יש לו שותפים? משה חוגג בוחן את אוהדי בית"ר ירושלים

בשבוע שעבר החלה ברשתות החברתיות מחאה של לא מעט מאוהדי בית"ר ירושלים בנוגע למחירי הכרטיסים למשחק הגביע נגד מכבי תל אביב בגביע המדינה בשבת הבאה. הסיבה? לאחרונה השיקה בית"ר מועדון אוהדים בשם "בית"ריסט", והוחלט שרק מי שיצטרף אליו, בעלות של 9.90 שקלים לחודש, יוכל ליהנות מכרטיס ב-60 שקלים ליציעים המרכזיים, לעומת 120 שקלים למי שלא נכלל במועדון האוהדים, שהם למעשה 137 שקלים כולל עמלת הזמנה באינטרנט. משה חוגג הגיב למחאות בפוסט נוקב, כזה שהשורה התחתונה שלו מאוד ברורה: "אני רוצה להרגיש שאני לא לבד פה. מי שלא מצטרף לבית"ריסט - לא שותף מבחינתי".

אפשר להבין את חוגג, ואפשר להבין גם את האוהדים, בעיקר המנויים שחשו שיש להם זכות ראשונים לפני אילו שקנו כרטיס מועדון. אבל משחק הגביע הוא רק נדבך קטן בכל מה שעומד מאחורי הכרטיס הזה, כרטיס שמבחינת חוגג אמור עם הזמן לשנות משמעותית את כל תרבות הצריכה הספורטיבית וההשתתפות של אוהדי הקבוצה בנטל.

עוד בנושא

הערב: בית"ר ירושלים - מכבי פתח תקוה (20:30, ספורט 1)
כמה כסף בית"ר ירושלים חסכה בשיחרורו של ארון אולנארה?
"שני בריונים הפשיטו אותי": ההשפלה שחווה אוהד בית"ר

כשחוגג הגיע לבית"ר הוא ואנשיו ניתחו אותה כלכלית. העובדה שחלק גדול מהאוהדים גרים הרחק מירושלים מקשה על מכירת המנויים, ולכן הבעלים דיבר מהרגע הראשון על מה שהגדיר באותו הזמן "כרטיס אוהד". המטרה: להגיע אל גוש האוהדים האדיר של בית"ר שלא לוקח חלק בנטל הכלכלי.

סביר להניח שאם למועדון היה גוש קהל מקומי כמו שיש למכבי חיפה או הפועל באר שבע , כזה שרוכש כמות של 12-18 אלף מנויים (גם למכבי תל אביב תהיה כמות דומה בבלומפילד המחודש), לא היה צורך ללכת לכיוון הזה. אבל היות ובמרבית המשחקים של בית"ר הקהל ממלא רק שליש מאצטדיון טדי, היה צורך לצאת מהקופסה מבחינה שיווקית.

עד עתה רכשו מעל 4,000 איש את "בית"ריסט", אך הדרך עוד ארוכה, מכיוון שמרבית הרוכשים הם מנויים - כאלה שאינם קהל היעד העיקרי. בכל שנה ישנן פעמים ספורות בהן מגיעים 20-25 אלף צופים לטדי למשחקים הגדולים, אך בשאר משחקי הבית התפוסה נעה סביב 7,000 צופים. הכרטיס החדש אמור לפנות לעשרות אלפי האוהדים שלא מגיעים בקביעות לטדי, אבל רוצים לקחת חלק ולהרגיש שייכים. בבית"ר מדברים על תהליך שבסופו יהיו לפחות 50 אלף בעלי כרטיס "בית"ריסט" שגם יהווה כח משמעותי בעוגן הכלכלי של המועדון בעת הצורך. תהליך כזה ייקח מספר שנים ויצריך מאמצים שיווקים אדירים כדי להגיע למספרים האלה, אם בכלל.

לא סתם הוספנו "אם בכלל". באיזשהו מקום הניסיון הזה של חוגג הוא גם מבחן גדול למוצר שנקרא בית"ר ירושלים. היא תמיד מעניינת, תמיד עושה רעש, יש לה אוהדים בכל פינה בארץ וגם בעולם, אך השאלה האמיתית היא האם לקהל הגדול הזה יש כח כלכלי או שמרביתם מסתפקים בצפיה בטלוויזיה ובמעקב באינטרנט? המנויים של בית"ר הם הזולים ביותר מבין הגדולות, אבל רק אלפים בודדים בשנה רוכשים אותם. אוהדים בני 30 ו-40 מנסים כבר שנים להיכנס עם כרטיסי נוער וחייל, יותר מדי אוהדים כל הזמן תרים אחרי הזמנות למשחקים ובאופן כללי רמת ההכנסות של המועדון מהאוהדים נמוכה משמעותית ממועדונים גדולים אחרים.

סביר להניח שהכרטיס הזה הוא גם נושא שחוגג רוצה לבדוק בנוגע לכדאיות ההשקעה במועדון בעתיד - האם באמת יש עוצמה כלכלית למותג הזה או שמדובר בעיקר ברעש תקשורתי והתעניינות גדולה אך לא מעבר לכך. יתרה מכך, לא מן הנמנע כי בתום העונה הנוכחית או העונה הבאה, רמת ההשקעה של חוגג כבר תושפע מכמות האוהדים שלוקחים חלק בנטל.

אז חוגג זרק פצצת מבחן לשנים הקרובות. הוא מאמין שבתוך מספר שנים כמות החברים במועדון "בית"ריסט" תגדיל את הכנסות הקבוצה. מנגד, אם בתוך כמה שנים היא לא תגיע לכמות של 30-50 אלף חברי מועדון, זאת עשויה גם להיות שירת הברבור של בית"ר, תובנה שעם כל הכבוד לצבעוניות, לרעש ולעניין, לא מדובר במותג ששווה להשקיע בו. ואם זה יקרה, זה יהיה גם תמרור אזהרה מאוד ברור לכל מי שירצה לרכוש את המועדון בעתיד ויספרו לו על ה"פוטנציאל" הכלכלי של בית"ר ירושלים.