תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 27:55, מקום שני במזרח.
סיימו את העונה: בהפסד 4:3 לקליבלנד בגמר המזרח, לאחר ניצחונות 3:4 על מילווקי בסיבוב הראשון ו-1:4 על פילדלפיה בשני.
הדרך הטובה ביותר להכיר קבוצה היא מאופן ההתמודדות שלה עם משברים. במקרה של בוסטון, תהליך ההיכרות התחיל מוקדם מאוד, מוקדם מדי. 5 דקות ו-15 שניות מפתיחת העונה הסלטיקס איבדו את גורדון הייוורד, אחד משני שחקני הרכש הנוצצים של הקיץ, ששבר את הקרסול באחת מאותן פציעות קשות לצפייה. בוסטון הגיבה עם רצף של 16 ניצחונות בדרך לעונה רגילה נפלאה שאף אחד לא ניבא לאחר הפציעה הזו. באמצע חודש מרץ הושבת גם קיירי אירווינג, הרכש הנוצץ השני, שסיבוכים בניתוח הברך שעבר ב-2015 גרמו לו להחמיץ את הפלייאוף. התגובה של בוסטון הייתה מסע פלייאוף קסום שהסתיים רק בהפסד במשחק 7 לקליבלנד של לברון ג'יימס בגמר המזרח.
ללא שני הכוכבים הגדולים על הפרקט, החלה להיבנות המיתולוגיה של שני הכוכבים שמחוצה לו. מגע הזהב של הג'נרל מנג'ר דני איינג' הגיע לשיאו בטרייד הדראפט עם פילדלפיה, בו נתן את הבחירה הראשונה, שהפכה למרקל פולץ, תמורת הבחירה השלישית שהפכה לג'ייסון טייטום והבחירה של סקרמנטו בקיץ הבא (אלא אם כן היא תהיה הראשונה). טייטום התברר כאחד השחקנים השלמים והאיכותיים שהגיעו לליגה בשנים האחרונות, הפציעות של הייוורד וקיירי הועידו לו תפקיד יותר ויותר משמעותי והוא נראה מוכן לכל אתגר. בפלייאוף הוא כבר קלע 18.5 נקודות למשחק, וזאת רק ההתחלה. גם שחקן השנה השנייה ג'יילן בראון נראה כמו סופרסטאר עתידי ופגיעה בול נוספת של איינג', הוא הוסיף 18 נקודות למשחק בפלייאוף. הפוינט גארד טרי רוז'יר, שחקן שנה שלישית, נכנס לנעליים של קיירי ופרץ גם הוא עם כמה הצגות פלייאוף גדולות.
אך מי שנראה כמו הפגיעה בול האיכותית ביותר של איינג' בשנים האחרונות הוא המאמן בראד סטיבנס. ההתפעלות מילד הפלא (בן 41, לא הייתם נותנים לו יותר מ-30) הפכה בעונה החולפת להערצה. כל שחקן שמגיע לבוסטון נשבה מיד בקסמיו, מתמסר לחלוטין לסגנון, למחויבות הקבוצתית, לתרגילים המתוחכמים. הוא הוציא את המקסימום מסקורר כמו קיירי, מנהיג קבוצתי כמו אל הורפורד, שחקני משנה כמו מרכוס מוריס וארון ביינס ורוקיז אלמוניים כמו דניאל תייס ושמי אוג'יליי. התרגילים שלו אחרי טיים-אאוט הם כבר שם דבר ב-NBA, כולל מהלכים שניצחו משחקי פלייאוף. ההגנה של הסלטיקס הייתה הטובה בליגה בעונה הרגילה, בפלייאוף הוא מצא פתרונות הגנתיים חכמים לכל הסופרסטארים שנתקל בהם (לכל אחד השומר המושלם עבורו) ומקסם את מעט הכישרון ההתקפי שהיה לו. מה הוא יהיה מסוגל לעשות עם אחד הסגלים האיכותיים בליגה? את זה נדע בקרוב.
עוד בנושא
דני איינג': "קיירי והייוורד כבר כשירים ונרגשים לקראת העונה"
המבחן של הכוכבים הדועכים שהגיעו לקבוצות NBA חדשות
משאל הרוקיז: אייטון או סקסטון יזכו ברוקי העונה, ומה עם דונצ'יץ'?
מה עשינו בפגרה
באו: רוברט וויליאמס (רוקי, בחירה 27), בראד וונאמייקר (מפנרבחצ'ה). וולט למון ופי ג'יי דוזייר (חוזים דו צדדיים), ניק קינג, ג'ף רוברסון וג'סטין ביבס (חוזים לא מובטחים למחנה האימונים).
עזבו: גרג מונרו (חופשי, לטורונטו), שיין לארקין (לאנדולו אפס), עבדל נאדר (בטרייד ל-OKC), קאדים אלן (חופשי, לניקס), ג'ונתן גיבסון (ללא קבוצה).
אחרי הקיץ הסוער שהביא לבוסטון את קיירי, הייוורד וטייטום, תוך פרידה מרוב הסגל שגם הוא הגיע לגמר המזרח, הפעם עבר על הסלטיקס קיץ רגוע מאוד שעמד בסימן שימור הקיים. זה כבר הסגל שאיתו דני איינג' מאמין שניתן לרוץ לאליפות, ויש לו את כל הסיבות להאמין בכך. הבשורה החשובה ביותר של הקיץ היא שקיירי והייוורד החלימו לחלוטין מהפציעות ויהיו כשירים לפתוח את העונה הקרובה, מה שאומר שהחבורה שהפסידה במשחק 7 בגמר המזרח ללברון מקבלת שני אולסטארים וקונפרנס נטול מלך. בלי לעשות שום דבר מיוחד, בוסטון בריאה הפכה לפייבוריטית הברורה במזרח.
החזרה הצפויה של צמד הכוכבים מאפשרת להתחיל לפנטז על החמישייה המסקרנת של העונה הקרובה בליגה: קיירי, הייוורד, בראון, טייטום והורפורד. לא בטוח שזו תהיה החמישייה הפותחת, סטיבנס עשוי לפתוח, לפחות חלק מהזמן, עם ארון ביינס במקום בראון כדי למנוע מהשחקנים שלו להתיש את עצמם לאורך העונה בהגנה על שחקנים גדולים מהם, אבל זו צפויה להיות חמישיית המאני טיים והחמישייה החשובה ביותר של הסלטיקס. מדובר בחמישה שכולם קולעים מבחוץ, יודעים להגיע לטבעת, יודעים לנוע ללא כדור ו/או למסור ומכירים את הסגנון של סטיבנס ומחויבים לו. מאז העלייה לגדולה של גולדן סטייט, זו החמישייה הראשונה שניתן לדמיין אותה מתמודדת בשוויוניות עם חמישיית המוות של האלופה. היא אפילו שלמה יותר ונטולת חוליה התקפית חלשה.
עיקר העבודה של איינג' בקיץ הייתה במטרה לדאוג שלחמישה האלה יהיה גם צוות מסייע איכותי. ביינס חתם לשנתיים נוספות ויצטרף לרוז'יר, מרכוס מוריס ואוג'יליי כשחקני משנה שהוכיחו בפלייאוף שיש להם מה לתרום לקבוצה גדולה. את החמישייה השנייה ישלים מרכוס סמארט, שהיה בקיץ שחקן חופשי מוגבל וחתם לבסוף על חוזה די נוח של 52 מיליון דולר ל-4 שנים, לאחר שלא קיבל הצעה טובה יותר מאף קבוצה. הוא יקבל פסקה משלו בהמשך.
בגזרת המצטרפים יש שני שמות מעניינים, למרות שלא בטוח שיהיה להם מקום ברוטציה. רוברט וויליאמס שנבחר במקום ה-27 הוא שחקן פנים אתלטי שמתמחה בתנועה ללא כדור לטבעת בהתקפה והגנה על הטבעת בהגנה (השילוב המנצח של rim runner/rim protector), משווים אותו מקצועית לקלינט קאפלה, אך הוא מגיע עם סימני שאלה גדולים הקשורים לאופי ולמחויבות שלו. בוסטון לקחה הימור על הסוג היחיד של שחקן שחסר לה בסגל שכבר השנה אולי ייאבק על דקות עם דניאל תייס. בראד וונאמייקר ממשיך את הקו בו איינג' מהמר על שחקני יורוליג, ובגיל 29 הוא יתחיל את עונת הרוקי שלו ב-NBA. הפוינט גארד שכיכב בטורקיה בשנים האחרונות ייכנס לנעליים של שיין לארקין כרכז השלישי. הוא בנוי טוב יותר להשתלב הגנתית בליגה הטובה בעולם, אם יתברר שגם היכולות ההתקפיות שלו מיתרגמות הוא עשוי להקל על איינג' לוותר על רוז'יר.
ציון הקיץ: 8. איינג' לא עשה הרבה הקיץ, אבל השאיר שחקני רוטציה חשובים על חוזים נוחים והצליח להביא שני שחקנים עם פוטנציאל אמיתי להשתלב בקבוצה. קיץ טוב וסולידי של הסלטיקס בין הקיץ הסוער שהיה לקיץ הסוער שיהיה (פוטנציאל לשתי בחירות לוטרי ב-2019).
מי מו
חמישייה: קיירי אירווינג, גורדון הייוורד, ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון/ארון ביינס, אל הורפורד.
ספסל: טרי רוז'יר, בראד וונאמייקר, מרכוס סמארט, שמי אוג'יליי, מרכוס מוריס, ג'בארי בירד, דניאל תייס, גרשון יבוסלה, רוברט וויאליאמס, ביינס/בראון.
מאמן: בראד סטיבנס (עונה שישית).
הכוכב: הייוורד עשוי להיות השחקן השלם ביותר, טייטום מסוגל כבר השנה להיכנס לדיון, אבל כרגע הכוכב הבכיר של הסלטיקס הוא קיירי אירווינג. הוא הסקורר המוכח ביותר, אחד הסקוררים הטובים בליגה, זה שברזומה שלו יש שלושה משחקים של 38 נקודות ומעלה בגמר. כאשר בוסטון תצטרך סל ברגעים מכריעים, הכדור יהיה קודם כל אצלו ביד. בעונה שעברה קיירי הוכיח שהוא יודע להשתלב בסגנון הקבוצתי של סטיבנס ולקחת חלק במאמץ ההגנתי. השנה המשימה שלו תהיה להוכיח שהוא יודע להביא לידי ביטוי את שני המאפיינים האלה בפלייאוף, כאשר לשם כך הוא קודם כל צריך להיות בריא. אך אולי המשימה החשובה ביותר של קיירי היא פשוט להיות שם, להישאר חלק מהפרוייקט המתהווה גם לאחר שייצא מהחוזה שלו בקיץ הבא, לא להתפתות להרפתקאות מיותרות כמו לנסות להוביל את הניקס.
האקס פקטור: הקטגוריה הזאת כאילו הומצאה עבור מרכוס סמארט. מכיוון שבוסטון הנוכחית מגלמת את אחת הסיטואציות המבטיחות ביותר שאני זוכר, צריך לחשוב עליה במונחים של שושלת עתידית פוטנציאלית. לכן הגיוני להזכיר שכמעט בכל שושלת בעבר ניתן למצוא את השחקן המיוחד הזה שעושה דברים אחרת: דניס רודמן, דרק פישר, רוברט הורי, דריימונד גרין, כאלה. סמארט יכול להפוך לשחקן הזה של בוסטון. הוא מסוגל לשנות משחקי פלייאוף מכריעים עם מהלכי האסל, הגנה מדהימה, מנהיגות, ניהול משחק, הוא עושה דברים שאף שחקן אחר בליגה לא עושה. הקליעה האיומה שלו מונעת ממנו להיות כוכב של ממש בליגה, אבל הוא מושלם לתפקיד האקס פקטור של קבוצה גדולה. למזלו, הוא כנראה נמצא באחת כזאת.
המספר הנוסף: 29, 28 ו-25. בוסטון דורגה בעונה שעברה במקום ה-29 בליגה בנקודות בצבע, במקום ה-28 באחוז קליעה מתחת לסל (ה-restricted area) ובמקום ה-25 בכמות זריקות מתחת לסל. קבוצות גדולות מוצאות דרכים להגיע לטבעת ולהשיג שם נקודות קלות, וכדי להפוך לכזאת בוסטון תצטרך לשפר משמעותית את הנתונים שהפכו אותה בעונה שעברה לאחת הקבוצות החלשות בליגה בצבע. יש לה את כל הכלים לכך: קיירי הוא אחד החודרים הטובים בליגה, הייוורד, טייטום ובראון יודעים לנצל יתרונות קטנים כדי להגיע לטבעת, והשילוב של ארבעתם עם הורפורד ייצור ריווח נדיר אפילו כיום. בנוסף, הדגש של סטיבנס על קבלת החלטות יוכל לעזור לשחקנים להניע כדור עד שהם מוצאים פירצה. השאלה עד כמה ניתן לקחת את הסלטיקס ברצינות כבר השנה תהיה תלויה מאוד בשאלת היכולת להגיע לטבעת.
ולכדור הבדולח
שתי תחזיות נועזות:
1. ארבעה אולסטארים. השילוב בין ההגנה, הכישרון ההתקפי, העומק והאינטנסיביות היומיומית שסטיבנס מכתיב הופך את בוסטון - אם היא בריאה - לקבוצה עם פוטנציאל לעונה רגילה איכותית במיוחד. אם טייטום ימשיך במגמת השיפור שלו והורפורד לא ייקח צעד אחורה, מאזן חריג בנקודת האמצע לצד הדלילות באולסטארים פוטנציאליים במזרח יכול להוביל את שניהם לאולסטאר יחד עם קיירי והייוורד.
2. איינג' ישיג עוד בחירה גבוהה במהלך העונה. ההחתמה של סמארט כנראה מבשרת על פרידה מטרי רוז'יר, שיהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ. קשה להאמין שבוסטון תשלם לשני גארדים מחליפים שמונה ספרות לעונה כשהיא עוד צריכה לחשוב על החוזים העתידיים של קיירי, בראון וטייטום. שאלה מעניינת לקראת העונה תהיה האם איינג' יחפש טרייד על הרכז המחליף שלו, שהערך שלו בליגה גבוה, או שיעדיף לשמור עליו עד סוף העונה כדי להגיע עם הסגל הטוב ביותר שהוא יכול לפלייאוף הנוכחי. אני מהמר על טרייד, ועל כך שמבין כמה קבוצות לוטרי שמחפשות רכז איכותי (פיניקס, אורלנדו, הניקס, הנטס), תימצא אחת שתהיה מוכנה לתת תמורתו את בחירת הדראפט שלה עם הגנות מינימליות.
גזר הדין: האופטימיות נוטפת מכל כיוון בכתבה הזאת, והתחזית בהתאם. בוסטון, אם תישאר בריאה, תהיה קבוצת העונה הרגילה הטובה בליגה עם 68 ניצחונות והמועמדת הבכירה להגיע לגמר מהמזרח. היא לא תהיה פייבוריטית בסדרה מול גולדן סטייט, אבל לא אופתע אם תיתן פייט של ממש בגמר המתבקש ותרשה לעצמה להרגיש פייבוריטית בשנה הבאה.