אריק סאבו: היום אנשים מבינים למה בניון אמר שהוא "חתיכת שחקן"

מספר ימים אחרי החמצת פנדל גורלית בדקה ה-90 של משחק הפלייאוף מול בני יהודה, התבקש אריק סאבו לבעוט שוב מהנקודה הלבנה. הפעם באימון. הוגה המהלך: קלאודמיר פריירה. הקשר הברזילאי ראה את סאבו מרוסק, דומע, נושא על כתפיו אשמה של מועדון שלם. "עד שיש צ'אנס לאליפות עבור המועדון הזה, אני הרסתי אותו", קונן סאבו, ופריירה החליט באימון שצריך לעשות מעשה. התוצאה, אל תשאלו: סאבו שוב החטיא. ליתר דיוק - שוב בעט פנדל לקורה. הוא אפילו החל לקלל בבית וגן, צעד כמו אדם שבור לחדר ההלבשה, אבל פריירה לא ויתר לו. דרש ממנו לבעוט בפעם השנייה באימון. הפעם הכדור הלך לחיבורים ופנימה, והתגובה היתה הפוכה לגמרי. אגרוף של שמחה וחיוך שלא רואים בכל יום. איך אמר אחד השחקנים: "כריסטיאנו לא שמח ככה כשלקח את כדור הזהב".

זוהי דוגמה קטנה לצורה שבה בית"ר ירושלים לקחה קשר שלא רצה להגיע לישראל, מאמנים רבים לא הצליחו להיכנס לו לראש והפכה אותו לשחקן מריבה מול הפועל באר שבע. כאשר, למשל, בית"ר שקלה לשחרר את סאבו בינואר, יוסי בניון אמר למי שצריך במכבי פתח תקוה שזה "קשר שלא מגיע כל יום לארץ, ואם נכנסים לו לראש, הוא אחד הזרים הטובים שנחתו כאן. סאבו הוא חתיכת שחקן". האמנם? סאבו? הקשר המפוזר שבית"ר לא ידעה איך לאכול? איך בדיוק כל זה קרה? מאיפה הגיע המהפך הקיצוני הזה במעמד שלו? צריך לחזור לא מעט אחורה כדי להבין.

עוד בנושא:

בית"ר ירושלים במו"מ מתקדם עם בלם קרית שמונה קרלוס קוויאר
מכבי נתניה - בית"ר ירושלים: שכטר צפוי לפתוח, הפער מהפסגה יצומק?
ההתרסקות הכי גדולה של הכדורגל הישראלי: סיפור הנפילה של הפועל כפר סבא

סאבו הגיע לבית"ר לאחר שנה בה לא מצא את מקומו בפאוק סלוניקי ושותף בסך הכל ב-14 משחקים. לסלוניקי הוא הגיע מספרטק טראנבה הסלובקית, בשורותיה ניפק שני משחקים מצוינים נגד פאוק במוקדמות הליגה האירופית ונרכש ב-700 אלף יורו. סאבו נחת בירושלים ללא הרבה חשק. הוא אפילו אמר בהתחלה למי שרצה לשמוע כי "הם יראו שאני לא רוצה להיות כאן ומהר מאוד יוותרו". אבל לאט לאט סאבו החל להתאקלם והחליט לזנוח את מחשבות העזיבה. ההשתלבות הטובה של אשתו, המגורים בראשון לציון קרוב לים והחזרה לשחק כדורגל עשו לו טוב, ובחלק השני של עונתו הראשונה הוא אפילו נראה מחייך - מצרך נדיר במונחים של הסלובקי.

אבל זה עדיין לא הספיק. סאבו עדיין לא היה הזר שניתן לסמוך עליו. הנה דוגמה אחת מני רבות: בעונה שעברה, חצי גמר גביע המדינה, בית"ר ירושלים נגד מכבי תל אביב באצטדיון בחיפה. סאבו עולה בקישור הבית"רי יחד עם קלטינס ודן איינבינדר. בית"ר מפסידה ואיינבינדר מבהיר בחדר ההלבשה כי "משחקים כאלה מנצחים עם נשמה ונשמה זה קלאודיו". הרמיזה היתה ברורה: סאבו והאדישות המרגיזה שלו, האדישות הלא מובנת שלו - תכונה שלבית"ר לקח המון זמן לפענח.

שרון מימר, המאמן באותה תקופה, מתאר זאת ללא פילטרים: "מבחינת רמת משחק, חוכמת משחק ופיזיות - סאבו הוא אחד הזרים הכי טובים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות, אבל הוא בן אדם מאוד מורכב מבחינה מנטלית. קשה מאוד למאמן להבין למה הוא נגרר לשטויות והחלטות מוזרות".

"היו לי הרבה שיחות עם סאבו", אומר מימר, "והוא תמיד היה אומר לי שהוא לא שולט בזה ונגרר אחרי שטויות. שהוא לא שולט בזה, ומתפרק. מחוץ למגרש הוא בן אדם אהוב, כל הזמן בשליטה, אבל במגרש דברים קטנים גורמים לאבד את זה. הוא מודע לקטע הזה - יש לו בריחות. דברים שמפריעים בשטף של המשחק גורמים לו להיגרר. אני חייב להודות שלמרות כל השיחות איתו, עדיין לא הבנתי מה מוציא אותו מאיזון, ולדעתי גם הוא לא יודע. זה יכול להיות מיליון דברים. וזה יכול לבוא משום מקום".

אחד מאותם מקרים שבהם "זה ברח לו", התרחש במשחק הגביע בראשון לציון העונה. סאבו קילל את השופט, הורחק, והצליח להוציא משלווה אפילו את הקפטן הרגוע איתי שכטר. "אלה שחקנים שאפשר לסמוך עליהם? מה זה? בשביל מה צריך שחקנים כאלה?", שאג שכטר בחדר ההלבשה. הוא לא היה הראשון, כפי שהבנתם, ובטח לא היחיד ששאל את זה לגבי סאבו.

לסאבו היתה הזדמנות העונה לקפוץ כיתה. דן איינבינדר פינה את משבצת המנהיג בקישור, אך סאבו, שלא מוציא יותר מדי מילים מהפה, לא לקח את המושכות והיה על תקן נעלם במוקדמות הליגה האירופית. סאבו אולי מוכשר יותר מאיינבינדר, אבל בכך הקשור למנהיגות, הובלה ודומיננטיות הוא לא בכיוון. מי מבית"ר או באר שבע שיחשוב שיהיה כזה בעתיד יעשה טעות מרה. סאבו שחקן מוכשר, איכותי, אבל מיישר קו עם יכולת הקבוצה, לחיוב או לשלילה.

ריבוי התקריות והיכולת שלא מתרוממת ולא מתייצבת, גרמו לבית"ר לומר לסאבו לקראת ינואר: תתחיל לחפש קבוצה. סאבו רתח. כיאה לאדם רגיש, הוא לקח ללב קודם כל. "אני לא נשאר כאן עוד שניה אחת", אמר לשחקנים בחדר ההלבשה, אבל כרגיל, אצל הסלובקי הדברים התבשלו לאט. קודם נפגע. אחרי זה הבין שזה בדיוק הרגע שהוא צריך להתחיל להילחם. מילא שזורקים אותך מפאוק סלוניקי. אבל אם גם זורקים אותך מהקבוצה הבאה אחריה, הקריירה שלך יכולה להתמוטט. בנוסף לכל, בית"ר צירפה לו גם חבר סלובקי, ייקוב סילבסטרה, והקשר שאיש לא הצליח להבין הפך לשחקן שאי אפשר לעצור. הפיזיות שלו, יתרון שתמיד עובד בליגה הישראלית, החלה להביא תוצאות.

למעשה, מאותו הרגע בינואר, בית"ר קיבלה סאבו אחר. הוא עדיין לא מוציא יותר מדי מילים בחדר ההלבשה ובמגרש, אך כשהוא עולה לדשא הוא נותן עבודה. הוא בא לכדור הרבה יותר, לא בורח במצבי לחץ, מנסה להוביל. הוא החל להיות הרבה יותר אגרסיבי, לנצל את הנתונים האתלטיים שלו ובאופן כללי משדר שהוא פשוט רוצה יותר. לאישתו תמיד היה טוב בישראל. היא חששה מאוד מעזיבה. הכל הסתדר.

בית"ר ראתה גם היא את השינוי ולא סתם היא הוציאה הודעה נגד הפועל באר שבע, יום אחרי שנכתב בוואלה ספורט על ההתעניינות של האלופה בסאבו. אלי אוחנה טס אתמול (ראשון) ליוון לסגור את הקצוות האחרונות מול פאוק סלוניקי בעסקת הרכישה של סאבו. יש הבנות עקרוניות על חלק נכבד מהפרטים, אך הדברים עדיין לא הגיעו לידי חתימה מול פאוק ומול השחקן עצמו, על אף שסיכם את תנאיו בבית"ר.

כשנכנסים לכל המתיחות בין בית"ר להפועל באר שבע והסיטואציה מאחורי הקלעים, צריכים לחזור לקיץ שלפני שנתיים, עת הגיע הקשר הסלובקי לבית"ר. בבאר שבע טענו השבוע כי השחקן הוצע להם ולאחר שהבינו כי לבית"ר אופציה עליו עד ל-1 ליוני, הם ירדו מהנושא. רק שבאר שבע לא פראיירים, הם הבינו היטב מהסוכנים של סאבו איפה בדיוק הבעייתיות שיש לבית"ר בהסכם הנ"ל והיכן נמצאת הפירצה.

בקיץ לפני שנתיים אריק סאבו חתם בבית"ר לעונה, כאשר לבית"ר יש אופציה לרכוש אותו בסיומה ולהחתימו לשלוש שנים נוספות. מספר ימים לאחר מכן, יום לפני הטיסה לישראל, סאבו התחרט והחליט שהוא לא רוצה להגיע לבירה. הצעה מהליגה השנייה מגרמניה והצהרות של מאמן הנבחרת כי לא יוזמן במידה וישחק בישראל הלחיצו את השחקן שקיבל רגליים קרות ובמשך למעלה מחודש, על אף חוזה חתום, סירב להגיע לארץ הקודש.

רק לאחר מכן, החל סבב שיחות בין בית"ר, הסוכנים, השחקן ופאוק כאשר בסופם סוכם על מתווה כי יושאל לבית"ר לעונה אחת עם אופציה לעוד עונה. סאבו לא היה מוכן ליותר מזה. במקביל, בית"ר חתמה על הסכם עם פאוק כי אם תרצה לרכוש אותו בתום העונה הראשונה או השניה, היא תוכל לעשות זאת תמורת 250 אלף יורו. האופציה הזאת של בית"ר עדיין לא מספיקה היות ואין לה הסכם מחייב מול השחקן בעת מימוש האופציה.

מהרגע שבאר שבע נכנסה לתמונה, דברים השתנו. פאוק איתה ניהלה בית"ר מו"מ להורדת סכום האופציה (היוונים בכלל לא מעוניינים בשחקן) חזרה אחורה במו"מ, ואילו השחקן דחה פגישה עם ראשי בית"ר ודרש סכומים גבוהים יותר. כרגע נראה שהפלונטר מתקרב לסגירה וסאבו יהיה שחקן בית"ר ירושלים בשנתיים הבאות, אך עד שהדברים לא ייחתמו על ידי כל הצדדים, לא ניתן יהיה לברך על המוגמר.

"אני לא יודע איפה סאבו ישחק", מסכם מימר, "אבל הוא שחקן ברמה שמצדיקה את המאבק הזה".