המערב מטורף כרגע. מצמצנו לשנייה, ופתאום פורטלנד שלישית וניו אורלינס רביעית, כאשר הן מורידות את סן אנטוניו, מינסוטה ו-OKC לחלק התחתון של השמינייה עם מבט מודאג למטה. ניו אורלינס, שהשיגה הלילה ניצחון תשיעי ברציפות, עשתה את הכותרות בזכות ההתפוצצות של אנתוני דייויס והתגובה המפתיעה לפציעה של דמרקוס קאזינס. פורטלנד, כהרגלה, הרבה יותר שקטה אך לא פחות מרשימה. הקבוצה של טרי סטוטס ניצחה הלילה משחק שמיני ברציפות ועשירי ב-11 משחקים, מאז אמצע ינואר היא עומדת על מאזן של 5:17.
לפני חודשיים פורטלנד נראתה קבוצה כבויה שזקוקה בדחיפות לשינוי. רוב הסגל הנוכחי רץ ביחד כמה שנים ולא נראה היה שהוא שווה יותר מ-50 אחוזי הצלחה ומאבק על מקום בפלייאוף, מה שלא מצדיק את המשכורות היקרות ואת חוסר הגמישות עד 2020. השילוב של דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום נראה כזה שיכול לקחת את פורטלנד רק עד גבול מסוים ורבים ברחבי הליגה קראו להנהלת הבלייזרס לחפש טרייד על אחד מהם כדי להביא שחקן בכיר בעמדה אחרת או שניים-שלושה שחקנים טובים. אפילו לילארד עצמו, לפי הדיווחים, הביע חוסר שביעות רצון מהסגל כפי שהוא.
קשה להסביר מה הוביל לסוויץ' הנוכחי. לפעמים הניסיון המצטבר מגיע למסה קריטית שאחריה התוצאות שלו מתחילות לבוא לידי ביטוי. בזמן שהקבוצות שנאבקות מול הבלייזרס על מיקומי הפלייאוף עוד לומדות להכיר את עצמן, השחקנים של סטוטס מרגישים מאוד בנוח אחד עם השני. פורטלנד זו קבוצה שיודעת מה היתרונות והחסרונות שלה ויודעת איך להביא לידי ביטוי את הראשונים ולהחביא את השניים. הכוכבים יודעים היכן כל אחד משחקני המשנה אוהב לקבל את הכדור, שחקני המשנה יודעים לעזור לכוכבים להגיע לזריקות שלהם, סטוטס מכיר את השחקנים שלו מספיק טוב כדי לזהות מי מתאים לאיזו יריבה.
עוד בנושא
הספירה נמשכת: ניצחון 16 ברצף ליוסטון ו-8 ברצף לפורטלנד
יוסטון ממשיכה לדהור: "כשכל האחרים ידברו, אנחנו נשחק כדורסל"
קווין לאב חשף: "עברתי התקף חרדה קשה במהלך משחק"
לבד על הגג: אנתוני דייויס מוביל את ניו אורלינס כמעט בלי סיוע
את סוד ההצלחה של התקופה האחרונה של פורטלנד ניתן לסכם בשלוש מילים: דמיאן לילארד והגנה. לא רק דיוויס נמצא כרגע בעיצומה של מה שנראית כמו קפיצת מדרגה לליגה של העוד יותר גדולים, גם חברו למחזור נראה טוב מתמיד. לילארד משחק עם ביטחון שהולך וגובר, הוא משתלט על משחקים מתי שמתחשק לו ובשבועות האחרונים מספק הצגה אחרי הצגה. ב-22 המשחקים מאז אמצע ינואר, יותר מרבע עונה, השורה הסטטיסטית שלו כוללת 30 נקודות ב-48.4 אחוזים מהשדה, 3.8 שלשות ב-42.2 אחוזים, 8.1 הליכות לקו העונשין ב-89.3 אחוזים ו-6.4 אסיסטים על 2.8 איבודים. אלה מספרי סטף קרי לכל דבר.
לילארד לא תזזיתי כמו סטף, הוא יוצר את מצבי הזריקה שלו בעזרת קריאה חכמה מאוד של ההגנה והמרווחים הקטנים שהיא יוצרת. כאשר הוא מזהה נקודה בה תהיה לו חצי שנייה לעלות לקליעה, הוא נע אליה בנינוחות וזורק בביטחון מכל טווח. בדיוק כמו קרי, יכולת החדירה והמסירה שלו מספיק טובות כדי להשתמש בהן כאשר ההגנה מתנפלת על הקליעה שלו, עם השנים הוא למד לסחוט עבירות בחדירות ולהרבות להגיע לקו העונשין. לילארד ידע להתעלות ברגעים גדולים מהיום הראשון שלו בליגה, ובשבועות האחרונים הוא משתלט על רבעים אחרונים בעייתיים. אתמול, למשל, הוא קלע 19 נקודות ברבע האחרון והוביל את הבלייזרס למהפך מול הלייקרס.
