"ב-5 בנובמבר, רגע אחרי שהסתיימה המחצית הראשונה נגד אטלנטה, סבלתי מהתקף חרדה". כך נפתח מאמר שפרסם היום (שלישי) קווין לאב ב"פליירס טריביון", בו חשף כיצד החוויה הקשה שעבר באותו משחק מול ההוקס שינה את הגישה שלו לחיים, ולבריאות הנפש. "זה הגיע משום מקום", סיפר בגילוי לב, "אף פעם לא סבלתי מהתקף כזה בעבר. אפילו לא ידעתי אם הם אמיתיים. אבל זה היה אמיתי, אמיתי כמו יד שבורה או קרסול נקוע. מאז אותו היום, כמעט כל דבר לגבי הצורה בה אני חושב על הבריאות הנפשית שלי השתנה".
"במשך 29 שנים, חשבתי על בריאות נפשית כעל בעיה של אנשים אחרים", סיפר הכוכב של קליבלנד, "כמובן שידעתי שיש אנשים שעוזר להם לדבר על הבעיות שלהם ולהיפתח, פשוט לא חשבתי שזה בשבילי. עבורי, זה היה סוג של חולשה שיכול להפריע להצלחה שלי בספורט או לגרום לי להיראות שונה או מוזר. ואז הגיע התקף החרדה.
עוד בנושא
פאו גאסול נפצע אחרי התנגשות עם אחיו, קליבלנד מתלהבת מלארי נאנס
קליבלנד ובוסטון טיילו, סן אנטוניו כמעט הובכה מול ממפיס
לבד על הגג: אנתוני דייויס מוביל את ניו אורלינס כמעט בלי סיוע
"כשירדתי לספסל, הרגשתי את הלב שלי דופק מהר מהרגיל. התקשיתי מאוד לנשום. זה קשה לתאר, אבל הכול הסתובב, כאילו המוח שלי מנסה לצאת מהראש. האוויר הרגיש עבה וכבד. הפה שלי הרגיש כמו גיר. אני זוכר את עוזר המאמן שלנו צועק לי משהו על תרגיל התקפי. הנהנתי בראשי, אבל לא שמעתי הרבה ממה שאמר. בנקודה הזו, התחרפנתי לגמרי. כשקמתי ללכת ולצאת מה"האדל" (התקבצות שחקנים), ידעתי שאני לא יכול לחזור למשחק. ממש, פיזית לא הייתי מסוגל.
"רצתי מחדר לחדר כאילו אני מחפש משהו, אבל לא מצאתי. פשוט קיוויתי שהלב שלי יפסיק לדפוק כל כך חזק. זה היה כאילו הגוף שלי ניסה להגיד, 'אתה עומד למות'. בסוף התמוטטתי על הרצפה בחדר האימונים, שוכב על הגב ומנסה למצוא אוויר לנשימה".
בליווי כמה מחברי הצוות של הקאבלירס, לאב הגיע למרפאה של קבוצה, שם עבר בדיקות שלא הראו שום סימן לפציעה או פגיעה פיזית. הקבוצה עזרה לו לקבוע פגישה אצל מטפל. לדבריו, היה קשה לו להיפתח לגבי מצבו כי הוא העדיף לעבוד על הרגשות הפרטיים שלו לבד. אבל כעת הוא מבין שלדבר על רגשות זה לא סימן לחולשה.
"כולנו נושאים עימנו דברים מכאיבים, והם יכולים להכאיב עם נשאיר אותם קבורים בפנים", אמר לאב, "לא לדבר על מה שבפנים מונע מאיתנו להכיר את עצמנו באמת ושודד מאיתנו את ההזדמנות לעזור לאחרים שזקוקים לנו. אם אתם קוראים את זה ואתם בתקופה קשה, לא משנה כמה גדול או קטן זה נראה לכם, אני רוצה להזכיר לכם שאתם לא מוזרים או שונים אם אתם משתפים את מה שעובר עליכם. בדיוק להיפך, זה יכול להיות הדבר הכי חשוב שתעשו. ככה זה היה בשבילי".