פסקל חייו: המסע הייחודי של פסקל סיאקם מאנונימיות באפריקה לכוכבות בארה"ב

הוא יועד להפוך לכומר בקמרון, התגלגל לכדורסל בגיל שבו לברון וקובי כבר היו כוכבים, ועמד להרים ידיים אחרי שהתבשר בטלפון על מות שני האנשים האהובים עליו. אבל היום כולם כבר יודעים: שום דבר לא ימנע מפסקל סיאקם, תגלית העונה ב-NBA, לכבוש את היעדים שהציב לעצמו

20/12/2018
רויטרס

* הנתונים בכתבה נכונים ליום רביעי

כשאומרים על שחקן שהוא בכלל לא אמור להיות פה, על פי רוב לא חושבים על הבמה של כנסיה קתולית בכפר באפיה שבקמרון בתור ברירת המחדל המקורית.

הוריו של פסקל סיאקם שלחו אותו בגיל צעיר לבית מדרש קתולי לבנים, "סיינט אנדרוז", במטרה שיהפוך לכומר. חוסר המשמעת שלו היה מופגן מספיק כדי שהמנהל ישקול ברצינות, ובתדירות, להעיף אותו. אלא שההישגים האקדמיים של פסקל - שהיו מעולים על אף חוסר המחויבות שלו - מנעו את ההדחה. כיום, מבט אחד בסיאקם, 206 ס"מ של אתלטיות מאיימת להתפקע עם מוטת ידיים של 221 ס"מ, מגלה שהיעוד שלו מעולם לא היה לעמוד על אותה במה בעוד מיסה של יום ראשון. ואכן, סיאקם לא חלק את החזון של משפחתו, ועשה הכל כדי שהמנהל, האב ארמל קולינס, יסלק אותו. האחרון סירב לוותר, אך הודה בפני ג'קי מקמולן מ-ESPN שידע שסיאקם לא יהפוך לכומר, וקיווה שיצליח ללמד אותו להיות בנאדם.

סיאקם התחיל לשחק כדורסל מסודר רק בגיל 18. זו לא טעות בהקלדה. זאת למרות ששלושת אחיו הבוגרים ממנו שיחקו ואף קיבלו מלגות ממכללות בארה"ב. בדומה לבן מולדתו, ג'ואל אמביד, גם סיאקם התגלה במחנה שערך לוק רישאר מבה א מוטה המשחק כיום בלוס אנג'לס קליפרס. מסאי יוג'ירי, הנשיא של הראפטורס, ראה את סיאקם לראשונה במחנה "כדורסל ללא גבולות" ב-2012, שנערך בדרום אפריקה. הוא מודה שלא ידע אז אם סיאקם יוכל להתפתח לשחקן NBA. אבל לסיאקם יש מעין תכונה כזו, כך יגלה יוג'ירי, שמאפשרת לו להשיג כל דבר שנמצא על הכוונת שלו, גם אם לא הכל תמיד מגיע לו בקלות.

לא שהיו חסרות לו אפשרויות לסגת בדרך. כשאביו נהרג בתאונת דרכים בשנת 2014, היה סיאקם בארצות הברית, עמוק בתוך תהליך קבלת הוויזה שלו. ברגע של ייאוש כבר תכנן לחזור לקמרון, אולם שוכנע על ידי אמו להישאר בארצות הברית כדי לא לסכן את עתידו כמקצוען. כך או כך, כנראה שהעובדה שלא נכח בהלווית אביו לא תעזוב אותו לעולם.

הצרות בבית המשיכו לבחון את עקשנותו. ב-2017, שלוש שנים אחרי מות אביו, התבשר סיאקם שוב בטלפון בהול שהאב קולינס - ששימש עבורו מודל לחיקוי - נרצח בנסיבות מסתוריות. גם במבחן הזה, אם תהיתם, סיאקם עמד בהצלחה.

עוד בנושא

הלילה: 17 נקודות לסיאקם בניצחון של טורונטו על אינדיאנה
עוד הלילה: יוסטון שברה את שיא השלשות, גולדן סטייט אכזבה
יוסטון חוזרת לעצמה, קרי מודה: "שום דבר לא נוח בעונה הזאת"
"שחקן עצום, אבא עצום": כשלברון חשף את הצד הרך שבו

עוד באותו נושא

יוסטון חוזרת לעצמה, סטפן קרי מודה: "שום דבר לא נוח בעונה הזאת"

לכתבה המלאה
החיים העמידו אותו במבחנים, ואת כולם הוא עבר. סיאקם הצעיר במכללת ניו מקסיקו(צילום: AP)

מחוץ לפרקט סיאקם סבל לא מעט, אבל עליו היה לו לא מעט מזל. מסאי יוג'ירי, הזכר האחרון בשרשרת שהפך עבורו לדמות אב, קיבל מסיאקם אישור לאינטואיציה שלו באימון לפני הדראפט, והחליט להמר עליו. הוא בחר בסיאקם בבחירה ה-27 של דראפט 2016, כשעל הלוח עוד נותרו שמות מוכרים וחמים בהרבה. סיאקם נתן שתי עונות סבירות בהחלט במכללת ניו מקסיקו סטייט הקטנה, אך אלה לא הפכו אותו לשם שעכברי הדראפט היו צריכים לשנן, לפחות אם שופטים לפי לוחות הדראפט של המומחים לקראת ערב הדראפט. יוג'ירי אוהב להטיל את הפצצות האלה, ולעיתים קרובות הוא פוגע. זה קרה גם הפעם.

הקמרוני השדוף הוכיח את עצמו כבר כרוקי, ותפס את המקום בחמישייה של ג'רד סאלינג'ר כשזה נפצע. אחרי העלייה הגיעה גם ירידה - לא לכולם ה-NBA מסודר כמו מסלול המראה. סיאקם ירד לליגת הפיתוח, אך סירב להניח לתסכול שחש לעכב אותו. הוא זכה בתואר ה-MVP עבור הראפטורס 905 בג'י-ליג, וחזר לסגל של הראפטורס בראש מורם, עם ביטחון חדש.

כיום, בעונתו השלישית, הוא השתלט שוב על מקום בחמישייה, הפעם על חשבון או ג'י אננובי, שרבים ראו בו השחקן המבטיח ביותר בסגל. סיאקם דילג מעליו בדרך לתואר הזה, ונכון לעכשיו ניתן לראות בו הפייבוריט גם לתואר השחקן המשתפר של העונה: הוא כמעט מכפיל את ממוצע הנקודות שלו מהעונה שעברה עם 14.4 למשחק, להן הוא מוסיף 6.2 כדורים חוזרים ב-29.9 דקות למשחק, תוך שהוא משלים נהדר את צמד הכוכבים, קוואי לנארד וקייל לאורי, בשני צדי המגרש.

סיאקם מתאמן לפני דראפט 2016

הקליעה מבחוץ, שהייתה אחד הנעלמים המרכזיים במשחק ההתקפה שלו, נמצאת במקום לא רע בגרף שיפור כמעט אנכי לגמרי. סיאקם לוקח וקולע שלשות העונה (36.7 אחוז, כמעט שתי זריקות לערב), והוא מבטיח להמשיך ולהשתפר הרבה מעבר לממוצע בליגה.

כל הכישורים האלה הופכים את סיאקם לאולר שוויצרי בליגה שמחפשת כאלה בנרות. היריבות עדיין לא יודעות איך לאכול אותו. כשסיאקם מקבל את הכדור אחרי חדירה של שחקן אחר הוא יכול לעלות לקליעה (54.2 אחוז קליעה משוקלל בקאץ'-אנד-שוט), או למחוק במהירות שיא את המרחק בינו לבין המגן, ולעלות לזריקה נוחה בצבע עם הרבה טאץ', או לסיים בטבעת (66 אחוזים מ-3 מטרים ומטה). הוא מסוגל גם להוציא את הכדור אחרי חדירה בעצמו, או להניע אותו כחלק מההתקפה המשומנת של המאמן ניק נרס. הוא מתנסה גם בהובלת פיק-אנד-רול ובבידודים. מבחינת יעילות הוא נמצא בחברת כמה מהכוכבים שהייתם מצפים לראות בפסגת הרשימות האלה. במילים אחרות ,אם הראפטורס צריכים את זה, סיאקם כנראה יכול לספק את זה.