התצוגות ההתקפיות של לילארד בולטות במיוחד מאחר ופרט אליו אף אחד בפורטלנד לא עושה משהו יוצא דופן לאחרונה. ברצף עשרת הניצחונות ב-11 המשחקים האחרונים, לילארד קלע 33.8 נקודות למשחק בזמן שסי ג'יי מקולום קלע 20.9 באחוזים נמוכים ויוסוף נורקיץ' 13.2 נקודות, בשני המקרים מדובר בפחות נקודות מהממוצע העונתי. גם אף אחד משחקני המשנה לא בלט, ארבעה משבעת שחקני הרוטציה הנוספים קלעו בפחות מ-40 אחוזים מהשדה, היחיד שתורם מעט יותר מהרגיל הוא שחקן הפנים המחליף אד דייויס.
באופן כללי, היעילות ההתקפית של פורטלנד בתקופה הזו רק מעט גבוהה יותר מהנתון העונתי והיא מדורגת במקום ה-15 בליגה בתחום ב-11 המשחקים האחרונים. השינוי הגדול הוא ביעילות ההגנתית, בה פורטלנד מדורגת שלישית בתקופה הזו כשהיא סופגת 99.4 נקודות ל-100 פוזשנים. זה מדגם קטן שכלל כמה משחקים מול הנמושות, אך גם ניצחונות יפים על גולדן סטייט, מינסוטה ו-OKC ועצירת הרצפים של יוטה והלייקרס. מוקדם להסיק שפורטלנד מתפתחת להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה, אך עבור קבוצה שבשנתיים האחרונות דורגה סביב המקום ה-20 בתחום, גם מקום בשליש העליון מהווה שדרוג משמעותי.
פורטלנד לא עושה שום דבר יוצא דופן בהגנה. סטוטס עשה כמה ניסיונות במהלך השנים ובסוף התקבע על שיטה שמרנית מאוד בה שחקני החוץ נלחמים לעבור חסימות, הסנטר מחכה קרוב לטבעת ושחקני הכנף מרבים לצופף פנימה. הבלייזרס עדיין מאפשרים מעט מאוד שלשות מהפינה, אך זו כבר לא מלחמת החורמה מלפני כמה שנים וזה כבר לא בא על חשבון ההגנה על הצבע. האיכות ההגנתית של פורטלנד כרגע נובעת משילוב בין תיאום למאמץ. זה המקום בו הנסיון המצטבר בא לידי ביטוי בולט במיוחד בניואנסים הדקים שמבחינים בין פוזשן הגנתי טוב לרע: החלטה על חילוף כששחקן נתקע בחסימה, עזרה מתוזמנת, רוטציה מהירה מספיק, מאמץ קבוצתי בריבאונד. פורטלנד נראית כמו יחידה מלוכדת בה כל מי שעולה לפרקט בא לעבודה.
ברמה האישית, שחקן ההגנה החשוב ביותר של הבלייזרס הוא נורקיץ'. הסנטר הבוסני התבגר, הוא משחק עם הרבה יותר אחריות השנה והוריד את כמות העבירות, מה שעוזר לו להביא לידי ביטוי את הנוכחות המאסיבית שלו בצבע. הוא מהבולטים בליגה בנתוני ההגנה על הטבעת ובדקות שלו ההגנה של פורטלנד הכי טובה, גם ברמה העונתית וגם ב-11 המשחקים האחרונים. הוא יכול להתקשות מול סנטרים מודרניים שיודעים לשחק בחוץ, במצבים כאלה אד דיוויס מחליף אותו די בהצלחה. מכיוון שהחיסרון ההגנתי של פורטלנד בשנים האחרונות היה קשור לצמד הגארדים, ראוי לציין גם את מקולום שהתפתח לשומר סביר לחלוטין על הגארד הבכיר של היריבה.
