תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 53:29
סיימה את העונה: מקום 11, עונה חמישית ברצף מחוץ לפלייאוף.
היו ווייבים טובים בתחילת העונה שעברה בניקס. כרמלו אנתוני הועבר בטרייד לאוקלהומה סיטי וקריסטאפס פורזינגיס הפך להיות הפנים של המועדון. מעבר לכך, ג'ף הורנסק נכנס לעונתו השנייה כמאמן הקבוצה והציפייה הייתה שהקבוצה תקבל יותר צורה. זה התחיל לא רע עם מאזן חיובי עד אמצע דצמבר (13:16) וכדורסל מוטרף לגמרי של פורזינגיס (25.7 נקודות ב-47% מהשדה ו-40% מהשלוש לצד 7 ריבאונדים ושתי חסימות למשחק ב-20 המשחקים הראשונים של העונה), אבל בניקס, כמו תמיד, העלייה היא כל הזמן לצורך ירידה. בערך בינואר פורזינגיס התחיל להתלונן על עייפות ובסופו של דבר הוא קרע את הרצועה הצולבת וגמר את העונה. בלעדיו לניקס לא היה מה למכור והם ניצחו בסך הכל 11 משחקים מינואר עד סיום העונה. ג'ף הורנסק שילם על כך ואיבד את משרתו והניקס יצאו לעוד קיץ של חיפוש עצמי.
עוד בנושא
לברון: "יש כמה מועמדות לאליפות, אבל התואר עובר דרך גולדן סטייט"
מצעד פליטי שיקגו נמשך: לואל דנג חתם לעונה בשורות מינסוטה
דיווח: דווין בוקר ינותח בידו, לא ברור האם יוכל לפתוח את העונה
בואו לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם של וואלה! ספורט
מה עשינו בפגרה
באו: קווין נוקס, מיטשל רובינסון (דראפט), מריו הזוניה (אורלנדו), נואה וונלה (פורטלנד), קאדים אלן (בוסטון), דייויד פיזדייל (מאמן).
עזבו: מייקל ביזלי (לייקרס), קייל אוקווין, דאג מקדרמוט (אינדיאנה), ג'ף הורנסק (מאמן).
הפגם האינהרנטי בניתוח של הפגרה הוא שהוא מתייחס רק לפגרה הנוכחית, בעוד הביצועים של כל קבוצה בפגרה Y מושפעים ישירות מהביצועים שלה בפגרה X או מהביצועים העתידיים שלה בפגרה Z. הביצועים של הניקס באוף-סיזן הנוכחי היו מושפעים גם מהפגרה הקודמת שלהם וגם מהתוכניות שלהם לקיץ הבא. מצד אחד, הם לא היו יכולים לעשות רעש בפרי אייג'נסי בגלל ההחתמות הבעייתיות של פיל ג'קסון מקיץ 2016 ו-2017 (ג'ואקים נואה, קורטני לי, טים הארדווי) ומצד שני, הם גם לא רצו לעשות שינויים גדולים כדי לשמור על גמישות לקראת קיץ 2019.
מה שהניקס כן עשו היה לבחור בדראפט את קווין נוקס (שנראה נהדר בליגת הקיץ, שזו אף פעם לא אינדיקציה רעה) ומיטשל רובינסון (שנראה כמו גניבה באמצע הסיבוב השני), ללקט צעירים מוכשרים שלא מצאו את עצמם בליגה עד כה (הזוניה, וונלה) ולמנות את דייויד פיזדייל למשרת המאמן. פיזדייל הוא מאמן מוערך מאוד בליגה אולם הקדנציה שלו בממפיס הסתיימה בצורה מכוערת בעיקר מכיוון שלא הצליח להסתדר עם הוותיקים, בייחוד מארק גאסול. בניו יורק הוא מקבל קבוצה צעירה ולא מלוטשת שהוא יכול לבנות בצלמו ובדמותו.
