גמר ה-NBA

הקרב על התדמית: סטפן קרי מחפש הערכה ואהדה גם מכוכבי ה-NBA

שנים אחרי שפרץ בסערה, סטף קרי כבר לא מתחרה עם לברון ג'יימס על תואר השחקן הטוב בעולם, אבל עדיין מוכר יותר גופיות ונעליים ממנו. אז איך זה שבניגוד לאהדה חוצת הגבולות מהקהל, שחקני הליגה דווקא "מתעבים אותו"? יהונתן אליהו על מאבק הכרה שגם תואר MVP הגמר לא יפתור

יהונתן אליהו
עריכת וידאו: מתן חדד

34 שניות לסיום משחק 1. התוצאה: 111:122 לגולדן סטייט. המהלך: סטף קרי חודר ונחסם על ידי לברון.

קרי ללברון (בחיוך): "לא יכולת לתת לי לקלוע את זה?"

לברון: "גט דה פאק אאוט אוף מיי פייס".

עוד בוואלה! NEWS

הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

אדריאן ווג'נראוסקי, ווג' בשבילכם, המשיל פעם את ה-NBA לאוקיינוס: מעל לפני השטח מתקיימת מציאות אחת, ובמצולות - ככל שיורדים למטה - מתנהל עולם מקביל, עולם שהגישה של האדם הממוצע אליו מוגבלת ושהידע עליו חלקי בלבד. בעולם הזה ישנם יצרים, אינטריגות, מתיחויות ומאבקים שאת רובם לא נגלה לעולם. לעתים רחוקות יצופו רמזים שספק אם ניתן לפענח או להסביר.

כך, למשל, התברר שבעולם המקביל של מאמני ה-NBA בראד סטיבנס לא ראוי ולו לקול אחד במאבק על תואר מאמן העונה, על אף שבתקשורת ובציבור הוא נחשב למועמד המוביל. עבור חובב ממוצע של הליגה, זה נשמע כמו מתיחה. הרי סטיבנס הפך העונה את הסגל הצעיר והחבול שעמד לרשותו בבוסטון לקבוצת ההגנה הטובה בליגה וקירב אותה מרחק דקות ספורות מהעפלה לגמר ה-NBA, הרבה בעזרת תרגילים מבריקים אחרי פסקי זמן. הקבוצה שלו, בעיקר בזכותו, הייתה ההגדרה המילונית לקלישאה החבוטה "שלם שעולה על סך חלקיו".

ואולם, השיח בקרב מאמני הליגה היה שונה מהותית, וכשאחד מהם, עלום שם, נדרש להסביר את הבעת אי האמון התמוהה בסטיבנס, הוא הצהיר בלי להתבלבל - כך על פי קווין ארנוביץ מ-ESPN - ש"בראד לא עשה שום דבר כדי לקפוץ לפתע להר רשמור של מאמני ה-NBA" ותהה: "כל שירי ההלל האלה, אפשר לחכות עם שנייה? כולנו אוהבים ומעריכים את בראד, אבל יש הרבה מאמנים שהוציאו מסגלים חלשים דברים יפים. רק אותו העלו לדרגת אל".

ואם למאמנים יש את בראד סטיבנס אז לשחקנים, כך נראה, יש את סטף קרי. אי שם, במעמקי הים, רצה לה שמועה: סטף - אהוד ופופולרי ככל שיהיה - לא באמת ראוי לכל תשומת הלב הזו.

