פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האס האחרון שנשאר ביד: על התרומה של מאור מליקסון להפועל באר שבע

        העונה הבינונית של הפועל באר שבע יכלה להיות גרועה בהרבה אם לא המנהיגות השקטה של מאור מליקסון, הסלע היציב היחיד שנותר משושלת האליפויות. דוד רוזנטל סוגר שבת, לא מופתע מהפציעה של דמארי וחושב ששידוך בין בניון להפועל תל אביב מתבקש

        האס האחרון שנשאר ביד: על התרומה של מאור מליקסון להפועל באר שבע

        לא היה שום דבר יפה בניצחון של הפועל באר שבע על עירוני קרית שמונה. ארבע דקות הפרידו בין השחקנים של ברק בכר לטקס אשכבה לעונה, ואז באו נייג'ל האסלביינק ודיא סבע. עד אז, זו הייתה אותה באר שבע בינונית, מחמיצנית וחסרת מזל. למרות העליונות במחצית השנייה, תיקו ביתי נוסף לא היה מפתיע אף אחד והדיבורים הבוקר על "דרך חדשה" והחזרת כוח ההרתעה נראים קצת תלושים מהמציאות.

        עד כמה שזה לא מובן מאליו, באר שבע היום היא מאור מליקסון. דווקא בדקות הפיגור היה כדאי לעקוב אחרי מליקסון. אליניב ברדה פרש, טוני וואקמה הלך, ראדי עזב לסכנין, ג'ון אוגו עם מחשבות על פרידה ופחות דומיננטיות במרכז השדה ושיר צדק כמעט התפוגג. בן שהר עושה את העבודה כשהוא על המגרש, אבל לא רואה הרכב קבוע. במציאות הזאת, מליקסון בן ה-34 נשאר הנצר המשמעותי היחידי משלוש עונות האליפות. הוא לא מנהיג ווקאלי שסוחף את חדר ההלבשה, אלא הדינמו שדוחף את הקבוצה קדימה על המגרש, שלא מוותר גם כשלא הולך. כשהכדור ברגליים שלו, באר שבע מאמינה. מליקסון פחות נופל השנה בניסיונות להוציא פנדל, פחות מחפש את הגימיק. הוא מבין שהפועל באר שבע צריכה ממנו הרבה יותר ומעורב כמעט בכל מהלך משמעותי. היה לו חלק במהלך שהוביל לשער הראשון, הייתה לו תרומה אדירה לכך שבכלל הגיע השער הראשון.

        מליקסון אחד עדיין מספיק רק למקום השלישי ולפער גדול ממכבי תל אביב, אבל במקום לשאול מדוע הפועל באר שבע נמצאת איפה שהיא נמצאת אתו, ראוי לתהות מה היה קורה בלעדיו. בכל מקרה, לאור ההיסטוריה רווית הפציעות שלו, עכשיו יותר מתמיד הפועל באר שבע צריכה לקוות שהקשר הוותיק יצליח לשמור על הרגליים.

        שחקני הפועל באר שבע מאור מליקסון, דיא סבע (דני מרון)
        מספיק רק למקום שלישי, אבל היה הרבה יותר גרוע בלעדיו. מליקסון (צילום: דני מרון)

        כשאומרים על קבוצה שהיא "לא מסוגלת לתת גול" מתכוונים, בדרך כלל, ברמה המטאפורית. הרי בדרך כלל הסטטיסטיקה מתיישרת ואחת לכמה משחקים מגיעה שלישייה או רביעייה. יודעים מה? גם צמד זה בסדר. הפועל תל אביב היא לא מטאפורה - היא המציאות, הערך שעליו הומצא הביטוי. בהפועל תל אביב ההחמצה של ניב זריהן מבאר שבע מול הפועל חדרה לא נכנסת אפילו לטופ-5 של החודש האחרון. בעיטות ממטר, כדורים שהוסטו על ידי המגנים, קורות - שום דבר לא נכנס. ואז, משום מקום, מגיע הגול, וכשחשבת שהעינוי נגמר וסופסוף מנצחים, בא גם השער הנגדי מנגיחה מוזרה במיוחד, כזו שאצלך עשרה כמוה לא ייכנסו ולהם מספיקה פעם אחת.

        מה עושים כשלא כובשים? זורקים לזירה פעם אחר פעם את החלוץ היחיד שיש לך בתקווה שהוא יהיה זה שישבור את הקרח, ולעזאזל היסטוריית הפציעות שלו. ארבע פעמים בשבועיים פתח דמארי בהרכב, משחק בפחות מארבעה ימים. העומס לא השאיר לו סיכוי. ככה זה כשהכול על הכתפיים (או הברכיים השחוקות) שלך, כשאין בסגל אף חלוץ אחר שאפשר יכול לסמוך עליו. הפועל תל אביב רצה עם מה שיש, גם אם מה שיש הוא לא בדיוק אחד שמצליח לרוץ.

        הפועל תל אביב לא המציאה את העיוות הזה. הלחץ במועדונים מכריע כל אבחנה רפואית. בשנה שעברה מכבי חיפה הזדרזה להחזיר את מאור בוזגלו וכל הצדדים שילמו מחיר כבד. בוזגלו, אותו בוזגלו, צפוי הערב גם הוא לעלות בהרכב בפעם הרביעית בתוך 14 ימים, כשיש לשער שעם מצב טוב יותר בטבלה הקשר היה מקבל מנוחה הגיונית. נקווה בשביל בית"ר ירושלים ובמיוחד בשביל בוזגלו שהכול יעבור בשלום.

        עומר דמארי שחקן הפועל תל אביב מול יעקב אבבה קפטן הפועל חדרה (שלומי גבאי)
        יותר מדי זמן על המגרש. עומר דמארי (צילום: שלומי גבאי)

        ההשקה בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב קצת מוזרה, אבל בליגה של היום היא קיימת. בשבוע שעבר נכתב כאן שבית"ר ירושלים לא צריכה את יוסי בניון. כמות האגו בחדר ההלבשה, יחד עם העובדה שאצל קלינגר לא יובטחו לו דקות משחק, מייצרים שילוב נפיץ במיוחד. הירושלמים עצמם הורידו את הלהבות לאורך השבוע, ושלחו מסרים לפיהם צירוף בניון לא ממש על הפרק. במקביל, ההתעניינות בהפועל תל אביב גברה, והבוקר מדווח אופיר סער כי האדומים חושבים עליו ברצינות.

        שידוך בין בניון להפועל תל אביב יכול להתברר כמהלך מנצח עבור שני הצדדים. בניון טוב לאדומים מכל הסיבות שהוא לא מתאים לבית"ר - אין אגו, יש הרבה דקות משחק. הפועל תל אביב צריכה את האיש שייתן את הפס לגול (מי ישים את הכדור ברשת? זו כבר שאלה אחרת) ובעיקר יחדיר אמונה. צירוף של שחקן בשיעור קומה כזה, גם אם הוא טוב ל-20-30 דקות, יכול לתת בוסט גם להנהלה ולקבל את תמיכת האוהדים. מבחינת בניון עצמו, יש לו הזדמנות לעשות מה שלא עשה באף אחת מהקבוצות שבהן שיחק מאז שחזר לישראל: להטביע חותם אמיתי.

        בניון אדם לא קל, והקהל של הפועל תל אביב לא ממהר לקשור כתרים לשחקני רכש, במיוחד בעלי פרופיל גבוה. מהלך כזה יכול ליצור גם אפקט הפוך של פיצוץ, אבל בסיטואציה שנוצרה לאף אחד מהצדדים אין מה להפסיד. זה הזמן להמר.

        יוסי בניון שחקן מכבי פתח תקוה מול מוטי ברשצקי שחקן מכבי נתניה (דני מרון)
        הזדמנות להטביע חותם אמיתי. בניון (צילום: דני מרון)

        הצבוע של השבוע: זכאי מחמת הספק

        נייג'ל האסלביינק נתן הצגה במחצית השנייה מול עירוני קרית שמונה. שער ובישול שלו העניקו ניצחון להפועל באר שבע על האקסית. האסלביינק לא ממש רצה לחגוג את שער השוויון מול הקבוצה שבמדיה הבקיע עוד העונה נגד קבוצתו הנוכחית, והתחיל מיד אחריו במסורת המאוסה של הרגעת החברים. כעבור כמה שניות האנרגיות מהיציעים השתלטו עליו והוא התמסר אליהן עם הנפות ידיים, ובכך מנע מעצמו כניסה למדור השבועי. אנחנו מוציאים אותו עם התראה בעל פה בלבד, ללא כרטיס.

        אבל לא נשאיר אתכם בידיים ריקות. קבלו דוגמה שתמחיש לכם כיצד עושים זאת נכון. עונת 1996/7, מכבי תל אביב אירחה את בית"ר ירושלים. איציק זוהר, שחודשים ספורים לפני כן עדיין לבש צהוב, קיבל פרחים ממכבי תל אביב, זרק אותם בהפגנתיות דווקא ליציע של אוהדי בית"ר ולקינוח כבש צמד ורץ אחוז אמוק. הכול בתקציר שלמטה, גם הפרחים.

        ועוד כמה הגיגים

        - הוא עושה את זה ממצבים נייחים או מהאגפים, עם הקשתות פנימה, סיבובים החוצה וכדורי רוחב מדודים לרגל. ואלון אחמדי הוא המוסר הטוב ביותר היום בליגת העל, ויש סיכוי טוב שבקיץ הקרוב נזכה לראות את איזי שירצקי עושה ברלד וסופר עליו את הבוכטות. דזיוגאס ברטקוס, לעומת זאת, יודע אולי להבקיע, אבל לא ממש ממלא את חלקו בעסקה שלשמה הוחתם. השער השני של הפועל באר שבע, יחד עם כמה הדיפות ויציאות לא מוצלחות, רשום על שמו של הליטאי, ובאופן כללי לא ראינו אותו עושה עד כה את ההבדל המיוחל בקרית שמונה.

        - הפועל חדרה צריכה להיזהר. פתיחת העונה הסנסציונית סיפקה חמצן, אבל הירידה לקרקע, קצב צבירת הנקודות ואולי גם הפרידה מאחד הזרים בינואר מאותתים על הסתבכות אפשרית בתחתית. מזל שכדורגל משחקים יותר מ-75 דקות. החמצן של חדרה מגיע כמעט דרך קבע מהחלק האחרון של המשחק.

        - איך אוכלים את מכבי נתניה? גם סלובודן דראפיץ' יתקשה לענות על השאלה הזאת, ובכל מקרה הוא לא יוכל להסתמך על ההבלחות של פאטוס בצ'יראי. אחרי פתיחת עונה חלשה ביותר נתניה התאוששה, נראה היה שהיא עולה על המסלול הנכון. אז הגיע השער המוזר של חביב חביבו ממכבי פתח תקווה, ומשם חווה הקבוצה רק טלטלה וחוסר יציבות. הצוות המקצועי ואייל סגל יצטרכו לחשוב על פתרון יצירתי בינואר.

        לני אהרון, מהפועל כפר סבא לאוניברסיטת הרווארד. נקווה שיהיה מדען טילים בשני התחומים