פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      סטראטוס פרפרוגלו: "הופתעתי כשירושלים לא נתנה לי ללכת"

      "מודי היה חסר ניסיון, לא הצליח לעשות סוויץ' כמאמן". "לא יודע כמה החוק הרוסי בריא לכדורסלן הישראלי". "בתוך תוכנו אין משמעות לניצחון או הפסד בליגה". "לאוברדוביץ' יש טביעת יד על קטש המאמן". סטראטוס פרפרוגלו, הכוכב היווני של הפועל ירושלים, בראיון בלעדי

      סטראטוס פרפרוגלו: "הופתעתי כשירושלים לא נתנה לי ללכת"

      "ההדחה מהיורוקאפ הייתה רגע קשה בשבילי. היינו רק בדצמבר, ואני מסתכל קדימה, רואה שנשארה לי עוד חצי שנה ויש רק משחק בשבוע בליגה הישראלית. זה לא ממש היה מושך. הייתה בחוזה שלי אופציית יציאה ליורוליג, אבל קיבלתי הצעה מקבוצה פחות בכירה ביוון וההנהלה לא רצתה לשחרר אותי. האמת היא שדי הופתעתי. חשבתי שיהיה להם קל לחתוך אותי במצב שנוצר, אבל בדיעבד אני שמח שנשארתי. עכשיו טוב לי, אני מאוד נהנה".

      בקיץ יחגוג סטראטוס פרפרוגלו את יום הולדתו ה-34. אחרי עשר עונות רצופות ביורוליג, שלוש זכיות בגביע אירופה ומקום בין 30 הראשונים בהופעות במפעל, הפורוורד היווני לא חש צורך לפזר קלישאות על בית שמצא, כביכול, בישראל ועל רצונו לסיים כאן את הקריירה; הוא מודה בכנות שהפועל ירושלים לא הייתה האופציה המועדפת עליו ושהוא רצה לעזוב במהלך העונה, ולא סוגר את הדלת גם בפני הארכת חוזה - אם לא יקבל הצעות מהיורוליג; וכן, הוא מבין בעצמו ששיאו כבר מאחוריו ושהוא נמצא בשלהי הקריירה. "אם אהיה בריא וארגיש טוב, אני מקווה שאוכל לשחק עוד שנתיים לפני שאפרוש", אומר פרפרוגלו בראיון בלעדי לוואלה! ספורט.

      עוד בנושא

      הפועל ירושלים מודאגת: "ההפסדים שלנו מנטליים"
      כעס על ספאחיה אחרי ההפסד לאשדוד, תקרית מהעבר עם ג'קסון נחשפת

      סטרטוס פרפרוגלו, שחקן הפועל ירושלים (יח"צ)
      "הפעם האחרונה שקלעתי סל ניצחון הייתה מול ריאל מדריד". פרפרוגלו (צילום: אתר הפועל ירושלים)

      שלשת הניצחון שקלע מול מכבי תל אביב, בשבוע שעבר ביד אליהו, החזירה אותו שנתיים לאחור. מלכתחילה, היא לא הייתה אמורה להפתיע: היה זה ביקורו השישי בקריירה בהיכל, והוא רשם בו את ניצחונו הרביעי. "הפעם האחרונה שקלעתי סל כל כך מכריע הייתה ב-2016. הגעתי עם ברצלונה למשחק הראשון בסדרת הגמר מול ריאל מדריד. בפיגור 99:98 יצאנו להתקפה האחרונה. קיבלתי מסירה מחואן קרלוס נבארו וקלעתי לייאפ. ניצחנו 99:100. זה היה מקרוב, ולא בשלשה, אבל זה היה גם ממש עם הבאזר, ועוד בפלייאוף, אז נראה לי שהסל ההוא היה מרגש יותר. כאן היינו צריכים לעבוד אחר כך גם בהגנה כדי להבטיח את הניצחון".

      - ביום חמישי תארחו את הקבוצה הלוהטת בליגה, מכבי אשדוד/באר טוביה, אבל נראה שהמומנטום קצת אבד. דווקא אחרי הניצחון בתל אביב גברתם בקושי על מכבי חיפה והפסדתם בבית לגלבוע/גליל.

      "אנחנו תמיד רוצים לנצח, ויש כאן בליגה הרבה קבוצות טובות, אבל לפעמים לא קל למצוא את המוטיבציה הנכונה. נגד מכבי תל אביב והפועל חולון אתה לא צריך לחפש את המוטיבציה הזו, אבל בתוך תוכנו אנחנו יודעים שלא תמיד יש משמעות גדולה לניצחון או להפסד".

      - למה אין משמעות, בגלל שיטת הפיינל פור?

