הדבר היחיד שג'ף ואן גנדי עושה יותר טוב מלאמן כדורסל הוא להיות פרשן במשחקי כדורסל. במשחק הראשון בין קליבלנד ואינדיאנה הוא סיכם את תופעת לאנס סטיבנסון במשפט אחד: "אנחנו צריכים מצלמה שתהיה על לאנס לאורך כל המשחק, זה מדהים".
קאט למאי 2014, אינדיאנה. הנשיפה. באחת התצוגות המפורסמות ביותר בהיסטוריית הטרולים הגדולים של הכדורסל המקצועני, לאנס נכנס לנשמה של לברון ג'יימס. את המופע כולו, כמו כל דבר אחר בעידן המודרני, אפשר לסכם לרגע אחד, שהוויראליות שלו עומדת במבחן הזמן כקלאסיקה אלמותית. לאנס שמר על ג'יימס ברגע מת של המשחק הכי מלחיץ של העונה, ולברון ניסה בכל דרך אפשרית להימנע מאינטראקציה מיותרת. בתגובה, סטיבנסון - ברכות שלא הולמת כלל את 104 הק"ג היצוקים על פני 198 הס"מ שלו - נשף באוזנו השמאלית של המלך, שבתורו הבין שלא נותר לו אלא לחייך בחוסר אונים.
עוד בנושא
10 נקודות לסטיבנסון, 46 ללברון, קליבלנד השוותה ל-1:1 מול אינדיאנה
אבל כבד ב-NBA: רעייתו של גרג פופוביץ' מתה בגיל 67 ממחלה קשה
ג'רו הולידיי מרגש את ארה"ב: "סוף סוף אפשר להתרכז בכדורסל"
משחקי הפלייאוף הם במה לכדורסל הטוב ביותר, המשוחק על ידי השחקנים הטובים ביותר ברגעים הכי חשובים של העונה. אבל יש בפוסט-סיזן גם הזדמנות להכיר, או להיזכר, בדמויות המשונות ביותר שמרכיבות את הליגה.
סטיבנסון בן ה-27 כבר היה עם רגל וחצי מחוץ ל-NBA לפני שאינדי משתה אותו בחזרה לשורותיה לקראת סוף העונה שעברה, בהחלטה שהייתה יותר שיווקית מאשר מקצועית. הוא אפילו הספיק לשחק בסדרת הפלייאוף מול, איך לא, הקאבס. כאוהדי כדורסל אין לנו אלא לשמוח על חסד הנעורים שזכרו לו באינדיאנה - בליגת הספורט עם האנשים הכי מעניינים בארה"ב, סטיבנסון הוא אחת הדמויות הכי צבעוניות שתוכלו למצוא. כל מה שהוא עושה, על המגרש, על הספסל, ומחוץ לאולם, זה סקופ שרק מחכה שמישהו יתפוס אותו.
קאט לקיץ 2005, ניו יורק. ריבוק עורכת את מחנה ה-"ABCD" המיתולוגי שלה, עם כל הכישרונות העולים בכדורסל התיכונים בארה"ב. מעל כולם נצץ או ג'יי מאיו - שכבר נמשח על ידי רבים בתור היורש לקובי בריאנט - ולצדו תוכלו למצוא שמות כמו קווין לאב, מייקל קונלי ג'וניור, גרג אודן וברנדון ג'נינגס. סטיבנסון, גארד להטוטן כמיטב המסורת של ברוקלין, הצליח להרשים מספיק אנשים כדי להשתחל למחנה, והוא רק בן 14. ממש כמו שיעשה מול לברון שנים אחר כך, לאנס התביית על מאיו וציפה למאץ'-אפ ביניהם בקוצר רוח של ילד בכיתה ח'.
אפשר שאותם ימים היו פסגת הכדורסל של מאיו, דמות ייחודית בפני עצמו, והוא לא הכיר את הזאטוט שמנסה לנשל אותו מכסאו, הקרב בין הגארדים התחמם במהרה, והפך לאגדה שתעטר את הקריירה של שניהם. כולם הכירו את לאנס אחרי המשחק הזה, ואפילו דבק בו הכינוי הראשון שלו - "The Eighth-Grader" (החי"תניק). לימים, הפרשן מארק ג'קסון, אגדה ניו יורקית בפני עצמה, יקבע לו את הכינוי "Born Ready" (נולד מוכן).
כאן הכל התחיל: לאנס סטיבנסון, בן 14, נכנס לראש של או ג'יי מאיו
בבת אחת, סטיבנסון הפך לשם החדש שהצטרף לשושלת מכובדת של גארדים שהגיעו מניו יורק. ההייפ סביבו טפח לממדים שיכולים לאפיין רק את התפוח הגדול, ולכן הבחירה שלו במכללת סינסינטי הקטנה הפתיעה רבים. אחרי עונת פרשמן פושרת לאנס החליט לחזור לשנה נוספת. ואז התחרט, חתם עם סוכן והכניס את שמו לדראפט.
יוני, 2010. ערב הדראפט הגיע והמניה של סטיבנסון בצניחה חופשית. הדיווחים על ק"ג עודפים חברו לעובדה שסטיבנסון הוא שוטינג גארד שפשוט לא קולע טוב, מה שהפך אותו לאחד מאותם שחקן מוכשרים שקבוצות נזהרות מלבחור. בימים אלה סטיבנסון לא היה אתלטי מספיק בשביל להמשיך לדרוס את דרכו לטבעת, וחוסר האיום שהיווה מבחוץ הפך אותו לשחקן בעייתי ללא הכדור.
