פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנפש התאומה של מיכלס: רולף לזר, היהודי המשפיע בתולדות אייאקס

      משפחתו נרצחה בשואה, אך הוא הגדיר עצמו כ"הולנדי יליד גרמניה". הוא פרש מכדורגל כדי להתרכז בעסקי האופנה, אבל המשיך להיות דומיננטי מאחורי הקלעים, קידם את מיכלס ואת ואן חאל, וגם עיצב את הסמלים של אייאקס, באיירן ודורטמונד. לזכרו של רולף לזר, שהלך לעולמו ברביעי

      הנפש התאומה של מיכלס: רולף לזר, היהודי המשפיע בתולדות אייאקס

      רינוס מיכלס לא עשה דבר בלי להתייעץ עם רולף לזר. קור ואן דר הארט, שנחשב עד היום לאחד מגדולי הבלמים והקפטנים של נבחרת הולנד בכל הזמנים, שיחק עם רינוס מיכלס באייאקס בשנות ה-40', נשאר איתו בקשר תדיר, אך מעולם לא הצליח להתיידד איתו. "רינוס היה בחור מופנם, ונדמה היה כי אינו זקוק לאנשים אחרים. רק אדם אחד היה קרוב אליו במיוחד - רולף לזר. הוא היה גם החבר הכי טוב, גם השכן, גם העוזר האישי, גם הנהג, וגם סוג של סוכן", הוא סיפר. ואכן, לזר בעצמו העיד כי סייע למיכלס לחתום על כל החוזים לאורך הקריירה. חשוב מכך, הוא האיש שהביא אותו לאייאקס כמאמן, וכך החל את אחת המהפכות החשובות ביותר בתולדות הכדורגל.

      עוד בנושא:

      חורחה סמפאולי: "מסובך עבור דיבאלה ואיקרדי להסתגל לשיטה שלנו"
      זלאטן איברהימוביץ' שוחרר ויעבור מיידית ללוס אנג'לס גלאקסי
      ג'רארד פיקה: "יש לנו קבוצת ווטסאפ של שחקני ברצלונה וריאל מדריד"

      שכר הכדורגלן לא הספיק לו

      מספרים שהיה זה ב-1965, כאשר חברי הנהלת אייאקס המתינו בתור במספרה. הם קיטרו על חוסר ההצלחה של המאמן האנגלי ויק בקינגהאם, ולזר המליץ מיד להחזיר למועדון את מיכלס, שכיכב פעם בקבוצה כחלוץ. ההצעה התקבלה, מיכלס קיבל את הפיקוד, יוהאן קרויף הצעיר קיבל חופש פעולה מוחלט על הדשא, והשאר היסטוריה. לזר היה מאושר. הוא ידע שחברו עשוי להיות מאמן דגול עוד מהימים כאשר השניים התרוצצו יחדיו על הדשא וחלקו אינספור חוויות גם מחוץ לתחומי המגרש.

      אי אפשר היה להפריד בין השניים בתחילת שנות ה-50'. "זה היה חיבור מיידי, הבנו אחד את השני באופן מושלם. היינו נפשות תאומות", אמר פעם לזר. במשחק, הוא היה הקיצוני הימני שהגביה כדורים לראשו של החלוץ המרכזי מיכלס, והשילוב הזה עבד נהדר, עד שהחליט לזר לתלות את נעליו בגיל 24. לא הפציעה היתה אשמה בכך, אלא רצון להבטיח את עתידו הכלכלי. כדורגלנים היו אז חובבים ולא הרוויחו הרבה, ולכן העדיף לזר ללכת בעקבות אביו ולהתמקד בעיצוב האופנה. לא היה לו זמן פנוי לספורט.

      שחקן העבר של אייאקס רולף לזר יחד עם ליאו בינהאקר (GettyImages)
      לזר (שני משמאל) יחד עם ליאו בינהאקר (ראשון משמאל) במפגש עם עיתונאים (צילום: GettyImages)

      ברח מגרמניה ב-1933

      לאביו היהודי היתה חנות בגדים עוד בעיר אסן הגרמנית, שם נולד רולף ב-1929. ארבע שנים מאוחר יותר, אחרי עליית הנאצים לשלטון, הוא הוכה על ידי חיילי SS, ובמשפחה הוחלט שזה הזמן לעבור להולנד. אלא שגם אמסטרדם לא היתה בטוחה אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה. סבו, סבתו, דודיו ודודותיו של רולף נרצחו בשואה, ורק הוריו שרדו בזכות העובדה כי אימו היתה נוצריה. באופן טרגי, זמן קצר מאוד אחרי שחרור הולנד מהכוחות הגרמנים, מת האב מהתקף לב, אך האם הצליחה לפתח את מותג האופנה, והבן לקח חלק פעיל מאוד בפרוייקט המשפחתי. לזר אהב את הבגדים לא פחות מאשר את הכדור, והרגיש שאין לו כל ברירה מבחינה פיננסית. במקום לבשל שערים למיכלס, הוא התרכז בניהול חנויות ועובדים, אך לא זנח את אייאקס לרגע והשתלב בהנהלת המועדון.

      את מיכלס הוא ליווה לאורך כל הדרך. השניים התגוררו בשכנות בבניין - לזר בקומה ה-11, המאמן הדגול בקומה ה-12, ונהגו לסעוד ביחד על בסיס יומי. אבחנותיו של רולף היו חדות, ולימים הוא היה אחראי לקידום איש המקצוע החשוב ביותר של איאקס בעידן החדש. מיציע הכבוד באיצטדיון באמסטרדם, התרשם מאוד לזר מההשפעה של לואי ואן חאל כעוזרו של ליאו ביינהאקר בשלהי שנות ה-80'. הוא המליץ בחום למיכלס לשים לב לכשרון הצעיר, וב-1991 אכן מונה ואן חאל באופן סנסציוני למאמן הראשי, זכה בשלוש אליפויות, בגביע אופ"א ומעל הכל בליגת האלופות.