      "כן. זה האתגר הכי גדול. אנחנו נמצאים בסיבוב השלישי, יש המון משחקים, אבל יודעים שבסוף הכל יוכרע בשני משחקים. בשורה התחתונה, אנחנו צריכים לנצח כדי לבנות את האופי שלנו כקבוצה מנצחת".

      - אתה בא ממדינה שמאמינה מאוד בשחקנים המקומיים שלה. זה מובן מאליו כשהשחקנים האלה הם ואסיליס ספאנוליס, דימיטריס דיאמנטידיס ויורגוס פרינטזיס, אבל פנאתינייקוס ובעיקר אולימפיאקוס קידמו בשנים האחרונות לא מעט שחקנים הרבה פחות נוצצים ומוכשרים. אתה חושב שהחוק הרוסי מקדם את השחקן הישראלי?

      "אני לא יודע אם זו הדרך הנכונה לקדם את השחקנים המקומיים", בוחר היווני במסר מעורפל, אבל ההסברים והנימוקים מסגירים מה הוא חושב באמת. "אני לא יודע כמה זה בריא לשחקנים, שמבינים שהם לא באמת צריכים להרוויח בעצמם את הדקות שלהם. ברור שזה נותן להם יתרון, כי זה מבטיח להם זמן על המגרש, אבל אם למישהו מגיע לשחק, הוא ישחק. מאמן צריך להיות משוגע כדי לא לתת לו את הדקות האלה".

      סטרטוס פרפרוגלו, שחקן הפועל ירושלים (יח"צ , אתר הפועל ירושלים)
      "אם למישהו מגיע לשחק, הוא ישחק. מאמן צריך להיות משוגע כדי לא לתת לו את הדקות האלה" (צילום: אתר הפועל ירושלים)

      פרפרוגלו מתגורר ברובע גליפאדה שבאתונה עם אשתו ושלושת ילדיו, אביגיל (בת 7), ניקוס (בן 5) וסטראטוס (בן 3). הוא נשוי לארין בושר, כדורסלנית עבר שזכתה באליפות ה-WNBA, אותה פגש כששניהם שיחקו בפאניוניוס. "בתחילת הקשר בינינו שיחקנו אחת על אחד, והגענו מהר מאוד למסקנה שלמען הזוגיות עדיף שלא נחזור על זה", הוא צוחק.

      - כלומר, ניצחת אותה ונבהלת...

      "המממ... בוא נגיד רק שיצאתי מהמגרש מלא שריטות וחבלות".

      כילד, פרפרוגלו התמודד עם נדודים בלתי פוסקים. כבן לקצין בצבא היווני, משפחתו עברה ממקום למקום אחת לשנתיים או שלוש. "זו הייתה התמודדות קשה", הוא נזכר. "בכל פעם אתה מגיע למקום חדש, מתאקלם לאט לאט, רוכש חברים ואז עוזב. אין ספק ששילמתי מחיר. אני רואה גם כמה קשה לבת הגדולה שלי. השנה אנחנו בישראל, בשנתיים האחרונות היינו בברצלונה, לפני כן בטורקיה. אבל זה בסדר, אני כבר קרוב לסיום הקריירה שלי".

      עד גיל 13 סטראטוס בכלל שיחק כדורגל ושימש כשוער, "אבל לא הייתי כל כך טוב, והתחלתי לגבוה, אז אבא הציע שאנסה כדורסל. הענף היה בצמיחה, אחרי הזכייה הראשונה של פאו בגביע אירופה [ב-1996, עם דומיניק ווילקינס]. ניסיתי, והתאהבתי".

      מקומו בהיסטוריה של הפועל ירושלים עדיין רחוק מלהיקבע. הוא בוודאי לא ייזכר ככוכב על דוגמת וויל סולומון ודונטה סמית', והשורה התחתונה של העונה תיקבע רק בחודש הבא, אבל בשבועות האחרונים הוא הפך לקונצנזוס בארנה. הקהל מעריץ אותו, וכמאה ילדים שהגיעו בתחילת השבוע לאימון פתוח עם שחקני הקבוצה עטו עליו בבקשות חתימה וסלפי; המאמן עודד קטש רואה בו המבוגר האחראי ("כבוד עבורי לאמן שחקן כזה", אמר בשבוע שעבר); ובמועדון מספרים על דמות שקטה וחיובית בחדר ההלבשה, שלא ימהרו לוותר עליה בקיץ הקרוב. בעיני רבים, הוא צריך להישאר בתור גיבוי לעמדת הסמול פורוורד, אם וכאשר יוחתם שחקן צעיר ודומיננטי יותר לפניו.