אבל עם כל הכבוד לעונה הנוכחית, אין לה ממש ערך, בטח כשפורזינגיס עדיין פצוע וכנראה יפספס חלק ניכר ממנה. הערך היחיד שלה הוא כמה הצעירים יצליחו לייצר הייפ לקראת הקיץ הבא ולהפוך את הניקס ליעד לגיטימי בפרי אייג'נסי, כאשר כוכבים כמו קווין דוראנט, קיירי אירווינג, ג'ימי באטלר וקוואי לאונרד יהפכו לשחקנים חופשיים. תיאורטית, הניקס יכולים להחתים שני כוכבים כאלו בקיץ הבא, אבל בשביל שהתיאוריה הזו תהפוך לפרקטיקה, הרבה מאוד דברים צריכים לקרות בדרך.
ציון לקיץ: 7. בהתחשב בכך שהם היו צריכים לשלם על החטאים של פיל ג'קסון ושהם מנסים לשמור על גמישות של נדיה קומנצ'י לקראת הקיץ הבא, הניקס עשו קיץ טוב. הם לא משכנו את הבחירות העתידיות שלהם ולא הקריבו את תקרת השכר, אבל עדיין לא מצאו פתרון לחוזה המעיק של ג'ואקים נואה והם שמים את מבטחם קצת יותר מדי בצעירים פוחזים שעוד צריכים להוכיח את עצמם.
מי מו
חמישייה: טריי ברק/עמנואל מודיאיי, טים הארדווי, קווין נוקס, מריו הזוניה/קריסטאפס פורזינגיס, אנס קאנטר.
ספסל: פרנק ניליקינה, ברק/מודיאיי, רון בייקר, קאדים אלן, לאנס תומאס, קורטני לי, מיטשל רובינסון, נואה וונלה, גואקים נואה, הזוניה/פורזינגיס, דמיין דוטסון, לוק קורנט.
מאמן: דייויד פיזדייל, עונה שלישית כמאמן ראשי בליגה.
הכוכב: קריסטאפס פורזינגיס. בדרך כלל הקטגוריה הזו מוקדשת לקפיצת המדרגה המקצועית שהכוכב אמור לעשות ואיך הקפיצה הזו תשפיע על התקרה של הקבוצה כולה, אבל במקרה של פורזינגיס אנחנו צריכים לעצור רגע ולהתפלל. ההיסטוריה של שחקנים בגודל של פורזינגיס שעוברים פציעות משמעותיות בברכיים לא מעודדת, וזה בטח לא מעודד כשחושבים על זה שהיתרון הגדול של הנסיך הלטבי זה שהוא רק נראה כמו שחקן בגובה 2.20 מטר, כשבפועל הוא משחק כמו סמול פורוורד לכל דבר. אם הוא לא יצליח לחזור ליכולת שאפיינה אותו לפני הפציעה, זו תהיה מכה רצינית לספייק לי וידידיו במדיסון סקוור גארדן. יהיה להם קשה מאוד למצוא חד-קרן חדש.
האקס פקטור: פרנק ניליקינה, קווין נוקס ומיטשל רובינסון. קצת מלחיץ לשים רוקיז בקטגוריה הזו, אבל הנרטיב של הניקס העונה ישתנה רק בזכות ההתלהבות שהצעירים שלהם ייצרו. הלייקרס בעונה שעברה הפכו להיות יעד סקסי לא רק בגלל מזג האוויר של לוס אנג'לס אלא גם כי הצעירים שלהם (ברנדון אינגרם, קייל קוזמה, לונזו בול, ג'וש הארט) הראו מספיק ניצוצות כדי לגרום לכולנו להאמין שהם יכולים להפוך ללהבות. או לטרייד צ'יפס.
לניקס יש לא מעט צעירים שיכולים לספק ניצוצות כאלו ובהחלט יכול להיות שבסיטואציה שונה, מריו הזוניה, נואה וונלה ועמנואל מודיאיי יראו דברים שהם לא הראו בעונות הראשונות שלהם. עם זאת, התקווה נמצאת יותר אצל ניליקינה, נוקס ורובינסון. אם השלישייה הזו תיתן עונה טובה, יהיו לניקס סיבות להיות אופטימיים לקראת קיץ 2019, שזהו הקיץ בו הם מקווים לשנות את גורלם.
המספר הנוסף: 8.6 נקודות במתפרצת ב-2017/18, מקום 29 בליגה. הניקס היו גם אחת מקבוצות השלשות הגרועות בליגה בעונה שעברה (8.2 שלשות למשחק, 29 בליגה, ב-35.2%, 27 בליגה) וזה בהחלט תחום שדורש תיקון ב-2018, אבל הנקודות במשחק המעבר זהו תחום שהניקס יכולים לשפר יותר בקלות, על ידי משחק יותר מהיר ויותר החלטי. על אחת כמה וכמה, קבוצה שלא קולעת טוב מהשלוש חייבת שיהיה לה נשק אחר בארסנל כדי לפצות על החיסרון היחסי שלה בנשק הבלתי קונבנציונלי של המשחק המודרני. הניקס יהיו חייבים להרים את הקצב (מקום 14 בעונה שעברה בקצב משחק) ולהשיג יותר נקודות קלות במעבר אם הם מתכוונים להמשיך ליידות בלטות משלוש. הניצוצות של נוקס בליגת הקיץ ביחד עם הנעורים של ניליקינה ובתקווה גם פורזינגיס באיזשהו שלב מבטיחים שיש עם מה לעבוד בגזרת המתפרצות. זו תהיה המשימה הגדולה של פיזדייל העונה.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: קריסטאפס פורזינגיס לא ישחק העונה. קצת קשה לחשוב על תחזית נועזת בהקשר של הניקס כי, ובכן, הם הניקס. הם אותו מועדון שלפני שנה וחצי גירש את צ'ארלס אוקלי מהמדיסון סקוור גארדן בצורה מבישה וניסה לפצות על כך על ידי הרמת ערב הוקרה לווטרנים, ביניהם וין בייקר ששיחק 41 משחקים בקריירה בניקס. שום דבר לא מספיק נועז עבור ג'יימס דולן.
אבל עדיין חייבים לנסות, ואני אלך על השבתה של פורזינגיס לכל העונה. כרגע אין עוד תאריך משוער לחזרה של פורזינגיס, כאשר הדיווחים נעים בין דצמבר להשבתה כוללת, כך שהתחזית שלי היא פשוט התסריט הגרוע ביותר ולא משהו נועז במיוחד. בכל מקרה, יש גם הרבה הגיון בתסריט הזה. ההווה של הניקס לא חשוב, מה שחשוב הוא מה שיקרה בקיץ הבא וצפונה. חזרה של פורזינגיס העונה לקבוצה שבמקרה הכי טוב תעוף בפלייאוף בסיבוב הראשון היא מיותרת. הרבה יותר חשוב שהוא יהיה בריא לעונת 2019/20 כאשר לניקס אולי יהיה כוכב נוסף לצידו והצעירים יתבשלו עוד קצת.
הרבה יותר חשוב גם לשמור את הערך של פורזינגיס גבוה. אם הוא יחזור במהלך העונה ושאר הליגה תראה שהוא לא אותו שחקן מלהיב שהיה לפני הקרע ברצועה, זה ישפיע דרמטית על איך יראה הקיץ הבא של הניקס. לעומת זאת, אם הניקס יסתירו אותו כל העונה, כמו עם החתול של שרדינגר. אנחנו לא נדע אם פורזינגיס הוא אותו שחקן או לא, ולפעמים המסתורין הזה עדיף על לפתוח את הקופסה ולגלות אם החתול חי או מת.
גזר הדין: הבעיה הגדולה של הניקס היא שהם במזרח ויכול מאוד להיות שאיכשהו, בטעות, הם ימצאו את עצמם במאבק על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף. אטלנטה, שיקגו, אורלנדו וברוקלין הולכות, כנראה, להיות קבוצות רעות העונה. אם קמבה ווקר נפצע ועוד כמה דברים מסתדרים, הניקס פתאום יכולים למכור לעצמם שהפלייאוף הוא משימה אפשרית. מצד שני, הם גם יכולים להיות הקבוצה הגרועה בליגה. אני עדיין מאמין שהנוכחות של שחקנים מנוסים כמו קאנטר, הארדווי וקורטני לי שווה כמה ניצחונות שלא בטוח שהניקס חפצים בהם, אבל זה עדיין לא יכניס אותם למאבקי הפלייאוף. 58:24, מקום 12 במזרח.
