1. מעט מאוד אנשים הופתעו לשמוע אתמול (שלישי) כי ישנו פיצוץ בין אלי טביב לאלי אוחנה וכי האחרון לא יוכל להמשיך לעבוד יותר תחת הבעלים של בית"ר ירושלים. ניתן לומר שעוד ממוקדמות הליגה האירופית בשנה שעברה היו אי הסכמות בין השניים על דרך הניהול: לא מעט מתיחויות, משברים וכעסים שהגיעו בימים אחרונים למצב בו אוחנה התנתק ואינו מעוניין להמשיך תחת טביב במתכונת הנוכחית. על מה אוחנה כועס? על מה לא.
בקיץ האחרון החלה מתיחות בין אלי טביב למאמן שרון מימר בנוגע לשיבוצי השחקנים בהרכב. לפני אחד ממשחקי גביע הטוטו, דרש טביב כי השוער סתיו שושן יעמוד בשער במקום בוריס קליימן. מימר פנה לאוחנה וסיפר לו שהוא לא רוצה להוריד לקליימן את הביטחון ורוצה אותו בשער. אוחנה אמר לו ללכת עם מה שהוא מאמין, מימר הלך עם זה ואחרי המשחק התחילו צעדים ראשונים לקראת שליחתו הביתה.
עוד בנושא:
פיצוץ בין אלי אוחנה לאלי טביב: "הם כבר לא יוכלו להיות ביחד"
הייסטר מדבר לראשונה: "רוצה להישאר באירופה, סירבו למכור אותי"
הגרלת הליגה האירופית ברביעי: צומצמו היריבות של בית"ר ירושלים
אוחנה נלחם על מימר במשך שבועות, אך בסופו של דבר נכנע לטביב, ומדובר בכניעה שהוא יצטער עליה מאוד בהמשך. אגב, גם במקרה יוסי בניון היה תהליך דומה. במשחק נגד הפועל מרמורק בו לבית"ר היו רק 14 שחקני שדה ומתוכם שלושה קשרים, ביקש טביב מבני בן זקן שלא לפתוח עם בניון. בן זקן פנה עם דמעות לאוחנה ואמר לו שהוא לא יכול להסתכל לבניון בעיניים. הפעם אוחנה זכר את מקרה מימר ונזהר. בן זקן חזר לצוות המקצועי ואמר להם: "אוחנה אומר לי ללכת עם מה שאני מאמין אבל גם הוא יודע שאם אני עושה את זה אני הולך הביתה".
אוחנה ניסה להגן על בן זקן בלא מעט מקרים שבהם רצה עצמאות אך ללא הצלחה. מעבר לכך, כל תרבות ההודעות מהבוקס לספסל דרך אלי מנצור וגילי לבנדה והעובדה שבית"ר הפכה באיזשהו מקום לבדיחה, הביאו לשיחות נוקבות בין השניים. אוחנה תמיד חשב שיצליח לשנות את טביב, אך ככל שחלף הזמן הוא הבין שזה כבר לא יקרה. אוחנה התבייש בדברים הללו, רצה לקבור את עצמו ובסביבתו אף לא מתביישים לומר שזה פגע לו בבריאות, אבל הוא שתק כל עוד הקבוצה נאבקה על תארים בכדי לא לחבל במאמצים.
2. אבל מעבר לבן זקן, טביב הפך את אוחנה לבובה. טביב זה מופע של איש אחד. מבחינתו, אוחנה הגיע להכניס לו כסף מספונסרים, חסויות ומה שניתן דרך ראש העיר. את המו"מ מול סוכנים והשיחות מול מאמנים הוא עושה לבד, לכולם הוא אומר שידברו רק איתו, פועל סולו ומעדכן את אוחנה לקראת סגירה. זה הגיע למצב שסוכנים שהתקשרו לאוחנה לאחרונה לשאול על עמלות או כל דבר אחר נענו בתשובה: "שנה שלמה אתם מדברים רק עם טביב, עכשיו אתם באים אליי?".
ואוחנה צבר בבטן, צבר המון זמן עד שהכל התפוצץ. זה התחיל כבר בסיום העונה, שהיה צורך לממש את האופציה על חן עזרא ולמנות מאמן סמכותי. טביב לא רצה את איתי שכטר, לא את עזרא וגם היה מעוניין למכור את עידן ורד ואולי את אריק סאבו. מאמן סמכותי? טביב רצה שבני בן זקן ימשיך. מבחינתו המדד למאמן זה אחד שצריך להקשיב לו ולעשות מה שהוא אומר, לא מעבר.
טביב לא רצה את גיא לוזון. הוא לא רצה אותו כשמינה את מימר ולא רצה אותו הקיץ, אך אוחנה התעקש על מאמן סמכותי, כזה שטביב לא יוכל לקבוע לו, לרדת אליו במחצית או לשלוח הודעות. או כמו שלוזון אמר לאנשי בית"ר: "הראשון שבא אליי עם הודעה מטביב אני שובר לו את הנייד". אוחנה ידע מה הוא עושה, הוא רצה אחד שישדר שינוי תדמיתי על הקווים, כזה ששחקנים נותנים לו כבוד וכשהוא על הקווים לא ניתן יהיה לעשות מהספסל של בית"ר בדיחה.
3. החל מאותה מסיבת עיתונאים בה טביב הודיע כי הוא "זז הצידה", אוחנה החל להבין עד כמה טביב לא סופר אותו בכל אספקט של ניהול. לא במקרה אוחנה לא ישב ליד טביב במסע"ת, הוא ידע מה הוא יגיד והוא ידע כמה זה לא יחזיק מים. מאז אותו אירוע טביב עובד די לבד, מנהל מו"מ על מכירת שחקנים כמו ורד וסאבו וצירוף שחקנים כמו אור אינברום ובן אז'ובל וכמעט ורק מדי פעם מעדכן את אוחנה בהתפתחויות. זז הצידה? בבירה אמרו אתמול: "לא נתפלא אם עכשיו הוא יכנס עוד מסע"ת ויגיד שהוא גמר עם הכדורגל והקבוצה על המדף. מבחינתו המילים במסע"ת זה לא משהו שצריך לעמוד בו, זה רק טריגר להמשך".
אם אחרי גמר הגביע עוד אוחנה חשב שכדי להרגיע ולעשות צעדים בוני אמון מול הקהל צריך לממש את האופציה על עזרא ולמנות מאמן סמכותי, הוא כבר ירד בדרישות ורצה לוודא שעידן ורד ואריק סאבו אינם למכירה, לא עכשיו ולא אחרי אירופה. גם אוחנה וגם גיא לוזון אמרו לטביב: "כל שחקן איכותי מהסגל הזה שיימכר ירסק את הקבוצה, עדיף להביא רק שחקנים זולים, אבל העיקר זה לשמור על הסגל".
את טביב זה לא מעניין. מתישהו הוא ירצה למכור את עידן ורד. ורד בן 29 וטביב מעריך שיקבל עליו קופון של לפחות חצי מיליון יורו וישביח שחקנים אחרים במקומו. תארים? טביב כבר לא שואף לזה, הוא רוצה עונת פלייאוף עליון, אולי לגרד מקום באירופה בזמן שאולי יגיע רוכש וישלם לו את אשר הוא דורש.
4. מקצועית, בית"ר במצב רע. איתי שכטר, חן עזרא וקלאודמיר פריירה עזבו, אנטואן קונטה לא יהיה כשיר עד ספטמבר, מרסל הייסטר לא מגיע, עידן ורד לא הכי רוצה לשחק תחת הבעלות של אלי טביב, ומדובר בסוג של קטסטרופה מקצועית. נכון לרגע זה, אין מבחינת גיא לוזון 10 או 11 שחקנים שראויים להרכב בבית"ר ירושלים וזה יהיה מביך לצאת למחנה ללא צירוף של ארבעה-חמישה שחקנים נוספים.
גורם בבית"ר אמר אתמול: "טביב לא מבין את הסיטואציה. כל הקהל נגדו, אם הוא חושב שיביא איזה אינברום ואז'ובל בתמורה לכל השחקנים עליהם ויתר וגם ימכור את ורד או סאבו הוא טועה, אף אחד לא יילך איתו, אנחנו בדרך לעונה תחת מחאת קהל שאלהים יודע היכן היא תסתיים". הבעיה של טביב היא שהשנה התדמית הגזענית של המועדון השתפרה משמעותית, אך הבעיה התדמיתית הגדולה הייתה דווקא הניהול. אוהדי בית"ר לא כועסים על טביב כי לא לקחו תארים, הם מתביישים בהתנהלות שלו ועל זה הם הולכים למלחמה עד הסוף. אוחנה? גם הוא קודם כל אוהד צהוב-שחור ומתבייש כמוהם.
והשחקנים? הם מתאמנים כרגיל אבל רואים לאן זה הולך. אחד השחקנים אמר אתמול: "גם בלי המחאה של הקהל אנחנו עם סגל בדיחה כרגע. צריכים שחקנים שיידעו לעמוד בלחץ. אנחנו שומעים שמות של שחקנים מעכו, ויש כבוד לכולם אבל אלה לא יהיו שחקנים שיובילו את בית"ר, אסור לעשות ממנה קבוצת מושאלים וילדים. עם מה שהולך להיות כאן שנה הבאה צריך שחקנים עם אופי מברזל כדי להתמודד. אולי הגיע הזמן שטביב ישחרר את הקבוצה, די, הוא יכול לסיים כמו גדול ולמנוע את הגיהנום שבדרך".
ואיפה טביב בכל הסיפור? טביב זה טביב. הוא אומר לכל מי שרוצה לשמוע שהקבוצה שלו והוא יעשה מה שהוא רוצה. מבחינתנו הוא ישמח לעזוב אם יקבל את כל מה שהשקיע ולא שקל פחות: "עברתי מספיק בעבר ואני מוכן לעבור גם עכשיו, אני לא מפחד מכלום", אמר אתמול טביב לאנשים.