האנשים שמסכנים את החברה שלנו יותר מאנתוני וארן

נתחיל מהסוף. מהחשוב. בהתחשב בנסיבות ואיך שהסיפור התגלגל, טוב שהסרטון של וארן הגיע לחקירת משטרה. זו הדרך הנכונה לטפל בפרשה הזו: לברר את הפרטים עד תומם, כולל מי עומד מאחורי הפצת סרטון כזה אינטימי ומה הייתה מטרתו, ועל פי המסקנות להחליט האם תולים את הנאשמים בכיכר העיר, או לא. חקירה אמיתית, מקיפה, לא פופוליסטית, לא למטרות תקשורת, כמו שאנחנו רגילים.

איכשהו סדר הפעולות הזה נשכח ביום חמישי. אבירי זכויות האדם מוכנים אפילו לתלות אדם שיש סיכוי קטן שהוא בכלל חף מפשע, רק בגלל מה שהם בטוחים שהם רואים בסרטון. וכנראה רק בגלל הקבוצה שהוא מייצג. 34 שניות קשות, לא נעימות לעין, מספיקות כדי להסיק מסקנות מרחיקות לכת. מה היה שם לפני? מה היה אחרי? מי הבחורה? מה היא עושה שם בכלל? למה היא שוכבת ככה בסרטון? האם זה באמת מייצג משהו בנוגע למה שהתרחש בחדר באותו לילה? מה בכלל הקונטקסט של אותו סרטון? מה זה חשוב בכלל. אף אחד לא מטיל את הספק הכי קטן שכל בן אדם שמאשימים אותו בדברים כאלה ראוי לו. אבירי זכויות האדם דוהרים קדימה ולא משנה להם שאולי מתחת לרגליים של הסוס שוכב לו אדם אחר שלא באמת עשה משהו אסור. העיקר הדהירה.

עוד בנושא
המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד אנתוני וארן
וארן הודה לאוהדי בית"ר: "הייתי חייב לברוח"
זנדברג: "אונס קבוצתי מתועב". מדז'יבוז': "הנהלת בית"ר אשמה"

יכול להיות, אגב, שבתום החקירה יתברר לאותם אבירים שהם צדקו, אבל גם אז הדרך לשם תהיה מלאה בטעויות. בסופו של תהליך, במבט מקיף יותר, הסכנה שהם מייצגים עבור החברה היא לא פחות גדולה מוארן עצמו. חלוץ בית"ר ירושלים אולי חילל את כבודה של נערה (ואולי לא), ואם כן הוא צריך להיענש במלוא החומרה, אבל אותם אנשים שרצים לתלות אדם על פי סרטון של 34 שניות מחללים את כבודם של רבים אחרים שלא עשו שום דבר בסיטואציה דומה לזו. אותם אבירי חופש בוראים לנו עולם שבו כל אחד יכול לרמוס מישהו אחר על סמך קטע של 34 שניות. עולם שבו מדינה שלמה מקיימת דיונים על סרטוני מין ולא רואה מה לא בסדר כאן. עולם שבו אנשים נכנסים לך לחדר המיטות ואומרים לך מה תקין מינית ומה לא. ובסופו של דבר, עולם שבו יהיו לנו עוד הרבה מאוד סרטונים כאלה, שהפצתם היא כידוע עבירה פלילית. וכי איך לא יהיו סרטונים כאלה, אם יש לנו מדינה עם כאלה תליינים מהירים?

המסלול לעולם הנורא הזה רצוף כמו תמיד בים של צביעות ופופוליזם. כנראה שאין דרך אחרת לעוור את עצמך ולא לראות מה לא בסדר בצורה שבה אתה דורש את הצדק. ומי עושה זאת, כמה מצחיק: עיתונאים שמגיעים ממערכות שלא זרקו הביתה עובדים שסרחו בפומבי. כשזה נוגע למערכת שלהם, לעבודה שלהם, למנהלים מותר לחשוב פעמיים לפני שהם מענישים אדם שאמר משהו בעייתי, או נורא מכך: מישהו שחשוד בהטרדה מינית של סטודנטיות. האומץ שלהם כנראה מופיע רק ברגעים שלא צריך אומץ.