      קרל היינץ רומניגה שחקן נבחרת גרמניה (GettyImages , Bongarts)
      ידידות חזקה. קרל היינץ רומניגה (צילום: GettyImages)

      רומניגה היה לו כמו בן

      במקביל, היה חתום לזר גם על שינוי אחר שהתרחש במועדון. כמומחה למיתוג ולאופנה, הוא הבין כי הסמל הישן של המועדון מורכב מאוד לתפירה ולשחזור באופן כללי, ולא מתאים לעידן המודרני. לכן הוא יזם את השינוי ב-1990, ועיצב לוגו חדש למרות התנגדות אחוז ניכר מהאוהדים. דמותו של אייאקס מהמיתולוגיה היוונית נותרה עליו, אך פושטה והורכבה מ-11 קווים נפרדים אשר מסמלים את 11 השחקנים על המגרש.

      בהמשך, עיצב לזר אישית גם את הסמל החדש של בורוסיה דורטמונד, תוך ביטול הפס השחור העבה על מנת ש"הלוגו לא ייראה כמו מודעת אבל" לדבריו. באיירן מינכן ושטוטגרט היו הלקוחות הבאים בתור. קשריו במולדתו היו ענפים, הוא תמיד הקפיד להגדיר את עצמו כ"הולנדי יליד גרמניה", והקשר ההדוק מכולם היה עם באיירן, היריבה המסורתית של אייאקס, בעיקר בזכות החברות הקרובה עם קרל היינץ רומניגה. השניים הכירו בחופשה בסרדיניה עוד כאשר החלוץ היה שחקן פעיל צעיר בשנות ה-70', והידידות התחזקה מאוד כאשר רומניגה פרש ותפס תפקיד ניהולי במועדון. "קרל היינץ יקר לי כמו בן", אמר לזר, שמצא שפה משותפת גם עם פרנץ בקנבאואר. גורמים בהולנד שהיו מעוניינים במשא ומתן עם באיירן ידעו שכדאי לפנות אליו על מנת לקבל סיוע.

      לואי ואן חאל מאמן מנצ'סטר יונייטד (GettyImages)
      הגיע לבאיירן מינכן בזכות לזר. לואי ואן חאל (צילום: GettyImages)

      שידך את ואן חאל לבאיירן

      אפילו פטר בוס נעזר בשירותיו. ב-2007, בתפקידו כמנהל הספורטיבי של פיינורד, הוא יצר קשר עם לזר דרך בנו, אשר מנהל באופן מעט ביזארי את המועדון העסקי של המועדון מרוטרדאם דווקא, על מנת לקדם את עסקת הבאתו של רוי מקאי. רומניגה הגיב תחילה בשלילה, אך המגעים נמשכו בתיווכו של לזר, ובסופו של דבר הגיע החלוץ ההולנדי הוותיק לפיינורד, בעקבות החתמתם של מירוסלאב קלוזה ולוקה טוני באליאנץ ארנה.

      שנתיים מאוחר יותר, הינדס לזר עסקה חשובה הרבה יותר מבחינת באיירן, כאשר שידך לה את ואן חאל. הגרמנים הביעו ספק לגבי אופיו של הדיקטטור ההולנדי, אך לזר שיכנע את רומניגה: "אם יש מישהו שמסוגל להשתלט עליו, זה אתה ובקנבאואר. תקבלו מאמן נהדר". הפגישה הראשונה נערכה בביתו של לזר, ושם גם חתם ואן חאל על זכרון הדברים עוד לפני שהצעיד את אלקמאר לאליפות היסטורית. בעונתו הראשונה במינכן, הוא זכה בדאבל, ולא היה רחוק מטרבל כאשר באיירן עלתה לגמר ליגת האלופות. ואן חאל הצמיח אז את תומאס מולר הצעיר, שהוכתר למלך השערים במונדיאל בדרום אפריקה. במידה לא מבוטלת, חייב הכוכב הגרמני את הקריירה ללזר - בלעדיו, ללא ואן חאל, הוא היה עלול להמשיך להתייבש בקבוצת המילואים.

      אייאקס (עיבוד תמונה)
      לזר עיצב את הלוגו האייקוני של אייאקס (צילום: אתר רשמי אייאקס)

      מורשת מיכלס היא המורשת שלו

      לא לחינם הגדיר ואן חאל את לזר כסנדק, והקשר ביניהם רק התחזק אחרי מותו של מיכלס ב-2005. לזר התגעגע מאוד לחברו הקרוב, אבל המשיך להיות פעיל מאוד במועדון מאמסטרדם גם בלעדיו. במשך כחצי מאה הוא היה אחד האנשים המשפיעים ביותר מאחורי הקלעים, גם אם עיקר עיסוקו היה בכלל מחוץ לכדורגל. במובנים רבים, לזר הוא היהודי החשוב ביותר בתולדות אייאקס, ואם זה המצב, הרי שהוא יכול להיחשב לאחד היהודים המשפיעים על הכדורגל כולו. לא רע עבור מישהו שערך רק 34 משחקי ליגה הולנדית כשחקן ומעולם לא היה מאמן בעצמו.

      ביום רביעי הלך לזר לעולמו בגיל 88, אבל מורשתו תמשיך לחיות, ולא רק בסמלי המועדונים. כאדם הקרוב ביותר להוגה הרעיון של טוטאל פוטבול, אשר היה מעורב מאוד גם בקדנציות של מיכלס בברצלונה, הוא תרם רבות גם לעיצוב המשחק. יהי זכרו ברוך.

      עקבו אחרי יוכין בפייסבוק