מבחינת אוהדי מכבי תל אביב, הדבר המטריד ביותר שהתרחש אמש (שישי) בקובנה לא קרה במהלך המשחק, אלא אחריו. יאניס ספרופולוס הגיע למועדון אך לפני שבועות ספורים עם מוניטין של בחור קשוח, רציני ואמין, והנה מסתמן שגם הוא נבלע במערכת לשימור התקווה הכוזבת של ראשי המועדון. ברור שכל שכיר אמור למלא את צרכי המערכת, אבל כשאיש מקצוע מנוסה כל כך אומר "זה לא היה משחק ש'חייבים לנצח', יהיו לנו עוד הרבה הזדמנויות", מיד אחרי שקבוצתו יורדת למאזן 10:4, המסר הופך נלעג.
למכבי אין סיכוי אמיתי להעפיל לפיינל פור, ולא היה לה כזה גם לפני המשחק בקובנה. הסיבה הטריוויאלית לכך, מעבר למאזן העגום בטבלה, הוא שאין לה שחקני כדורסל טובים דיים. אין לה רכז, בעיה שהודגשה לאחר פציעתו של קנדריק ריי בסוף הרבע הראשון, והפוינט גארד הטבעי היחיד שלה, ג'רמי פארגו, צפוי לחזור הרבה אחרי שסיפור ההעפלה לטופ 8 ביורוליג יהיה סגור מעשית ותיאורטית; אין לה סמול פורוורד; והיא חייבת חיזוק גם בעמדות הפנים נוכח התצוגה החיוורת של שחקניה הגבוהים. בשבוע שבו אפילו בודוצ'נוסט הקטנה מתחזקת בשלושה שחקנים לא רעים בכלל, אחד מהם הוא נוריס קול, ופרטיזן מהיורוקאפ צפויה להחתים את הרכז אלכס רנפרו, אפשר רק לקוות שבחדרי חדרים היווני מדבר אחרת. אם לא ידפוק על השולחן וידרוש חיזוק מיידי, יגלה בהמשך מה שקודמיו בתפקיד הבינו מזמן: חצי האשמה יכוונו אליו עד מהרה, וגם הוא ייכנס לרשימת השעירים לעזאזל, לפני שיוחתם הקואץ' הבא בשרשרת וייאלץ לדקלם מסרים מופרכים.
עוד בנושא:
אכזבה במכבי תל אביב: "לא שיחקנו מול אחת מאריות היורוליג"
שמעון מזרחי וטל ברודי מועמדים להכנס להיכל התהילה של הכדורסל
ווילבקין: "עוד משחק מתסכל". ספרופולוס: "יהיו עוד הזדמנויות"
הדברים שז'לגיריס עושה נכון רק מדגישים את הכשלים של מכבי - כמועדון, לא כקבוצה. אין לליטאים תקציב עצום, והם לא יגיעו העונה פעם נוספת לפיינל פור, אחרי שאיבדו חלק מכוכבי הקבוצה שהעפילה לשם אשתקד לטובת קבוצות עשירות יותר. אבל יש להם מאמן אדיר, שרונאס יאסיקביצ'וס, שמזכיר את ז'ליקו אוברדוביץ' בטמפרמנט שלו על הקווים אבל גם ביכולת הטקטית ובשליטה המוחלטת שלו בשחקניו ובכל מהלך על המגרש; בסיס מקומי טוב ועמוק; זרים שבאו לסייע, עם אופי נוח ומשמעת; ובעיקר עומק. ז'לגיריס שיחקה בלי הרכז נייט וולטרס והפורוורד פאוליוס יאנקונאס, שניהם שחקני חמישיה, והיה קשה להרגיש בחסרונם. דריק וולטון ג'וניור הצעיר, במשחק אחראי וסולידי, גיבה את עמדה מספר 1 יחד עם לאו ווסטרמן, שנעץ במכבי את הפיגיונות שהרגו אותה סופית ברבע האחרון; ארון וייט המצוין ואנטנאס קבליאוסקאס מחזיקים בינתיים את עמדת הפאואר פוורוורד. נכון, לליטאים יש יתרון אחד משמעותי - שחקנים מקומיים נהדרים. אין ישראלי שמתקרב לרמתו של אדגראס אולנובאס הנהדר; אין קלעי שמדגדג את ארתוראס מילאקניס הקטלני; ואפילו לא גארד בסדר הגודל של מריוס גריגוניס, שעדיין מתאקלם ביורוליג. חולשת השחקנים הישראלים דורשת ממכבי להיות חכמה יותר, והופכת את האתגר שלה למורכב יותר. היא, בתגובה, מאפשרת לניקולה וויצ'יץ' לבנות קבוצה עונה אחרי עונה.
בקובנה גם התברר עד כמה קשה לשנות הרגלים במהלך עונה. הפער מז'לגיריס, אולי הקבוצה המאומנת ביותר במפעל, בצוותא עם פנרבחצ'ה, צעק לשמיים. וזה לא מקרי ששתי הקבוצות שהוזכרו כאן מאכלסות את המקומות האחרונים בטבלת הזריקות הקבוצתיות לשלוש מדי משחק - שחקניהן זורקים מבחוץ כשצריך באמת, לא כשמתחשק. לשאראס יש ספר תרגילים עצום בגודלו, וכל מהלך מבוצע בדיוק מופתי. דווקא שחקן עבר שהיה פרוע למדי דואג להכניס למשחק את שחקני הפנים, ומוודא שהכדור יימסר פעם אחר פעם לברנדון דיוויס היעיל. כשמילאקניס נכנס לפרקט, הקבוצה עובדת בשבילו בשלל תרגילים פנטסטיים - פעם אחת הוא מקבל חסימה מדורגת, ובפעם אחרת בכלל חוסם חסימה גבית ואז מקבל חסימה בעצמו לזריקה מהפינה. ההגנה אגרסיבית, עם יסודות טובים אבל גם מוכנה למהלכי יריבה בזכות סקאוטינג יסודי.
במכבי, מנגד, יש הרבה פחות תחכום התקפי, וזה בסדר, אבל הבעיות שלה טמונות במקומות אחרים. הנעת הכדור החכמה, שהתחלנו לראות ניצנים שלה מאז היווני נחת, נעלמה כליל - 11 אסיסטים מול 9 איבודים הם התוצאה. במחצית השניה מכבי נשארה במשחק בזכות מהלכי יחיד של סקוטי ווילבקין, לא בגלל כדורסל קבוצתי ומתוחכם. ריבאונד ההגנה היה קטסטרופלי, וההגנה כשלה כליל במשימות המרכזיות שלה, בעיקר בהגנת הפיק אנד רול ובבלימת החסימות הרחק מהכדור למילאקניס. לפעמים זה קרה בגלל חוסר תיאום הגנתי בחילוף משולש על חסימה גבית של האחרון שהסתיים בשלשה על הפרצוף של וילבקין, ולעיתים בגלל שאובריאנט קפץ בגלל הטעיה של הליטאי. בכלל, מכבי זרקה לפח מהלכים רבים בשל היעדר ריכוז - קיין לא יורד להגנה ומאפשר לליטאים לקחת ריבאונד אחרי החטאה, או בלבול שגורם לטאריק בלאק לעשות עבירה שלישית מיותרת על תומאס ווקאפ.
רק שהירידה לפרטים מפספסת במקרה הזה את התמונה הגדולה: אובריאנט הוא שומר מזעזע שאיבד פעם אחר פעם את וייט במהלכי פיק אנד רול, קיין הוא לא שומר טוב דיו כדי להצדיק את בחירת הזריקות הרעה שלו ואת הנזק ההתקפי ומייקל רול סתם לא מספיק טוב. בלאק, למרבה הצער, לא מצליח להסתגל לאינטנסיביות של היורוליג ולא יכול להיות סנטר מוביל של קבוצה טובה במפעל. העיסוק המוגבר בעמדת הרכז השכיח את העובדה העצובה שלמכבי יש בעיה כמעט בכל עמדה. הסגל שלה לא עמוק, לא אינטליגנטי ולא מתאים להתמודדות על הטופ 8 ביורוליג. הקבוצה הזאת זקוקה למהפך, אבל הוא לא יגיע עד שהמועדון יעבור מהפכה.
