ההתרסקות הכי גדולה של הכדורגל הישראלי: סיפור הנפילה של הפועל כפר סבא

ילד ישב על הברזלים, מולו שני חברים, מאחוריו חומת איצטדיון לויטה. "אתם קולטים שבעיקרון לנו היה אמור להיות הכי הרבה קהל חוץ מלהפועל?", שאל הילד.

"איזה קהל?", הילד שממול הרים קול, "איפה אתה רואה פה קהל?!".

יום שישי, חצי שעה לפני שריקת הפתיחה למשחק במחזור ה-34 של הליגה הלאומית - הפועל כפר סבא נגד רמת השרון - ושקט מדי בחוץ וגם בפנים רוחות רפאים.

"עכשיו כן, אתה צודק", אמר הילד על הברזלים, "במצב הזה אף אחד לא בא".

מעט מאוד היו בפנים, כמה חבר'ה עם תוף - איפה הצבא שסלל את הדרך לליגת העל במאי 2015? - במרכז כמה מוזמנים ומשמאל כמה מרמת השרון. הכרוז מנסה להרים קול ולא מצליח מבלי שזה יישמע מוזר.

"מספר 7... טום שלחחחחח", הוא כאילו מתלהב בזמן שהממטרות מצננות את הדשא - חשוב שהכדור יטוס, אם לא הפועל כפר סבא לפחות הוא - הרי תשעה משחקים רצופים נגמרו בהפסד.

"מאמן הקבוצה... צחחחחחק שום", פולט הכרוז את שמו. בעלים, מנהל מקצועי, וגם סבא של מספר 7. הכול מהכל - כמו שהוא בטח אוהב. הפעם האחרונה בה אימן באופן קבוע את כפר סבא אהובתו היתה ב-2002, והפעם הוא רק סותם חורים שאותם חורר בעצמו.

90 דקות מלאות ייאוש ומספרת מרהיבה של קייס גאנם על הראש של שלח לאחר מכן, ספר "שומי" הפסד ליגה עשירי ברציפות, אלוהים שישמור. הוא דידה לעבר המרפסת המפורסמת, כולו כבדות ודיכאון.

ביולי קנה את כפר סבא, בשורותיה שיחק כל חייו, על קוויה עמד בשתי קדנציות וחצי; בינואר הם היו בראש הטבלה; בסוף פברואר במקום השני, שמוביל לליגת העל; היום הם במקום ה-14 שמוליך למבחנים בואכה ליגה א'. זו אחת ההתרסקויות הגדולות ביותר מאז שהמציאו את הספורט, ולשום יצחק מזל שמדובר בסך הכול בליגת הכדורגל השנייה בישראל אחרת עוד היו עושים עליו סרט.

"ב-55 שנים שאני בכדורגל עוד לא עברתי תקופה כזו", אמר בסיום. "אין מה לעשות", הוסיף, "הרי אני לא אפטר את עצמי".

והוא יודע על מה הוא מדבר - חוץ מהאפשרות הזו, באמת שהוא עשה את הכול.

עוד בנושא

עם שום על הקווים: הפסד עשירי ברציפות לכפר סבא, 1:0 לרמת השרון
הערב: חדרה מול קטמון, הפועל תל אביב - הפועל ראשון לציון
האקס מסאי דגו ירד ליגה עם הפועל אשקלון: "לא ארדם הלילה"

"אני לא צריך להציג את עצמי, אבל עבור אוהדי הפועל כפר סבא הצעירים, אעשה זאת"
(שום, במסיבת העיתונאים לפתיחת העונה, אוגוסט 2017)

יצחק שום, מגדולי שחקני ישראל ומאמן מעוטר בארץ ובחוץ לארץ, למעשה פרש מבלי לכנס מסיבת עיתונאים. בעונה שעברה הפציע בבני יהודה אבל זו היתה גיחה קצרה. יחסי האנוש ידועים למרחקים (ולשמצה), אבל הפה תמיד סיפק סחורה. בקיץ האחרון החליט לחזור לכדורגל הישראלי ורכש את הפועל כפר סבא מידי סתיו שחם - גיבור מקומי שמהר מאוד הידרדר עבור הירוקים לדרגת נבל. שום מיתג את הרכישה כ"הצלה מפירוק", אבל גורמים בהפועל כפר סבא "הישנה" מבקשים להבהיר שפירוק לא באמת היה על הפרק. אולי כאיום, לא מעבר. ובכל זאת, אחרי מעללי שחם והעונה הנוראית האחרונה - תחלופות מאמנים, כדורגל נוראי וירידה כואבת - שומי היווה סוג של רשת ביטחון נוסטלגית.

שום נוהג לציין שכשהגיע, במועדון לא נותרו שחקנים, בקושי שישה או שמונה, אבל לפי הנהלת הקבוצה דאז המספר האמיתי נושק ל-13/14 שחקני סגל חתומים - ביניהם שחקני הרכב כבן ויצמן, תומר לוי, סהר בראון, מיקי יאזו, איתי אלקסלסי, רז כהן, עידן דוד ועוד. "הם לא ידעו כלום, לא הכירו אף אחד", אמר גורם בהנהלה הקודמת על שום ואנשיו. "היחיד שזיהו זה זיקרי, כי שלמה שרף הכיר אותו מטוברוק".

ב-23 ביולי סוכמה הרכישה, ובעמדת המאמן היה מסאי דגו - יוצא אתיופיה הראשון שמקבל קבוצה בכדורגל המקצועני בישראל - גם הוא נדוניה של ההנהלה העוזבת. בעונה הזויה בה פוטר מקבוצה שאמורה לעלות ליגה ומונה לקבוצה שירדה ליגה אתמול, זו היתה רק תחילת הדרך. בפגישת העבודה הראשונה שלהם בקיץ, שחם בישר לדגו שהעונה תתקיים בתקציב מינימום. המאמן נשאל איזה סוג סגל ירצה והבהיר: קבוצה דינמית, אגרסיבית, לוחצת. בהתאם לדרישותיו ולאילוצים הפיננסים הורכב הסגל. ב-11 ביולי נערך משחק אימון בלוד, בו הפסידה הקבוצה 1:0 ובו שותפו כמה נבחנים, ביניהם זיקרי שהרשים. אנשי הצוות המקצועי וההנהלה נפגשו, והיתה הסכמה כוללת: משהו טוב נבנה פה.

שום בחר להשאיר את דגו, גם בגלל שכמה שנים קודם לכן המאמן הרשים במשחק נערים מול הקבוצה של בנו של שום, עידן. שום הספיק להוסיף לסגל את החלוץ פיטר נווארה ולחדש את ההתקשרות עם דושאן מאטוביץ', ובאחד האימונים הראשונים בישר לדגו: הנכד טום שלח מגיע, אל תדאג, נסתדר. מקורבים כבר הזהירו את דגו. "הנכד הזה הוא כל חייו של שום", טענו, "אתה תסתבך". בסביבות הקבוצה ריחפו השמועות לפיהן שום אפילו רכש את הקבוצה בעיקר בשביל שלח, אבל הבוס הכחיש את הדבר. דגו, אסיר תודה על הצ'אנס שניתן לו, העריך בקיץ שיסתדר. שאם שלח יהיה טוב, ישחק. ואם לא, לא - חשב. אבל שום הבהיר מהר מאוד שזו לא בקשה או המלצה.

דגו עדיין ניסה ללכת בין הטיפות, שיתף את שלח, מגן ימני, בשני משחקי גביע הטוטו. בליגה פתח עם ההרכב החזק ביותר שלו ובשני המחזורים הראשונים ניצח, בשני 0:4 את הפועל פתח תקוה. אחרי המשחק, שהעלה את הירוקים לראש הטבלה, שום העלה קצב. "המצב בעייתי", אמר לדגו, "אני חייב שטום ישחק". כשזה לא קרה גם במחזור השלישי, 1:1 מול ראשון לציון, הטונים עלו עוד קצת. בכפר סבא מספרים ששום דרש מדגו שינוי, ושדגו ניסה שוב לדחות את הקץ: "אנחנו עם 7 נקודות מ-3 משחקים - לא חושב שצריך זעזוע". הוא ניסה לשדר ביטחון אבל כבר באותו יום הבין לאן נכנס, הרגיש שזה לא ייגמר טוב. מאז המצב הפך ברור, ולאנשיו אמר דגו: "נראה לי ששום רוצה שאני אשבר".

הבוס החל להתערב יותר באימונים. דגו הסביר שהוא מעדיף לעבוד על שטחים קטנים, אימונים מודרנים, קצב גבוה - דברים שלמד מצפייה באימונים של גדולי היבשת. שום לא רצה בכך. הוא לא אהב משחקוני לחץ ולא הנעת כדור. הוא העיף עבודה על שטחים גדולים, פשוט לשחק. "הכדורגל השתנה, אבל הוא מהדור הישן", מספר שחקן. מדי פעם שום היה עוקץ את דגו מול הצוות, עם אמירות כגון "אתה חושב שאתה יודע הכול". באסיפה שנערכה בשבוע שלפני המשחק מול עפולה במחזור השביעי, וכפר סבא ראשונה בליגה, שום ביקש לשוחח עם השחקנים. דגו רק ביקש שיהיה קצר - יש וידאו להראות.

השחקנים זוכרים את השיחה הזו טוב. המילה "אני" חזרה שם כל כך הרבה פעמים, רק קצת יותר מהמילה "פנתינאייקוס". במהלך השיחה השחיל שום לדגו כשאמר "היום הדור הצעיר של המאמנים חושב שהוא יודע הכול - הם צריכים להקשיב לבעלי הבית שמביאים את הכסף". שום הסתכל על המאמן שלו, כל השחקנים גם. דגו ניסה לזייף חיוך, אבל מיד כשנגמרה גורם במועדון שמע ממנו: "זו חוצפה, אבל שתדע - לעולם לא ארים ידיים". מסאי זוכר באילו משרות עבד לפני הכדורגל, כמו למשל שהיה אחראי על צוות מנקים בדרום תל אביב. לא דברים כאלה יאיימו עליו. הוא הצעיד את כפר סבא לפסגה ובמקביל שמע ששום נפגש עם מאמנים אחרים. שום לא הסתיר, והבהיר שאם דגו לא יעשה את מה שהוא מבקש, זה ייגמר.

דווקא לשלמה שרף, ביותר מדי מקרים לא הטיפוס הכי סבלני שתמצאו, היו מניות רבות בהשארת דגו. שרף העריך את דגו, ששמח לקבל עצות. אי שם בסתיו, כששום התקשר לדגו ושוב אמר "אני רוצה שטום ישחק", דגו אזר אומץ, או שהתעצבן, וענה: "אני מכבד אותך, אבל הוא לא מתאים להרכב כרגע".

הבוס השיב: "בוא ניפרד כידידים".

דגו מאס בכל, דפק פרסה עם האוטו והגיע לכפר סבא. שם חיכה גם שרף. "עזוב, שומי, תן לו לעבוד", ביקש החבר הוותיק. כמעט בכל שיחה רשמית או חשוב בין שום לדגו היה נמצא גם שרף. וכששום היה מביע אי אמון בשיטות של דגו, שרף היה מפרגן. "אחרי אימון הוא היה אומר למסאי 'יופי של תרגילים, נהניתי' ודקות אחר כך שום היה אומר 'חרא של אימון'" - מספר גורם.

המרחק בין הפילוסופיות של שום ודגו היה רחוק מדי, השנים היו בלתי ניתנות לגישור, והעקשנות? היסטורית.

"זה כמו שאתה תראה צורה כעיגול, אבל שומי יחשוב שזו אליפסה", גורם בקבוצה מסביר. "אתה תגיד לו 'שומי, זה עיגול, באמת' והוא יתעקש: אליפסה. וגם אם תביא לו את אייזק ניוטון שיוכיח מפורשות שזה עיגול - הוא יגיד שזו אליפסה".

