פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        השתגענו בגללה: הפועל באר שבע משלמת את המחיר על קיץ שחצני

        מחיימוב ועד בן בסט. מסטו ועד עזרא. הפועל באר שבע שילמה בזאגרב את המחיר על קיץ שבו אלונה ברקת ושאר ראשי המערכת לקו באותה מחלה שהפילה מועדונים חזקים כמוהם: יוהרה ותחושה שהם יותר גדולים מהסיפור עצמו. חמי אוזן על השיעור שאלופת המדינה בחרה להבריז ממנו

        יאניס אנסטיס שוער הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
        הוא יחטוף את כל החיצים, ולא בצדק. אנסטיס (צילום: ברני ארדוב)

        יאניס אנסטיס האומלל יחטוף בוודאי את כל האש בימים הקרובים, אבל האמת היא שיש אשמים גדולים ממנו במופע האימים של הפועל באר שבע בזאגרב. שיר צדק בוודאי. ברק בכר כמובן. אבל מעל כולם אלונה ברקת, האישה שעשתה מהפכה בכדורגל הישראלי, אבל לקיץ הזה היא ניגשה בתחושה שהיא יותר חכמה מהמציאות ויותר גדולה מהסיפור של הפועל באר שבע. קיץ שכולו מפגן כוח לא חכם, לא הגון. קיץ שבו לרגע קצר הפועל באר שבע נפלה בבור שכל שליטות הליגה הישראלית נפלו בו בעבר: יוהרה. בכל זאת, שלוש אליפויות עושות משהו לאנשים.

        עוד בנושא

        אחרי מופע אימים של אנסטיס: באר שבע הובסה 5:0 על ידי דינמו זאגרב
        ביקורות הדדיות בהפועל באר שבע: "ראו באימונים שאנסטיס חלוד"
        גם ביוון המומים ממופע האימים: "יאניס אנסטיס נקבר בקרואטיה"
        בכר: "כל ביקורת לגיטימית עכשיו". ברקת וריבלין עודדו את השחקנים
        ההפסד הכי גדול מאז שנת 1998: מספרי ההשפלה של הפועל באר שבע

        אלונה ברקת, בעלי הפועל באר שבע, משרדי ההתאחדות לכדורגל (קובי אליהו)
        לא ידעה לכבד את הגיבורים שלה. ברקת (צילום: קובי אליהו)

        סיפור גיא חיימוב הוא הבסיס לקיץ הזה. הוא סיפור חואן פאבלו, נכון לעכשיו רק בקטן, של הפועל באר שבע. סיפור על קבוצה שלא ידעה לכבד את הגיבורים שלה, וגם בדרך שבה היא נפרדה מהם היא גם הוסיפה ואמרה להם: אנחנו הרבה יותר גדולים מכם. ועזבו רגע את היחס לחיימוב. ענייני מוסר הם תמיד ויכוח בלתי נגמר. יהיו שיגידו שמותר לקבוצה מקצוענית להתחזק היכן שהיא רוצה, יהיו שיזכרו שאפשר היה להיפרד מחיימוב בקיץ, להגיד לו שמחפשים שוער במקומו, לעדכן אותו באופן הגון ולא לתקוע אותו בלי קבוצה בשלב כזה של העונה, אחרי כל מה שהוא עשה למען באר שבע בעונה שעברה. זה לא העיקר. העיקר הוא: מי מכניס שוער שלא שיחק תקופה ארוכה, שוער זר, שוער שמגיע ממדינה שבדרך כלל שחקנים שלה לא מצליחים בישראל, בשלב כזה קריטי של העונה? שלב שבו החלקים הכי טובים שלך בדרך כלל הם החלקים שהצטיינו עבורך בעונה היוצאת.

        ברקת, בגיבוי הצוות שלה, בחרה לשחק עם אחת העמדות הכי מוצלחות שהיו לבאר שבע בעונה שעברה, בשלב הכי מסוכן. במצבים כאלה זה יכול לעבוד אם יש לך אניימה כזה בשוק. שוער שכבר נקלט בליגה הישראלית. המעבר הוא לא שוק עבורו. המעמד שהוא רכש בקבוצה הראשונה יעניק לו ביטחון למבחנים הראשונים בקבוצה החדשה. ברקת התעלמה מכל סימני האזהרה האלה, וכך גם אוהדי באר שבע. אחרי הכל, מי זה חיימוב. שם אפרורי, של שחקן שנראה כמו אדם פשוט מהרחוב. הכי קל לזלזל בערך שלו. קצת כמו חואן פאבלו. ברקת יכלה לראות את האורות האלה מתקרבים כאשר עסקת שטקוס נפלה לה, אבל גם אחרי זה היא התעקשה בכוח להתחזק במקום שבמקרה הטוב זה לא היה הזמן הנכון לשדרג את העמדה הזו, ובמקרה הרע בכלל לא היה צריך.

        שחקן הפועל באר שבע טוני וואקמה (ברני ארדוב)
        נחלש ונשחק. האיש שמסמל את באר שבע, וואקמה (צילום: ברני ארדוב)

        שדרוג של שוער טוב מאוד בשוער מצוין הוא אשליה ברוב המקרים. הוא מקסם שווא. אתה מסוגל להשיג בו מעט מאוד. במיוחד כאשר אתה ממיר ישראלי בזר. מכבי תל אביב, בדרכה, למדה זאת על בשרה בפרשת חואן פאבלו, אבל הפועל באר שבע, הקבוצה הכי חכמה בישראל, בחרה לא להיכנס לשיעור הזה בבית ספר. בפעם הראשונה אחרי שנים, הקבוצה הערמומית, המבריקה, הרגישה שמותר לה להבריז מכמה שיעורים בבית ספר. הציון: נכשל. לא משנה כעת אם הקבוצה תעפיל לליגה האירופית או לא.

        את תחושת האנחנו יותר חכמים מהמציאות ברקת ובאר שבע הביאו גם לבניית הקבוצה שנמשכת גם בשעות אלו. בנייה לרוחב, בנייה לצדדים, בתקופה שבה בעיקר צריך לתת שקט, בלי שום עימות אמיתי עם הצרכים ועם הבעיות. אחרי הכל, מה הביא את מכבי תל אביב לליגת האלופות? יפה, זהבי. בלי זהבי מכבי תל אביב הייתה נראית כמו באר שבע במוקדמות ליגת האלופות. השחקנים המיוחדים באמת הם שמובילים אותך להישגים המיוחדים באמת. מיעקובו ועד זהבי. לבאר שבע היה שחקן אחד כזה, ובעונה שעברה, מה לעשות, הוא נחלש ונשחק. קראו לו וואקמה. גם איתו באר שבע שיחקה משחקים הקיץ, אבל זה עוד שולי. העיקר הוא שבאר שבע לא חיפשה את השחקן שיעשה לה את ההבדל בהתקפה. בן בסט ועזרא זה עוד מאותו דבר במקרה שזה מצליח. הם יכולים לגמור כמו וובה בראון או חנן ממן - זה לא חשוב. החשוב הוא שאין בהם שוב דבר שיכול לספק ערך מוסף אמיתי כמו שוואקמה הביא בשעתו.

        ברק בכר מאמן הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
        אליפות רביעית ברציפות חשובה יותר מליגת האלופות. בכר (צילום: ברני ארדוב)

        תחת זאת, באר שבע בחרה לעשות עד כה הקיץ מהלכים מתחכמים שלא באמת משדרגים אותה. הם מחזקים אותה מול קבוצות הליגה בישראל, אבל לא מספקים לה קפיצת מדרגה כפי שוואקמה נתן לה. אולי זו טראומת הכישלון עם קואנקה, אולי הרכש הענק ההוא הותיר טראומה במועדון ופחד להמר, ובמקום להביא מנוע חדש לחלק הקדמי, מנוע אמיתי, היא בחרה להביא עוד מהרגיל, הקל והמוכר. עוד שחקן כלבו שיעשיר את הרוטציה, עוד מגן לגלריה הארוכה מדי גם ככה. אם כבר, הבעיה שלכם בהגנה היא החלודה של שיר צדק. גם שוער חלוד וגם בלם חלוד זה כבר יותר מדי, אבל מה לעשות: אחרי הטראומה של צדק בעונה שעברה, ברקת בחרה לשים כפפות בטיפול בסוגיה הזו.

        ברקת נגררה השנה להתעסק ביותר מדי שטויות שבעיקר הפגינו כוח מול היריבות בליגה, והחלישו את המתחרות בישראל. פזלה לעסקאות מוזרות שהוצעו לה כמו מנור סולומון, שעבר עונה חלשה מאוד, במקום להתעסק בדברים החשובים: בניית שקט תעשייתי, מיצוי החלקים שהצליחו לך בעבר, ושדרוג עם שחקנים שבאמת עושים הבדל.

        באר שבע כמובן לא סיימה את הקיץ שלה ויש לה עוד המון זמן לתקן את הטעויות האלה. היא יכולה להוציא את העצבים על כולנו בליגה, ובעיניי, אגב, אליפות רביעית ברצף חשובה יותר למועדון מהעפלה לליגת האלופות. אבל מה שקרה למועדון עד כה הקיץ יכול לספק תמרור אזהרה גם לשליטה של המועדון בליגת העל החלשה: גם בזירה הקלה הזו אתם עלולים ליפול אם תמשיכו להיות יהירים ולחשוב שאתם יותר גדולים מהסיפור עצמו.