פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אבות אכלו בוסר: האם בוסטון מסוגלת להפוך את העונה מאכזבה להצלחה?

        טייטום קיבל את המסר הלא נכון מקובי בריאנט, אירווינג למד באיחור שיעור מלברון, ואפילו "הנסיך של המאמנים" כבר לא בקונצנזוס. יובל עוז על בוסטון, שלאט לאט מתחברת אבל עדיין מלאה בסימני שאלה

        אבות אכלו בוסר: האם בוסטון מסוגלת להפוך את העונה מאכזבה להצלחה?
        עריכת וידאו: מתן חדד

        ערב פתיחת העונה כאשר התבקשנו להמר על שלל הקטגוריות שיש ל-NBA להציע התבקשנו גם לדרג את הקבוצות בכל קונפרנס. במזרח, כולנו בחרנו את בוסטון במקום הראשון. זו הרגישה בחירה יחסית קלה. בוסטון סיימה במקום השני בעונה שעברה כך שהדרישה לקפוץ מקום אחד בלבד נראתה יחסית טריוויאלית, בהתחשב בכך שהם קיבלו את קיירי אירווינג וגורדון הייוורד בחזרה ושהשחקנים הצעירים שלהם נראו מצוין בפלייאוף.

        אחרי שלושה חודשים וקצת יותר מ-45 משחקים, התחזית הזו נראית רחוקה מאוד להתממש. לסלטיקס אמנם יש את ה-Net Rating השלישי בטיבו בליגה והשני בטיבו במזרח, אבל ברמת המאזן הם במקום החמישי במזרח, במרחק יחסית בטוח מפילדלפיה ואינדיאנה במקומות 3-4 ומרחק בטוח עוד יותר מטורונטו ומילווקי במקומות 1-2.

        יש כרגע דיסוננס משולש בין המאזן של הסלטיקס למעמד האמיתי שלהם במזרח, ולקבוצה שציפינו מהם להיות בתחילת העונה. המאזן שלהם הוא טוב, אבל ה-Net Rating שלהם מרמז שמסתתרת שם קבוצה טובה יותר. בדמיוננו לפני הטיפ-אוף של העונה ציפינו מהם להיות אחת הקבוצות הטובות בליגה, אם לא הטובה שבהן. איך מיישבים את הדיסוננס הזה?

        הפאזל המוזר של הסלטיקס מורכב מהמון חלקים שזזים במקביל, ופתרון נכון של חלק אחד בפאזל לא בהכרח יביא לסיומו. יש לסלטיקס הרבה שאלות שהם צריכים לשאול את עצמם לפני שמגיעים למאני טיים של העונה ואלו הן המרכזיות שבהן, בלי שום סדר חשיבות.

        עוד בנושא

        ניצחון רביעי רצוף לבוסטון, 26 נקודות, 10 אסיסטים ו-8 חטיפות לקיירי
        תומפסון להט: "כשהוא ככה, פשוט צריך למסור לו עד שהוא מתקרר"
        כרמלו אנתוני עובר מיוסטון לשיקגו, וצפוי להפוך לשחקן חופשי בקרוב

        קיירי אירווינג שחקן בוסטון סלטיקס עם גורדון הייוורד (AP)
        מי לא חשב שזה ייראה אחרת? אירווינג והייוורד (צילום: AP)

        1. מה קרה ליעילות ההתקפית של ג'ייסון טייטום?

        בריצת הפלייאוף המדהימה של הסלטיקס בעונה שעברה טייטום היה היהלום שבכתר. הוא הסתכל בלבן של העיניים של לברון ג'יימס בגמר המזרח ולמרות שלא זכה ברוקי העונה, התצוגות שלו בפלייאוף הפכו אותו לכוכב הגדול הבא של הליגה. ביל סימונס דירג אותו במקום התשיעי בליגה בדירוג ה-Trade Value שלו, שמתיימר לדרג את השחקנים עם ערך הטרייד הגבוה ביותר, בהתחשב בגיל, כישרון, משכורת ועוד שלל פרמטרים שסימונס המציא. טייטום מדורג שם גבוה יותר מקווין דוראנט, ג'יימס הארדן, קוואי לאונרד, ויקטור אולדיפו ודמיאן לילארד. בקיצור, ציבורית הוא כבר הפך לשם דבר.

        העונה המעמד הציבורי הזה לא ממש מתורגם לפרקט. המספרים היבשים של טייטום טיפה יותר טובים מאשר בעונה שעברה (16.3 נקודות ו-6.3 ריבאונדים למשחק העונה לעומת 13.9 ו-5 בעונה שעברה), אבל היעילות נמוכה יותר, כולל בקליעה משלוש (37% העונה לעומת 43% בעונה שעברה). לצורך העניין, הוא לא נחשב למועמד רציני לאולסטאר, למרות שבמזרח הרף לא ממש גבוה. טייטום עדיין לא בן 21 כך שאין סיבה לדאוג לגבי המשך הקריירה שלו, אבל הסלטיקס רוצים לקחת אליפות כאן ועכשיו, ובקונטקסט הזה, יש שני אלמנטים מטרידים יחסית במשחק של טייטום.

        הראשון הוא שטייטום התאהב בזריקות מחצי מרחק. בעונה שעברה הפיצול של הזריקות שלו בין אזור הטבעת למיד-ריינג' לשלשות היה 39%-35%-26%. העונה הפיצול הזה השתנה ל-31%-38%-31%. הוא מגיע פחות לטבעת ולמרות שמצד אחד הוא זורק יותר משלוש, רוב הזריקות שלו מגיעות מהמיד-ריינג'. לפי Cleaning The Glass, הוא באחוזון ה-96% בליגה בזריקות שמוגדרות כ-Long Mid-Range, הזריקות הכי פחות יעילות במשחק. הבעיה היא שקבוצות יודעות שטייטום התאהב במיד-ריינג' ולכן הן מובילות אותו לשם. במשחק מול טורונטו טייטום קיבל את הכדור לזריקה פנויה מהפינה, ופסקל סיאקם יצא אליו במטרה להבריח אותו משם. טייטום התנער מסיאקם ובמקום ללכת עד לטבעת או לשפר עמדות ולזרוק משלוש, החטיא מחצי-מרחק. אני מניח שזו לא מה שהסלטיקס רצו שיקרה כאשר טייטום הלך להתאמן עם קובי בריאנט בקיץ.

        האלמנט המטריד השני הוא שטייטום הופך להיות חור שחור בהתקפה. מצד אחד, יכולות לעבור דקות שלמות בהן אתה שוכח שהוא על הפרקט ומצד שני, כאשר הוא מקבל את הכדור, זה בדרך כלל כדי לזרוק. מעט מדי פעמים טייטום מייצר בשביל שחקנים אחרים. היחס בין אסיסטים ל-Usage (תדירות השימוש בו בהתקפה) שלו הוא 0.41 (ירידה ביחס ל-0.44 בעונה שעברה). לצורך השוואה, היחס של טים הארדווי בניקס, שחקן שכל מה שהוא עושה זה לזרוק, פחות או יותר, הוא 0.51. בקבוצה הדמוקרטית של בראד סטיבנס זו עלולה להיות בעיה, במיוחד כאשר ה-Usage של טייטום הולך ועולה.

        ג'ייסון טייטום, בוסטון סלטיקס, עם בן סימונס, פילדלפיה סיקסרס (AP)
        לקח מקובי בריאנט דווקא את ההרגלים הרעים? ג'ייסון טייטום (צילום: AP)

        2. האם גורדון הייוורד יכול לחזור להיות גורדון הייוורד?

        הבעיות של טייטום מחווירות לעומת הבעיות של הייוורד, שהיה אמור להיות תוספת כוח משמעותית עבור הסלטיקס ובמקום זאת מתגלה כאחד השחקנים החלשים בסגל. כאשר הייוורד על הפרקט, הסלטיקס משמעותית פחות טובים (Net Rating של 4.0-) ולמעשה השינוי המשמעותי שסטיבנס עשה בחמישייה, כאשר הוציא את הייוורד וג'יילן בראון לטובת מרכוס מוריס ומרכוס סמארט, הוא אחד הדברים שעזרו לסלטיקס להתייצב העונה אחרי שקרטעו בפתיחת העונה.

        מאז עונת הרוקי שלו הייוורד לא קלע כל כך מעט (11 נקודות למשחק) וכשזה מגיע עם אחוזים גבינתיים (42.2% מהשדה, 32.3% מהשלוש, ה-eFG השני הכי נמוך בקריירה שלו) כבר ממש נהיה קשה לדמיין איך נראה האולסטאר מ-2017 שקלע 22 נקודות למשחק ב-47% מהשדה והיה העוגן של ההתקפה של הג'אז.

        אבל התפקיד שהייוורד מלכתחילה התבקש למלא בבוסטון הוא אחר, בטח ובטח עכשיו כשקיירי הפך להיות העוגן של ההתקפה וטייטום התפתח כמו שהתפתח. האם זה נכון לצפות מהייוורד לתת תפוקה דומה לעבר כשהוא בתפקיד כל כך שונה? האם זה נכון לצפות לזה ממנו אחרי הפציעה שממנה התאושש? האם זה נכון לצפות לזה ממנו לאור השינויים שהליגה עברה בשנה שהוא השתקם?

        יש נטייה להשוות את הפציעה של הייוורד לזו של פול ג'ורג' מ-2014, אבל ג'ורג' חזר לאותה קבוצה בה שיחק, לאותו מעמד ולליגה ששיחקה פחות או יותר באותו קצב. לעומת זאת, הייוורד חזר לקבוצה שהוא לא שיחק בה, לתפקיד שהוא לא מכיר ולליגה שמשחקת בקצב מטורף. זו ליגה שונה לחלוטין, מה שבא לידי ביטוי בעיקר באורך הפוזשנים. לגבי הייוורד ספציפית, מדובר בשינוי עוצמתי יותר משום שביוטה הקצב הממוצע היה 15.6 שניות ואילו בבוסטון הוא משחק בקצב של 14.3 שניות לפוזשן. אלו 8 פוזשנים יותר בכל משחק. זה אולי נשמע מעט, אבל בשביל שחקן שמנסה למצוא את הקצב שלו, זה כאילו הוא נכנס ברוורס לכביש שנוסעים בו ב-100 קמ"ש.

        החדשות הטובות הן שהייוורד נראה לא רע בתפקיד של השחקן השישי מהספסל ויש לו גם משחקים בהם הוא מזכיר את הייוורד של יוטה. הבעיה היא שהסלטיקס משלמים לו את המשכורת השישית הכי גבוהה בליגה. זו יכולה להיות בעיה כשהשחקן עם המשכורת השישית הכי גבוהה בליגה הוא השחקן השישי בקבוצה שלו, אבל למזלם של הסלטיקס, העונה הם עוד יכולים להכיל את זה. טייטום ובראון עדיין על חוזי רוקי וקיירי עדיין לא בחוזה השלישי שלו, ויכול להיות שבעונות הבאות הייוורד כבר ייתן ערך שמתקרב לשכר שלו, אבל זה משהו שכדאי לשים לב אליו.

        שחקן בוסטון סלטיקס גורדון הייוורד (AP)
        השחקן עם המשכורת השישית הכי גבוהה בליגה הפך לשחקן שישי. הייוורד (צילום: AP)

        3. האם קיירי אירווינג הוא המנהיג שבוסטון רוצה?

        הופה, זה נרטיב חדש. השבוע האחרון היה עמוס מאוד בגזרה הזו לאחר שקיירי התמרמר על התרגיל בפוזשן האחרון מול אורלנדו ואז התלונן בתקשורת על השחקנים הצעירים בקבוצה. "הם לא יודעים מה זה אומר לשחק בקבוצה שמתמודדת על האליפות", הוא אמר אחרי המשחק מול המג'יק. בסוף כולנו הופכים להיות האבות שלנו, מסתבר.

        קיירי גם הבין את זה כנראה ובאמת פנה ללברון כדי להתייעץ עמו על הדרך בה הוא צריך להנהיג את הסלטיקס, ובמשחקים האחרונים באמת נראה שינוי בדרך בה קיירי מתנהל. בזכות השינוי בוסטון רשמה ארבעה ניצחונות רצופים, ואירווינג הרשים הן כסקורר, הן כמנהל משחק (שיא קריירה של 18 אסיסטים נגד טורונטו) והן כשומר טוב (שיא קריירה של 8 חטיפות הלילה נגד מיאמי. "לפעמים לנסות להוציא את המירב מהקבוצה זה לא הדבר הכי קל בעולם", הוא אמר לספורטס אילוסטרייטד השבוע, "עשיתי עבודה גרועה בלהוות דוגמא לצעירים".

