סתם עוד קבוצה: התופעה שצריכה להטריד באמת את מכבי תל אביב

בסוף השבוע האחרון פורסמה ב"יורוהופס" כתבה נוסטלגית על המפגש הבלתי נשכח בין עודד קטש לבין מכבי תל אביב בגמר גביע אירופה בשנת 2000. אף שלאתר הכדורסל הבינלאומי גרסאות בשש שפות שונות, האייטם עלה לאוויר רק ביוונית ובאנגלית, והפך לאחד הטקסטים הנקראים ביותר בשבוע החולף עם 23,874 כניסות. ממש באותו יום, הוצגה באותו אתר תמונת המצב של הצהובים לקראת העונה הבאה תחת הכותרת "ההדחה עשויה להביא לשינויים מרחיקי לכת במועדון". רק 7,403 גולשים הטריחו עצמם ונכנסו לידיעה.

"באתרי הספורט ביוון עדיין מכנים את מכבי 'אומאדה טו לאו' [הקבוצה של המדינה], אבל היום היא כבר לא מעניינת את האוהדים באירופה יותר משום קבוצה אחרת", מנתח לפטריס מוטיס, ממנהלי "יורוהופס". "יש רק שני מצבים שבהם היא מעוררת עניין מיוחד: כשמתרחש איזשהו אסון, כמו התבוסה ב-39 הפרש לגלאטסראיי בעונה שעברה, או כשאנחנו מפרסמים כתבות רטרו - על כוכבי העבר, על מפגשים נוסטלגיים בין מכבי לפנאתינייקוס, על שחקנים ששיחקו אצלה ובאולימפיאקוס. כתבות שוטפות על הקבוצה של היום פשוט לא מושכות את הקהל הרחב ביבשת".

עוד בנושא

הערב: באסקוניה - מכבי תל אביב (22:00, ספורט 5)
הדחה מעבר לפינה: ערוץ 10 מפסיק לשדר את מכבי תל אביב
ג'ונה בולדן: "מצאתי את הנישה שלי, אני הולך ומשתפר"

אם לא תשלוף משום מקום את אחד הפרקים המפתיעים, המסעירים והמיתולוגיים בתולדותיה, צפויה מכבי תל אביב לסיים הערב (חמישי) - או לכל המאוחר בשבוע הבא - עונה שלישית ברציפות מבלי לעבור שלב ביורוליג; בניגוד לשנתיים החולפות, העונה הזו לא התאפיינה בהתרסקות קולוסאלית. הצהובים נראים כמי שהחלו בתהליך שיקום ההריסות, היו בתמונת העלייה לפלייאוף כמעט עד הרגע האחרון וחזרו להיות קבוצה לגיטימית במפעל.

אלא שבמובן מסוים, ההדחה הנוכחית אמורה להטריד אותם אפילו יותר משתי הקודמות: הפעם, מתברר, גם כשמכבי בונה קבוצה סבירה, זה לא מספיק לה כדי להמשיך הלאה ולהגיע להישג כלשהו; מהמועדון המפחיד, שהטיל את מוראו על היריבות ושנחשב לזה ששחקניו לעולם אינם נשברים ושתמיד ימצאו את הדרך להגיע ליעד שהציבו לעצמם, נותר בעיקר השם. וגם השם הזה כבר לא מה שהיה: עד כדי כך נסדק המותג, שבאספקטים רבים הפכה מכבי לסתם עוד קבוצה.

חוסר העניין הציבורי עולה בצורה בולטת מנתוני הרייטינג שסחפו - או בעצם, לא סחפו - שידורי המשחקים ביורוליג. גם כאן, נרשמה התאוששות מסוימת לעומת העונה החולפת, שבה הועברו מרבית משחקי הקבוצה בערוץ בתשלום; הפעם, לאחר שהצהובים חיברו מספר ניצחונות בפתיחת העונה, מיהר ערוץ עשר לרכוש מערוץ הספורט את הזכויות למשחקים בכל שבוע מחדש. עד שהגיעה שרשרת ההפסדים האחרונה, ובעקבותיה החליטו באפיק 14 להפסיק החל מהערב את השידורים.

הרייטינג של משחקי מכבי היה רחוק מלהרקיע שחקים, ועמד על 5.8 אחוזים בממוצע לאורך העונה. משחק הכדורסל הנצפה ביותר ששודר העונה בישראל היה גמר גביע המדינה, שבו הפסידה מכבי להפועל חולון; נתונים דומים (שמונה אחוזי צפייה) נרשמו במפגש הביתי של הצהובים עם אוניקאחה מלאגה, אליו הגיעו במומנטום שיא לאחר הניצחון המרשים על פנרבחצ'ה. לרוע מזלם, דווקא בערב הזה הם שוב הפסידו - במשחק שבמידה רבה החל את ההסתבכות שלהם בדרך להדחה הצפויה.

כדי לחסוך בעלויות, בערוץ הספורט אף החליטו בשלב מוקדם של העונה שלא להשקיע ולהטיס למשחקי החוץ שדר ופרשן. השידורים התבצעו מחדר קטן במשרדי הערוץ, וגם המוצר (שעליו שילמו, על פי ההערכות, כשישה מיליון דולר בעונה) איבד מיוקרתו.

נתוני הצפייה הנמוכים הם חסרי תקדים. נשאיר לרגע בצד את מדורת השבט מהימים של הערוץ הראשון, או את 32 אחוזי הרייטינג (קרוב למיליון צופים) שנרשמו בגמר היורוליג ב-2014, בו ניצחה מכבי את ריאל; לפני שנתיים, כשהקבוצה החלה בנסיגה והודחה בשלב הראשון, נרשמו עשרה אחוזי רייטינג בממוצע במשחקיה. בזמן שהצהובים הובסו לפני שבועיים בידי פנרבחצ'ה לעיני חמישה אחוזים בלבד מהצופים, זכה ערוץ כאן 11 לניצחון נדיר על ערוץ עשר, עם 5.4 אחוזים.

ביד אליהו לא הרגישו את השוני הזה: גם העונה, על אף החששות המוקדמים עקב מחאת האוהדים בקיץ שעבר, ההיכל התמלא ברובו המכריע כמעט בכל המשחקים. קרוב ל-9,000 מינויים נמכרו, ועל פי הנתונים הרשמיים של היורוליג, מכבי מדורגת חמישית במשיכת קהל למשחקיה הביתיים, עם יותר מרבבת צופים בממוצע לערב. אבל המספרים האלה לא מספרים את האמת כולה.

כדי לייצר עניין ולהפוך לקבוצה שמדברים עליה ועוסקים בה ללא הרף, צריכה מכבי תל אביב לשוב ולתפוס אחת משתי נישות: להיות קבוצה מנצחת בצמרת האירופית, או אחת שהקהל נהנה לצפות בה ומצליח להזדהות איתה ולהתחבר אליה. לכן, על אף ההצלחה השיווקית בעונה הנוכחית (בין היתר בזכות קמפיינים פרסומיים שיצאו לפני כל משחק ומשחק), החששות מפני קרחות ביציעים ממשיכים לקנן בקרב ראשי המועדון.

לא רק את הקהל צריכים הצהובים לשכנע. בתחילת הפגרה האחרונה כבר התקבלה בחברת האופנה "פוקס" החלטה עקרונית לסיים את ההתקשרות עם המועדון; לבסוף הוארך החוזה בין הצדדים, לא לפני ש-20 אחוזים מסכום התמיכה קוצצו - מ-1.5 ל-1.2 מיליון דולר בעונה.

"יש פחד מפני אובדן אמון מהאוהדים ומהמפרסמים", מודה גורם במכבי. "ההנהלה הצעירה, בראשות דני פדרמן ושי רקנאטי, החליטה להיות נגישה יותר לאוהדים, קיימה איתם סדרת פגישות עוד בשלהי העונה שעברה, הודתה בטעויות והבטיחה לתקן. דורון ג'מצ'י מונה למנהל שיווק וקשרי קהילה, והוא שומר על קו פתוח עם האוהדים. בכל משחק ליגה מכבי מחלקת כ-2,000 כרטיסים בחינם. הסמנכ"ל אלי דריקס והמחלקה שתחתיו הצליחו לגייס כספים, אבל הקבוצה שוב לא הצליחה ואין לדעת לאן זה יוביל. מעבר לפן המקצועי, זו אחת הסיבות שבקבוצה באמת עשו הכל כדי להביא את דיוויד בלאט. כמו שבעבר הביאו כוכבים נוצצים כדי למכור מינויים, הפעם ניסו להחזיר את המאמן שמזוהה עם ההצלחות האחרונות. כולנו זוכרים איך זה נגמר, וגם לקראת הקיץ הזה - לאור התוצאות האחרונות - מכבי תצטרך למצוא דרך לשמור את כולם לצידה".

עדות לכך שנציגת ישראל כבר לא מרגשת את הקהלים ברחבי היבשת, ניתן לקבל ממספר האוהדים המקומיים שקנו כרטיס (או ניצלו את המינוי העונתי שלהם) כשהגיעה אליהם העירה. רק 8,152 צופים חזו בה מובסת בידי אולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה, אף שבאולם יש 12 אלף מושבים; 9,044 הגיעו למשחקה במוסקבה מול צסק"א; 9,462 צפו בה מפסידה במדריד לריאל; ו-11,472 אוהדים מילאו בקושי שני שלישים מהאואקה, כשהצהובים התארחו אצל פאו. בכל המקרים מדובר במספרים הממוצעים של הקבוצות המארחות, או מתחת להם; זו כבר לא אותה מכבי שגירתה את בלוטות הנוסטלגיה ועוררה רגשות עזים.

לקראת המשחק הערב, שעשוי להבטיח את עלייתה של באסקוניה לפלייאוף, נותרו נכון לאמש כ-2,500 כרטיסים בקופות. "מכאן זה נראה שהמועדון איבד את האישיות שלו, את הרוח המפורסמת שלו", אומר קרלוס פרס דה ארילוסאה, עיתונאי "אל קוראו" היוצא לאור בוויטוריה. "האמת היא שהיה שלב שבו באמת חשבתי שמכבי תעלה לפלייאוף על חשבון באסקוניה. הייתי בטוח שהיא תנצח בבית את חימקי ופנאתינייקוס, והופתעתי כשזה לא קרה. אני חושב שיש לה מאמן מנוסה וקבוצה טובה, גם אם לא מהטובות ביותר באירופה. אבל בעוד רוב הקבוצות הולכות, מתקדמות ומתגבשות תוך כדי העונה, כדי להגיע במצב הטוב ביותר לרגעי האמת, במכבי קורה תהליך הפוך. נראה שאין שם את החיבור כדי לפתור בעיות ביחד".

יש גם נקודה חיובית לעניין: אפילו הספסרים, שעומדים ליד הקופות שמחוץ להיכל ומנסים להציע כרטיסים למשחקי מכבי ביורוליג, התייאשו. "בימים הטובים אי היה אפשר לדבר איתי על כרטיס ליציע הכי זול בפחות מ-200 שקלים", אומר משה (שם בדוי), "אבל המצב כיום הפוך. כרטיס שבעונה רגילה היה שווה 150 שקלים, ירד העונה לאזור ה-80, וזה עוד בתקופות שנדמה היה שהנה, מכבי מתחילה לחזור".

- כלומר, מי שניסה לספסר, מכר במחיר הפסד.

"זה תהליך שהלך והידרדר. מול ריאל, במשחק הבית השני, יכולתם למצוא כרטיס ב-80 שקלים בסמוך לכדור הפתיחה. מול צסק"א, לפני חודש, מכרנו ב-40 שקלים. והיו גם משחקים, כמו מול באמברג והכוכב האדום בלגרד, שנשארנו עם כרטיסים ביד. לא הצלחנו למכור ב-20, ואפילו לא מצאנו חיילים לחלק להם בחינם".

"הבעיה הגדולה של מכבי היא שארבע שנים אחרי הזכייה האחרונה ביורוליג, רבים כבר רואים בה סוג של ארמאני מילאנו", פוסק מוטיס מ"יורוהופס" וממהר להסביר: "שתי הקבוצות האלה, על אף ההיסטוריה המפוארת שלהן, הפכו לבית קברות לכוכבים. תחשוב באיזה מעמד הגיעו לתל אביב שחקנים כמו קית' לנגפורד, טיילור רוצ'סטי, אנדרו גאודלוק וסוני ווימס, ובאיזה מעמד עזבו. הם הגיעו ככוכבים, התנהגו ככוכבים, ולא הצליחו להתאים. מכבי זכתה בדרך הזאת ביורוליג ב-2014, אבל זה לא יכול להצליח לאורך זמן.

"כשאנחנו משתמשים במונח 'הקבוצה של המדינה', אנחנו מראש מתייגים את מכבי כמועדון לא נורמלי, אבל בשנתיים האחרונות בוקעות ממנו תחושות של כאוס", מוסיף מוטיס. "זה נראה כאילו שום דבר שם לא ברור: מה ההנהלה עושה, מה תפקידו של הג'נרל מנג'ר, מה חלקו של המאמן. האם מכבי בעצמה יודעת איזו מין קבוצה היא, באיזו שיטה ובאיזה סגנון היא רוצה לשחק? בדומה למילאנו, היא תמיד מחפשת שמות גדולים, במקום לנסות לבנות יחידה אחת מלוכדת. היא חייבת לשנות גישה".

פרס די ארילוסאה מצטרף לדברי עמיתו היווני: "אחרי הטירוף שקרה במועדון הזה בעונה שעברה, המחשבה לבנות מחדש היא נכונה. אבל טועה מי שחושב שאפשר לפתור את כל הבעיות בתוך כמה חודשים. ברגע שאתה מנסה לייצר קיצורי דרך, ומצפה לחזור במהירות לימי התהילה שלך, אתה משתעבד לעבר שלך והופך אותו לאויב האמיתי שלך".