ה-NBA הופכת יותר ויותר לליגה של שלשות, והעונה גולדן סטייט צפתה במגמה הזו בעיקר מהצד, עם מספרי זריקות וצליפות לא מאוד גבוהים ביחס לקבוצה שמחזיקה בשלושה מהקלעים הטובים בהיסטוריה. הלילה (בין שבת לראשון) סיפקה האלופה תזכורת לכך שגם היא יכולה להפגיז ללא הכרה מחוץ לקשת, וכך נולד במשחק בינה לבין סקרמנטו (123:127 לווריירס) שיא חדש: לא פחות מ-41 שלשות משותפות לשתי הקבוצות, בחלוקה מאוזנת למדי (21 לווריירס, 20 לקינגס).
את השיא הקודם קבעו מינסוטה וקליבלנד בפברואר 2018 עם 40 שלשות משותפות, והשיא החדש שנקבע הלילה מהווה המשך ישיר למגמה הרווחת בליגה כיום, של קבוצות שמסתמכות יותר ויותר על זריקות מחוץ לקשת. גם המספרים תומכים בטענה שמדובר במגמה חסרת תקדים: עד כה זורקות קבוצות ה-NBA 31.2 שלשות בממוצע למשחק העונה, הכי הרבה אי פעם בעונה רגילה. גם ממוצע השלשות שנקלעות - 11 - מהווה שיא כל הזמנים.
לא מעט חובבים ואוהדים של הליגה בזים למגמה הזו, שהנציגה הבולטת ביותר שלה בשנה האחרונה היא יוסטון, בראשות ג'יימס הארדן. ומסתבר שגם קווין דוראנט לא אוהב את זה. "הייתי מעדיף לשחק בתוך הקשת, אבל אתה חייב להתאים את עצמך. הרבה שחקנים התאימו את המשחק שלהם למגמה הזו ושינו את האופן שבו הם משחקים, אבל אני לא חושב שזה יימשך הרבה מאוד זמן. קצב השלשות הזה, הסגנון השכונתי, זה יתאזן מתישהו. בינתיים הרבה שחקנים מתאימים את עצמם. זה נחמד לאוהדים, זה נחמד לליגה, אבל מצד שני קשה לצפות בזה, וגם קשה להגן נגד זה".
הווריירס אכן מתקשים לשמור העונה. אחרי 40 משחקים הם מדורגים במקום ה-17 בלבד בליגה במדד ההגנתי, עם ספיגה של 109.3 נקודות פר 100 פוזשנים. סטיב קר הסכים ש"אנחנו לא טובים הגנתית כמו שהיינו בשנים קודמות", אבל גם הסביר ש"הגנה הפכה לעניין מאתגר וקשה יותר ממה שהייתה אי פעם בליגה". דריימונד גרין בהחלט מסכים איתו. "אי אפשר באמת לשמור יותר בליגה הזו, אבל אני מניח שזה מה שהם רצו בעצם, לא?", אמר/התלונן אחרי המשחק. "אתה חייב לשחק ואתה לא יכול לדאוג מהדברים האלה. אני לא יכול לעלות למגרש ולחשוב 'את זה אני יכול לעשות, את זה אני לא יכול לעשות'. אתה חייב לעלות למגרש ולשחק כמו שאתה יודע. העניין הוא שכבר אי אפשר לעשות הרבה דברים בהגנה, כי אלו החוקים, אני מניח".
עוד בנושא
הלילה: הארדן ויוסטון נעצרו, 41 שלשות בניצחון הווריירס על הקינגס
הארדן, דונצ'יץ' ויוקיץ' משנים את חוקי המשחק: רביץ מנתח
אנס קאנטר לא יטוס עם הניקס ללונדון: "מרגלים טורקים יהרגו אותי"
בכך לא תמו הטענות של האלופה. סטף קרי סיפק משחק נפלא עם 42 נקודות ו-10 שלשות, חלף על פני קייל קורבר במקום הרביעי בטבלת קלעי השלשות בכל הזמנים (קרי עם 2,227, קורבר עם 2,274), התקרב לכדי חמש שלשות בלבד מג'ייסון טרי שתופס את המקום השלישי, אבל גם סיפק רגע מעורר מחלוקת ברבע הרביעי, עם שלשה בסטפ בק בסגנון ג'יימס הארדן, שבוטלה אחרי שריקה של השופטים לצעדים. מיד אחרי השריקה סטיב קר התנפל על השופטים, וקרי סימן בידיו את המספר 13 - מספר הגופייה של הארדן, שמבצע את אותו מהלך על בסיס קבוע ולא נפסקים צעדים לחובתו.
בסיום המשחק קרי עקץ את השופטים ואת הארדן, ואמר ש"כבר ראיתי את המהלך הזה פעם או פעמיים, אז ניסיתי איתו בעצמי. השופטים היו מבולבלים, כנראה. הם ידעו שמדובר במישהו אחר, אז הם שרקו צעדים. כמדובר במישהו אחר, כנראה שהמהלך הזה בסדר".
בניגוד לדוראנט, קרי ותומפסון דווקא נהנים מסגנון המשחק הנהוג בליגה כיום, ובעיקר מהקצב הרצחני. "בתור ילד, היו מעט קבוצות ששיחקו כל כך מהר", נזכר תומפסון, שקלע 20 נקודות. "הסאנס והנאגטס ניסו את זה, אבל עכשיו כל הקבוצות משחקות בקצב מטורף ממש, וכיף להיות חלק מזה. מרגיש כאילו לפני ארבע או חמש שנים היינו במקום אחר לגמרי. נכון שבעבר גם השואוטיים לייקרס שיחקו ככה, אבל אז זה נחשב יוצא דופן, והכושר שלהם היה חריג. היום זה דבר נורמלי לחלוטין".
קרי הוסיף ש"כיף לשחק ככה, כשזורקים כל כך הרבה שלשות, במיוחד כשקולעים אותן באחוזים גבוהים. המשחק הערב היה משוגע מהבחינה הזאת. בכל רגע נתון מישהו קלע זריקה בדרגת קושי גבוהה".
אחרי חמישה משחקים רצופים עם 40 נקודות ומעלה, אחרי שהוביל את הרוקטס לשישה ניצחונות רצופים, ג'יימס הארדן ויוסטון נעצרו. המזוקן הסתפק ב-38 נקודות בהפסד 110:101 לפורטלנד, קלע באחוזים נמוכים (13 מ-35 מהשדה, כולל 5 מ-17 מהשלוש ו-7 זריקות בלבד מהעונשין), והודה בסיום ש"קצת מבאס שהרצף נקטע, כי זו היתה סטטיסטיקה נחמדה, אבל למען האמת הניצחון יותר חשוב". הארדן פתח את המשחק חלש, ואמר ש"הזריקות שלו היו שטוחות מדי בהתחלה, אז ניסיתי להתאים אותן ולזרוק קצת יותר גבוה. התעוררתי רק ברבע השלישי, אבל במחצית הראשונה החטאתי זריקות שאני רגיל לקלוע".
החשש הגדול ביוסטון הוא מהרגע שבו הארדן יקרוס מבחינה פיזית. בשנים קודמות, כשהרוקטס הסתמכו עליו בצורה כל כך בולטת וחד משמעית, הוא הגיע מותש לפלייאוף. וכעת, כשכריס פול ואריק גורדון מושבתים והעול ההתקפי מוטל כמעט אך ורק על כתפיו, הרוקטס כבר מבחינים בסימני תשישות. "לא לא לא, אין פה שום בעיה פיזית", אמר הארדן כשנשאל על כך בסיום. "קלעתי באחוזים פחות טובים היום כי זה עניין של ביטחון, כמו אצל כל שחקן. הזריקות הראשונות לא נכנסו, ולקח לי זמן להתאושש".
הלילה זרק הארדן 35 פעמים מהשדה מתוך 84 זריקות קבוצתיות, ובשבעת המשחקים האחרונים הוא מעמיד ממוצע של לא פחות מ-29.4 זריקות למשחק, כולל לא פחות מ-17.4 נסיונות מהשלוש. ביוסטון מודעים לביקורת על סגנון המשחק הסוליסטי, אבל מייק ד'אנטוני טוען ש"לרוב מדובר בזריקות טובות, ובסופו של דבר ג'יימס הוא הסקורר הכי טוב שלנו. היופי בקבוצה שלנו הוא שמי שפנוי הולך לזרוק, לא משנה באילו נסיבות. מה שהופך את ג'יימס לשחקן גדול, וקצת מתעלמים מזה, זה שלא באמת אכפת לו. הוא יגיע ל-40 נקודות, הוא ימצא את הדרך. אבל במקביל אם חבר לקבוצה מגיע חם למשחק, הוא ידאג שהוא יקלע, והרבה".
על העבודה ההגנתית המשופרת על הארדן היה אמון בעיקר אוון טרנר מהבלייזרס, שאמר בסיום ש"הארדן שחקן התקפה מדהים שהיה בעיצומו של רצף אדיר. ניסיתי להציק לו, להתיש אותו, לעייף אותו, ורציתי להימנע מלבצע עליו עבירות זולות".
כך או כך, ד'אנטוני לא מודאג כלל וכלל מהיכולת או מהכושר של הארדן, ובעיקר מבקר את התקשורת. "זה לא ייאמן שעכשיו אתם נותנים לו ציון נמוך כי קלע רק 38, ולא 40. פתאום שואלים 'מה לא בסדר איתו?'. הוא משחק ברמה אחרת, וימשיך ככה. אנשים אומרים שהוא לא יכול להמשיך לשחק ככה לאורך זמן? כן, הוא כן. כי הוא עושה את זה בקלות, כל עוד הוא נשאר בריא".
