אופיר קריאף בראיון: "התכוננתי להיות בלם. ראיתי קלטות של ויטור ורואדה"

בחודש שעבר נולדו לאופיר קריאף ואשתו מור תאומים, ובזמן קצר יחסית הזוג הדי טרי הפכו להורים לשלושה ילדים. מאז שהקשר חזר לבית"ר ירושלים בינואר הם גרים אצל הוריו, לפחות עד לתום העונה אז תחליט בית"ר אם לממש את האופציה עליו, כאשר נכון לעכשיו ההחלטה העקרונית של בית"ר היא לממש את האופציה.

בינתיים הוא עדיין מנסה להתרגל לסטטוס החדש בגיל 27: "אני מתחיל לעכל שאני אבא לשלושה, זה אושר גדול. עזבתי את בית"ר רווק וחזרתי נשוי ואבא לשלושה. את האמת, תמיד זאת הייתה השאיפה שלי, מהיום שאני זוכר את עצמי בגיל מאוד מאוד צעיר כשלאחרים היו שטויות בראש החלום הכי גדול שלי היה משפחה וילדים, להיות ראש משפחה עם אישה וילדים, לפרנס, לחנך ולגדל אותם, זה האושר הכי גדול בעולם. חזרתי מרוסק מהמשחק בנתניה אבל כשראיתי את הילדים בבית זה מכניס לך פרופורציות שזה באמת הדבר הכי אמיתי וחשוב בחיים של כל אחד מאיתנו".

קריאף עובר חודשים של אושר גם בצד המקצועי מאז חזרתו לבירה, ומשתדל לא לשכוח שעד לפני שלושה חודשים הוא עוד היה מנודה של קרית שמונה, הייתה הוראה מלמעלה שהוא לא מתלבש למשחקים עד שהוא לא מסדיר את התרת חוזהו והוא נאלץ לראות במשך חצי עונה את קבוצתו מהצד.

קריאף יודע לקחת דברים טובים מכל מקום גם בתקופה הקשה שעבר: "קודם כל אני רוצה להודות לאיזי שרצקי, כמו שאני רוצה להודות למכבי חיפה שהייתי אצלה לפני כן. איזי לקח אותי, דאג לי, הכל היה מכוונות טובות. יש שיקולים כלכליים של מועדון ואני הייתי צריך לחיות איתם. נתנו לי התאמן עם הקבוצה, פיצו אותי כספית כשעזבתי ובסך הכל היחס אליי היה ראוי ביותר".

עוד בנושא

יקוב סילבסטר עשוי להיכלל בסגל של בית"ר מול באר שבע
התבוסה שמחמיאה לעונה של בית"ר: הסיבות להתפרקות מול נתניה
ברק בכר במסע"ת לקראת שבת: "נצטרך לכפות את הסגנון שלנו"

אבל עברת תקופה לא פשוטה שם

"זה הצד האישי שלי. בצד המקצועי היה לי קשה מאוד, משהו שאף פעם לא עברתי. היו לי תקופות שלא שיחקתי בגלל פציעות, אבל כזה מצב לא היה לי. אתה יודע שאתה טוב ויכול לעזור לקבוצה אבל זה לא יקרה. אתה גם מרגיש טוב באימונים, חיים סילבס מחזיק ממך ורוצה שתשחק אבל יש שיקולי מועדון וזה משהו שיכול לשבור אותך. בכיתי הרבה. הרבה פעמים לפני שיצאתי לאימונים הייתי מדבר עם אשתי ובוכה, גם לפני אימונים הרבה פעמים הייתי לבד עם עצמי עם דמעות ולא יודע מה יהיה. אבל עדיין, כל הזמן חיזקתי את עצמי והסביבה חיזקה אותי, לא נתנו לי להישבר. עדיין, כמה שאתה מנסה להיות חזק, כשאתה יודע שאין לך סיכוי לשחק לא משנה איך יהיה האימון זה הורג אותך, זה קורע את הלב שלך כשחקן וכמי שחי את המשחק הזה. אני גם לא איזה רווק אני כבר איש משפחה אלא כבר אבא ועם הרבה מאוד אחריות, פתאום החששות מהנזק שייגרם לקריירה שלך כתוצאה מזה מלחיץ אותך מאוד. אם היה עוד משהו שעזר לי זאת הייתה העובדה שנהניתי מהמגורים בצפון, ברמה הכללית אני ואשתי מאוד נהנינו מהשהייה שם, התחלנו לבנות את המשפחה ובתוך כל זה ידענו להעריך את הדברים הטובים שכן יצאו מכל הסיטואציה הזאת".

התאכזבת כשהשריף לא צירף אותך בקיץ

"לא התאכזבתי מהשריף. אני לא יכול להתאכזב ממנו, הוא המאמן שנתן לי לפרוץ בבית"ר ולימד אותי כל כך הרבה כך שהוא האחרון שאני יכול להתאכזב ממנו. כשהייתה אופציה לחזור לבית"ר לא חשבתי פעמיים, הרמתי אליו טלפון ואמרתי לו שאני מרגיש שזה הזמן שלי לחזור ואני יכול לעזור. הוא גם רצה אותי בבית"ר אבל פחד שזה יפגע בי אם לא אהיה שחקן הרכב או שתהיה סיטואציה לא טובה עבורי. אני ידעתי שאמצא את מקומי בגלל זה גם הרמתי אליו טלפון כי היה בינינו קשר מיוחד בקדנציה הקודמת שלו בבית"ר. הוא הבין עד כמה אני רוצה לחזור אבל היו שם כל מיני דברים לא סגורים בנוגע לסגל וזה נפל. אחרי שבית"ר ירדה מהפרק העדפתי להישאר בקרית שמונה ולא ללכת לאופציות אחרות, אז גם לא האמנתי שבאמת אני אושבת לגמרי ממשחקים".

אז בית"ר סגרו איתך בסוף בינואר כבלם, במשחק הראשון נכנסת כקשר מחליף ומאז הכל היסטוריה

"זה רק מראה כמה הכדורגל נזיל. לפני שחזרתי התלבטתי כי מצד אחד זאת בית"ר אבל אמרו לי שאני מגיע רק כבלם וקבוצות אחרות כמו הפועל חיפה רצו לבנות עליי כקשר. אבל לקחתי את האתגר, אמרתי לעצמי שאין יותר מדי בלמים ישראליים איכותיים בארץ וההסבה הזאת יכולה לעשות לי טוב בשנים הבאות. אני גם עכשיו לא שולל את זה והכל פתוח לעתיד. באיזשהו מקום עשיתי סוויץ' והתמקדתי בזה שאני מגיע רק להיות בלם. ראיתי וידאו של שחקנים כמו מיגל ויטור ורואדה, ניסיתי ללמוד מהם בעיקר את התנועה, עמידה נכונה, הדחיפה קדימה, המנהיגות. זה משהו במבנה האישיות שהופך אותם לבלמים כל כך טובים וניסיתי ללמוד מזה, לראות מה אפשר לקחת מכל אחד".

אחרי ההפסד בנתניה היו דיבורים שאולי אתם צריכים להתרכז בגביע

"זה שטויות, הראש שלנו אך ורק במשחק מול הפועל באר שבע. מי שמכיר את חדר ההלבשה שלנו יודע שאנחנו חבורה של גברים שאף פעם לא מרימים ידיים, להיפך, רגעים כאלה רק מחזקים אותנו. הגביע כרגע לא מעניין, אנחנו באים למשחק מול הפועל באר שבע שאנחנו לא רק רוצים ומקווים לנצח אלא חייבים לנצח, במיוחד עם כל הקהל שלנו מאחורינו. יש לנו שבוע על כל העונה עם טדי מאחורינו, אי אפשר היה לבקש יותר מזה. נבוא וניתן את כל מה שיש לנו כדי לצאת מהעונה הזאת עם תואר או שניים".

