בתחילת השבוע הפיצה לה פורטל מהליגה הראשונה בצרפת לשחקניה את לוח הזמנים שלה לחודש הקרוב. ב-19 בספטמבר הודגשו המילים יום הכיפורים, כחלק בלתי נפרד מהלו"ז. לא מדובר בקבוצה יהודית, אלא בסך הכל בחלק מהכבוד שרוחשים במועדון לשחקן הרכש החדש רוברט רוטברט. "לפני שהגעתי לכאן היו בינינו המון שיחות והבהרות בנושאים האלה, והם דואגים לכל בקשה שלי", מספר הסנטר הישראלי, שמגדיר עצמו דתי. "יהיו כמה פעמים שאצטרך לטוס בנפרד מהחברים לקבוצה, אבל ברוב המשחקים לא תהיה בעיה".
- מאיפה הגיעה הקפיצה הזו, ממכבי קרית גת בליגה הלאומית לליגה הראשונה בצרפת?
"בעבר שיחקתי למשך שנתיים בליגה הזאת, אבל אין ספק שהופתעתי לקבל את הפנייה אחרי ששיחקתי בליגה השנייה בארץ. אני מאמין שהעבר שלי בצרפת, ביורוליג וביורוצ'אלנג' נתן להם קצת יותר ביטחון שאני מתאים לרמה הזאת".
- התחלת את הקריירה המקצוענית שלך בראסינג פריס לפני 14 שנים. זו סגירת מעגל עבורך?
"אני לא מתחבר לעניין של סגירת המעגל, כי יש לי עוד מה לעשות בקריירה ולאן להגיע ולשאוף. מעולם לא הלכתי לפתרון הנוח ותמיד חיפשתי אתגרים, גם בעונה שעברה".
עוד בנושא
אפיק ניסים הצטרף לאימוני הפועל ירושלים
איגור קולשוב שוחרר מסגל נבחרת ישראל
סילבן לנדסברג השיב בחיוב להצעה מאוסטריה
רוטברט (32, 2.17) חזר לצרפת אחרי שנה מלאת טלטלות. "מלכתחילה הייתי אמור להישאר בהפועל אילת, דיברתי עם המאמן מאיר טפירו והיו"ר מוטי אמסלם ז"ל, אבל אז קיבלתי טלפון מרועי חגאי שהציע לי משהו אחר בקריית גת. הסתכלתי על הדברים אחרת. ידעתי שהשווי שלי כשחקן לא צריך להיות מתורגם לפי המסגרת שאשחק בה. אני חייב להודות שהלחץ בקבוצה כזאת, שחייבת לעלות ליגה, זה לחץ שקיים אולי בשלוש קבוצות בליגת העל. כולם שמים את כל הביצים בסל הזה. מפסידים שלושה משחקים ופתאום יש לחץ אסטרונומי".
חרף הסטיגמות על "ליגה של גמדים", רוטברט הפך לסנטר הדומיננטי בלאומית וניפק ממוצעים מפלצתיים של 18.9 נקודות ו-12.3 ריבאונדים למשחק. אבל לכדורסל, התברר עם הזמן, היה חלק משני בכל הסיפור. כקפטן, הוא עמד בחזית בזמן שהקבוצה לא העבירה משכורות לשחקנים, למאמנים ולשאר העובדים במשך חודשים ארוכים. את החובות שנותרו, שכר על חמישה חודשים, הוא לא קיבל וספק אם אי פעם יקבל - כיוון שהקבוצה התפרקה.
"בהחלט לא היה נעים להתעסק בזה. רציתי לשמור כוחות לדברים אחרים. ביום של משחק פלייאוף מול מכבי רחובות קיבלתי טלפון מחברת השכרת הרכב, ואיימו שיזמינו לי משטרה אם לא אחזיר אותו. נפגשתי כמה פעמים עם ראש העיר בניסיון למצוא פתרון. לא רציתי להתעסק בטלפונים ליו"ר מנהלת הליגה, יו"ר ארגון השחקנים, יו"ר איגוד הכדורסל, עורכי דין. נקלעתי למצב הזה, וכשאני מביט לאחור עדיין כואב לי על חמש המשכורות שלא שולמו לי, אבל אני גאה בהתנהלות שלי במצב שנוצר. אני גאה בחבורת הגברים שפגשתי בקריית גת. כמה אנשים יש כמו איש המשק עמוס ימין, שלא קיבל שכר ובא כל יום לעשות כביסה וקנה לנו מים? או כמו הפיזיותרפיסט ג'קי פיטשון, שהיה צריך הלוואות כדי שיוכל לשכר דירה, והמשיך לעבוד? או כמו שחקנים צעירים שמוציאים על נסיעות יותר מהמשכורת ולא מקבלים אותה? רציתי להציל את כל העולם, אבל לא יכולתי. עשינו על האש יום אחרי סיום העונה, ואף אחד לא רצה ללכת הביתה. זה היה אירוע מרגש. חווינו דברים לא טובים, אבל גם למדנו דברים טובים".
- מי אשם במה שקרה?
"אני לא יודע. עם כמה שהתעסקתי בזה, אני באמת לא יודע. במדינה כמו שלנו, ובעם כמו שלנו, מקום שרוצה להחשיב את עצמו רציני לא יכול לתת לזה לקרות. אם אני פונה לשרת הספורט ואף אחד לא נותן פתרון וכל אחד מתנער מהסיפור הזה, אז אין לי ספק שמשהו לא בסדר. צריך לשנות משהו, אולי זה תקנון האיגוד, אולי תקנון מנהלת הליגה, אולי בוררות. לא יודע מה התשובה, הלוואי שזה לא היה קורה".
- נשארתם יחד, המשכתם להתאמן ולשחק, אפילו הגעתם לגמר הפלייאוף, אבל בסוף לא הצלחתם לעלות ליגה. עם איזו תחושה יצאת מהעונה הזאת?
"בשבועיים אחרי הגמר אכלתי את עצמי. למדתי שבן אדם לא יכול להציל את כל העולם ולהיות אחראי על כולם. הפציעות יותר הפריעו לנו יותר מכל דבר אחר. כשאתה משחק בלי זר אחד, ועם זר אחר שקרע את השריר האחורי, אי אפשר לנצח את באר שבע שמפוצצת בזרים ומתאזרחים, ועם תקציב יותר גדול. הכסף שלא שולם לא היה הסיבה, כי הגיע להם לעלות ואני לא רוצה לקחת להם את זה, אבל הספורטאי שבי אומר שבמצב רגיל היינו מנצחים".
בקריית גת התאחד רוטברט עם חגאי, תחתיו הוא כבר רשם את עונת השיא שלו בליגת העל - 13.3 נקודות ו-8.7 ריבאונדים למשחק בליגת העל, שסידרו לו גם מקום בנבחרת ישראל ביורובאסקט 2015; אלא שהשנתיים שבאו לאחר מכן עצרו את המומנטום דווקא כשהמניות הרקיעו לשיא. בהפועל תל אביב קלע 10.4 נקודות למשחק, וסיים את העונה עם החטאה במשחק החמישי והמכריע ברבע הגמר מול הפועל ירושלים. לו היה קולע, קבוצתו הייתה מעפילה לראשונה לפיינל פור, אבל הפרידה הייתה צורמת ונגררה לבוררות על הכספים שהגיעו לו. הוא עבר לאילת, שם צנח ל-6.3 נקודות ב-11 דקות בלבד.
"בהפועל תל אביב הייתי באותה רמה של יכולת כמו לפני כן בנהריה, אבל קיבלתי פחות דקות", מסביר הסנטר. "בנהריה הייתי צריך לקחת הכל על עצמי, ובתל אביב החיבור עם הקבוצה והמאמן היה שונה, ועדיין הובלתי עדיין את הליגה בנקודות ובריבאונדים לפי דקה. זו לא הייתה עונה פשוטה, חששנו לרדת ליגה ואז הגיע נייט רובינסון. באילת שיחקתי הרבה פחות, אבל המספרים לפי דקה נותרו דומים. מצאתי את עצמי בכמה מצבים לא אידיאליים והמשכתי הלאה. שחקנים עוברים עונות כאלה. זה כמו להגיד לכרם משעור שהוא היה פחות טוב העונה, אבל במקרה שלו זה הרבה יותר ברור למה. גם השנה בצרפת אתמודד עם אתגרים מסוימים ששונים ממה שחוויתי עד היום".
- יוצא לך לחשוב מה היה קורה אם היית קולע את הסל ההוא נגד ירושלים? אולי היית ממשיך בהפועל?
"אם הכדור הזה היה נכנס והכל היה משתנה, אז חבל שעל זה אנשים נמדדים. אם הם החליטו שאני לא מתאים למועדון, אז זה לא צריך לשנות כלום גם אם הייתי מנצח את המשחק האחרון. זה מזכיר לי את הסיפור של בוגדן טאנייביץ' שהיה בווילרבאן כשהייתי ילד. לפני הפלייאוף פיטרו אותו והודיעו לו שלא ימשיך לעונה נוספת. הוא לקח אליפות ואז רצו אותו, אבל הוא סירב. בסופו של דבר, במקרה שלי, זו הייתה בסך הכל זריקה אחת במשחק אחד".
בימים אלה פורץ עוד שחקן בסדר הגודל של רוטברט - גלעד לוי, כוכב נבחרת הקדטים, בגובה 2.16 מ' (גם הוא, אגב, חובש כיפה), שיצטרף העונה לאסטודיאנטס מדריד. "זאת החלטה מעולה בשבילו", אומר רוטברט, "אבל השאלה היא איך הוא יתמודד. הוא בא למקום שבו יוכל להתפתח הרבה יותר טוב מאשר בארץ, והוא יתבגר הרבה יותר מהר מאשר בבית של אבא ואמא, וזה יכול להתאים לו".
כאמור, הקיץ רוטברט הצטרף ללה פורטל, ובינתיים במשחקי ההכנה הוא נראה די טוב. "הקבוצה מאוד מיוחדת. המאמן אריק ז'יראר אימן את אפיק ניסים ולקח איתו אליפות בשטרסבורג, אבל חלה בסרטן והפסיק לעבוד. כשהחלים כשחזר הוא לקח את לה פורטל מהליגה השלישית עד לליגה הראשונה, ואנחנו נחשבים לקבוצה מכובדת עם הקהל הכי טוב בליגה, כמו הפועל תל אביב של צרפת. זו עיירה של 7,000 תושבים, באולם יש 3,500 מקומות ולכל משחק מגיעים הרבה יותר מזה. התחלנו את האימונים כבר ב-6 באוגוסט. זה תהליך מרגש שכיף לקחת בו חלק. קבוצה רצינית עם רוטציה מאוד גדולה, הרבה שחקנים שיכולים לשחק. זה שונה ממה שאני רגיל בארץ".
- לא תתקשה למצוא את מקומך בליגה כל כך פיזית ואתלטית?
"אני מתאים לסגנון המשחק הזה, להביא חשיבה אחרת. בארץ הייתי חייב לעשות משהו מסוים. המאמן רוצה שאזרוק מבחוץ ואמר לי שככה ארווח את המשחק. בינתיים, ממה שאני רואה, יש סנטרים מאוד גדולים שדווקא מתקשים לשמור עליי עם התנועה שלי".
- בצרפת יש עלייה גדולה של האיסלאם. אין בך חששות?
"אנשים הם אנשים, בכל פינה של העולם. זו לא פריס, אלא מקום בצפון צרפת, שונה ממה שחושבים. בתור יהודי קרו לי דברים לא נעימים. גם בבית ספר בחו"ל, גם בחו"ל, אבל קרו לי דברים לא נעימים גם בארץ, עם יהודים בישראל. לא הייתי בא לפה אם הייתי חושש לביטחון שלי ושל המשפחה. אני מכבד כל דת אחרת. כמו שאומרת הקלישאה, הסכנה נמצאת בכל מקום בעולם. זה חלק מלהיות מי שאנחנו - להיות גאים ושמחים במי שאנחנו, בזמן שאנחנו מחברים את האחרים. זה רק יחזק את העולם ואת השלום".