1.
סקוטי ווילבקין מזווית אחת:
במשך 36 דקות ושבע שניות הוא בילה על הפרקט (בילה - במלוא מובן המילה), ולא פחות מ-27 התקפות של מכבי תל אביב הסתיימו בהחלטות שלו: בקליעות, בהחטאות, בביקורים על קו העונשין, באסיסטים וגם באיבודים.
סקוטי ווילבקין מזווית אחרת:
האמריקאי אמנם קלע 24 נקודות, יותר מכל שחקן אחר שהופיע בערב הפתיחה של היורוליג, אבל דאג גם להפעיל את שחקני הפנים ופיטם אותם בשמונה אסיסטים (ארבעה לטאריק בלאק, שניים לאלכס טיוס ושניים לאנג'לו קלויארו).
סקוטי ווילבקין מזווית נוספת:
בארבע הדקות שבהן נבן ספאחיה העז לאפשר לכוכב שלו לנוח, חשו הסנטרים מיותרים משהו. הם לא קיבלו אפילו כדור תכליתי אחד; בזמן שווילבקין סופסל, דיאנדרה קיין לקח שלוש שלשות ומייקל רול זרק פעמיים לשתיים. וזהו.
סקוטי ווילבקין מזווית אחרונה:
התצוגה הכמעט הרואית של הרכז נראתה נוצצת הרבה יותר בתום הרבע השלישי, כשעמד על 6 מ-7 מהשדה; ברבע הרביעי אמנם לא היה רחוק מלהחזיר את מכבי למשחק, אבל הידרדר ל-2 מ-6. "יכול להיות שהתעייפנו לקראת הסיום", הסביר.
סקוטי ווילבקין מזווית סופית:
ככה זה כשג'רמי פארגו צופה בך בטלוויזיה מהמלון.
עוד בנושא
מכבי תל אביב הפסידה 89:84 לפנאתינייקוס ביוון
ווילבקין: "גאה בדרך בה שיחקנו, עשינו צעד קדימה"
2.
מהרגע שבו מכבי תל אביב החליטה להפקיד את גורלה בידי הצמד ווילבקין את פארגו, עלו לא מעט סימני שאלה בנוגע לציוות הזה. לאורך רוב תקופת ההכנה, הקפיד כל אחד מהם להיעדר כשהשותף השני משחק. בשתי ההופעות הראשונות בישראל, כשסוף סוף הופיעו זה לצד זה, ווילבקין נראה אנמי, מרוחק מהכדור ומהמשחק, ואפילו מעט חסר חדווה וביטחון עצמי.
ואז פארגו נפצע באימון, ועל ווילבקין הוטלה המשימה שהוא כל כך אוהב. הרי האיש הזה סחב אשתקד את דרושפאקה לזכייה ביורוקאפ לגמרי בעצמו; הוא, ולא אחר, הגיע לממוצע הנקודות הגבוה ביותר ששחקן העמיד תחת דיוויד בלאט במסגרת אירופית מאז תיאו צ'יזמיץ' בגליל עליון ב-1999. גם אתמול, בלי בלאט, הוא עמד במשימה בצורה מעוררת כבוד - וממש לא מעוררת פליאה.
עכשיו, אחרי שעשן הסיגריות הבלתי נגמר באואקה התפוגג, אבל המסר החד שהעביר ווילבקין נותר באוויר, ספאחיה צריך לחשב מסלול מחדש. לפני פתיחת העונה הסביר כי "ג'רמי הוא רכז וסקוטי הוא קומבו גארד" ורמז בידי מי יהיה כדור ומי האיש שיהיה אמון על קבלת ההחלטות; אבל אולי זה צריך להתהפך.
פארגו כבר תופקד כמעין סקנד גארד לצידו של דורון פרקינס, ועל אף השוני בין פרקינס לווילבקין אפשר להכתיר את הניסוי ההוא כמוצלח (עם הגעה לגמר היורוליג ב-2011); ווילבקין לא היה רע כשותפו של בראד וונאמייקר בדרושפאקה, אבל מכבי תל אביב השקיעה מיליונים ברכש הנוצץ ביותר שלה הקיץ כדי שיהיה אותו ווילבקין של העונה שעברה ביורוקאפ. וכדי שיוכל לעשות זאת, כדאי שתניח בידיו את המפתחות.
3.
על תקרת האולם האולימפי באתונה תלויות שלוש גופיות, שאת מספריהן איש לא ילבש בפנאתינייקוס לעולם. מספר ארבע של פרנקי אלוורטיס, מספר 13 של דימיטריס דיאמנטידיס, ומספר אחת - שמוקדש לקהל האוהדים. אז דשון תומאס נאלץ העונה להיפרד מהחולצה שלבש במכבי תל אביב, באנאדולו אפס ובמכללת אוהיו סטייט, והסתפק בסיפרה אפס.
גופייה חדשה, בעיות ישנות. אפס היה אמש גם מספר האסיסטים של תומאס, לא בפעם הראשונה ולא באופן מקרי. ב-15 הופעותיו האחרונות ביורוליג לא הצליח (וספק אם ניסה) הפורוורד אפילו פעם אחת להגיע לשלושה אסיסטים, ועמד על 0.8 בממוצע. הדחף הבלתי נשלט שלו לקחת כל כדור לסל עבר מתל אביב לאתונה, וכמעט סידר למכבי קאמבק מהסרטים.
ג'וני אובריאנט, אף שאינו משחק בדיוק באותה עמדה, מנסה בכוח להפוך לממלא מקומו של תומאס במכבי, וספאחיה יידרש להעביר לו מסר כדי שיואיל בטובו למסור מדי פעם. המאמן הקרואטי חילק את עמדת הפאוור פורוורד בין אובריאנט לקלויארו, ושכח מג'ייק כהן שספסולו המוחלט לא מובן ואף אמור להטריד אותו.
4.
בניגוד לצהובים, שהסתמכו על שתי הרכישות הנוצצות שלהם, ווילבקין ובלאק, פנאתינייקוס נגעה ברף 90 הנקודות וניצחה דווקא בזכות הצלעות האפרוריות שלה. בראש ובראשונה תנאסיס אנטטוקומפו (עשר נקודות בעשר דקות), כדורסלן בלי יותר מדי כישרון - אבל דמות שכל שחקן ומאמן היה רוצה בחדר ההלבשה בזכות האנרגיות, האופי, האגרסיביות על הפרקט והריחופים מעל לטבעות; מאט לוג'סקי, שהפציץ 20 נקודות ב-22 דקות בדרך לתצוגת השיא שלו ביורוליג זה שלוש שנים; ודינוס מיטוגלו, יהלום כמעט מלוטש שמסוגל להפוך לאחד הפאוור פורוורדים המאיימים באירופה ביום לא רחוק.
פאו קיבלה הקיץ החלטה אסטרטגית: לשלם כל מחיר כדי להשאיר את ניק קלאתיס, ולבנות את הקבוצה בצלמו ובדמותו, כפי שאולימפיאקוס עשתה לפני חמש ושש שנים עם ואסיליס ספאנוליס; אז היא ויתרה על הכוכבים היקרים שלצידו (מייק ג'יימס וכריס סינגלטון), עיבתה את מצבת המקומיים שלה והתפשרה על זרים מוכחים אך מבוגרים בעלות נמוכה. ובסוף, אחרי הכל, הבעיה של צ'אבי פסקואל ניכרת דווקא בעמדת הרכז. כל דקה שבה קלאתיס נח מותירה את הירוקים חסרים, מוחלשים וחשופים.
5.
מאזנה של פנאתינייקוס במשחק הבית הראשון בכל עונה - 3:50.
ואלה ההפסדים:
27 בדצמבר 1961: פאו - הפועל תל אביב 84:72
9 בינואר 1963: פאו - ריאל מדריד 97:73
10 בנובמבר 2004: פאו - צסק"א מוסקבה 85:73
אז לא באמת הופתעתם, נכון?