עוד בנושא

לברון: "לא משנה מי תנצח בגמר, אף קבוצה לא תרצה לבקר בבית הלבן"
דיווח בארה"ב: טורונטו ראיינה את יאסיקביצ'יוס לתפקיד המאמן הראשי
דיווח: הכאבים של איגודלה חלפו, צפוי לקחת חלק בהמשך סדרת הגמר

לא באמת ראוי לכל תשומת הלב הזו? סטפן קרי (צילום: AP)

עבר לא מעט זמן מאז שתופעת סטף קרי הגיחה לחיינו ברוח סערה. מאז שהשגעת הגיעה לשיאה בעונת 2015/16 - עונת ה-MVP-בפה-אחד - הרבה השתנה. קווין דוראנט הצטרף לגולדן סטייט וגנב את אור הזרקורים, לברון ג'יימס ביצע עדכוני גרסה שהאפילו על כל תופעה אחרת בליגה, ודיון ה-מי טוב יותר, קינג ג'יימס או קרי, שלרגעים היה נראה כמו שיח לגיטימי, איבד רלוונטיות.

כיום ברור שקרי הוא מהפכן כדורסל, שחקן שהגדיר מחדש את החוקים ומתח את הגבולות, אבל בשום פנים ואופן לא לברון. דבר אחד לא השתנה: במבחן הפופולריות, קרי עדיין לוקח.

במכירת גופיות - מבחן האהדה האמריקאי האולטימטיבי - הוא מוביל את הליגה ומדורג מעל לברון זו השנה השלישית ברציפות. במכירת נעליים ממותגות, עוד אומדן טוב למדי, הוא בראש גם כן. כש"פורבס" ניסה להעריך מי השחקן בעל הכוח השיווקי הגדול ביותר ב-NBA של ימינו, שוב היה זה סטף שהקדים את ג'יימס.

המהפכה של סטף חיה וקיימת, גם אם מהדהדת בדציבלים נמוכים יותר. אבל יש פער עצום, כנראה, בין איך היא שנתפסת בציבור הרחב לבין איך שהיא מוערכת בקרב כוכבי העל של הליגה. מרכוס תומפסון, כתב "האתלטיק" שחיבר ספר ביוגרפי על קרי, סיפר ב-2017 שלברון ג'יימס, כריס פול וראסל ווסטברוק "חשים איבה וטינה כלפי סטף".

"מה שקורה בין קרי ללברון קצת מוזר", אמר. "בתחילת הקריירה של סטף, לברון היה המנטור שלו. ועכשיו, כשסטף עלה לגדולה, הוא פתאום מאתגר אותו ומאיים עליו".

קשה לשים את האצבע על נקודת המפנה, אבל כרונלוגית זה נראה בערך כפי שתיארו זאת השבוע בכתבה נרחבת בנושא ב"פוקס": "עד לא מזמן לברון וסטף החשיבו את עצמם חברים. לברון נהג להלל את קרי, שהיה אז רכז חביב עם בייבי פייס, שרחוק מאוד מלהוות איום על לברון.

"ואז סטף ניצח את לברון בגמר 2015.

"ואז הוא היה השחקן הראשון אי פעם שזוכה בתואר MVP העונה פה אחד.

"ואז הוא ניצח אותו בגמר שוב בגמר 2017".

"ועכשיו, כנראה, הוא ינצח אותו שוב".

"סטף מרגיש מוזר ושואל את עצמו, 'מה זה אומר שיש בינינו איבה?'", טען העיתונאי-סופר תומפסון. "הוא אוהב את לברון, הוא מכבד את לברון, ואומר מפעם לפעם בתמיהה - 'חשבתי שאני ולברון ביחסים טובים'".

תומפסון הוסיף ואמר ש"סטף רוצה שכל החבר'ה האלה, שמובילים את הליגה במובן החברתי, כבר יקבלו אותו כאחד משלהם. הוא רוצה להיות אחד מהחבר'ה, אבל הם לא מוכנים לתת לו את זה. בינתיים". ציטוט בעילום שם של "שחקן בכיר בליגה", שטען ש"סטף קרי הוא ילד בכיין, מתנשא וחסר קלאסה" הוסיף עוד קיסם למדורה.

למעלה משנה חלפה, והפלייאוף הנוכחי מרמז על כך שהמצב נותר פחות או יותר זהה. ג'יימס הספיק להיכנס איתו לטראש טוק עסיסי במשחק 1, כריס פול חיקה בהתרסה את הריקוד המפורסם שלו, ואפילו קנדריק פרקינס נקלע לעימות איתו, ולטענת שחקני גולדן סטייט ניסה לפצוע אותו בכוונה תחילה.

עוד לפני תחילת העונה התפרסם נתון מפתיע: למרות שקרי נחשב פופולרי במיוחד בקרב צעירים, אף לא רוקי אחד מבין 39 שהשתתפו במשאל פתיחת העונה המסורתי בחר בו כשנשאל מי השחקן האהוב עליו בליגה. גם אם אין שום אמירה חתרנית מאחורי הנתון הזה, גם אם אי אפשר לטעון שמדובר במגמה גורפת ושקרי לא מוערך על ידי כוכבים רבים בליגה, הוא בהחלט שם חותמת על כך שמידת הפופולריות לה זוכה קרי מחוץ למגרשים גדולה לאין שיעור מזו שרוחשים לו עמיתיו.

ברוך הבא למציאות. כריס פול עם קרי (צילום: AP)
"בכיין, מתנשא, חסר קלאסה". לברון עם קרי (צילום: GettyImages)

אז מה עומד מאחורי ה"איבה" של כוכבי ה-NBA כלפי קרי? לא קשה לנחש. הרקע של קרי, למשל, עומד בסתירה מוחלטת ביחס לסטריאוטיפ של כוכב ה-NBA שניפץ את תקרת הזכוכית של הגטו והפך לשם דבר: הוא גדל במשפחה אמידה, התרוצץ במגרשים מאז היותו ינוקא וטווה קשרים בליגה עוד הרבה לפני שהגיע אליה.

זה, ועוד שלל סיבות שדריימונד גרין ישמח להרחיב עליהן. "כשמסתכלים על סטף במבט ראשון, הוא לא אמור לעשות את הדברים שהוא עושה", הסביר החבר לקבוצה את מקורות התיעוב בשנה שעברה. "הוא יחיד במינו, וזה מעצבן הרבה אנשים. רוב האנשים מסתכלים עליו ואומרים לעצמם, 'הו, זה ילד שמנת שגדל עם פריבילגיות שלא היו כל אחד'. עבור רוב האנשים, כוכב NBA צריך להיות ילד שגדל בשכונת עוני, שהיה חסר כל והתגבר על המכשולים האלה. סטף אמנם גדל בבית שלא היה חסר בו כסף, אבל הוא לא גדל כמו ילד שמנת.

"בגלל שסטף כל כך רזה, אנשים חושבים שהוא רך, שהוא רק קלעי שלשות. והוא ממשיך להשתפר ולשדרג את עצמו. אבל הסיבה הראשונה, זו שגורמת לשחקני עבר והווה לשנוא אותו גם אם חלקם לא אומרים את זה ישירות, זאת פשוט קנאה. הם מוכנים שהוא יהיה טוב, אבל לא טוב כמוהם. והוא טוב. טוב לפחות כמוהם".


יש שיאמרו שקרי הרוויח את היחס הזה ביושר. ריטואל הזריקות בחימום, הריקודים אחרי שלשות המומנטום, השלכת מגן השיניים שקורית לעתים קרובות מדי והחיוך הזחוח בקלות יכולים להתפרש כזלזול בשחקנים היריבים.

זה לא בהכרח מעיד על האדם שהוא, כמו שזה מעיד על השחקן שהוא. או כפי שסטיב קר ניסח זאת בעצמו: "סטף קרי אדם צנוע, וכדורסלן שחצן".

האדם הצנוע והכדורסלן השחצן עשוי בסבירות גבוהה להפוך בשבת בבוקר ל-MVP של סדרת הגמר, לראשונה בקריירה. כשזה יקרה, תהיו בטוחים שכמו שהוא יקנה לו עוד מעריצים, כך הוא גם יקנה לו עוד שונאים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully