לברון ג'יימס וג'יי אר סמית' גנבו את ההצגה במשחק 1 בגמר, אבל הלילה (בין ראשון לשני), אחרי משחק מצוין שני רצוף, סטף קרי כבר קיבל את מלוא תשומת הלב וההערכה. כוכב גולדן סטייט להט עם 33 נקודות לצד 8 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, צלף תשע שלשות שמהוות שיא NBA חדש לשחקן יחיד במשחק גמר, והראה את כל ארסנל הקליעות הרחב שלו, כולל שלשת מומנטום בלתי אפשרית ברבע האחרון שהעלתה את היתרון לדו ספרתי, והובילה לבליץ. המשחק הסתיים ב-103:122 לווריירס שמובילים כעת 0:2 בסדרה, ואחרי שני משחקים ברור קרי הוא המועמד המוביל לזכות בפרס MVP הגמר, פרס שלא זכה בו בשתי האליפויות הקודמות.
"לא חשוב באיזו נקודה אתה נמצא על המגרש, אתה יודע שתמיד יש לו סיכוי לקלוע מעליך זריקה משוגעת", שחזר קווין לאב, ששמר על סטף צמוד-צמוד במהלך החשוב. "בזריקה הזאת ספציפית הייתי צמוד אליו, שמרתי אותו כמו שצריך, אבל הוא פשוט הסתובב וקלע מהירח".
כמובן שבגולדן סטייט היללו ושיבחו את קרי, בלילה שבו שבר כאמור את שיא השלשות של שחקן בודד במשחק גמר, בו החזיק ריי אלן. קליי תומפסון אמר על המהלך המדובר ש"זאת הייתה שלשת מומנטום, רגע מכריע מאוד במשחק", בעוד קרי עצמו סיפר ש"בסיטואציה הזאת חשבתי שהיה לי ליי אפ לפני כן, קווין לאב היה צמוד אליי, אז הלכתי אחורה ושחררתי את הזריקה הזאת בלי לחשוב יותר מדי".
עוד בנושא
גולדן סטייט הביסה 103:122 את קליבלנד ועלתה ל-0:2 בגמר, קרי להט
האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה: עתיד השושלת של גולדן סטייט
קרי אמר על שיא השלשות ש"אני תמיד אומר שאם נתרכז במה שצריך לעשות כקבוצה, דברים טובים יקרו. אני אף פעם לא חושב, 'היום אקלע תשע שלשות ואשבור את השיא'. המשחק לקח אותי לשם, החברים לקחו אותי לשם. זה ללא ספק לילה מיוחד, אבל נקווה שדברים מיוחדים יותר יקרו בשני המשחקים הבאים".
גם שחקני קליבלנד מנסים להתמודד ללא הצלחה עד כה עם ידית הנפץ של קרי, שמחזיק כעת בשיאי השלשות הבאים: הכי הרבה שלשות בעונה אחת (402 בעונת 2015/16), הכי הרבה שלשות במשחק אחד (13, ב-7 בנובמבר 2016), הכי הרבה שלשות בפלייאוף (98 ב-2015), הכי הרבה שלשות בסדרת פלייאוף (32 שלשות בגמר המערב 2016) והכי הרבה שלשות במשחק בודד בגמר (9, הלילה). לברון ג'יימס נשאל עד כמה השלשות המטורפות של קרי מוציאות את הרוח מהמפרשים של היריבה, כפי שקרה הלילה. "זה לא מפתיע אף אחד שהוא קולע ככה, אז לא צריך להישבר מזה, אלא רק להמשיך לשחק ולהיות הכי מרוכז שיש", אמר.
טריסטן תומפסון הגיב בפחות קור רוח, וכשנשאל על ידי אחד העיתונאים אם הוא מרגיש "חסר אונים" כשהוא שומר על קרי, הגיב בכעס ונטש את הראיון.
גם קווין לאב לא ממש מצא את עצמו מול קרי, ולא בפעם הראשונה
גיבור הניצחון הנוסף של הווריירס היה קליי תומפסון, שרק אתמול צלע באימון והיה בספק גדול למשחק. בסופו של דבר הוא עלה לשחק, ובאורח פלא - בלי זריקה להקלה על הכאבים - קלע 20 נקודות ובלט לטובה גם בצד ההגנתי, כמו תמיד. "קליי הוא כנראה השחקן הכי קשוח ששיחקתי איתו אי פעם. כשראיתי אותו באימון אתמול אמרתי 'שיט, אין סיכוי שהוא יוכל לשחק'. ואז הוא נתן הצגה", שיבח אותו דריימונד גרין, שסיפר כי היה עד כדי כך בטוח שתומפסון לא ישחק, עד ששלח הודעת טקסט לניק יאנג: "היי, נזדקק להרבה דקות ממך מחר, כי קליי לא משחק'.
"הייתי על שולחן הניתוחים במשך שלושה ימים וזה משהו שאני לא רגיל אליו", הודה תומפסון, והוסיף בצחוק: "עד שנפצעתי לא הבנתי עד כמה הקרסול הכרחי בכדורסל", מה שגרם לסטף קרי, פצוע כרוני בקרסול (רק העונה סבל מארבע פציעות בקרסוליים) להוסיף בחיוך: "למה לא שאלתי אותי?"
סטף קרי החמיא לחברו ואמר ש"זה הגמר ואתה עושה הכל כדי שהגוף שלך ירגיש טוב. יומיים אחרי המשחק הוא בקושי זז, לא היה יכול ללכת אבל עלה בכל זאת לאימון רק כדי לקחת כמה זריקות. זה מוכיח כמה הוא אוהב את המשחק, כמה זה חשוב לו".
קרי טען שמשחק 1 הצמוד היה בעיקר בגלל חוסר מוכנות מנטלית של גולדן סטייט, ואמר: "במשחק הראשון לברון נתן משחק מדהים, זה ברור, אבל הם היו צמודים גם בגלל שלא היינו מספיק מרוכזים, לא הייתה בנו תחושת דחיפות, ואני חושב שהלילה עשינו את העבודה כמו שצריך, באנו בגישה הנכונה, KD עזר לנו מאוד לצלוח את ההתחלה ונכנסנו לקצב".
דריימונד גרין, אגב, נתן את רוב הקרדיט לא לקרי, אלא דווקא לדייויד ווסט, שאמנם קלע רק 3 נקודות, אבל עלה ללוח ברגע קריטי, עם שלשה נדירה בסיום הרבע השלישי. "זאת הייתה השלשה הכי חשובה במשחק. אחרי שזה נכנס, קליבלנד קיבלה מכה בבטן. הוא אמר שמייק בראון ביקש ממנו לזרוק, אז מגיע כל הכבוד למייק בראון, כי זאת השלשה הראשונה של ווסט מהפינה העונה".
סטיב קר דאג לשבח גם את קווין דוראנט על ש"היה נפלא הערב, בעיקר בהגנה", וסיים את מסיבת העיתונאים עם עקיצה חיננית ללברון ג'יימס, כשפנה לעיתונאים ואמר להם: "הייתם הרבה יותר טובים היום", כרפרנס לאמירה של ג'יימס אחרי משחק 1, בו ביקש מהעיתונאים "להיות טובים יותר מחר".
סטיב קר עוקץ את לברון
בצד השני, לברון נראה שוב מתוסכל. הפעם, לשם שינוי, הוא דווקא כן קיבל סיוע מהחברים ולא היה צריך למתוח את עצמו לקצה גבול היכולת, אבל גם זה לא הספיק. סטיב קר טען לפני המשחק ש"נתקן את הליקויים מהמשחק הראשון ונשתק את לברון", וגם אחרי המשחק טען ש-29 הנקודות שג'יימס קלע הן תוצר של התאמות של הווריירס, שמטרתם הייתה להתיש את ג'יימס עד כמה שניתן עם שמירות כפולות וצפיפות בצבע, מרחב המחיה הטבעי שלו. ג'יימס עצמו פחות הסכים עם הקביעה הזו.
"אני חושב שהתעייפתי פעם אחת הלילה. הם כן הביאו עליי יותר שמירה כפולה מבמשחק 1, אבל אז מצאתי את החברים שלי והם קלעו כמה זריקות. אבל האם עבדתי קשה יותר הלילה? לא יודע, עובדה שהתעייפתי רק פעם אחת", אמר.
ג'יימס הודה ש"מבאס להפסיד, מבאס לתת הכל, את הלב שלך, את הגוף שלך, ולהפסיד ככה. אבל אני אוהב את המשחק הזה, אוהב את האתגרים שעומדים בפניי, ולעולם לא אפסיק לנסות".
ג'יימס נשאל איך הוא והקאבס יכולים להגיב כשהם בפיגור 2:0 בסדרה מול קבוצה שהייתה טובה יותר ללא ספק במשך כל העונה, וממילא יש לה הרבה יותר כלים. "אני לא חושב על זה יותר מדי. הסיכויים הולכים נגדי מאז שאני בן 5 או 6, כבר למדתי את הלקח שלי", אמר. "אני מנסה לקחת פה אליפות אז אני צריך לדאוג שכולם יהיו מרוכזים ומלאי ביטחון בשאר המשחקים. אני חייב להמשיך לעשות את זה".
במהלך המשחק גם שחקני NBA בולטים שצפו במשחק מהבית התייחסו לקושי של לברון. ג'מאל קרופורד כתב ש"כמה שלברון גדול, אין סיכוי שהוא יכול לשמור על רמה כזאת בכל מהלך. הצוות המסייע חייב לעזור לו להיות תחרותי. אבל אין ספק שהוא זקוק לעוד סופרסטאר ולעוד שחקנים מול מעצמה כמו גולדן סטייט".
הציוץ של קרופורד עורר דיון שבמהלכו גם סי ג'יי מקולום וג'ארד דאדלי הביעו את דעתם. דאדלי כתב בתגובה לציוץ של קרופורד ש"עובדה - בשנה הבאה תהיה לו יותר עזרה", ומקולום שאל: "איפה הוא יקבל יותר עזרה?", ודאדלי השיב: "ביוסטון", והוסיף: "הם יכולים לפנות לו מקום בתקרת השכר בקלות, אתה יודע שאני ג'נרל מנג'ר בפוטנציה". מקולום כתב לבסוף ש"הם חייבים לעשות לו מקום. זה אומר כנראה שלא יוכלו להחתים את קלינט קאפלה על חוזה חדש, להיפטר מעוד כמה שחקנים וגם מהחוזה של ריאן אנדרסון. קשה, אבל אפשרי".
כך או כך, לברון מנסה להתרכז בהווה. בלילה שבין רביעי לחמישי הסדרה תעבור לקליבלנד, וג'יימס מקווה שזה מה שייתן לקאבס את הדחיפה המנטלית כדי לחזור לעניינים. "מה אני לוקח מהמשחק הזה? את זה שיש משחק 3, שאנחנו חוזרים הביתה, שאפשר לחזור למקום שמרגישים בו נוח, לא כמו שהרגשנו הלילה", אמר.
לברון סייג ואמר: "גולדן סטייט זאת הקבוצה האחרונה שאתה רוצה להירגע מולה ולבוא שאנן. הם עברו הרבה קשיים, גם העונה, והם תמיד התגברו על כל מצב. אסור לנו לחשוב שאם אנחנו חוזרים הביתה דברים יבואו לנו יותר בקלות".
הפציעה שג'יימס ספג בעינו במשחק 1 השאירה בו סימנים, והאישון שלו עדיין מדמם. למרות זאת, ג'יימס מבהיר: "זה לא מה שישאיר אותי מחוץ לפרקט. אמשיך לעשות מהלכים שיעשו את הקבוצה שלנו מוצלחת ותחרותית. אני לא אוהב את איך שאני נראה עכשיו, עם העין המדממת, אבל אני בסדר עכשיו".
זה גם היה עוד משחק נפל של ג'יי אר סמית', הגיבור הטרגי של הסדרה. השוטינג גארד שהפסיד לקאבס את משחק 1 עם ההחלטה המשונה לא לזרוק בסוף הזמן החוקי, זכה לקבלת פנים "חמה" מאוהדי גולדן סטייט, שקראו לעברו בסרקזם 'MVP' והוסיפו תשואות רמות בהצגת השחקנים לפני המשחק. הקריאות לעברו נמשכו גם במהלך המשחק, אותו סיים סמית' עם 5 נקודות בלבד (2 מ-9 מהשדה).
"זה לא הפריע לי, כי תמיד הייתי אחד שמושך אש, שהאוהדים אוהבים לדבר איתו ולפנות אליו, אז אני אוהב את זה", אמר סמית' על היחס מאוהדי הווריירס. "אני מעדיף לקבל יחס כזה מאשר לא לקבל יחס בכלל, אז אני מעריך את זה".
סמית' הודה ש"שיחקתי נורא ואיום. אני חייב לקלוע טוב יותר, לשמור טוב יותר, להיות יותר קולני בהגנה".
