נושא הגזענות כלפי שחורים עלה מחדש בכדורגל האנגלי לאחר המפגש של ראחים סטרלינג עם כמה מאוהדי צ'לסי. מי שחווה אירועים קשים לא פחות על בסיס קבע הוא ג'ון בארנס, שחקן ליברפול בשנות השמונים, עליו אפילו נזרקה בננה במשחק מול אברטון ב-1988.
"זה היה אותו דבר עבור כל שחקן שחור בשנות השמונים", סיפר ל-BBC. "קריאות גזעניות, בננות על כר הדשא - זה פשוט היה חלק מקובל מהחברה ומהכדורגל. את הגזענות הגלויה שאני חוויתי אולי לא ראינו ב-20 השנים האחרונות. אולי כעת, עם סטרלינג, היא מרימה מחדש את ראשה המכוער. אני מעולם לא האמנתי שהיא באמת נעלמה - פשוט לא שמעו אותה, כי אנשים סתמו את הפה".
כשנשאל לגבי בננה שנזרקה לדשא גם במשחק של טוטנהאם מול ארסנל לאחרונה, השיב בארנס: "זה לא הפתיע אותי, כי מדי יום זורקים על שחקנים שחורים קליפות בננות בלתי נראות ומקללים אותם עם קריאות גזעניות דוממות. העובדה שעכשיו קליפת בננה אמיתית נזרקה והיו קריאות של ממש לא הפתיעה אותי. ציפיתי לזה".
עוד בנושא:
ראחים סטרלינג תוקף אחרי התקרית הגזענית: "התקשורת מציתה אש"
"שהבן שלך ימות יא כושי": האוהד שתקף את סטרלינג ספג עונש מאסר
על פי שחקן העבר, כאמור, הימים הרעים של שנות השמונים לא באמת נעלמו לגמרי: "במובנים רבים, אני מעדיף את הגזענות הגלויה של עכשיו מאשר בעשר השנים האחרונות, כשאמרו לנו שהיא לא קיימת. במובנים מסוימים אני שמח שזה קרה, כי זה יגרום לאנשים להבין שעדיין יש לנו הרבה עבודה לעשות".
לשאלה האם משהו השתנה מאז ימי המשחק שלו, השיב קשר העבר שנולד בג'מייקה ורשם 79 הופעות במדי נבחרת אנגליה: "השינוי היחיד הוא שלא שומעים את הדברים האלה הרבה. מבחינת התפיסה שלאנשים יש לגבי שחורים, מוסלמים, הומואים, נשים בעמדות כוח - עדיין יש לנו את אותן דעות קדומות בהתבסס על כל הדברים הלא נכונים שאמרו לנו".
אז מה כבר אפשר לעשות? קודם כל, על פי בארנס, להבין שהבעיה היא לא בכדורגל, אלא בחברה כולה: "העונשים תורמים רק מבחינת למנוע ממישהו ללכת למשחק כדורגל, הם לא ישנו את התפיסה שלך לגבי שחורים, נשים או הומואים. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לשמור על שתיקה. אם אתם חושבים שעונשים הם התשובה, הם לא התשובה. העניין הוא החברה, לא הכדורגל".
