באזור המלונות בכניסה לירושלים שוררת מאז אתמול (רביעי) אווירת פסטיבל. משתתפי הג'ירו ד'איטליה באים והולכים במכוניות מסחריות, יוצאים כדי לבחון את המסלול שימתין להם בפתיחת המירוץ ביום שישי ומקיימים אימוני שחרור "קלילים" באורך עשרות קילומטרים. מאות צוותי שידור ואנשי תקשורת מרחבי העולם מסתובבים בלובי עם תגים לצווארם, והמכוניות שנושאות את סמלי הקבוצות בתחרות ממתינות בחנייה.
האווירה הזו מזכירה רגעי שיא שכבר התרחשו בעבר בישראל, דוגמת הפיינל פור של היורוליג, עם שני הבדלים מהותיים: בניגוד לאליפות אירופה בג'ודו או למשחקי כדורסל וכדורגל, בהיעדר גיבורים מקומיים שיתחרו בצמרת, קשה יותר להדביק את הרחוב בחיידק האופניים; והפעם מדובר באירוע הספורט הבינלאומי הגדול והיוקרתי ביותר שהתקיים אי פעם בארץ - עם מאות מיליוני צופים ברחבי העולם שיעקבו אחר שידורי הטלוויזיה.
אחד הספורטאים הבכירים, המפורסמים והמעוטרים שיתחרו בג'ירו הוא טוני מרטין הגרמני, חבר בקבוצה השוויצרית "קטושה אלפסין", שנחשב לרוכב הטוב בתבל במירוץ נגד השעון. שורת התארים שלו מגבה את הקביעה: הוא זכה ארבע פעמים באליפות העולם ובמדליית הכסף באולימפיאדת לונדון, ואף ניצח בחמישה קטעים בטור דה פראנס.
"ללבוש את החולצה הצהובה בטור [הודות להובלה בדירוג הכללי], ועוד ביום שבו ניצחתי בקטע, זה בהחלט היה רגע שיא מבחינתי", מספר מרטין הגרמני בראיון לוואלה! ספורט. "החולצה הזו תלויה עד היום על הקיר בביתי, בעוד שאר הגביעים והמדליות מונחים במרתף, מחכים שאפרוש. אולי כשאזדקן אבנה ארון גביעים. אבל הזכייה בארבעה תארים עולמיים היא זו שמגדירה את הרוכב שאני, כך שאני חייב לבחור בה כהישג הגדול שלי".
עוד בנושא:
דומולין: "המצב של כריס פרום פוגע בענף האופניים". פרום: "לא עשיתי דבר פסול"
העלות הכוללת של קיום תחרות הג'ירו בישראל: 30 מיליון שקל
בעלי הסייקלינג אקדמי: "אנחנו רוצים לזכות בשלב אחד או שניים בג'ירו ד'איטליה"
הג'ירו ד'איטליה אינו מרחב המחיה הטבעי של מרטין, שחגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-33. עשר שנים חלפו מאז הופעתו האחרונה במסגרת הזו, ומחר, במירוץ נגד השעון בירושלים, הוא ישבור את הבצורת. "לא תכננתי לחזור לג'ירו, אבל כששמעתי שהמירוץ יוזנק בישראל זה מאוד סיקרן אותי", הוא מפתיע. "דיברתי עם אנשי הקבוצה שלי, שינינו את תוכנית האימונים וראינו שזה אפשרי. מעולם לא הייתי כאן, אני מאוד רוצה ללמוד על הארץ הזאת ולחוות אותה. זה רעיון נהדר, לחבר בין עמים ותרבויות, להשאיר את הפוליטיקה בצד, ורציתי להיות חלק מזה".
תספיק לחוות משהו מישראל?
"לא יהיה לי זמן לטייל, אני מקווה ליהנות קצת מהנופים תוך כדי רכיבה. לפעמים אתה מסתכל קצת סביבך ונפעם, זה גם מפחית את הלחץ בזמן התחרות. הגעתי לכאן שלשום בלילה ואתמול יצאנו לאימון ראשון, אבל האמת היא שבחרו עבורנו מסלול די משעמם".
לא היו גורמים ותנועות שקראו לך להחרים את התחרות בגלל שהיא מתקיימת כאן?
"אני לא קורא תגובות בפייסבוק ובטוויטר, כך שגם אם למישהו יש בעיה עם זה, אני לא שמעתי. זה לא מעניין אותי".
בשביל חובב הספורט הממוצע, שאינו מתמחה באופניים, השם של הענף מחובר אסוציאטיבית לשערוריית הסמים של לאנס ארמסטרונג. אתה עדיין מרגיש את הצל שלו?
"לאנס הפך לאחד הסיפורים הרעים של עולם האופניים. בשנים הראשונות דיברו רק עליו, ושאלו רק עליו, אבל אני חושב שלמדנו לחיות עם הצל הזה. בתחילת הקריירה הייתי מתוסכל מזה. בכל ראיון היו שואלים אותי על סמים. אני חושב שמאז עבר זמן, והראינו שיש בענף הזה גם דברים אחרים".
כשתרד לכביש ותסתכל סביבך, תוכל לחוש בביטחון שכל המתחרים שלך נקיים מחומרים אסורים?
"לא כולם. ככה זה הטבע האנושי, בכל חברה יש רמאים ועבריינים. אני לא יודע לנקוב במספרים, אבל אני די בטוח שרובם נקיים".
ארמסטרונג רצה לבוא לישראל כפרשן, אבל הוועדה המארגנת הבהירה שהוא לא יקבל אשרת כניסה לתחרות.
"אני חושב שזו ההחלטה הנכונה כדי להגן על המירוץ. כשלאנס מגיע, כולם מדברים כל הזמן עליו ועל הסמים. אני חושב שהוא צריך להתרחק מהמירוצים. כשהייתי צעיר הבטתי עליו בהערצה, אבל אחר כך, כשפרש וחזר, הוא הפך בעיניי לעוד מתחרה. לא היה בינינו קשר מיוחד".
מרטין הוא יליד מזרח גרמניה. משפחתו ברחה זמן קצר לפני נפילת חומת ברלין, כשהיה בן ארבע, ואין לו זיכרונות רבים מדי מהימים ההם. "אני זוכר קצת דברים מגן הילדים", הוא מספר. "סבתא שלי נשארה לגור באזור, וביקרתי שם לא פעם, למדתי גם בבית ספר לספורט במקום, כך שנשארתי קשור לחלק המזרחי של גרמניה". בתשע השנים האחרונות הוא מתגורר בשוויץ. "זה המקום המושלם עבורי, אשאר לחיות שם גם אחרי הפרישה".
"המטרה שלי בג'ירו הזה, מלבד המירוץ נגד השעון בירושלים שיימשך משהו כמו 11 דקות בלבד", מכריז מרטין, "היא לנצח קטע אחד וכמובן גם את המירוץ הארוך נגד השעון שייערך באיטליה".
במה מירוץ נגד השעון שונה מספרינטים ומרכיבה בהרים?
"זו רכיבה שונה לחלוטין. מבחינתי, זו הרכיבה הכי טהורה ואמיתית. אתה נמצא שם, על הכביש, רק אתה והמחשבות שלך, לא תלוי בנסיבות ובאף אחד אחר. אתה חייב להיות חזק מנטלית, אין לך מתחרים מסביבך, אין לך טווחים לסגור. לפעמים זה קשה, כשאתה יוצא לרכיבות של 40 או 50 ק"מ ואתה רק עם עצמך. אבל זה גם נחמד. אני מסוג האנשים שאוהבים גם את הלבד שלהם".