ויש כמובן את הפוליטיקאים, שהם זן נחות יותר של עיתונאים. השבוע נוכחנו שוב לדעת שגם לשמאל יש את המירי רגב שלו: דמות שתספק לדעת הקהל המשוכנע ממילא את מה שהוא רוצה לשמוע שוב ושוב. כשתמר זנדברג או מרב מיכאלי עושות זאת, זה אולי יפה יותר מרגב, אבל זה בעצם עוד מאותו דבר. פה אפילו קוראים לבן אדם אנס מבלי שאפילו הוגש נגדו כתב אישום. אין אפילו המלצת משטרה, ואם להיצמד למונחי חקירת נתניהו - אין אפילו חקירה עדיין. בעולם של זנדברג ומיכאלי מותר לקרוא למישהו אנס גם אם יש אפילו ספק קטן שהוא לא כזה. המטרה, חייבים לציין, היא כנראה טובה, לפחות במקרה של מיכאלי: להכריח את רשויות החוק לבדוק מה היה שם בדיוק. אבל אם בקשת החקירה כוללת את התוצאות המבוקשות שלה, כולל שימוש במילים חמורות ומכוערות, אז יש לנו כאן בעיה.

ואחרי זה הם מתפלאים למה אוהדי בית"ר לא קונים את ההצגה הזו. למה הם מסרבים להשתתף בהוצאה להורג. זה לא כי האוהדים צדיקים שחרדים לזכויות האדם, אלא בגלל שיש כאן שנאת בית"ר טהורה. מהסוג שכל אחד מהם חווה וראה בהמון מקרים. שנאה שכוללת דין אחד לשחקן מקבוצה אחת ודין אחר לקבוצה שכולם אמורים לשנוא, על פיהם. וכי למה שאוהדי בית"ר יחשבו אחרת או ירגישו אחרת? הם הרי ראו את ניב זריהן ממשיך לשחק בהפועל באר שבע גם אחרי שהורשע בתקיפת צעירה. כאן אפילו היה משפט, אבל לאיש זה לא הציק בעין. איש לא קרא לשחרורו. הוא כנראה היה שייך לקבוצה הנכונה לפי ספר הטובים והרעים של התקשורת.

אותם אוהדים רואים מדי יום תקשורת שמתפרנסת מסרטוני מין. סרטוני מין שיוצרים עוד עוולות אנושיות, עוד נערות מנוצלות, עוד נערים אומללים, עוד ביקוש לתעשייה הבעייתית הזו. הם לא ראו אף אחד מאותם לוחמי זכויות נשים נלחם באותם כלי תקשורת שעושים זאת. הסיכון במקרה הזה גדול מהרווח. הם יודעים שבגלל שמעורב כאן שחקן של בית"ר, של הקבוצה הלא נכונה, הדין יהיה כנראה אחר. דין ללא משפט.

ואיך אוהדי בית"ר יודעים? הם פשוט רואים שאף אחד לא מתעניין בשחקנים האחרים שהיו בסרטון. אם וארן פשע, גם הם פשעו, לא? ואם הם פשעו, אז מה זה משנה שהם פחות מפורסמים, נכון? מה, רק פשעים עם רייטינג מניעים אתכם? למה עליהם לא נכתבה מילה אחת, אחת? למה כל הצבועים שחשבו שאסור היה לוארן לפתוח בהרכב לא בדקו האם השחקנים האחרים בסרטון כן שיחקו בסוף השבוע (אחד, אגב, נכנס כמחליף), אפילו למראית עין של הגינות: כי מעניין אותם רק הפושע המפורסם, ששייך לקבוצה של הרעים.

אגב, אם אוהדי בית"ר היו קוראים את הודעת המשטרה, ואת הבקשה של מרב מיכאלי לחקור את הנושא, הם היו מבינים כמה הם צודקים: גם בהודעת המשטרה על פתיחת החקירה, וגם בתלונה של מרב מיכאלי, כמה לא מפתיע, מצוין רק שמו של וארן. שלושה ימים עברו מאז שהופץ הסרטון, והם עדיין לא מבינים שאולי היו שם עוד שחקני כדורגל. טוב, איך הם יידעו באמת? ניכר שהם בעיקר ניזונים ומזינים את התקשורת, ושם כידוע, עוסקים רק בשחקן אחד.

בואו לא נתבלבל: שום דבר מהדרך מהמעוותת הזו לתליית הקורבן התורן לא מעניינת את אלו שעושים זאת. מדובר בסוג הכי מסוכן של אנשים: כאלו שלא מסוגלים לראות את הגיבנת של עצמם. "אבל מה אם זו הייתה הבת שלך", הם יטיפו לך. כאילו אנחנו חיים עדיין בעולם פטריאכלי שבו גברים אמורים לשמור על נשים מתוך איזה כבוד, ולא בני אדם אמורים לכבד בני אדם. כאילו האישה לשיטתם היא יצור חלש שתלוי ביצור החזק יותר. ספק אם כל זה ישנה להם אם בתום החקירה יתברר שוארן לא עשה שום עבירה. מבחינתם האמת נמצאת רק במקום אחד: אצלם.

הגליץ' של ניר קלינגר בסיום משחק הניצחון של הפועל חיפה על מכבי תל אביב, לא רק הזכיר את זה של מוריניו עם פורטו באולד טראפורד. הוא הזכיר מישהו יותר מוכר: את ניר קלינגר. את מה שהוא מייצג. את כל אותם דברים שהפכו אותו לאחת הדמויות הכי משפיעות בכדורגל שלנו כשחקן ובתחילת דרכו גם כמאמן.

וכשראינו את זה, לשנייה אחת אמרנו: התגעגענו ניר. התגעגענו לדמויות מסוגך. כמה הכדורגל הישראלי היה חסר את האישיות שלך, את הרצון שלך, את הביצים שלך, את הערמומיות שלך. את הקלינגריות הזו שהכדורגל הישראלי כל כך זקוק לה. מאז שעזב את מכבי תל אביב כמאמן, הקלינגריות הפכה למושא ללעג. לבדיחה. כמה טוב לגלות העונה מועדון שגם נותן כבוד למושג הזה וכן מאמין ברוח הזו שהפכה שחקנים חלשים לחזקים, ועצלנים ללוחמים.

אם הרווח שלנו מהעונה הזו יהיה לקבל את הקלינגריות הזו בחזרה לליגה: זו תהיה אליפות לכולנו.

הוא לא באמת נראה כמו אתלט. יש לו תספורת של אדם פשוט, והליכה של אדם רגיל כזה מהרחוב. הוא לא מזנק כמו חתול, הוא לא יוצר רושם של אריה בשער. כל שנה אומרים שצריך להביא במקומו שוער זר, אבל גיא חיימוב ממשיך להיות חוליה מנצחת ומשפיעה בהפועל באר שבע. הסיבה שהוא לא מקבל קרדיט הוגן, ולא מוזמן לנבחרת למרות שהוא השוער הישראלי הכי יציב והכי מנוסה במאבקי צמרת ואירופה, היא רק בגלל אותה תדמית. רק בגלל אותו רושם ראשוני של מראה מטעה. ההפסד כולו שלנו.

אם להפועל עכו היו קוראים הפועל תל אביב, אולי היה הדברים נראים אחרת. אם היה מדובר בבית"ר ירושלים או אפילו מכבי נתניה, האסון שמתרחש במועדון השנה לא היה עובר בשתיקה. הרבה מאוד אנשים היו מרססים להתאחדות ולמנהלת את אותה כתובת ישנה: איך אתם נותנים לקבוצה להתרסק ככה? איך אתם מאשרים מתווה ניהולי מפוקפק כזה, שאת התוצאות שלהם כולם מגלים היום? איך אתם לא רואים שאתם יוצרים כך את הפארסה התורנית בתחתית הליגה ואת היורדת הבטוחה הבאה?