כאשר קלעי גרוע נחשב גם כלא מספיק טוב עם הכדור בשביל להיות האופציה הראשונה, לאף אחד לא אכפת כמה כישרון יש לו. חוץ מלארי בירד. לבירד היה אכפת, והוא ליקט אותו לפייסרס בסיבוב השני כמו חטיף שאף אחד אחר לא רצה בסוף מסיבת יומולדת.
לארי לג'נד לא מפחד מדרך ארוכה, והוא זיהה בסטיבנסון את מה שהוא יכול להיות עם קצת שיוף והרבה עבודה קשה. שחקנים שנבחרים 40 בדראפט בדרך כלל לא מקבלים טיפול צמוד מ-GM, שהוא במקרה גם אחד השחקנים הכי טובים ששיחקו את המשחק. תחת חסותו, לאנס הלך והתמסד, עד שמשחקו הפרוע היה מוכן לדקות של ממש.
בין קפיצת מדרגה אחת לאחרת, לאנס הוכיח שהוא אחד האנשים הכי מעניינים בליגה, ופלופ ססגוני עם קבלות. אבל לליצן החצר של ה-NBA יש גם צד אפל. עוד מימיו כמתבגר, הטמפרמנט של סטיבנסון הכניס אותו לפינות שכישרונו כשחקן לא הספיק כדי לחלץ אותו מהם.
כמו הלילה ההוא שבילה במעצר, לאחר שדחף במדרגות את בת זוגו דאז. זו לא ההתנגשות הראשונה שלו עם החוק, ובין היתר הוא הואשם בתקיפה מינית של נערה בת 17 כשהיה בתיכון. במקום שבו מקבלי החלטות אחרים היו מרימים ידיים, בירד לא ויתר. זה לא נאמר כדי לשבח את בירד, בהכרח. חשוב לזכור שהגישה של קברניטי הספורט האמריקאי בנושא אלימות כלפי נשים, כמו גם הסיקור התקשורתי, מתחילים להתקשח רק בשנים האחרונות, וטוב שכך.
הרזומה של סטיבנסון על המגרש לא נראה כמו הפרבולה הרגילה של שחקן NBA ממוצע, הוא מורכב מהרבה פרבולות, ולא אחת הן חופפות ומתערבבות ביניהן. לצד מספרים אישיים וקבוצתיים שהפכו אותו לסנאב הכי מפורסם (וקולני) למשחק האולסטאר של שנת 2014, היו עימותים מכוערים, או תצוגות נפל חסרות פשר.
המשחק של לאנס דומה בקווים כלליים לזה של הגארדים שמלאו את מגרשיה של ניו יורק לפניו - אמן שליטה בכדור, עם נטייה מרתקת-עד-מתישה להעדיף את הפנטסטי על פני הסולידי. לאנס משחק עם כל כך הרבה פלאש עד שהוא מסנוור, לפעמים גם את חבריו לקבוצה. לעתים אפשר לראות אותו כמעט נאבק בעודף האנרגיה שלו כשהוא מוביל את הכדור במעלה המגרש, עד שהוא ממש מדלג באוויר כדי להאט. בליגה היעילה עד כאב של העידן הנוכחי, לאנס הוא תופעה נדירה, מלאת חן ואפילו הומור.
יולי, 2014. הפרידה של סטיבנסון מהקבוצה שבחרה בו בדראפט הייתה מעין מיקרוקוסמוס של פועלו בליגה - כמי שנבחר באמצע הסיבוב השני, סטיבנסון סיים את חוזה הרוקי הזול במיוחד שלו וציפה להעלאה משמעותית שתפצה אותו על ההנחה הגדולה שהפייסרס קיבלו עבור שירותיו. ההצעה של בירד והפייסרס, 44 מיליון דולר לארבע שנים נשמעו לו כבדיחה גרועה. בתגובה הוא בחר לחתום דווקא עם ההורנטס, על חוזה זול וקצר יותר, עם אופציה של הקבוצה בעונה השלישית. הבחור ויתר על למעלה מ-20 מיליון דולרים, רק כי הוא נעלב.
על אף שהכישרון לא נטש אותו, הוא המשיך להידרדר במורד הספירלה הסטיבנסונית, ואכזב גם בקליפרס לפני שניו אורלינס ומינסוטה ניסו לשקם אותו לשווא. בליגה שכל כך צמאה לסווינגמנים שמסוגלים לכדרר וללעוס מסטיק בו זמנית, הנפילה של שחקן במעמדו של לאנס הייתה כמעט חסרת תקדים. ואז הגיעה אינדיאנה שקראה לבנה הסורר לשוב לחיקה, הפעם לשלוש שנים עם אופציה של הקבוצה בשנה האחרונה, עבור כ-12 מיליון דולר. באיחור של כמעט שלוש שנים סטיבנסון בלע את הגאווה, והנה הוא שוב בפוסט סיזן ניצב בין המלך לבין גמר נוסף.
הליגה הכי מרתקת עלי אדמות עשתה זאת שוב - יש כל כך הרבה סיפורים טובים, בכל רגע נתון יש עוד מעגל קוסמי שנסגר. לאנס הוא ממש לא האבטיפוס שהתרגלנו לעודד מרחוק, הוא אפילו לא הנבל שהתרגלנו לשנוא. אבל הסיפור שלו נפיץ והפכפך כמו האישיות שלו, כמו המשחק שלו. עבור עכברי NBA שכמותנו, הוא מכרה זהב. הסדרה הנוכחית מול קליבלנד היא עוד הזדמנות לגאולה עבור סטיבנסון. בינתיים הוא עומד על ממוצע של 11 נקודות למשחק, ומספר בלתי מדיד של הצקות ללברון. כך או כך, אם יש משהו שאנחנו יודעים על איך הסיפור שלו ימשיך מכאן, זה שאין לנו שמץ של מושג.
