דירוג 70 הספורטאים הגדולים של ישראל

מקום ראשון בדירוג ה-70: מיקי ברקוביץ'

"לא זוכר פעם אחת שרבנו. כוחנו היה בשוני בינינו: בחדר המלון אפשר היה לזהות מי נמצא איפה. בצד שלי בלגן, ובצד של מיקי מסודר. אם היינו דומים, לא היינו מסתדרים". מוטי ארואסטי בטור מיוחד על ספורטאי ה-70 של וואלה! ספורט: "מיקי ייבחר גם לספורטאי ה-80"

  • מיקי ברקוביץ'
מוטי ארואסטי
צילום מסך

ענף: כדורסל (מדורג ראשון בין הכדורסלנים בדירוג)

שנות פעילות: 1972-1995

הישגים בולטים: שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות, זכייה אחת בגביע הביניבשתי, 16 אליפויות ו-13 גביעי המדינה ב-16 עונות במכבי תל אביב. מדליית כסף עם נבחרת ישראל באליפות אירופה. מלך הסלים של מכבי באירופה בכל הזמנים. ה-MVP של היורובאסקט ב-1979. שישי בין קלעי אליפויות אירופה אי פעם.

במקום השני: גל פרידמן
במקום השלישי: אסתר רוט שחמורוב
במקום הרביעי: יוסי בניון
במקום החמישי: יעל ארד
למקומות 10-6 בדירוג
למקומות 20-11 בדירוג
למקומות 30-21 בדירוג
למקומות 40-31 בדירוג
למקומות 50-41 בדירוג
למקומות 60-51 בדירוג
למקומות 70-61 בדירוג

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
מיקי ברקוביץ' (צילום: ברני ארדוב)

מוטי ארואסטי על מיקי ברקוביץ'

גם ביום העצמאות הזה, שבו תחגוג מדינת ישראל את יום הולדתה ה-70, מיקי, אני ובני משפחותינו ניפגש ונעשה על האש. כבר יותר מ-25 שנים שאיננו משחקים יחד, אבל הצמד "מיקי-מוטי" לא נפרד. אנחנו עדיין חברים טובים, מדברים פעמיים או שלוש בשבוע, נפגשים לא מעט, מתייעצים ופשוט נהנים. חברות של כמעט 50 שנים אינה הולכת ברגל, ובוודאי שאינה מובנת מאליה.

אני עוד זוכר את הימים הראשונים שלי עם מיקי, כשהתחלנו לשחק יחד בנוער של מכבי תל אביב. כבר אז הוא סומן ככישרון עולה, כולם דיברו עליו והוא היה כוכב הקבוצה. המשכנו משם לנבחרות הקדטים והנוער ודרכינו כמעט ולא נפרדו.

במשך 15 שנים שיחקנו יחד בבוגרים של מכבי ובנבחרת ישראל, היינו שותפים לחדר בנסיעות לחו"ל ושיתפנו פעולה אפילו במכבי ראשון לציון. ומכל התקופה הארוכה והעמוסה הזאת, אני אפילו לא מצליח להיזכר בפעם אחת שרבנו. כוחנו היה בשוני בינינו: בחדר המלון שלנו אפשר היה לזהות מי נמצא איפה. בצד שלי תמיד היה בלגן, ובצד של מיקי הכל היה מסודר ומאורגן. אם היינו דומים זה לזה, אולי לא היינו מסתדרים כל כך טוב.

אני שמח בשביל מיקי על בחירתו לספורטאי ה-70 של וואלה! ספורט. קשה לי להגיד שאני מופתע. מגיע לו. הוא ספורטאי ענק, ווינר עצום. כל כך הרבה משחקים הוא ניצח עבורנו בעצמו. הוא הקדיש את חייו לכדורסל, והיה כל כך הרבה שנים בטופ של אירופה. אי אפשר שלא להעריך אותו, ואי אפשר שלא לאהוב חבר כמוהו.

רוב הזיכרונות שצברנו על המגרש היו חיוביים ומאושרים, ובראשם כמובן הניצחון על צסק"א מוסקבה בווירטון ביום ההולדת ה-23 של מיקי, שהוביל אחרי חודשיים לזכייה הראשונה בגביע אירופה עם מכבי. היה גם זיכרון פחות טוב: בימים האחרונים שלנו בקבוצה, טסנו למשחק חוץ. זה היה בצרפת או בספרד, אני לא ממש זוכר. לי בכלל לא נתנו לשחק, ומיקי עלה רק לשלוש או ארבע דקות ואיבד את כל הביטחון העצמי שלו. בדרך חזרה הביתה, במטוס, ישבנו יחד מאחור והבטנו זה בזה. הסכמנו יחד שאולי עדיף שפשוט נעבור לשבת על הכנף. ככה זה ספורטאים גדולים: כשלא נותנים להם ביטחון, הם מאבדים את חדוות המשחק.

"מעולם לא חשתי שאני נמצא בצל שלו". מוטי ארואסטי עם מיקי ברקוביץ' (צילום: ברני ארדוב)

המזל הגדול של מיקי והמזל הגדול שלי הוא שזכינו לשחק זה לצד זה. הפרינו והשלמנו אחד את השני. אני הייתי חוטף כדורים, מוסר אסיסטים, לוקח ריבאונדים ושומר בהגנה. עושה את העבודה השחורה. הוא היה פינישר נפלא. כמעט כל מסירה שהייתה מגיעה אליו, הייתה נגמרת בסל קל. היום, גם כשאנחנו נפגשים, אנחנו כבר לא משחקים אפילו בחצר. הכדור היחיד שאני יכול למסור לו זה כדור נגד כאב ראש.

אבל זה לא שמיקי לא מסר לי: אין לי את הסטטיסטיקה המדויקת, אבל אני מעריך שב-15 השנים המשותפות שלנו במכבי, הוא העביר אליי עשרה אסיסטים, פחות או יותר. כנראה יצא לו בטעות...

מעולם לא חשתי שאני נמצא בצל שלו. תמיד האמנתי שהקבוצה גדולה וחשובה יותר מכל שחקן שלא יהיה, בין אם זה אני ובין אם זה מיקי, אולסי, סילבר או ברודי. לא היה אכפת לי אם אני אקלע ארבע נקודות ומיקי 30, העיקר שננצח. בזכות הגישה הזו שנינו הצלחנו לשרוד במשך כל כך הרבה שנים בחמישייה של מכבי ולסחוב אותה על כתפינו. הגיעו שחקנים עם שליטה טובה ממני בכדור, ובוודאי שעם קליעה טובה יותר, אבל בסוף אנחנו אלה שתמיד שרדנו ושיחקנו.

כשאני מסתכל היום על מכבי תל אביב, אני משתגע. זה הורג אותי לראות את הקבוצה מפסידה בבית לנס ציונה או לגלבוע/גליל. קשה לי. מכבי היא לא עוד קבוצה, היא נותרה חשובה ויקרה לי אחרי כל השנים. יש בי תחושת החמצה על כך שלא נמצא מקום למיקי ולי בעמדות ניהוליות, אבל הדברים האלה לא יכולים לקרות בכוח. חיים עם זה.

אני רוצה לברך שוב את שותפי לדרך ואת חברי הטוב, מאחל לו בריאות ושנישאר יחד עוד הרבה שנים. נתראה בעוד עשור, כשמיקי ייבחר לגדול ספורטאי ישראל ביום העצמאות ה-80.

עורכי הדירוג: אור שקדי, אורן יוסיפוביץ

רשימת המדרגים: גיא לרר, ישי רז, מתן בכור, אייל גיל, בן מיטלמן, טל שורר, עמית הורסקי, תומר יצחק, חמי אוזן, פז חסדאי, אריה ליבנת, אלכס נירנבורג, יצחק ויסהוף, הילה קובו, נמרוד עופרן, אייל לוי, אופיר סער, יפתח קוכמן, אוריאל דסקל, אורי דגון, ליאן וילדאו, גבריאל היידו, עידן ויניצקי, מולי אפשטיין, אבנר שביט, שאול אייזנברג, שלמה וייס, יניב טוכמן, נדב יעקבי, עודד שלו, יעקב זיו, מוטי חביב, אסף בילגורי, ורד כהן, ד"ר גלעד ויינגרטן, מאיה רונן, אהרל'ה ויסברג, שרון דוידוביץ', אודי הירש, עוזי דן, עמית גולדשטיין, רון עמיקם, שרון קינן, קרין שביט, מיה בנאי, עמית לוינטל, ארז מיכאלי, דניאלה סמרי, ניר צדוק, עירד צפריר, אביעד פוהורילס, מירי נבו, אלי אילדיס, אלי סהר, דני בורשבסקי, יהונתן אליהו, אלעד זאבי, אסף אקרמן, ניצן ליבנה, שי האוזמן, אבנר בורוכוב, רועי פרייס, תמר ריפל, לירן מוסלי, דור הופמן, ברני ארדוב, איציק שאשו, יונתן כהן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully