצה להמחיש שמשהו באמת השתנה בה, עליה לתת את האמון באיש ששינה אותה מקצה לקצה בתוך שבועות, ולא להמתין לתוצאת משחק אקראי כזה או אחר בחודש יוני שלא באמת יקבע אם הוא טוב מספיק או לא כדי להמשיך.
2.
הערב של אנג'לו קלויארו:
20 נקודות - פי 2.5 מהממוצע
6 ריבאונדים בהתקפה - פי 3.1 מהממוצע
11 ריבאונדים בסה"כ - פי 2.3 מהממוצע
סחיטת 5 עבירות - פי 2.6 מהממוצע
מדד 33 - פי 3.4 מהממוצע
29 דקות - רק פי 1.2 מהממוצע
מכבי תל אביב התייצבה למפגש המסקרן מול פנאתינייקוס (בעצם - מול הצל של פנאתינייקוס) ללא דיאנדרה קיין. מעבר לעובדה שמדובר בעוגן ההגנתי מספר 1 שלה בקו האחורי, קיין הוא גם השחקן שמקבל העונה הכי הרבה דקות בקבוצה, מגיע הכי הרבה פעמים לקו העונשין ומדורג שני במדד ובאסיסטים. אף שאינו השחקן הנוצץ או המוערך בסגל, הוא הצליח להצמיח נעליים שקשה להיכנס אליהן.
אז אנג'לו קלויארו עשה את הצעד. זה לא היה רק הדאבל-דאבל הראשון שלו ביורוליג, אלא גם הלחימה שהביא איתו, האופי שהפגין, הפלירטוטים שהטריפו את יושבי היציעים, וכן, גם התזמון. הוא קלע 16 מ-20 נקודותיו במחצית השנייה, וכמעט חצי מנקודות המדד שלו (15 מתוך 33) נרשמו ברבע הרביעי.
מה שיפה במסע ההתאוששות של מכבי תל אביב הוא העובדה שאת רצף הניצחונות המתגלגל שלה היא רושמת דווקא מול היריבות שאיתן לא הצליחה להתמודד בשנים האחרונות: היא הכניעה את צסק"א מוסקבה, שעמדה על 0:6 מולה מאז 2015; היא גברה על ברצלונה, אף שספגה ממנה חמישה הפסדים בשבעה משחקים; וכעת ניצחה גם את פנאתינייקוס, שהתהדרה במאזן 1:6 נגד יריבתה הוותיקה.
וכך, שר ההגנה ספרופולוס סוגר שלוש תצוגות תכלית של קבוצתו - שמגיעות בכלל מההתקפה. תהיות רבות עלו בנוגע לחוסר ההלימה בין הפילוסופיה של המאמן לחומר השחקנים שקיבל לידיו, ונראה כי היווני הכריע לטובת התכונות שיש לחניכיו. בשלושת הניצחונות האחרונים קלעה מכבי 91 נקודות בממוצע, ומדובר בנתון הלקוח כמעט מסרט מסע בדיוני - מאחר שבעידן ספרופולוס, אולימפיאקוס קלעה רק 76 לערב לאורך ארבע שנים.
תהליך דומה חווה בעבר פנאיוטיס יאנאקיס. בעונתו האחרונה בפיראוס, כשלרשותו עמד קאדר מרשים בדמותם של מילוש תאודוסיץ', ג'וש צ'ילדרס ולינאס קלייזה, גם הוא שינה את עורו; הקבוצה קלעה הכי הרבה נקודות ביורוליג (86 למשחק) ונעצרה רק בגמר.
3.
כשנשאל אחרי המשחק מה הייתה נקודת המפתח להפסד של פאו, דיבר שוב ריק פיטינו על בעיית הקליעה משלוש שאותה גילה עם נחיתתו באתונה. הוא לא טעה: הירוקים ניצחו 37:41 במאבקי הריבאונד, הפסידו על חודו של אסיסט בתחום המסירות (16:15) והיו מעט טובים יותר באחוזים לשתיים (52:53) - אבל בשלשות התגלה ההבדל המהותי. מכבי תל אביב צלפה תשע פעמים ב-34 אחוזים, ופנאתינייקוס קלעה רק ארבע זריקות מחוץ לקשת ב-18 אחוזים.
אבל האמת היא שזה לא הכל: את יתרונם המשמעותי ביותר השיגו הצהובים בעמדת הסנטר. אלכס טיוס וטאריק בלאק לא הבריקו, אבל היו מספיק יעילים כדי להגיע יחד ל-8 מ-12 מהשדה (17 נקודות), והבליטו את האוברדראפט הרשלני שיש לירוקים במשבצת הזו. ג'יימס גיסט, אדריאן פיין ויורגוס פפאיאניס חיברו 2 מ-7 (עשר נקודות בסך הכל) ולמעשה לא היו קיימים.
4.
ומן העבר השני, דממה ושממה. פנאתינייקוס ירדה מגדולתה ואיבדה את מקומה בצמרת הגבוהה של הכדורסל האירופי ביום שבו נפרדה מז'ליקו אוברדוביץ', אי אז בקיץ 2012. אלא שהיוונים, בניגוד למכבי תל אביב, לא התרסקו לחלוטין; בשש השנים האחרונות הם זכו בארבע אליפויות ובחמישה גביעי המדינה, ואף שלא הגיעו לפיינל פור - הם לא החמיצו הופעה אחת ברבע גמר היורוליג. וזה עומד להשתנות העונה.
הסגל הנוכחי של פאו הוא החלש ביותר שלה לפחות ב-25 השנים האחרונות. החבר עודד סלע מזכיר כי אפילו כשהפסידה בערב נתון להפועל אילת בדרך לחצי גמר גביע ספורטה ב-1998, היו לה דינו ראדג'ה, ביירון סקוט ופרנקי אלוורטיס; הלוא גם כשהיוונים נותרו בפעם האחרונה מחוץ לשמונה הגדולות ביורוליג, ב-2010, הייתה זו מעידה חד פעמית בתפר שבין שתי זכיות בגביע אירופה - עם קו האחורי שכלל את דימיטריס דיאמנטידיס, שרונאס יאסיקביצ'יוס, ואסיליס ספאנוליס וניק קלאתיס. הפעם זה אחר, שונה, אפור ואפילו מכוער.
ליוונים חסר קומבו גארד איכותי שישלים את קלאתיס ו"יעלים" את עקב האכילס שלו - האיום מבחוץ; קבוצה חפצת חיים ביורוליג לא יכולה להסתמך על דשון תומאס כשחקן מוביל; וג'יימס גיסט הצליח להרכיב קו קדמי אימתני ביחד עם סטפן לאזמה, אבל לא ב-2019 אלא ב-2013. ריק פיטינו האגדי הובא כגימיק ללא אופק עתידי, ולאחר המשחק הוא גם הטיל פצצה - כשחשף כי לא רק ניקוס פאפאס גמר את העונה, אלא גם קית' לנגפורד.
בעונה הבאה תצא פנאתינייקוס למשימה גורלית, לקראת אירוח הפיינל פור באתונה (שעדיין לא הוכרז באופן רשמי). מוטב תעשה אם תפתח בהכנות כבר עכשיו ותנצל את ההתרסקות המסתמנת כדי לבצע מהפכה; רוב השחקנים בסגל ייאלצו לעזוב - וישנם כנראה רק שני מאמנים שאפשר להחשיבם כמתאימים לשיקום ההריסות: בעדיפות ראשונה שאראס, ובעדיפות שנייה דימיטריס איטודיס.
עד אז, הירוקים לפחות נכנסו אתמול לספרים בתור מי שספגו ממכבי תל אביב את ניצחונה הרביעי ברציפות. דבר כזה לא קרה מאז 2015.