הגנתית, סיאקם מזכיר את הכיתוב על מראה צדדית של מכונית חדשה - האובייקטים קרובים יותר ממה שהם נראים. כן, הוא ארוך, אפילו בסטנדרטים של שחקני NBA, אבל זמן התגובה המדהים שלו הופך אותו למסוכן אפילו יותר. הוא חוסם זריקות ששחקנים לא מצפים שיחסום, ומגיע למקומות לפני שהוא אמור להיות בהם. הוא תמיד על קצות האצבעות, כמעט מרקד מרוב אנרגיה מבעבעת. הוא מסוגל לשמור על ארבע עמדות בצורה אמינה, ולתת חיפוי מהצד החלש בעת הצורך. לא צריך להיות יוצא דופן בשביל לראות את סיאקם בתור השחקן השלישי בחשיבותו אצל הקנדים, שמחזיקים במאזן הטוב בליגה.

איך המשפחה של סיאקם הגיבה כשנבחר בדראפט?

אם סיאקם היה תלמיד ביסודי, ההיפר-אקטיביות שלו כבר הייתה מזכה את ההורים שלו בשיחת טלפון. יותר מכל מה שהוא עושה על המגרש, ניכר הרצון שלו לעשות את זה ובגדול. השאלה שמנחה את סיאקם בכל רגע נתון, והלוואי שהייתה מנחה יותר שחקנים ברחבי הליגה, היא "מה הקבוצה הכי צריכה ממני ממש עכשיו?"

אחד האלמנטים המרכזיים שהופכים את ההצלחה הבלתי צפויה של סיאקם לאפשרית, הוא שאין לו הרגלים רעים, ככל הנראה מפני שהתחיל לשחק כדורסל מאוחר כל כך. אמנם, חשוב לשים כוכבית מעל כל מחמאה שנכנסת תחת הסל "דברים שאמרו גם על האשים תאביט" (דראפט 2009, בחירה שנייה, זוכרים?), אבל אפשר ממש לראות איך משחקו של הקמרוני חף מכל המניירות המייגעות שהופכות שחקנים צעירים למתסכלים כל כך. הוא לא מרגיש "זכאי" לזריקות או לנגיעות בכדור, גם לא בעקבות ההצלחה היחסית שהוא זוכה לה העונה. הוא לא נח כשהוא על המגרש, לעולם. ושום דבר לא מובן מאליו - אין דבר כזה פוזשן אבוד, בהגנה או בהתקפה. נקודה. יש משהו ילדי כמעט בחדוות המשחק שלו, והיא מדבקת.

ירידה לצורך עלייה: צפו בסיאקם מצטיין בג'י ליג

אנחנו לא רגילים להתייחס לשחקנים בעונה השלישית שלהם כאל תוצר מוגמר, אבל חשוב לזכור שסיאקם כבר בן 24, מה שמעלה תהיות לגבי גרף השיפור העתידי שלו. כדי לפתור את הקונפליקט שנוצר יש להסתכל מקרוב. ככל שמעמיקים פנימה מפלס האופטימיות עולה. סיאקם אמנם בוגר במונחי כדורסל, אך משחקו רחוק מלהבשיל. למעשה, עדיין אפשר לראות אותו מותח את הגבולות של ההשפעה שלו. אפילו כשהוא משחק, ניתן ממש לראות אותו מחפש אחר התקרה שלו. כשימצא אותה, אפשר יהיה לראות שחקן שמונע גם מביטחון עצמי, ולא רק מהתלהבות. בזמן שכוכבים צעירים משתמשים במספר רב של פוזשנים, ולומדים איך להפוך אותם ליעילים יותר, הנה סיאקם שוחה נגד הזרם - הוא כבר יעיל, ועכשיו הוא מנסה להעצים את הווליום של הפוזשנים שהוא לוקח. יש משהו אורגני בדרך שבה הוא הולך ותופס מקום גדול יותר במשחק ההתקפה.

הדיבור עליו בתור האולסטאר השלישי של טורונטו כנראה מספר יותר על המחסור הכבד של המזרח בכוכבים ראויים, אך הוא מוגזם גם ככה. אין צורך להקדים את המאוחר בשביל שהעונה של סיאקם תוכתר כהצלחה גדולה. אבל אם פעם רק זה היה רק זאק לואו, הפרשן המוערך מ-ESPN, שראה אולסטר בקצה הדרך של הפורוורד המגוון, היום הוא כבר לא לבד. בשלב הזה, מי שמהמר נגד סיאקם עושה זאת על אחריותו בלבד. כשסיאקם שם את העין שלו על משהו, בסוף הוא משיג אותו.

מישהו מוכן להמר נגדו עכשיו? סיאקם(צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully