הוא מעולם לא נהנה ככה: דל פוטרו היווה אימון קל עבור נדאל

בסופו של דבר קיבלנו בדיוק את מה שרצינו: שני הטניסאים הכי טובים בטורניר - רפאל נדאל ודומיניק תים - עלו לגמר רולאן גארוס ויילחמו אחד בשני על התואר.

עוד בנושא

רפאל נדאל הביס 4:6, 1:6, 2:6 את דל פוטרו ועלה לגמר רולאן גארוס מול דומיניק תים
נדאל: "אצטרך להיות במיטבי", תים: "אני יודע איך לשחק מולו"
שבת ברולאן גארוס: סטיבנס עומדת בין האלפ לבין גרנד סלאם ראשון

מרקו צ'קיטאנו הצליח להפוך גם את חצי הגמר שלו לסערה ומשחק מסקרן. רבים (כולל כותב שורות אלה) חשבו שהאיטלקי יקרוס ולא יהווה שום סכנה לדומיניק תים. לשחק בפעם הראשונה בקריירה שלך באצטדיון פיליפ שאטרייה ועוד כשבצד השני שחקן כמו תים ועוד כשמדובר בחצי גמר טורניר גרנד סלאם זו משימה בלתי אפשרית. 100 מתוך 100 שחקנים היו מתפרקים לחלוטין וחוטפים תבוסה כשהם לא מצליחים בכלל לעבור את הרשת. למרות זאת צ'קינאטו שיחק טוב, היה חזק במשחק בשתי המערכות הראשונות, גילה רוח לחימה, המון חוכמת משחק והצליח להלהיב את הקהל פעם אחר פעם.

צ'קינאטו אפילו חזר מ-6:3 בשובר השוויון של המערכה השנייה והצליח להשיג פעמיים נקודת מערכה, אבל בשני המקרים היה לו חוסר מזל ותים הגיח עם הגשה פנטסטית שלא הותירה לו שום סיכוי. האיטלקי הראה את מה שהראה לאורך כל הטורניר: דרופ שוטים עם המון רגש, חבטות נהדרות מהקו האחורי, הרבה חוכמה ושקט במשחק, זריזות ותנועה מצוינים. כל זה הספיק לו לשתי מערכות. אחרי שהפסיד את המערכה השנייה צ'קינאטו כבר היה גמור פיזית ומנטאלית והיה ברור שהוא בדרך להפסד מול טניסאי טוב ממנו בהרבה.

ואכן, דומיניק תים הוא טניסאי החימר השני בטיבו בעולם והיחיד שמסוגל לנצח נכון לעכשיו את נדאל על המשטח החום, הוא גם היחיד שעשה את זה בשנתיים האחרונות: אשתקד ברומא והשנה במדריד. תים הרבה יותר מגוון מצ'קינאטו וגם מבחינה פיזית הוא כנראה הטניסאי שנמצא במצב הטוב ביותר בסבב כרגע. האוסטרי בן ה-24, שהפך לטניסאי השני בלבד (נשים וגברים) מהמדינה שלו שמגיע לגמר גרנד סלאם אחרי שתומאס מוסטר זכה כאן בתואר ב-1995, יכול לחבוט כל חבטה בספר בצורה כמעט מושלמת, הוא נע מצוין ומהווה סכנה מתמדת כשהוא פתאום מעלה הילוך ומתחיל לחבוט בעוצמות פשוט מטורפות. בהגשות הוא יכול לעבור בקלות את ה-220 קמ"ש וגם הפורהנד שלו הוא מכונת ווינרים בעוצמות אדירות כשהוא בזון. כך לדוגמה הוא חבט ארבעה ווינרים מהפורהנד בשובר השוויון של המערכה השנייה מול צ'קינאטו. כל אחד מהם היה יותר יפה מהשני.

כמובן שגם הבקהנד של תים מצוין וגם ממנו הוא הצליח להשיג 9 ווינרים (לעומת 0 של יריבו), אבל השימוש העיקרי שלו בחבטה הזו הוא על מנת לפתוח את המגרש לקראת פצצה מהפורהנד או וולי קל. מול האיטלקי חסר הניסיון ברמות האלה, תים ניסה כל הזמן להיות אגרסיבי, כל הזמן הלך קדימה והיה התקפי ולא חיכה מאחור שצ'קינאטו יתחיל להבין את המעמד אליו הוא הגיע ויעשה שטויות. תים הלך על כל הקופה וזה מה שניצח לו את המשחק, במיוחד עם הגשה שנייה פנטסטית בנקודת מערכה נגדו. הוא הגיש כדור שפגע בקו ותפס תאוצה ולאיטלקי לא היה שום סיכוי לענות על זה. תים נראה מצוין מבחינה מקצועית, ולא פחות חשוב מכך גם מבחינה פיזית. הוא מגיע לגמר אחרי שניצח גם ברבע הגמר וגם בחצי הגמר בשלוש מערכות חלקות וכשפיזית הוא נראה בכושר הטוב בחייו.

קצת קשה להתייחס למשחק של חואן מרטין דל פוטרו מול רפאל נדאל. המערכה הראשונה של הארגנטינאי הייתה טובה, אבל הוא לא הצליח לנצל את כל ההזדמנויות שהיו לו, והיו לו לא מעט כאלה, כדי לשבור. כשאתה לא מנצל את ההזדמנויות שלך מול נדאל על חימר, בסוף אתה תחטוף ממנו סטירה כואבת ואת הכאב מהסטירה הזו הארגנטינאי ירגיש עוד הרבה זמן. המערכה השנייה ואז השלישית היו פשוט עלובות מבחינת דל פוטרו. הוא נראה בהן כמו מת מהלך, לוח מטרה עם שתי רגליים. בתחילת המערכה הראשונה הוא הרגיש כאב ברגל שמאל אחרי הטעיה שנדאל עשה לו וזרק אותו לכיוון אחד בעודו חובט לצד השני. למרות זאת דלפו המשיך לשחק טוב לאורך כל המערכה הראשונה, ואז הגיעה הקריסה. כאילו הוא אמר לעצמו "טוב, אם לא לקחתי את המערכה הראשונה מול נדאל, אין שום סיכוי שאעשה משהו עכשיו" ופשוט התפרק. דל פוטרו בקושי זז על המגרש, ההליכה שלו בין הנקודות הייתה כל כך איטית שפתאום אפילו לא נראה כאילו לנדאל לוקח הרבה זמן בין הנקודות. הכי מעצבן בהתנהלות של הארגנטינאי הגדול (1.98 מטר) הייתה מה שנראה כמעין חוסר אכפתיות. הוא היה חסר אנרגיות, לא ניסה קצת להדליק את עצמו וקצת לרוץ או להזיז את הרגליים, אלא כאילו העביר את הזמן שלו על המגרש עד התבוסה הבלתי נמנעת. איך אתה משחק בצורה כל כך חסרת אנרגיות בחצי גמר גרנד סלאם מול שחקן החימר הטוב בכל הזמנים?

התנועה של דל פוטרו על המגרש הייתה כל כך איטית וכל כך כבדה שהיא אפשרה לנדאל לעשות כל מה שהוא רוצה. הספרדי לא נהנה כך מטניס כבר שנים כמו שהוא נהנה מול דל פוטרו. עד שהארגנטינאי זז להחזיר כדור מפינה אחת, הוא השאיר את כל המגרש פנוי לגמרי וחטף פצצה בצד השני ממש כמו באימון בו עובדים על חבטת אלכסון ואז ווינר לאורך הקו. זה משהו שחזר על עצמו אינספור פעמים ונבע רק מהתגובה האיטית של דל פוטרו. נדאל ממש התפנק וזו לא הפתעה שסיים את המשחק עם 21 ווינרים בפורהנד (35 בסך הכול) מתוך 87 נקודות שבסך הכול שוחקו במהלך המשחק. כמעט כל חבטה רביעית של הספרדי הייתה ווינר בפורהנד, אלה מספרים מדהימים שרק מראים על אוזלת ידו, ובעיקר רגלו של דל פוטרו. נדאל כבר שנים לא נהנה ככה מטניס וספק גדול מאוד אם ייהנה כך ביום ראשון כשישחק מול דומיניק תים. ושוב: איך שגלגל מסתובב לו. אלמלא הגשם שעצר בפעם הראשונה את המשחק שלו מול דייגו שוורצמן, לכו תדעו איפה נדאל עכשיו, אבל בספורט אין אלמלא כמו שראינו כבר עשרות פעמים.

הראשונה בעולם סימונה האלפ או המדורגת עשירית ב-WTA סלואן סטיבנס? מי תזכה ברולאן גארוס? על פניו כל הסימנים מראים שסימונה האלפ היא הפייבוריטית הברורה. היא מדורגת גבוה יותר, מחזיקה במאזן ראש בראש מצוין מול האמריקאית (2:5 כששני ההפסדים היו אי שם בהובארט ובאליפות אוסטרליה 2013) ונראית בכושר שיא בקריירה שלה. מצד שני, קשה מאוד לקרוא את המאץ' אפ הזה. האלפ שיחקה את המערכה הטובה ביותר בטורניר בראשונה מול גרבינייה מוגורוסה בחצי הגמר וגם בשנייה הייתה מצוינת, היא מגישה הרבה יותר טוב ממה שהגישה בעבר, הפורהנד שלה פנטסטי ומניב המון נקודות קלות ו-ווינרים וגם הניסיון שלה (גמר גרנד סלאם רביעי ושלישי בפריס) נראה כמו משהו שמתחיל לשמש אותה ברגעים הקשים.

בצד השני נמצאת סלואן סטיבנס, אולי הטניסאית שמשחקת את הטניס הקליל והנינוח ביותר בסבב. מעין רוג'ר פדרר של הנשים. לא תראו אותה משקיעה מאמצים מטורפים בחבטה ומכה בכל הכוח, היא מספיק חכמה ומספיק סבלנית כדי לדעת שלא זו הדרך הנכונה לשחק טניס, אלא בעזרת תזמון חכם וניצול העוצמה שגם כך מגיעה מהכדור. בנוסף, היא אתלטית אדירה ומהירה בטירוף, כך שהיא יכולה להגיע לכל כדור כמעט כשהיא במצב טוב עם הרגליים ואז לחבוט בו בצורה אידיאלית. במיוחד כשזה על חימר ושם גם ככה יש יותר זמן להתארגן מאשר על משטחים אחרים. גם האלפ היא אחת האתלטיות הטובות בסבב וטניסאית מהירה מאוד, שיכולה להגיע לכל כדור. הדו קרב בין שתי הטניסאיות המהירות האלה יכול להוליד כמה נקודות מדהימות ובכלל משחק מרתק.

מקצועית, נראה שהיתרון, גם אם הוא לא ענק, נמצא בצד של האלפ, השאלה מה יהיה מבחינה מנטאלית. הרומנייה בת ה-26 השתפרה מאוד בתחום המנטאלי וכבר לא יורדת על עצמה ומורידה את הראש אחרי כל החטאה, היא גם מצליחה לחזור מפיגורים ושבה מפיגור מערכה פעמיים בטורניר עד כה, אבל הטמפרמנט החמים עדיין נשאר שם, בעוד סטיבנס נראית רגועה ושלווה מאוד לאורך הטורניר. גם כששיחקה בשנה שעברה בגמר הגרנד סלאם הראשון שלה, מול טניסאית שבעצמה שיחקה בפעם הראשונה במעמד כזה, אפשר היה לראות את ההבדל בין סטיבנס השקטה והרגועה למדיסון קיז העצבנית וההיסטרית. הפעם מצפה לה גמר קשה בהרבה מול טניסאית מנוסה ועקבית הרבה יותר. זה יכול להיות קרב חפירות שיגיע לשלוש מערכות, אבל הראש שלי הולך עם האלפ. רק נקווה שההכנות הקדחתניות לקראת חגיגה אפשרית בבוקרשט לא יסיחו את דעתה ויהוו את האפקט הידוע לשמצה.