        על המגרש קיירי חווה עונה מצוינת עם מספרי קריירה באסיסטים (6.8), חטיפות (1.6) ומדד הפלוס מינוס (5.47), כאשר האחוזים שלו - 50 אחוז מהשדה ו-41 אחוז מחוץ לקשת - הם כמעט הכי טובים בקריירה שלו. גם בקלאץ' הוא נראה כמו שחקן שאפשר לסמוך עליו (מבין השחקנים ששיחקו לפחות 10 משחקים שהיו בהפרש של 5 נקודות ב-5 הדקות האחרונות, לקיירי יש את ה-Net Rating החמישי בטיבו בליגה). אולם ההתמודדות של קיירי היא לא במישור המקצועי, אלא במישור האישי. הציפייה מקיירי היא להיות המנהיג של הסלטיקס, גם לאור הגיל שלו, העובדה שהוא השחקן הכי טוב בקבוצה והרזומה שלו. על הנייר, הוא האיש המתאים למשימה אבל ברור שיש לו עוד תהליך לעבור כדי למלא את התפקיד הזה.

        מרתק לראות את ההתפתחות של קיירי מהנסיך של ה-NBA בקליבלנד של לברון לפרנצ'ייז פלייר שלומד להתמודד עם כל תופעות הלוואי של התפקיד הזה. זה מרתק במיוחד כאשר בקיץ תהיה לו את הבחירה האם להמשיך בתפקיד התובעני הזה או אולי לחבור לכוכב אחר שיוריד ממנו את העול, אבל הדיון הזה עוד מוקדם ותלוי מאוד באיך ייראה הפלייאוף של הסלטיקס.

        לאברון עם קיירי (AP)
        בסוף כולנו הופכים לאבות שלנו. קיירי עם לברון (צילום: AP)

        4. מה התקרה של בראד סטיבנס?

        בראד סטיבנס הוא המאמן שכולם אוהבים לאהוב. הקבוצות שלו משחקות כדורסל יפה ולוחמני ויש לו סיפור חיים מגוון יחסית. גם כשהוא אימן בבאטלר וגם בבוסטון הוא הצליח להעלות את הרף מדי שנה ולהביא קבוצות מוגבלות יחסית למקומות שהן לא היו אמורות להגיע אליהן. בבאטלר הוא הביא פעמיים את המכללה לגמר טורניר ה-NCAA. ב-NBA הוא הביא את הסלטיקס לפלייאוף מוקדם יותר ממה שכולנו ציפינו, בנה מערכת שהפכה את אייזאה תומאס לסופרסטאר, וגם כשהחליפו לו חצי קבוצה בעונה שעברה הוא מצא את הדרך לחבר את החלקים לקבוצה שעולה על הציפיות שלה. הוא עשה המון עם מעט.

        העונה זו הפעם הראשונה בקריירה של סטיבנס שהוא מאמן קבוצה עם ציפיות גבוהות. הסלטיקס של העונה שעברה היו כאלה לשלוש דקות עד הפציעה של הייוורד, ומשם הציפיות חזרו להיות ממוצעות. העונה זה סיפור אחר. לסטיבנס יש הרבה יותר כישרון לשחק איתו ועם כישרון גדול מגיעות ציפיות גדולות. וכאן צריכה להישאל השאלה, האם הוא מסוגל לעשות הרבה עם הרבה?

        אנחנו עדיין בעונה הרגילה ואני יוצא מנקודת הנחה שסטיבנס עושה כל מיני ניסויים שיעזרו לו להבין איך להפעיל את הקבוצה שלו בצורה הטובה ביותר במאני טיים, אבל הדיון הזה מתחיל להיראות באופק ויש בו לא מעט שאלות. האם סטיבנס מסוגל לנהל אגו של כוכבים? האם הוא מסוגל להיות מאמן של קבוצה עם מנטליות של כוכבים ולא של שחקנים משלימים? האם הוא מסוגל להפוך את הלימונים שלו ללימונדה משובחת באותה רמה גם כאשר מביאים לו יותר לימונים, שאולי נראים יותר טוב ויותר איכותיים מהלימונים הקודמים, אבל הם לא בדיוק נסחטים באותה צורה?

        הצעד אחורה שעשו ג'יילן בראון וטרי רוז'יר הוא סימן מטריד קצת עבור סטיבנס. זהו סימפטום של קבוצה שלא מצליחה להוציא את המירב מהפוטנציאל שלה, משהו שלא קרה בעונות הקודמות. עם זאת, סטיבנס צבר מספיק קרדיט כדי שניתן לו הזדמנות לפחות עד סוף העונה לראות האם הוא מסוגל לשנות את כיוון הספינה. במשחק מול טורונטו בשבוע שעבר הוא קיצר את הרוטציה שלו וזה נראה הרבה יותר טוב, אבל זה רק משחק אחד. המבחן האמיתי שלו יהיה בסדרות הפלייאוף מול מייק בודנהולזר, ניק נרס, ברט בראון ונייט מקמילן.

        בראד סטיבנס מאמן בוסטון סלטיקס (AP)
        את זה שהוא יודע לעשות המון עם מעט כבר הבנו, אבל כעת הציפיות שונות. בראד סטיבנס (צילום: AP)

        הסלטיקס כנראה לא יסיימו עם המאזן הטוב בליגה העונה, גם לא עם המאזן הטוב במזרח. השאלות סביב טייטום, הייוורד, קיירי וסטיבנס ביחד עם שלל שאלות נוספות (כמו האם אל הורפורד מסוגל לתפקד כסנטר בקונטנדרית לאורך 82 משחקים פלוס פלייאוף?) מונעות מהקבוצה הזו לממש את הפוטנציאל שלה. למרות זאת, ולמרות שקיירי הופך לשחקן חופשי בקיץ, לסלטיקס יש יותר מרווח לטעות מלקבוצות אחרות עם אספירציות לאליפות. יש להם את טייטום ועוד נכסים בקנה (הבחירה של ממפיס ששייכת להם בדראפט הקרוב אם היא נופלת מחוץ לשמונה הראשונות נראית עסיסית יותר ויותר) ואנתוני דייויס אולי באמת יגיע בקיץ בטרייד (הסלטיקס לא יכולים לעשות טרייד עליו העונה שלא כולל את קיירי אירווינג, מכיוון שהחוזה הקיבוצי של ה-NBA הוא מוזר) וזה מבטיח להם שהם יהיו רלוונטיים גם בשנים הבאות. אבל לסלטיקס יש בעיות אמיתיות כאן ועכשיו ולא יהיה נכון להתעלם מהן רק כי העתיד עדיין נראה ורוד יותר ביחס לאחרות.

        כבר שנים שדני איינג' רץ במקביל בשני מירוצים נפרדים. במירוץ אחד הוא בונה קבוצה לעתיד עם אינסוף בחירות דראפט איכותיות ובמירוץ השני הוא בונה קונטנדרית עם טריידים על קיירי אירווינג ומשכורות עתק לגורדון הייוורד ואל הורפורד. זה כמעט בלתי אפשרי לרוץ בשני המירוצים הללו בו זמנית, אבל איינג' עשה זאת בהצלחה במשך לא מעט שנים. אולם נראה שעכשיו הגיע הזמן בו המירוצים המקבילים הללו עומדים להתנגש (כן, אני יודע שקווים מקבילים לא נפגשים לעולם, זאת מטאפורה) ובעוד איינג' תכנן שההתנגשות הזאת תיצור ניצוצות שיביאו את הסלטיקס לאליפות עם שילוב של וטרנים וצעירים מוכשרים, יכול להיות שההתנגשות הזאת פשוט תביא להתנגשות כואבת, שתפגע בצעירים הכישרוניים של הסלטיקס ותתסכל את הווטרנים שצמאים לתואר.

        ההתנגשות הזאת הופכת את הסלטיקס לקבוצה הכי מעניינת בליגה בתקופה הקרובה, משום שיש מעט מאוד קבוצות שהבסט-קייס-סנריו שלהן הוא אליפות. בוסטון - אם ההתנגשות הזו תתרחש לפי התכנון של דני איינג' ואם הם ימצאו תשובות לחלק מהשאלות ששאלנו - היא אחת מהקבוצות הללו.

        *הסטטיסטיקות בכתבה נכונות לאתמול

        ג'נרל מנג'ר בוסטון סלטיקס, דני איינג' (AP)
        סוף סוף שני המסלולים המקבילים שלו נפגשים, אבל איך זה יסתיים? דני איינג' (צילום: AP)