כמו כל קבוצה שפורצת בחלק האחרון של העונה הרגילה, שאלת מפתח לגבי פורטלנד היא האם זה יוכל לבוא לידי ביטוי גם בפלייאוף. התשובה המיידית היא שזה לא יהיה פשוט. התקרה של הבלייזרס נמוכה משמעותית לא רק משתי הגדולות של המערב, אלא גם ממינסוטה, OKC ואפילו דנבר המאוזנת (וכמובן גם סן אנטוניו במידה וקוואי לאונרד יחזור). התלות ההתקפית בגארדים הסקוררים עצומה. פורטלנד היא הקבוצה עם אחוז הסלים מאסיסטים הנמוך בליגה בפער גדול (49 אחוזים, לעומת 52.9 של OKC במקום ה-29). בפלייאוף האחרון, לאחר מחצית מדהימה של לילארד ומקולום מול גולדן סטייט, הווריירס חיסלו את הסדרה ברגע שהחלו לשלוח שניים ושלושה שחקנים לכל אחד מהם והימרו לחלוטין על הזריקות של אל פארוק אמינו, מו הארקלס ואוון טרנר. ניתן להניח שקבוצות אחרות ראו והפנימו.
אך חשוב גם להבהיר שפורטלנד היא לא קבוצת התקפה שבלונית כפי שנתוני האסיסטים שלה מרמזים. משחק ההתקפה של סטוטס מבוסס על הרבה תנועה ללא כדור והרבה עבודה של שחקני המשנה עבור הסקוררים. במקום לעזור להם להתפנות לזריקה דרך מסירות, הם עושים זאת דרך חסימות עם ובלי הכדור. לילארד ומקולום מרבים לקבל את הכדור לאחר יציאה מחסימות, מה שנותן להם יתרון התחלתי גם כאשר היריבה מביאה עזרה. בפיק נ' רול, נורקיץ' הוא חוסם מצוין, הגוף הרחב שלו אידיאלי עבור שחקנים שמחפשים חצי שנייה לעלות לשלשה מכדרור והוא יודע למקם אותו בתזמון הטוב ביותר. פעמים רבות החסימה המוצלחת מכריחה את היריבה לבצע דאבל טים על מוביל הכדור, במקרים כאלה נורקיץ' יודע מה לעשות עם הכדור כשהוא מקבל אותו באיזורי הביניים. הוא מסוגל גם למסור, גם לנוע לטבעת וגם לזרוק מחצי מרחק.
לכן, חשוב במיוחד להזכיר שנורקיץ' היה פצוע בפלייאוף הקודם ושיחק רק באחד מארבעת המשחקים. הנוכחות שלו חשובה מאוד גם בהתקפה וגם בהגנה ותכריח את היריבה להיערכות נוספת ולא מוכרת עבורה. אם הבוסני יהיה בריא בפלייאוף הקרוב, הוא יהיה השחקן הטוב והחשוב ביותר שלילארד ומקולום ישחקו לצידו בפוסט סיזן בגרסה הנוכחית של הבלייזרס. יהיה מעניין במיוחד אם קבוצות ינסו לעבור מולו להרכבים נמוכים, עד כמה הוא יידע לנצל את המיס מאץ' ולגרום למאמנים היריבים לחשוב פעמיים לגבי האופציה הזאת.
פרט לנורקיץ', הרוטציה של סטוטס בפלייאוף תכלול עוד שני שחקנים חדשים. הראשון הוא הרכז שבאז נאפייר, שסוף סוף מצא לעצמו תפקיד ב-NBA. נאפייר משחק בדקות המנוחה של אחד משני הכוכבים ולוקח את תפקיד מוביל הכדור והסקורר המשני. הוא השתלב טוב בפורטלנד והיו לו כמה רגעים יפים במהלך העונה. בימים בהם ההתקפה מתקשה סטוטס לא מפחד לשחק עם לילארד, מקולום ונאפייר ביחד, השלושה קיבלו 216 דקות משותפות ובדקות שלהם הנט רייטינג (הפרש ל-100 פוזשנים) הוא של 22.9, הגבוה ביותר בפורטלנד לשלישיות שקיבלו לפחות מאה דקות משותפות.
שחקן הרוטציה הנוסף הוא הסנטר הרוקי זאק קולינס. פורטלנד ידועה בנטייה שלה לבחור סנטרים פצועים/בינוניים במקום סופרסטארים, קולינס ייאלץ להילחם בתדמית של ההוא שפורטלנד בחרה שלושה מקומות לפני דונובן מיטשל. אך בשבועות האחרונים הוא מתחיל להיראות כמו שחקן פנים מעניין בפוטנציה. הוא מזכיר במראה את מאיירס לאונרד, אך ההגנה שלו הרבה יותר טובה והשילוב ההגנתי שלו עם דייויס מוצלח. קולינס, כמו נאפייר, לא ישנה גורלות בפלייאוף הקרוב, אך אם הם יאפשרו לסטוטס רוטציה של תשעה-עשרה שחקני פלייאוף לגיטימיים זה גם אחד הדברים הקטנים שיכולים לעשות את ההבדל בסדרת סיבוב ראשון צמודה.