      דונטה סמית' הפועל ירושלים חוגג (ברני ארדוב)
      עדיין לא דונטה סמית', אבל הפך כבר לקונצנזוס (צילום: ברני ארדוב)

      - ההודעה על צירופך לירושלים הפתיעה, ואני מניח שגם לך היו תוכניות אחרות.

      "עברנו עונה ממש רעה בבארסה, וזה השפיע על העתיד של כל מי שהיה שם. ישבתי בבית, לא קיבלתי הצעות, ואז, בסוף ספטמבר, פוטיס [קציקאריס] התקשר אליי והציע לי להצטרף להפועל. הוא סיפר דברים נהדרים על המועדון, התייעצתי עם עוד אנשים. דיברתי עם סופו [שחורצאניטיס], שהתאמן איתי בקיץ, והוא הבטיח לי שאיהנה כאן. אז נכון שזה לא המקום שעליו חשבתי בתחילת הקיץ, רציתי להמשיך ביורוליג, אבל אני שמח שאני כאן".

      - לא קל לשחק בקבוצה שמפטרת שני מאמנים ומתנהלת העונה תחת אווירת משבר.

      "כל אחד מהמאמנים הביא איתו משהו אחר, ולכל אחד היו הבעיות שלו. פוטיס בא עם שיטה, וזה פשוט לא התחבר. לכל מאמן יש את השחקנים שהוא צריך כדי להנחיל את השיטה שלו, וכשאתה לא בונה בעצמך את הסגל זה קשה יותר. מודי [מאור] עוד יהיה מאמן טוב, חסר לו ניסיון. המעבר מעמדת עוזר המאמן למאמן הראשי לא היה לו קל".

      - השחקנים לא רחשו לו את הכבוד הנדרש?

      "יש לך יחסים שונים וחיבור שונה עם המאמן ועם העוזר. עם המאמן יש יותר דיסטאנס, העוזר הוא יותר חבר שלך. כולם כיבדו אותו וחשבו שהוא מאמן טוב, אבל היה קשה לעשות את הסוויץ'".

      - קטש תמיד אומר שהוא שאב קצת מכל מאמן שהיה לו. היה אחד, ז'ליקו אוברדוביץ', שאימן את שניכם.

      "אני רואה את טביעת האצבע של ז'ליקו על הדרך שבה עודד מאמן, בעיקר בתשומת הלב לפרטים הקטנים. זה הבסיס לפילוסופיה של שניהם, ואין לי ספק שהוא למד את זה ממנו. ברור ששניהם אנשים שונים, עודד מאוד רגוע, הפרצוף שלו לא נהיה סגול בזמן משחקים... בתור נער ראיתי את הגמר שבו הוא ניצח עם פנאתינייקוס את מכבי. כולם ביוון זוכרים את המשחק הזה. והנה, עכשיו אני משחק אצלו".

      - ומה לגבי העונה הבאה? אתה רוצה להישאר כאן, או אולי לחזור הביתה ליוון?

      "אני לא יודע. נראה איך העונה תיגמר, מה המועדון יחשוב, אילו אופציות יהיו לי. אנחנו אוהבים את החיים כאן. בכדורסל היווני יש עכשיו הרבה דרמות, אני לא יודע אם אני רוצה להיות שוב חלק מזה".

      - קשה להגיע להבנה שאתה כבר לא בשיאך?

      "זה היה חלק מההתמודדות שלי בקיץ האחרון. לא קיבלתי הצעות, וזה לא היה קל, אבל זה אנושי וטבעי. ההכרה הזאת לא פשוטה. כולם הרי מגיעים לנקודה הזו באיזשהו שלב בקריירה שלהם".

      - מבחינה פיזית, אתה מרגיש שאתה בירידה?

      "לפעמים, בזמן המשחק, אני רוצה לעשות משהו וחושב 'פעם הייתי יכול'... יש דברים מסוימים במשחק שאני כבר לא מסוגל לבצע, אבל אני מרגיש טוב, אני עובד קשה, ומעבר לפן הפיזי יש לי היום הרבה יותר ניסיון וחוכמה".

      סטראטוס פרפרוגלו בנבחרת הנוער לצד סופוקליס שחורציאניטיס (אתר רשמי , Action Images)
      "צעקתי עליו 'סופו, אתה בחור גדול, אף אחד לא יעשה לך כלום, לך כבר!". פרפרוגלו עם שחורציאניטיס בנבחרת הנוער (צילום: Action Images)

      "גדלתי בבית של אוהדי א.א.ק אתונה", מספר פרפרוגלו, אבל את רוב הקריירה שלו העביר בקבוצות הגדולות של העיר: הוא שיחק במשך חמש שנים בפנאתינייקוס ואחר כך היו לו שנתיים באולימפיאקוס. "המעבר הזה היה קשה עבורי בהתחלה, ובפעם הראשונה שחזרתי לאואקה קיללו אותי והכל היה מוזר, אבל ברחוב לא היו לי בעיות. לא ממש הייתה לי ברירה. חזרתי מפציעה, בפאו היו הרבה שינויים והמאמן החדש לא רצה אותי. בדיעבד, נהניתי מאוד באולימפיאקוס, זכיתי גם איתה ביורוליג, צברנו חוויות טובות יחד".

      - נשיא פאו, דימיטריס ינאקופולוס, לא חצה קו אדום כשפירסם תמונה של ג'ורדי ברתומאו במדי אס.אס?

      "הוא באמת עשה את זה? לא ראיתי. אני לא מכיר את הפרטים, כך שקשה לי לנקוט עמדה, אבל אני מניח שהוא לא סתם קם בוקר אחד והחליט לצאת למלחמה. פנאתינייקוס, עם כל ההיסטוריה שלה, חשובה ליורוליג ואני מקווה שתימצא הדרך להשאיר אותה".

      - יהיו לך לא מעט שותפים לשעבר וחברים בפיינל פור. אוברדוביץ' וקוסטאס סלוקאס בפנרבחצ'ה, דימיטריס איטודיס בצסק"א, שרונאס יאסיקביצ'יוס בז'לגיריס. בעד מי אתה?

      "אני תמיד אוהב ללכת עם האנדרדוג, ואני אוהב את שאראס ואת הדרך שבה הוא מאמן. סלוקאס הוא חבר טוב שלי, אבל הייתי רוצה לראות את הסיפור של ז'לגיריס נמשך עד הגביע".

      אחד מחבריו הקרובים היה ונותר סופוקליס שחורצאניטיס. "שיחקנו יחד בנבחרת הנוער, ואפילו היינו שותפים לחדר בנסיעות", הוא נזכר. "פעם אחת היינו במלון וראינו סרט אימה, ואחריו רצינו ללכת לישון והיינו צריכים לסגור את החלון. שנינו היינו מפוחדים, אף אחד מאיתנו לא היה מוכן לקום. צעקתי עליו 'סופו, אתה בחור גדול, אף אחד לא יעשה לך כלום, לך כבר!'".

      - הוא ניסה לחזור למגרשים העונה, ועודף המשקל שלו נראה ממש מדאיג.

      "יש לו גוף גדול, ותמיד הייתה לו נטייה לעלות במשקל. כשיש לך מבנה כזה, לא קל להיות מושבת לשנתיים. הוא באמת עובד קשה כדי לחזור, והוא צריך לדאוג לעצמו. הרגע הכי חשוב לבריאות ולעתיד שלו יהיה אחרי שיפרוש ממשחק".

      - יוון התברכה בכוכבים כמו דיאמנטידיס, ספאנוליס, תיאו פפאלוקאס וכמובן פנאיוטיס יאנאקיס וניק גאליס. אפשר כבר להכתיר את יאניס אדטוקומבו כגדול ביותר בכל הזמנים?

      "הוא משהו אחר לגמרי. הוא שיחק בליגה השנייה ביוון והפך לפנים של ה-NBA. אף אחד ביוון לא הגיע למקומות שהוא נמצא בהם, אף אחד לא היה סופרסטאר ב-NBA. הוא כל כך צעיר, וכבר עשה הרבה יותר מכל אחד אחר, בלי לזלזל באיש. הגדול מכולם? הוא קטגוריה בפני עצמה".

      - ומה החלום האחרון שנותר לך להגשים?

      "אני רוצה עוד לחזור ולשחק ביורוליג, אבל זה בסדר גם אם לא אהיה שם. אני מאחל לעצמי שאוכל לסיים את הקריירה כשאני בריא, ברמה טובה, והכי חשוב - נמצא על המגרש".

      ליגת העל 2017/18

      קבוצה סלים
      1 מכבי תל אביב 33 23 10 2620-2816 56
      2 הפועל חולון 33 22 11 2792-2895 55
      3 הפועל ירושלים 33 21 12 2614-2738 54
      4 מכבי אשדוד 33 20 13 2605-2722 53
      5 הפועל תל-אביב 33 19 14 2717-2756 52
      6 גלבוע/גליל 33 17 16 2792-2749 50
      7 הפועל אילת 33 16 17 2613-2559 49
      8 עירוני נס ציונה 33 13 20 2788-2704 46
      9 עירוני נהריה 33 13 20 2760-2689 46
      10 בני הרצליה 33 12 21 2775-2612 45
      11 מכבי ראשון לציון 33 11 22 2792-2758 44
      12 מכבי חיפה 33 11 22 2690-2560 44