אולי אתה תסביר מה קרה בנתניה

"עד עכשיו אני לא יכול להסביר את זה. אחרי המשחק ישבנו בחדר ההלבשה וניסינו להבין מה קרה. זה לא ההפסד כמו זה שהרגשנו שלא היה מספיק רצון ואנרגיות, היה משהו כבוי. נתניה גם באו טוב והתפוצצו ואנחנו פשוט צריכים לשכוח מהמשחק הזה. זה הזוי, כשבאר שבע מנצחים וכל הלחץ עלינו הבאנו את כל האופי והאנרגיות ופתאום כשהם עושים תיקו והדברים בידיים שלנו לא באנו טוב. זאת מכה לא קלה אבל אני לא דואג בגלל החוסן של חדר ההלבשה והשחקנים. אני בטוח שיראו קבוצה אחרת לגמרי בשבת, שכחנו כבר מהמשחק הזה".

אתם עדיין לא מקבלים את אותו איתי שכטר. הסיפסול פגע בו?

"מה שכטר עובר או לא עובר, זה לא משנה. אסור לשכוח שהוא גם היה פצוע ואי אפשר ששחקן ייכנס ככה מכלום והכל יהיה אותו דבר, קצת סבלנות. הוא שחקן כל כך חשוב, מנהיג, חבר, כזה שיודע לבוא ולקחת עליו ברגעים הכי קשים, לאחד את חדר ההלבשה, לחזק אותו ולמשוך את כולם אחריו. אני בטוח שזה גם יקרה בפיניש של העונה. מה יהיה איתו בשנה הבאה? למדתי בכדורגל שהכל יכול להיות, מקווה שתימצא הדרך שהוא יישאר בבית"ר, הוא מאוד חשוב לנו".

לנו? אתה בעצמך עדיין ללא חוזה

אני מקווה שבית"ר תממש את האופציה ואישאר בשנים הבאות. נבנה כאן משהו טוב ובריא, התחברתי והשתלבתי טוב ואני אשמח שזה יימשך. למדתי להיות זהיר ולא להתלהב יותר מדי, דברים יכולים להשתנות ברגע. אני ואשתי תמיד מדברים על זה שיש בזה משהו מעניין שאנחנו כל הזמן זזים ממקום למקום ולא יודעים איפה נהיה בשנה הבאה אך במקרה הזה אני רוצה להישאר בבית"ר בשנים הבאות, מוותר על האתגר של השינויים".

אמרת שאתם לא חושבים על הגביע כרגע, אך בכל זאת, אין מצב שהאפשרות לזכות עם בית"ר בגביע בטדי לא עוברת לך בראש

"לא רק בטדי. טדי זה בונוס אדיר אבל כאחד שכילד היה ביציע וראה גמרים כאוהד אתה יודע שאתה רוצה להיות ברגעים האלה יותר מהכל. להיות עם בית"ר בגמר גביע עם אפשרות לזכות זה חלום של כל ילד שגדל כאן, לפעמים אפילו יותר מאליפות. מה שזה יכול לעשות עבור האוהדים במגרש, בעיר ובכלל זה משהו שכל הזמן עובר בראש, מרגישים חייבים להביא להם תואר מהעונה הזה. אבל אנחנו נעבור שלב שלב, קודם באר שבע בשבת ואחרי זה נחשוב על הגמר".

חמש שנים אחרי, אתה מתחרט על הציטוט "בלעדיכם זה לא אותו דבר" בעונת הצ'צ'נים?

"לא מתחרט על כלום כי אני מאמין שהכל לטובה. אני שלם עם עצמי, כל מה שרציתי לעשות זה לנסות לאחד את כולם בעונה גדולה. אחרי שנים בתחתית פתאום הייתה שנה שהכל התחבר, היינו חזק בצמרת, שיחקנו כדורגל מצויין והקהל היה בטירוף מאחורינו ולא רציתי שזה ייהרס אז אמרתי את מה שאמרתי ובסוף הכל התהפך כאילו ניסיתי לדחוף למשהו שלילי. האם המסקנה שפשוט צריך להיות ראש קטן ולשבת ולא להגיד מלה אף פעם? יכול להיות, אני לא יודע, אני באמת בסך הכל רציתי שכולם יתאחדו סביב הדבר הכי חשוב שזה מועדון בית"ר ירושלים, בכלל לא חשבתי שזה יגיע למקומות שליליים, הדבר שאני הכי בורח ממנו זה פרובוקציות או כל דבר אחר שעושה רעש, אוהב את השקט והצניעות בפינה שלי".