היריבות בין רוג'ר פדרר לרפאל נדאל בוודאי תיזכר כאחת היריבויות הגדולות בהיסטוריה של הספורט המודרני. בשנים האחרונות, עם עלייתם המחודשת של שני הענקים, היא חודשה והפכה רלוונטית ביותר גם כיום, כשנדאל תופס את המקום הראשון בדירוג העולמי ופדרר את המקום השני.
אבל יש רגע אחד, משחק אחד ליתר דיוק, שמהווה את רגע השיא של היריבות רבת השנים: גמר ווימבלדון 2008, שהיום (שישי) מלאו לו עשר שנים בדיוק. המשחק, שנמרח על פני קרוב לשבע שעות בשל דחיות בעקבות הגשמים, הסתיים עם ניצחון אגדי של השור ממאיורקה - אז בן 22 בלבד - 4:6, 4:6, 7:6 (5:7), 7:6 (8:10), 7:9.
"זה המשחק הכי גדול שצפיתי בו אי פעם. בעצם, אין ספק - זה משחק הטניס הכי גדול ששוחק אי פעם", אמר ג'ון מקנרו האגדי, שפרשן את המשחק, בראיון ל-BBC לרגל יום העשור להתמודדות.
עוד בנושא
הגרלת ווימבלדון: פדרר ונדאל יוכלו להיפגש רק בגמר
הכי קשה שיש: דודי סלע מול נדאל בסיבוב הראשון
השבוע: פדרר הופתע ע"י צ'וריץ' בגמר טורניר האלה
עוד לפני שנקבע המפגש ביניהם, הכל התנקז לגמר האולטימטיבי. פדרר היה אז בפסגת הדירוג העולמי, נדאל שני, ויחד הם חלקו זכיות ב-14 מ-16 תארי הגרנד סלאם שקדמו לווימבלדון. פדרר היה אז בכל זאת השליט הבלתי מעורער של הטניס העולמי עם 231 שבועות ברצף במקום הראשון, אבל נדאל הלך וסגר עליו. חודש לפני המפגש, הוא רמס את פדרר בגמר רולאן גארוס עם 1:6, 3:6, 0:6 מוחץ וזכה בתואר בפעם הרביעית ברציפות.
"כולם תהו לפני המשחק האם נחזה בסוף שלטונו של פדרר בווימבלדון. נדאל היה קרוב, אבל פדרר עדיין היה המלך של הטורניר", סיפר ג'ונתן אוברנד מ-BBC, שגם הוא פרשן את המשחק.
ואכן, למרות שפתיחת המשחק נדחתה ב-35 דקות בעקבות הגשם, נדאל הפגין עליונות וחדות. בשתי המערכות הראשונות הוא נראה דומיננטי במיוחד, וניכר שפדרר עדיין זוכר היטב מה הספרדי עולל לו חודש לפני כן. בראיון שהעניק לפני כמה שנים על המשחק ההוא, הודה פדרר: "ההפסד ההוא לרפא ברולאן גארוס, שהיה נוראי, ריסק אותי לחלוטין. הביטחון שלי היה ברצפה. כשהגיע גמר ווימבלדון חשבתי לעצמי 'אלוהים אדירים, זה הולך להיות קשה'. אני חושב שלקח לי שתי מערכות כדי לנער את עצמי מהתחושה הזאת. אחר כך הגיעה עוד הפסקה בגלל הגשם, ובזמן הזה סוף סוף התעוררתי. אמרתי לעצמי, 'אם אתה מפסיד את המשחק הזה, לפחות תעשה את זה בכבוד".
זריקת המוטיבציה של פדרר עבדה. ביתרון 4:5 שלו בסט השלישי, הגשם שוב הפסיק את המשחק ל-80 דקות. פדרר שוב ניער את עצמו, ניצח את שני המשחקונים הבאים וצימק ל-2:1. במערכה הרביעית הוא שוב הראה עצבים מברזל וניצח כשהוא מציל שתי נקודות משחק.
"בנקודה הזאת כל הסיכויים נטו לטובת פדרר", מוסיף אוברנד. "המומנטום היה איתו כי הוא ניצח בסט הרביעי. ההיסטוריה הייתה איתו כי הוא היה אלוף ווימבלדון חמש פעמים. אבל עדיין לא היה ברור מה יש לנדאל להציע במערכה המכרעת. הוא שיחק עד כדי כך טוב, שהיה מטופש להספיד אותו בנקודה הזאת. היה ברור שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום".
הדרמה רק התעצמה בשלב זה, כי השופט התלבט אם לדחות את המשך המשחק לבוקר שלמחרת בעקבות רדת החשיכה. בסופו של דבר הוחלט להמשיך את המשחק, והמערכה המכרעת הלכה הכי צמוד שאפשר. פדרר שמר על ההגשות שלו והיה במרחק שתי נקודות מזכייה שישית בטורניר, אבל נדאל הגיב היטב, שבר אותו במשחקון ה-15 במערכה, ולא נשבר במשחקון ההגשה הבא, שבסיומו הפך לאלוף בתום קרב עצום שהסתיים בשעה תשע ורבע בערב, אחרי ארבע שעות ו-48 דקות (מבלי להחשיב את ההפסקות), הכי הרבה זמן למשחק גמר בווימבלדון עד עצם היום הזה.
"מה שהפך את המשחק הזה לכל כך גדול, לכל כך זכור, זה כמה דברים", מנתח מקנרו. "ברור שהאיכות של השחקנים וגודל המעמד השפיעו, וכמובן שגם האופן שבו המשחק התפתח נצרב בזיכרון. זה היה משחק שבו פדרר נלחם לא רק בנדאל, אל גם בשדים של עצמו. הוא היה בפיגור גדול, נראה שבור לחלוטין, חזר בצורה הירואית, ואז שוב התרסק. אבל זו בעיקר הייתה הוכחה לגדולה של שני הענקים הללו".
השופט פסקל מריה סיפר שלמרות שהיה עליו לשמור על פאסון, בתוך תוכו כל כך התלהב מהמשחק, עד שכמעט מחא לשניים כפיים במהלך המשחק. "אסור לי לצעוק, אסור לי למחוא כפיים, רק ליהנות מהרגע בצורה הכי מופנמת שיש. אני זוכר שבסט האחרון רציתי לקום ולהריע להם". הפרשן אוברנד סיפר ש"כמה ימים אחרי המשחק, עדיין לא הצלחתי לישון מרוב אדרנלין ומחשבות".
חודשיים לאחר מכן נדאל סוף סוף קיבל את החותמת האולטימטיבית וחלף על פני פדרר בדרך למקום הראשון בדירוג העולמי, בו השוויצרי החזיק למשך לא פחות מ-237 שבועות. הפרשנים החלו לתהות האם זה תחילת הסוף של פדרר, אז בן 27, שבנוסף לכל גם התאושש מפציעה שבגינה נעדר שישה חודשים. הטניס העולמי התכונן לחילופי שלטון וכבר הכתיר את נדאל למלך החדש. עשר שנים אחרי, היריבות בין השניים על הבכורה עדיין חיה וקיימת. אחרי ההגרלה שנערכה היום לווימבלדון 2018, מסתבר שהמדורגים 1 ו-2 בעולם יוכלו להיפגש רק בגמר.
כעת תגיע סגירת המעגל המושלמת?
