רוב הכוכבים שהגיעו לשלבים המכריעים במונדיאל מתחילים רק עכשיו לחזור לפעילות אחרי חופשה, וחלק מהתגליות עושים כותרות בשוק ההעברות (ע"ע אלכסנדר גולובין), אבל אחד השחקנים הבולטים ביותר של הטורניר כבר ערך אתמול את הופעת הבכורה בקבוצתו החדשה - בליגה השבדית השניה! זו לא טעות. אנדראס גרנקוויסט, קפטן הנבחרת שהעפילה לרבע גמר גביע העולם, שיחק אתמול 90 דקות במדי הלסינגבורג שניצחה 1:3 במגרשה של יונשפינג סודרה, לעיני כ-4,300 צופים, אשר רובם באו לצפות בביצועיו ולהודות לו. כי הרי הוא הגיבור הלאומי הגדול ביותר בימים אלה.
עוד בנושא:
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
זלאטנמניה: שלושער בתוך 24 דקות לאיברהימוביץ' בניצחון הגלאקסי
ניימאר: "אתם יכולים לזרוק אבנים, או לעזור לי לקום על הרגליים"
מפועל אפור לאליל המונים
הופעותיו של גרנקוויסט ברוסיה לא הותירו אף אוהד אדיש בשבדיה. הוא היה פנומנלי כעוגן במרכז ההגנה, כאשר החבורה של המאמן הנפלא יאנה אנדרסון שמרה על רשת נקיה בנצחונות על דרום קוריאה, מקסיקו ושווייץ. הוא נתן פייט אדיר לגרמניה לפני השער הדרמטי של טוני קרוס בדקה ה-95. איש לא חסם יותר בעיטות במונדיאל מאשר גרנקוויסט - לא פחות מ-13. את מנהיגותו אפשר היה לחוש בכל רגע ורגע. ואם זה לא מספיק, הוא אפילו הבקיע פעמיים בפנדלים, בקור רוח מופתי. המחמאות לא הפסיקו לזרום מכל הכיוונים, וגרנקוויסט נכלל ברשימות המצטיינים השונות, בין היתר בנבחרת שלב הבתים מטעם העיתון הבריטי גרדיאן, ובנבחרת הטורניר כולו מטעם אתר הסטטיסטיקה המצוין whoscored.
לקראת רבע הגמר מול אנגליה, שלחה לו כל המדינה ברכות על הולדת בתו, יום לפני המשחק. גרנקוויסט העדיף לא לשוב לאישתו ונשאר עם הנבחרת, והדבר רק העצים את הפופולריות ששברה גם כך את כל השיאים האפשריים. הבלם מכונה "אשוח", ואוהדים העמידו אשוחי פלסטיק ענקיים לכבודו במתחמים בהם שודרו המשחקים לקהל הרחב. עצומות להקמת פסל לכבודו נפוצו ברחבי הרשת. כוכב ההוקי קרח סאני לידסטרום התבדח: "אם פיפ"א לא תעניק לגרנקוויסט את כדור הזהב, יוכח שמדובר בגוף מושחת". העיתונאי תומאס נילסון מספר: "מחוץ לשבדיה, אמיל פורסברג נתפס ככוכב הגדול של הנבחרת, אבל בשבדיה עצמה ממש לא היו מתחרים לגרנקוויסט".
ההיפך המוחלט של זלאטן
הנסיקה הזו מדהימה עבור שחקן בן 33, אשר האירוע הבולט בקורות חייו עד לפני שנה היה אחד החילופים הביזאריים אי פעם. גרנקוויסט נאלץ לרדת מהמגרש במפגש מול אנגליה ביורו 2012, אחרי שיוהאן אלמנדר החדיר בטעות אצבע לעינו במהלך חגיגות שער של אולוף מלברג. השבדים עלו ליתרון 1:2, אבל הפסידו ללא גרנקוויסט 3:2. מעבר לכך, הוא נתפס כשחקן אפרורי למדי, עם מסלול קריירה שגרתי בוויגאן האנגלית, כרונינגן ההולנדית, גנואה האיטלקית וקרסנודאר הרוסית. ואולם, אנדרסון מינה אותו ב-2016 לקפטן במקום זלאטן איברהימוביץ', כאשר הציפיות מהנבחרת היו בשפל, ולקראת סוף טורניר המוקדמות החלו השבדים להבין שמדובר בנכס נדיר.
כי גרנקוויסט היה קפטן אמיתי. בניגוד לקודמו, הוא לא מדבר על עצמו בגוף שלישי, לא משפיל את הסובבים, ולא חושב שכולם ניצבים בשואו הפרטי שלו. למעשה, היה גרנקוויסט אחד הבודדים שהעז להתעמת עם איברהימוביץ' בחדר ההלבשה, ובזכותו קיבלה שבדיה בטורניר האחרון רוח אחרת לגמרי. לקראת סוף טורניר המוקדמות, המוניטין הציבורי שלו השתפר פלאים, וצמד המשחקים מול איטליה בפלייאוף, בהם לא ספגו השבדים במשך 180 דקות, הזניקו אותו לראש הדירוג. אחרי 10 זכיות רצופות של זלאטן, נבחר הבלם הצנוע לכדורגלן השנה בשבדיה ב-2017.
ההשראה והמנטור - הנריק לארסון
וזה גם היה, באופן מופלא, הרגע בו החליט לחזור להלסינגבורג, אותה אהד מגיל אפס. מדובר באחד המועדונים המסורתיים החשובים במדינה, אך הוא נקלע לאחרונה למשבר עמוק. ב-2016 ירדה הלסינגבורג לליגה השניה, וב-2017 סיימה בה רק במקום השביעי עם הפרש שערים שלילי. זה לא הרתיע את גרנקוויסט אשר הכריז בינואר: "אשוב אחרי המונדיאל". קרסנודאר עשתה מאמצים כבירים להשאירו אחרי חמש שנים מעולות, והציעה חוזה נדיב עם שכר של כ-4 מיליון יורו לשנה, אך לשווא. משפחת גרנקוויסט ציפתה לבת השניה ורצתה לגדל אותה בבית, והיה גם שיקול מקצועי. "אני רוצה לסגור מעגל בהלסינגבורג כאשר אני עדיין משחק ברמה גבוהה. אפשר היה להמתין עוד שנתיים-שלוש ולהמשיך לשחק בליגה גדולה הרבה יותר, אך אף אחד לא מבטיח שתרומתי להלסינגבורג היתה משמעותית לאחר מכן. ואני רוצה לתרום", קבע הסמל.
את ההשראה הוא קיבל מהנריק לארסון, יליד הלסינגבורג ואליל ילדותו של גרנקוויסט. גם החלוץ המפורסם הבטיח בזמנו לחזור הביתה ולסיים את הקריירה במקום בו החלה - וכך עשה. ב-2006, אחרי שבישל את שני השערים של ברצלונה בגמר ליגת האלופות, הוא בא הביתה, שם מצא בין היתר את גרנקוויסט הצעיר, לקח אותו תחת חסותו והחדיר בו מוטיבציה לעבוד קשה ככל הניתן על מנת להגשים את חלומותיו. מילים אלה, שנאמרו לפני יותר מעשור, לא נשכחו מעולם, וכעת - אחרי קריירה מכובדת בסטנדרטים שלו - השתוקק גרנקוויסט ללכת בדרכו של לארסון. אז מה אם הלסינגבורג בליגה השניה? זה הזמן להחזיר אותה למקומה הטבעי.
גרנקוויסט חוזר הביתה
הכרטיסים לבכורה ביתית נחטפו מזמן
הוא חתם לשש וחצי שנים - שלוש וחצי כשחקן פעיל ולאחר מכן שלוש כמנהל הספורטיבי. עתידו מתוכנן כבר מעכשיו, גם אם תאריך הפרישה נותר גמיש. אפשר להקדים אותו במידת הצורך, ואפשר גם לדחות. כאשר עשה את הצעד המפתיע, טרם ידע שחקן השנה בשבדיה שהמומנטום ייקח אותו לגבהים בלתי נתפסים. אחרי חמשת המשחקים במונדיאל היחיד בחייו, הוא יכול היה בקלות להשתדרג אפילו בגילו. שמו הולך כעת לפניו, ולא רק בשבדיה. דוגמאות לא חסרות - קחו, למשל, את השוער רובין אולסן שחתם ברומא כיורשו של אליסון הברזילאי. אלא שגרנקוויסט ממש לא הצטער, ונותר שלם עם בחירתו.
"זה היה מסע מדהים. לא הפנמתי עד כמה ההערצה כלפיי גדולה כאשר היינו ברוסיה. מעולם לא שיחקתי טוב יותר, ואני אסיר תודה על הפידבק החיובי, אבל חשוב להדגיש - השגנו את הכל כקבוצה. ועכשיו זה הזמן להרפתקה החדשה. קיבלתי את ההחלטה אחרי מחשבה מעמיקה, ואין סיבה להתחרט. יש הבדל בין גביע העולם לליגה השבדית השניה, אבל גם עכשיו יש מטרות חשובות. חשוב לנו מאוד לחזור לליגה הראשונה, וכולי תקווה שנעשה זאת", הוא אמר. שתי הראשונות עולות אוטומטית, והלסינגבורג מדורגת נכון לעכשיו במקום השני, באמצע העונה. המאבק הגדול עוד לפניה.
אז אתמול הפך משחק שגרתי באיצטדיון קטנטן לאירוע שמשך עיתונאים רבים. כולם באו לראות את אחד הבלמים הטובים של המונדיאל חוזר למועדון נעוריו אחרי יותר מעשור ברחבי היבשת. עם זאת, מעמד מרגש הרבה יותר יהיה ביום חמישי, כאשר גרנקוויסט יעלה לראשונה לדשא באיצטדיון אולימפיה הביתי. כמעט כל 16,500 אלף הכרטיסים למשחק מול נורבי מהתחתית נחטפו כבר מזמן, והאווירה בעיר מחשמלת כמו לקראת שובו של לארסון, ואולי אפילו מעבר לכך. כי גרנקוויסט לא פחות חשוב ממנו, ולא פחות סמל ממנו. הוא הפנים של שבדיה כולה - בליגה השניה.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק