בלוז לכחולי השיער: פול פוגבה ניצח שני מנג'רים בהצגה אחת

בווידאו: תקציר הניצחון של ברצלונה על לגאנס

החוצפה והתעוזה של פול פוגבה באמת לא יודעות גבול. רק אדם עם אופי מיוחד מסוגל להופיע לדרבי הגדול עם שיער צבוע בצבעי היריבה, ועוד שעות ספורות אחרי שקושר - שלא בידיעתו - לחציית כביש אפשרית לשורותיה. הקשר הצרפתי מבקר את הספר שלו כל שני וחמישי, אבל הפעם התעקש לא לשנות דבר מאז עיצב את השיער בצבעי תכלת-לבן לקראת ההופעות בנבחרת. "זה מגוחך. פוגבה לא עוזר לעצמו. כאשר לא הולך לך, לא כדאי למשוך תשומת לב, אבל פוגבה חושב אחרת. אם יפסיד היום, אנשים לא יפסיקו לדבר על זה", אמר גארי נוויל.

פפ גוואריולה דאג להעמיד את כוכב השדים האדומים מול כיתת יורים, כאשר "גילה" במסיבת העיתונאים ביום שישי כי מינו ראיולה הציע את הלקוח שלו, בצוותא עם הנריך מחיטריאן, למנצ'סטר סיטי בינואר. הסוכן חובב השערוריות מיהר להכחיש את המעשה, והפעם יש נטיה מסוימת להאמין לו, בין היתר בגלל האזכור של השם השני. בחלון ההעברות האחרון קושר מחיטריאן לחזרה אפשרית לבורוסיה דורטמונד, וגם לארסנל אליה נשלח בסופו של דבר במסגרת עסקת אלכסיס סאנצ'ס. סיטי דווקא ויתרה על הצ'יליאני, אז מה הסיכוי שראיולה העריך כי תרצה להחתים את הארמני? הרעיון הזה תמוה, ויש יסוד סביר להעריך כי פפ העלה אותו על מנת לא לציין את שמו של פוגבה לבדו.

עוד בנושא

צמד בזק של פוגבה נתן ליונייטד 2:3 בדרבי ודחה את חגיגות האליפות של סיטי
מוריניו עוקץ, הפרשנים מתחרטים: "היום פוגבה הפך לשחקן מנצ'סטר יונייטד"
גווארדיולה הכריז: "ראיולה הציע לי את פוגבה", הסוכן: "מעולם לא דיברתי איתו"

ואולם, אלה ספקולציות. אין לנו אפשרות לדעת בוודאות מי משקר. אנחנו רק בטוחים מדוע הנושא עלה לפני הדרבי בו היתה לגווארדיולה הזדמנות לחגוג רשמית את הזכיה באליפות מול פרצופו של האויב המושבע. בכל הקשור למלחמות הפסיכולוגיות, הקטלוני למד לא מעט מז'וזה מוריניו, והוא כיוון את החץ ליעד רגיש במיוחד. הסכסוך בין המנג'ר הפורטוגלי לכוכב הבולט שלו עושה כותרות גדולות כבר במשך שבועות ארוכים. הפיתוי להעמיק אותו היה גדול, ופפ אפילו לא ניסה לעמוד בו. הוא ירה. מוריניו היה אמור להיות הקורבן המרכזי, כי הרמז היה כי שחקנים מעדיפים לברוח ממנו לחיבוקו החם של גווארדיולה, אבל פוגבה הוצג באור לא מחמיא בעיני אוהדי יונייטד. האם הוא באמת חשב, כמו וויין רוני בפרשה המפורסמת ב-2010, לגלות חוסר נאמנות? פוגבה כבר עזב את פעם אחת, ואלכס פרגוסון טען אז כי הקשר לא התייחס למועדונו בכבוד. אם זה המצב, אפשר להניח שהוא מסוגל לעשות זאת שוב.

הרעיון לצבוע את השיער לתכלת היה אבסורדי מלכתחילה. אחרי הכל, הצבע הכחול בדגל הצרפתי עמוק הרבה יותר, ויש שם גם הצבע האדום, אשר חסרונו זועק לשמיים בהפגנתיות. המחשבה להשאיר את התספורת עד הדרבי היתה אבסורדית פי מאה, ואחרי ההצהרה המפתיעה של גווארדיולה הגיוני היה מבחינת פוגבה למהר ולשנות את הרושם. אלא שפוגבה שונה, כך מסתבר, מכל השחקנים האחרים. לא לחינם ראיולה הוא סוכנו. כאשר דרך על כר הדשא במראה הנוכחי, הוא העביר מסר חד וברור לכולם. הצרפתי לא סופר את פפ, לא סופר את מוריניו, ולא סופר גם את גארי נוויל. פרובוקציות לא משפיעות עליו - הוא מוכן לייצר אותן בעצמו.

ב-45 הדקות הראשונות נדמה היה כי ההימור יעלה לו ביוקר רב מאוד, אך עם שריקת הסיום התברר שהוא המנצח הגדול, אולי היחיד לצד הגיבור התמידי דויד דה חאה, בכל הסאגה המטורפת. כל היתר הנפשות הפועלות, למעט האוהדים הנייטרלים, לא יכולים להיות מרוצים מהעסק.
גווארדיולה יצא קירח מכאן ומכאן. לוח המשחקים התובעני חייב אותו לקבל החלטה בדילמה הקשה - האם הוא מוותר על הדרבי ונותן מנוחה לכוכבים לקראת הגומלין הגורלי מול ליברפול ברבע גמר ליגת האלופות ביום שלישי הקרוב, או שולח את ההרכב החזק ביותר? הקטלוני הגה פתרון ביניים, כאשר השאיר על הספסל את קווין דה בראונה, קון אגוארו, גבריאל ז'סוס וקייל ווקר, אך שיתף את רוב שחקני ההרכב - והיה קרוב מאוד להכריע את ההתמודדות כבר במחצית הראשונה, בה עמדה התוצאה על 0:2 בשערים, אך 0:9 בבעיטות לשער. ואולם, בסופו של דבר הוא נאלץ לשתף את שני החלוצים ואת הגאון הבלגי, ובכל זאת הפסיד.

סיטי תגיע לקרב מול האדומים עייפה, פיזית ובעיקר מנטלית, וראחים סטרלינג הוא המאוכזב המרכזי. אחרי שסופסל באופן סנסציוני במפגש מול האקסית המיתולוגית ביום רביעי, הוא איבד את הבטחון העצמי, והחמיץ אתמול שלוש הזדמנויות אותן חייב היה לתרגם לשערים. הווינר האולטימטיבי מפתיחת העונה מידרדר דווקא לקראת המונדיאל. החגיגה השחצנית של פפ על הקווים אחרי שני השערים התחלפה בתסכול לנוכח הפספוסים. האתגר הכביר מחרתיים נראה כעת גדול אפילו יותר.

מנגד, מנצ'סטר יונייטד ניצחה אמנם, אך שום דבר לא יכול למחוק את ההופעה המבישה במחצית הראשונה. אלה היו הדקות בהן ניתן היה לראות בבירור את התהום הפעורה בין שתי הקבוצות. על אף שהשדים האדומים עלו בהרכב האופטימלי לדעת מאמנם (ופירוש הדבר הוא כי מרכוס רשפורד נותר שוב על הספסל), אל מול מערך חסר של המארחת, הם הפגינו משחק פחדני, נסוג ולא השכילו לעשות דבר מול השליטה המוחלטת של התכולים. פוגבה הלך שוב לאיבוד בעמדה הגנתית מדי, בהמשך לדיון המתמשך לגבי תפקידו המיטבי. היתה זו השפלה אמיתית, וכל אוהד יודע שהתוצאה היתה צריכה להיות אסטרונומית בהפסקה.

במחצית השניה, אחוז ניצול ההזדמנויות הפנטסטי הניב שלושה שערים מארבע בעיטות למסגרת, אך למרות זאת המשיכה סיטי להיות הקבוצה העדיפה, וגם השופט החלש מרטין אטקינסון לא ירצה לזכור את ההתמודדות הזו. הוא לא הצליח לשלוט במשחק, ופיספס באופן מדהים את העבירה הגסה של אשלי יאנג על אגוארו ברחבה. לו היה זה משחק תחרותי רגיל, בעל השפעה אמיתית על מירוץ האליפות, מובן כי התוצאה מקדשת את האמצעים, והשדים האדומים היו מאושרים עם שלוש נקודות. אלא שזה לא משחק היה משחק שגרתי, כי אין ליונייטד סיכוי לעקוף את היריבה העירונית בפסגה. הערך התודעתי היה החשוב מכולם, וכאן - בניגוד מוחלט לתוצאה על הלוח - המצב היה ברור כשמש. מוריניו ניצח איכשהו בקרב ומנע את החגיגות לנגד עיניו, אך הפסיד במלחמה. באופן מוזר, שני המאמנים הפסידו, כל אחד מהסיבות שלו.

ורק פוגבה ניצח. נדמה היה כי החדירות שלו לרחבה, בזכותן הבקיע פעמיים תוך שלוש דקות, היו בניגוד להוראותיו של המנג'ר. הוא לקח אחריות, שיחק כאילו קיבל את ההוראות ממסימיליאנו אלגרי ביובנטוס, ובא על שכרו. וזה גם היה הצמד הראשון שלו במשחק ליגה מאז כבש פעמיים במדי הגברת הזקנה באולימפיקו מול לאציו ב-2014. "לא יכולתי לאפשר לסיטי לחגוג אליפות בדרבי", הוא הצהיר, בלשון יחיד. הוא עשה זאת במראה ובדיבורים. הוא רצה לבדל את עצמו מכל היתר, ובעיקר מהבוס. אחרי שסופסל בשני המשחקים מול סביליה בשמינית גמר ליגת האלופות, אחרי בצורת שנמשכה מאז נובמבר, הוא הפנה בכוח את הזרקור לעצמו. הטריקים של גווארדיולה נכשלו, הטקטיקה של מוריניו התרסקה לרסיסים, אבל ההימור של פוגבה הצליח.

לימים אנחנו עשויים לדעת יותר על שורשי הסכסוך הזה. השמועה לפיה המאמן והקשר לא מדברים כי פוגבה הפריע למוריניו בעת הראיון מרגישה מופרכת. האם באמת אפשר לרדת לשפל כזה? המניעים חייבים להיות עמוקים יותר. במובנים רבים זהו הקרב על השליטה במועדון. מי חזק יותר - הכוכב שחזר הביתה והפך לשחקן היקר בתולדות המועדון או המנג'ר שמעוניים להצטייר כמושיע שכותב מחדש את מורשתה של הקבוצה (וזה הרי המסר שהשתמע מהנאום ההזוי של מוריניו אחרי ההדחה מליגת האלופות)? בנוסף, יש גם מאבק סמוי על שליטת הסוכנים בין ז'ורז'ה מנדס לראיולה. במאבק הזה ספג פוגבה מכה לא צפויה מצד גווארדיולה, אבל התאושש ממנה באופן מעורר התפעלות ויצא עם ידו על העליונה. הוא הביס את שני המאמנים גם יחד, עם הצבע הלא נכון בשיער. המופע הזה עשוי להוות את נקודת המפנה בחדר ההלבשה של מנצ'סטר יונייטד, אך נוכל ללמוד יותר על ההשלכות ארוכות הטווח שלה רק בקיץ.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק