"ג'רי", פנה ג'ורג' קוסטנזה לחברו הטוב ב"סיינפלד", שיצא לבדיקת פוליגרף באחד מפרקי הסיטקום האלמותי. "רק תזכור: זה לא שקר אם אתה מאמין בזה".
שמש שקרנית הפציעה הבוקר (חמישי), ולא - לא רק בגלל הקור המקפיא שאינה מצליחה להחביא. עונת היורוליג תסתיים רק בעוד שלושה חודשים, ומכבי תל אביב שמרה על סיכוייה התיאורטיים להגיע לאנשהו בזכות הניצחון על בודוצ'נוסט, אבל כל הסימנים מורים על כך שגם מבחינת המועדון עצמו - הסיפור נגמר והקיץ הגיע.
זה היה ערב מוזר עבור מי שהגיע ליד אליהו, וההתרחשויות המסעירות באמת כלל לא היו קשורות למשחק עצמו.
נוריס קול קלע 25 נקודות, אבל כבר בסל השלישי, שהעלה אותו ל-0:6 פרטי מול האקסית, קמו כמה אוהדים בשער 5 ומחאו לו כפיים. מחליפו בקבוצה, סקוטי ווילבקין, מתחיל להפנים שכדי לקבל סטנדינג אוביישן הוא יצטרך לחזור להיכל בעונה הבאה כיריב ואורח; הגארד המתוסכל לא מנסה אפילו להסתיר את המשבר אליו נקלע, ומבצע תנועות פרובוקטיביות לעבר יושבי היציעים.
עוד בנושא
אחרי קרב עיקש, מכבי תל אביב ניצחה 76:81 את בודוצ'נוסט
ווילבקין "השתיק" את אוהדי מכבי תל אביב, ספרופולוס הרגיע
ניקולה וויצ'יץ' תקף את שמואל פרנקל: "בושה לכדורסל הישראלי"
לראשונה מאז מונה למאמן הקבוצה, יאניס ספרופולוס ספג שריקות בוז צורמות על חילופים שביצע ושלא מצאו חן בעיני הקהל. ואם היווני רגיל לדעתנות הזו מימיו בהיכל השלום והאחווה, אז מה יגיד יו"ר מנהלת הליגה, שמואל פרנקל, שמצא עצמו בלב התקהלות "ספונטנית" במהלך המשחק? אין כאן, חלילה, רמיזה להתארגנות מסודרת. בסך הכל הגיוני לחשוב שבאמצע המשחק חוצים עשרות אוהדים כאיש אחד (יש לומר: כחוליגן אחד) את ההיכל ומנסים להטיל מורא באופן מאיים על אדם אחר, אל מול עיניהם המשתאות וחסרות האונים של המאבטחים.
אז מכבי תל אביב ניצחה אמש בקרב, אבל מכבי תל אביב שוב מפסידה במערכה. בנייה עקומה של הסגל? בחירה קלוקלת של שחקנים? משבר מנהיגות בהנהלה? היעדר גיבוי למאמנים? רשלנות פסיבית והיעדר תגובה לפציעות? אלו הן זוטות. המועדון המעוטר בספורט העולמי הפך לכישלון מהדהד וסדרתי על המגרש, אבל לפחות תעשיית הספינים שלו לא מפסיקה להצטיין. וההמון, או לפחות חלקו, ממשיך לבלוע את מה שמאכילים אותו.
אז נמצא הנאשם הראשון - יו"ר המנהלת. צודקים במכבי כשאומרים שהחוקים הדרקוניים בליגה נועדו להחליש אותם. צודקים קצת פחות כשהם מנסים לתלות בהם את הסיבה לכישלונם המתמשך; הרי בתשע השנים הראשונות לחוק הרוסי ולפיינל פור, החמיצו הצהובים הופעה אחת בלבד בין שמונה הגדולות של אירופה - והגיעו ארבע פעמים לגמר היורוליג. זו לא טעות: ארבעה גמרים בתשע שנים. שמונה רבעי גמר בתשע שנים. עם החוק הרוסי, ועם הפיינל פור. הקריסה המקצועית הגיעה רק אחר כך, מבלי שהשתנו התנאים מסביב.
והנאשם השני, תגלו בוודאי בקרוב, הוא הקהל המועט שעדיין לא איבד תקווה ולא פיתח מעטה אדישות לכל מה שקורה במועדון. כמה אוהדים מחו בצורה שקטה ונשאו כרזות שפונות במפגיע נגד הבעלים. לא עוד ניקולה וויצ'יץ', איינארס בגאצקיס, רמי הדר, נבן ספאחיה או שכיר כזה ואחר: "תמכרו את המועדון", נכתב על שלט אחד. "וארזה. בולוניה. ספליט. (מכבי)", נרמז לאימפריות שנעלמו מהכדורסל האירופי.
והנה הנאשם השלישי: המגזין הצרפתי "Basket Mag", שפירסם אתמול את דירוג תקציבי המועדונים ביורוליג, והציב מראה בפני ספין שחוק אחר. מכבי ("אנחנו בין המקום העשירי ל-14") תל אביב נמצאת בכלל במקום השביעי, שבניהול נכון אמור להקנות לה מקום קבוע בפלייאוף האירופי - עם פזילה לעבר הפיינל פור. מדהים לא פחות לגלות, על פי הנתונים, כי היא הקבוצה היחידה במפעל שרק 43 אחוזים מהעוגה שלה מושקעים בשכר שחקנים.
וזה, למעשה, מה שצריך להטריד באמת את מנוחתם של אוהדי מכבי תל אביב. בהיעדר הליכים של הפקת לקחים, הכרה בטעויות והסקת מסקנות - מה שהיה הוא שיהיה, ושום דבר לא ישתנה. זה לא שראשי המועדון משקרים. הרי "זה לא שקר אם אתה מאמין בזה".