"שרף שמר על מסאי, בוודאות", מספר גורם המקורב למערכת. "אם לא שלמה, מסאי היה מפוטר הרבה קודם לכן". אדם שדיבר עם שרף בשבוע שעבר מעיד שהיחסים בין שני החברים הוותיקים נפגעו בעקבות אירועי השנה הזו בכפר סבא.

העונה המשיכה בכיוונים מנוגדים - מצד אחד, כפר סבא המשיכה להתנחל באחד משני המקומות שמוביל לליגת העל; מצד שני, הנכד שלח לא מצא את ההרכב בדרך קבע.

לאחר כמה מחזורים, שום ראה חבר הנהלה מקבוצה יריבה בלאומית. "איזה יופי הולך לקבוצה", החמיא הקולגה. "ברור שנשחק טוב", השוויץ שום, "הבאתי עשרה שחקנים חדשים". כבר אז הבין איש המקצוע היריב - זה הולך להתרסק. בשיחה לכתבה זו בחר בציטוט ההולם של נשיא ארצות הברית טרומן: "אין גבול למה שאדם יכול לחולל אם לא חשוב לו מי יקבל את הקרדיט". במקרה הזה, כך נראה בכל יום העונה - ליצחק חשוב היה הקרדיט.

בנובמבר, אחרי פתיחה בלתי הגיונית, הגיעה הדעיכה הראשונה. בתקשורת הופץ שדגו מנהל מו"מ עם הפועל תל אביב כמחליף למוטי איוניר. אף הצעה קונקרטית לא הגיעה למאמן, אבל הנזק נעשה, והיחסים - לפתע גם מול אוהדי הקבוצה - הגיעו לנקודת רתיחה. מיד יצאה כפר סבא לתקופה הרעה הראשונה בעונה עם ארבעה הפסדי ליגה בחמישה משחקים. גם בנקודה השלילית ביותר באותה תקופה, תבוסה 4:1 לחיים שאבו ורמת השרון, כפר סבא נותרה מעל הקו ששווה עליית ליגה. הקבוצה סבלה מפציעות אבל לדגו ולשחקנים היה ברור שיש במועדון את הכוחות להתגבר.

בנקודה זו, התבססה הקבוצה על הכיבושים של זיקרי. אחרי כמה עונות של נדידה החלוץ התפוצץ עם 13 שערי ליגה בפחות ממחצית עונה. הוא היה הימור של קיץ ולכן לא היה לו חוזה להמשך. נציגיו פנו לכפר סבא מספר פעמים על מנת לחדש את ההתקשרות. "כשמעריכים שחקן מנסים לשמור עליו", אמר זיקרי בפברואר לוואלה! ספורט. "הסוכן שלי ואני פנינו לכפר סבא שלוש פעמים, בכל פעם דחו אותנו. עם כל הכבוד, אני לא אשב בחיבוק ידיים ואחכה". כשהגיע המועד החוקי דיבר עם הפועל תל אביב וסיכם את תנאיו לעונה הבאה. בכפר סבא רתחו, וזיקרי המיובש הועבר כבר בינואר להפועל רעננה. בלעדיו, שסתום הגולים נסגר.

במחזור ה-19, עדיין במקום השני, כפר סבא שוב יצאה ללוד, איפה שהכל התחיל במשחק האימון ההוא. מכת הפציעות סייעה לשלח להשתחל להרכב, אבל כשהקבוצה נכנסה לפיגור דגו החליט ללכת על התקפה, ובחילוף כפול הוציא גם את הנכד. כפר סבא הפכה את התוצאה אבל חטפה שער שוויון בדקה ה-90. כולם ירדו עצבניים ושום יותר מכולם. ביום ראשון הגיע לאימון. לפי אנשים שנכחו באימון הוא צעק שזו היתה "קטסטרופה", וביקר: "אני לא מבין את החילופים". ביום שלישי חיכה משחק גביע נגד בית"ר כפר סבא. מה התכנון? שאל שום. דגו הסביר: נחזור לקו-4 בהגנה.

שום רתח: "למה, כדי להוציא את טום?".

לדגו, כך מספרים בקבוצה, לא היה דבר נגד שלח. הוא פשוט לא חשב שהוא ברמת הרכב ראשון, אבל כן השתמש בו כשהיה צריך, כולל במשחק הגביע מול מכבי פתח תקוה מליגת העל. הוא אפילו ניסה לערוך שיחה עם המגן, להסביר לו שעדיף לו לדבר עם סבו ולבקש עצמאות.

"למה אתה חושב שאני עושה בכוונה?", תהה דגו בפני שום, והראה לבוס את המשחקים בהם שותף הנכד. דגו רצה את הרביעייה החזקה שלו - תומר לוי בימין, מאטוביץ' ובראון באמצע, יאזו משמאל. הוא פחד מהדחה נגד היריבה העירונית.

"אוי ואבוי", אמר שום, "אין מצב". ואז, כך מספרים במועדון, אמר: "אם תומר לוי ואלקסלסי בהרכב - אתה הולך הביתה".

והגיע המשחק, ושניהם בהרכב, ושלח שותף רק כמחליף, ודגו ידע: בסוף המשחק הוא בלי עבודה. ואכן כך היה. הפועל כפר סבא ניצחה 1:3, עלתה לרבע גמר הגביע ושום בישר למאמנו: "אתה לא שם עליי, אתה מפוטר. יש לך משהו לומר?".

ודגו ענה: "שיהיה בהצלחה".

"אלה שחקנים עם אינטליגנציה נמוכה. אילו היו מקשיבים למאמן, הדברים היו הפוכים, אבל הם לא מקשיבים או שאינם מבינים"
(ריימונדס ז'וטאוטאס, מאמן הפועל כפר סבא, אחרי התבוסה 4:0 מול הפועל תל אביב, מרץ 2018)

זה לא הפתיע יותר מדי אנשים אבל זה עדיין היה הזוי. מאמן טירון לוקח סגל רזה למקום השני בליגה ולרבע גמר הגביע - והולך הביתה. אבל זה לא נגמר במאמן. האורוות נוקו. תומר לוי, היריב לעמדה מול שלח, שוחרר ומצא בית בקטמון. אלקסלסי עזב לראשון לציון. שניהם עברו ליריבות ישירות לצמרת. בשילוב עוד כמה עסקאות, כפר סבא שינתה את פניה - כמובן לרעה. "עובדתית, קבוצה ששחטה את הליגה נשארה בלי המאמן שלה, בלי מלך השערים, בלי אלקסלסי ובלי תומר לוי - פה יש בעיה", מספר גורם.

"ידעתי ששום לא אוהב אותי, שמעתי שהוא דרש שאני לא אשחק", מספר אלקסלסי. "ברגע שמסאי הלך הוא אמר לי חד משמעית 'איתי, לך משם, תברח כל עוד אתה יכול'. שאלתי למה, והוא סיפר לי".

יום לאחר הפיטורים קרא שום לקשר לשיחה, סיפר שמעכשיו יהיו רוטציות. במשחק הראשון של שום על הקווים הפסידה כפר סבא לרמלה 3:2 ואלקסלסי הוחלף במחצית. אחרי המשחק ביקש שחרור. "אמרתי לעצמי 'אני לא נשאר פה שנייה נוספת'", הוא נזכר. "במובן מסוים, זיהיתי מה עומד לקרות. הרחתי את השכונה". הוא משחזר: "שום עשה לי שיחה שלא אשכח כל החיים, ואמר 'איך לא אפטר את מסאי, הוא עם 11 נקודות מ-21 האחרונות'. אתם קולטים - היום הוא עם 0 מ-30! אם היה נשאר באותו קצב צבירה, היום הוא עולה ליגה".

"רציתי לשנות אווירה", מספר תומר לוי, כיום בקטמון. "לא ידעתי מה יהיה ולא הרגשתי שהעתיד שלי בטוח בכפר סבא - לא ידעתי אם באמת שום לא רוצה אותי ולא רציתי להיכנס לזה. העדפתי ללכת למקום אחר".

אחרי שני משחקים בלי ניצחון שום החתים את החבר ריימונדס ז'וטאוטאס. מהר מאוד התברר הצעד כנוראי. "בחור נחמד, גבר, אבל הוא לא ידע להוציא מאיתנו כלום", מספר שחקן בכפר סבא. "לא יודע להעמיד קבוצה, לא יודע איך ללמד לחץ, לא ערך וידאו עלינו, לא הכין כלום על היריבה. כלום".

לצד היכולת הרעה וההפסדים - בתקופתו ניצחה כפר סבא רק את נשר - גולת הכותרת היתה ההתבטאות שלו נגד שחקני הקבוצה אחרי הרביעייה מהפועל תל אביב. "איך הוא מצפה שנכבד אותו?", ממשיך גורם במועדון. "כשבן אדם מדבר ככה בתקשורת, אתה מבין שיש משהו בפסול בבן אדם. הוא עשה טעות ואיבד את כל השחקנים באותו היום". התקופה המחרידה הסתיימה כשהליטאי עזב לאחר המחזור ה-25.

זמן קצר לאחר מכן שום יצר עם חיים שאבו. המאמן שמע ששלושה מאמנים לפחות סירבו לקבל את הג'וב אבל הרגיש ביטחון. הוא הכיר קבוצות במשבר, יצא לו לעבוד בכמה כאלו. בתקופת שאבו שום כבר היה מיואש. "קח, תעשה איתם מה שאתה מבין", אמר הבוס. " רק תוציא משהו". לעומת התקופה של דגו, שום לא התערב בדבר. לא באימונים, לא בהרכבים, לא במערכים. לשאבו גם לא היתה התלבטות לגבי שלח - לא היו בקבוצה מספיק שחקנים. "היו אימונים בהם היו רק 12 כשירים", מעיד גורם.

כפר סבא כבר היתה גוססת, הפציעות המשיכו להיערם, שחקנים סיימו את העונה, שרירים נקרעו, כתפיים נפרקו, עמוד שדרה חבול, זעזוע מוח, שחקנים מאבדים הכרה, קשרים אחוריים שיחקו כבלמים וכדור השלג לא נעצר. בתקופה הכי קשה מאטוביץ' עבר טרגדיה אישית, כשטס הביתה לסעוד את אמו הגוססת, שנפטרה כמה ימים לאחר מכן. "בחיים לא חוויתי דבר כזה", מוסיף שחקן בקבוצה.

שאבו רשם הפסדים למרמורק, הפועל רמת גן, נצרת עילית, מכבי הרצליה, לוד והפועל פתח תקוה. הוא לא לקח נקודה, ולמחרת ההפסד למלאבסים הודה בפני שום: קשה להשפיע במצב הזה, ולשלוח אותי לשחק אתה לא יכול. "התמודדתי עם הרבה מצבים קשים בחיים שלי", מעיד שאבו, "אבל כזה דבר לא עברתי. זו היתה תקופה של דיכאון, מפח נפש אחרי מפח נפש. הרגשתי שלא יכולתי להשפיע, זה נכון, ואני אומר בשיא הרצינות - כל מה שיקרה עם הקבוצה הזו מעכשיו זה נטו מזל". שחקן בקבוצה מוסיף: "גם שום יודע שמה שיקרה מעכשיו כבר לא בידיים שלו".

"זה פחות כרגע חשוב, מי על הקווים ומי לא על הקווים - כי כל מי שעל הקווים חווה את הדבר הזה"
(יצחק שום, אפריל 2018)

עשרה הפסדים רצופים, וכפר סבא כבר במקום ה-14 שמוליך למבחנים. מכמעט עלייה לליגת העל לכמעט נשירה לליגה א', והקהל איבד עניין ופתאום יש שמתגעגעים לסתיו שחם.

"אם היה לי הסבר לזה, הייתי דואג שזה לא יקרה", אמר שום ביום שישי האחרון. "אלה השחקנים שיש לנו, אני הבאתי את כולם, עם חלק הצלחתי ועם חלק פחות. בינואר הבאתי עוד שחקנים, הם לא ענו על הצרכים, וזו עובדה. בשנה הבאה נעשה קבוצה הרבה יותר טובה, נביא שחקנים הרבה יותר טובים".

זה לא עצוב בשבילך, המצב שנוצר?

"לא עצוב. אני לא פיטרתי אף מאמן. חוץ ממסאיי".

אתה לא מצטער על כלום?

"אני מצטער שזיקרי איננו... כשאני התערבתי, היינו מקומות 1-2 וכעסו שאני מתערב. היום שלושה חודשים אני לא מתערב ותראו... אולי זו קללה, לא יודע, אבל כל שבוע קורה לנו משהו אחר".

אולי אתה צריך להאמין בקארמה?

"יכול להיות".

"בכדורגל יש בסיס של קארמה", מעיד גורם בקבוצה, "ובכפר סבא שברו אותה". "אני מאמין ששום פגע בקארמה", מספר אלקסלסי. "הקארמה פה נוראית", מספר עוד גורם.

"אתה לא חושב שעונה הזו היא נזק עצום לתדמית שלך?", שאלתי את שום.

"כל שנה חשובה, אבל מישהו יכול לקחת את האליפויות שלי או את מה שעשיתי? אני עובר ברחוב ומשתחווים בפניי. סוגדים לי".

הוא נשאל על שלח, וירה: "אתה לא מתבייש לשאול? הוא פחות טוב מאחרים? אתם עשיתם אותו לבעיה, הפכתם אותו לקורבן. הכסף שאני מבזבז כאן זה הכסף של הנכדים, והנכד שלי נהיה קורבן". "גם כששלח טוב, אומרים שהוא משחק בגלל הסבא", מגן עליו גורם בקבוצה.

יש כאלה שאומרים שקנית את הקבוצה בשבילו.

"אולי הפוך", ענה שום, והבהיר: "בחיים לא ביקשתי ממסאי להרכיב את הנכד, ואם הוא אומר את זה, הוא משקר!".

אבל אתה מבין למה נהיה סקנדל כזה.

"כשלקחו אותי לנבחרת ישראל ב-1967 אמרו שזה בפרוטקציה. למה? כי שפר היה המאמן, והוא כפר-סבאי. אז אתם תמשיכו להגיד מה שאתם רוצים, ואתם בכלל לא מבינים. בסופו של דבר, טום לא בא מהכדורסל".

תישאר על הקווים?

"אני יודע?... אני חושב שכן".

שלושה מחזורים נותרו לסיום העונה, וכפר סבא - 5 נקודות ב-45 מאז פיטורי דגו - משוועת למשהו או מישהו שירים אותה מהקרשים. הגורמים בתוך המועדון סקפטים, וזה לא רק שום שמשדר חוסר אונים. "שחקנים פה לא יודעים לתת פס", מעיד שחקן בקבוצה, "אנחנו רק מחמיצים ורק מפסידים - ובא לך למות. באמת - בא לך למות". "נראה שלא כולם פה רוצים", מספר גורם אחר. "על הפנים שלהם אתה רואה את זה".

התדמית של שום בתהום, ז'וטא ברח כלעומת שבא, דגו ירד ליגה אתמול עם אשקלון, שאבו בבית, שחקנים גמרו את העונה ולכו תדעו לאן כל זה ייקח אותם. כל הגורמים שהתראיינו לכתבה הזו, לציטוט ולא לציטוט, נזכרים בערגה בתקופה הטובה שהיתה, משתגעים שמה שקרה אכן קרה.

"חבל, זו היתה התקופה היפה בקריירה שלי", מספר אלקסלסי, "זה היה חדר הלבשה הטוב ביותר שהייתי בו". ולראיה החבר'ה - הנוכחיים והאקסים, זיקרי, תומר לוי, פדידה, ויצמן, בראון ועוד - הזמינו כבר טיול משותף. באופן אירוני הם סגרו חופשת קיץ באי היווני קוס, כי אם טרגדיה יוונית אז עד הסוף. שם יוכלו להחליף חוויות, להיזכר איך הובילו את הליגה ביחד, בניגוד לכל הסיכויים; ואם יהיה מספיק זמן יתנו גם קפיצה לאתונה, למתחם של פנאתינייקוס, כדי לקבל עוד מור"ק על הדאבל של שום יצחק.

orenjos@walla.co.il