פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זה לא קזינו, זה בית ספר: ולאדן איביץ' ומכבי תל אביב שולטים בליגה

        לכנות את איביץ' "מזליסט" זה העלבון הכי גדול שאפשר להעניק לו. הוא לא מהמר, הוא פשוט מרגיש, והשליטה שלו בסגל גדולה אפילו מהשליטה של מכבי תל אביב בליגה. אורן יוסיפוביץ על אחד הסיבובים הראשונים הכי מרשימים של מאמן בישראל, ועל צלחת של מערכת

        זה לא קזינו, זה בית ספר: ולאדן איביץ' ומכבי תל אביב שולטים בליגה
        צילום ועריכה: קובי אליהו

        אבא של יונתן כהן, מיקי, כבש גול דומה, בגמר הגביע של 88'. זה היה דרבי מול הפועל תל אביב, ואתמול (שבת) מיני-דרבי, שלושים שנה אחרי, ויונתן כבש כמעט מאותה הבלטה. "שלי טיפה יותר יפה", אמר הג'וניור, "אבא כבש לפני שנולדתי, מזל שיש יוטיוב, ראיתי את הגול שלו הרבה פעמים וזה נתן לי השראה".

        יונתן כהן מול מיקי כהן, מכבי תל אביב בכדורגל (מערכת וואלה! NEWS)
        מיקי כהן, יונתן כהן, אבא ובן, 30 שנה, אותו טריק

        אבל לא לגול הזה צריך להשוות.

        פברואר 2013, ויונתן כהן בן 16, יושב ביציעי בלומפילד. משחק חוץ מול בני יהודה, והוא אוהד מכבי, איך לא, הוא בטח השתגע כשהכדור טס שמאלה וקרע את הרשת בפעם השלישית, והעניק לצהובים צלחת ראשונה אחרי עשר שנים בלי. זה לא היה רשמי אבל זה היה סגור. ואתמול משחק חוץ מול בני יהודה, והוא שחקן מכבי, ואמנם לא חגג אבל הודה שבפנים השתגע כשהכדור שלו טס ימינה וקרע את הרשת בפעם השלישית, והעניק לצהובים צלחת ראשונה אחרי שלוש שנים בלי. זה לא רשמי אבל זה סגור.

        עוד בנושא
        מכבי תל אביב ניצחה 1:3 את בני יהודה. הפער בפסגה: 11 נקודות
        שחקני מכבי תל אביב רוצים לשבור שיא: "זו הקבוצה הבריאה בימי גולדהאר"
        ולאדן איביץ': "שלוש שנים ללא אליפות זה פרק זמן ארוך מדי"
        יורגוס יאקומאקיס הסכים, מכבי תל אביב במשא ומתן מתקדם לצירופו

        את ההבדל בין הגולים של מושיקו ויוני אפשר לתלות במה שקדם להם. ב-2013 זה היה טירוף חושים רגעי, תוספת זמן מהגדולות שהיו כאן, מהלכי בזק, בומים. אתמול כולם זוכרים את הטיל אבל אתם מוזמנים להריץ 45 שניות אחורה. הכדור יצא החוצה, וסבוריט הכניס אותו פנימה לעבר ברסקי, על קו חצי המגרש שסמוך לאוהדים הצהובים. משם אחורה לייני, משם שוב לברסקי, הצדה לדור פרץ, אחורה לפיבן, ימינה לדסה, אחורה לפיבן, אחורה לייני, קדימה לברסקי, אצילי עושה תנועה לקו, ברסקי שולח לפרץ, מיכה מושך את הבלם שהיה צריך להיות על שכטר, פרץ שולח לשכטר, אליו מגיע קונסטנטין, ושכטר מזהה את כהן הפנוי, והמשקוף בכה מאוד.

        מיכה ואצילי, שני המוסרים הטובים ביותר בקבוצה, אמנם עשו תנועה מנצחת אבל הם שני שחקני השדה היחידים של מכבי תל אביב שלא נגעו בכדור במהלך - 45 שניות בגן ולאדן.

        יונתן כהן, מכבי תל אביב חוגג (קובי אליהו)
        בסיומו של מהלך קבוצתי מרשים. כהן חוגג (צילום: קובי אליהו)

        ---

        לא צריך להיות שחקן פוקר מקצועני כדי להרגיש את זה. זה יכול לקרות לך גם בדירה מצהיבה, על לבד קרוע ועם ז'יטונים מפלסטיק. יש את הרגעים האלה, שמתדלקים את עצמם, ואתה פשוט מרגיש בזון. קופה גורפת קופה, ואתה רואה הכול אחרת, ואתה יודע שגם הבאה תהיה שלך, וגם זו שאחריה, ופתאום המזל כבר לא פקטור, גם לא הקלפים שאצלך בידיים. כל מה שתעשה, תצליח. זה לא מזל, זה מעבר. זה כשביטחון פוגש יכולת.

        לומר על איביץ' שהכל הולך לו, שהוא מזליקי, זה העלבון הכי גדול שאפשר לתת לו. די, זה כבר לא מזל. הוא בזון. הוא מרגיש את זה. הוא יודע מה הוא עושה. הוא רואה את הסגל שלו כמו שניאו רואה את המטריקס, רק בקוד כחול וצהוב. הכול גדול וברור, כמו טבעת עבור מייקל ג'ורדן. כשהשחקנים רצים אצלו באימון מסכם, הוא לא רואה בני אדם, הוא רואה ציונים של פלייסטיישן שמתעדכנים על בסיס שבועי, לפי היריבה, כמובן. מולו לא רץ אלירן עטר, שיער שחור וקעקועים, אלא "78", בזמן שיונתן כהן, שחודשיים לא שיחק כי היה "67", פתאום השבוע זוהר על "84", כי בתוכנה שלו כתוב "מסוגל לשחק כמו טואטחה של הרצוג". הוא גם לא רואה "בני יהודה" או "יוסי אבוקסיס" אלא "5-3-2" ולכן עושה את אותו הדבר.

        ואיביץ' כל כך מלהיב, שזה כבר מפסיק להלהיב, כי כנראה הוא אפילו לא באמת מתלבט, הכול פשוט מונח לו נגד העיניים. וכמו הפוקריסט הוא כבר בזון, ירצה עטר, יקבל צמד, יפשיר שוינפלד, יקבל גול, יוציא כהן מהבוידם, עוד צמד, והוא כבר עם 13 כובשים שונים בליגה; וכן, יזרוק ברסקי, יקבל אמצע סולידי. פיבן בלם על חשבון זר בכיר? זורם. והכל תוך שמירת רוב אם לא כל שחקני הסגל במצב רוח תקין, בלי קשר לכמות הדקות. "אני לא קוסם", אמר איביץ' אתמול. אתה משהו.

        זו מן הסתם הפתיחה הכי טובה של מאמן בתקופת גולדהאר, וכל זה באיצטדיון חוץ, דירה מצהיבה על לבד קרוע, ועם ז'יטונים שמשמעותית פחות יוקרתיים משל סוזה אבל פתאום הופכים הרבה יותר שווים מערכם. איביץ' מסיים את אחד הסיבובים המרשימים ביותר של מאמן בישראל, ועוד בעונה ראשונה, ועוד זר. תנו לו 9-2 אופ-סוט והוא כבר ירכיב לכם פול-האוס.

        זה לא קזינו, זה בית ספר.

        שחקני מכבי תל אביב איתי שכטר, דור מיכה חוגגים (קובי אליהו)
        הכל הולך, כולל מתנות. שכטר (צילום: קובי אליהו)

        ----

        איביץ' סנדל את אבוקסיס, בדרך לעוד ערב קשה של יוסי מול הצהובים. מאז הגיע לסכנין פגש את מכבי תל אביב 15 פעמים בכל המסגרות, ולפעמים הצליח קצת להפריע אבל לא מעבר. 0 ניצחונות, 32-5 בשערים. ברור שזה לא כוחות, אבל ממאמן עולה כמוהו מצפים גם לכמה עקיצות וגניבות מול השכנה העשירה. לא נורא, אולי עם מכבי חיפה.

        מאמן מכבי תל אביב ולאדן איביץ' (קובי אליהו)
        מסמל מערכת בריאה. איביץ' (צילום: קובי אליהו)

        לא משנה איך העונה הזו תיגמר, היא בשורה טובה לכל מי שאכפת לו מהכדורגל. ההצלחה של מכבי תל אביב הזו מוכיחה שהתרבות מנצחת, שהניהול חשוב יותר מהכל. למרות השנתיים האחרונות הרעות של ג'ורדי קרויף, החשש הגדול היה מהיום שאחרי. כי את מה שהיה לפני ההולנדי כולם זוכרים - סניף מרכז של מכבי חיפה. לא לזכות באליפות זה דבר אחד, לא להתמודד עליה זה דבר אחר. ואולי, תחת מנספורד, עם סגל צעיר ומאמן חדש, לקרית שלום יוחזר עידן הביזאר?

        איזה "לא" מהדהד קיבלנו.

        נכון, ההכתרה הפיקטיבית בדצמבר מתרחשת הרבה תודות לכל מה שקורה בבאר שבע, אבל 33 מ-39 מכבי תל אביב לא לקחה גם כשג'ורדי וזהבי ובלומפילד היו. ולהיכנס לנעליים של קרויף המנהל, לא המאמן, זה לא היה באנקר; ולבחור מאמן מוצלח אחרי כל כך הרבה פנצ'רים, זה גם לא באנקר. לכל תואר יש גיבור, ולשם שינוי נירגע ולא נכתיר אלופה אלא רק אלופת סיבוב. זו אליפות של מערכת. של תרבות. של ניהול. ובמדינת כדורגל כמו ישראל, בה תמיד מי שמצליח זה בגלל כסף - אין גישה רדודה מזו - זה חשוב. חשוב מאוד.

        orenjos@walla.co.il