פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גילי ורמוט: "ב-100 מיליון שקל מכבי חיפה אמורה לקרוע את הליגה. לקרוע"

        "בנו קבוצה בלי היררכיה, סגל בלי היגיון. אם תיתן לשחקן 100 אלף דולר או 300 אלף, זה לא ישנה את הרמה שלו. היה עומס יתר, הלחץ עצום. השחרור של קגלמאכר היה הזוי. הראו לי את הדרך החוצה". גילי ורמוט מדבר לראשונה על מה שקרה וקורה במכבי חיפה, וסוד הקסם של קלינגר

        גילי ורמוט: "ב-100 מיליון שקל מכבי חיפה אמורה לקרוע את הליגה. לקרוע"

        בגיל 32, עם שתי אליפויות ושישה גביעים בארון, נראה שאחרי שנים רבות גילי ורמוט מצא סוף סוף את הבית שלו. את רוב התקופה שבילה במכבי חיפה הוא ירצה לשכוח, בעיקר את הסוף. העובדה שהפך לשחקן ספסל וראה את הקבוצה מציגה יכולת כזו מהצד היא הקש ששבר את גב הגמל. אחרי שלושה משחקים מחוץ לסגל, ורמוט קיבל את ההחלטה: אני בירוק לא נשאר. הוא חצה את הכביש למועדון בו הכל התחיל. דרך קריירה קצרה באירופה (גנט, קייזרסלאוטרן, דה חראפשחאפ), שלוש קדנציות בהפועל תל אביב ומעבר מתוקשר למכבי תל אביב, ורמוט חזר הביתה כדי להיאבק על תארים.

        את הדרבי אתמול ורמוט יתקשה לשכוח. אחרי המעבר המתוקשר לצד השני של הכביש, אוהדי הפועל חיפה לא הפסיקו לעודד אותו אחרי עוד תצוגה גדולה. "לפגוש את אותה קבוצה שלוש פעמים בזמן כזה קצר, בדיוק אחרי המעבר, זה מאוד אינטנסיבי", הוא מספר בראיון. "היה לי מוזר. כמה ימים אחרי המעבר הייתי צריך לשחק בצבע אחר, אבל עברנו את הכל בהצלחה גדולה. ניצחנו את מכבי חיפה בגביע, הדרבי אתמול היה ניצחון מוחץ. הקהל של הפועל תומך בי מאוד, אני רוצה להראות מה אני יודע כאן".

        עוד בנושא

        מכבי חיפה חייבת להחליף את יעקב שחר: חמי אוזן סוגר מחזור
        יואב כץ אחרי הדרבי: "אני רוצה דרבי, עם קלינגר זה אפשרי"
        רוטן ערך עוד אסיפה: "תפנימו, הקבוצה בסכנת ירידה. תהיו יחד"

        גילי ורמוט שחקן הפועל חיפה מול רועי קהת שחקן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        "זה קצת מוזר, עד לא מזמן הייתי במכבי חיפה". ורמוט נגד הירוקים (צילום: ברני ארדוב)

        איך הרגשת?

        "אנשים יודעים שאני לא אוהב להראות רגשות כלפי חוץ. זה בורח לי פעם בתקופה. אבל כן, זאת הייתה הרגשה טובה. לאורך כל הקריירה לא התגריתי בקהל יריב, לא ניסיתי להקניט או לחגוג מולם. זה קצת מוזר, עד לא מזמן הייתי במכבי חיפה. אבל בכדורגל יש סיטואציות, דברים משתנים. הסיטואציה הובילה אותי להפועל".

        איך זה לראות מהצד את מכבי חיפה קורסת?

        "הלב שלי עם השחקנים. יש לי שם הרבה חברים, לא נעים להיות שחקן מכבי חיפה בסיטואציה הזאת. אחרי הגביע היה לי קשה, דיברתי עם גלזר. הייתה לנו שיחה לילית והיה קשה לו להירדם. עודדתי אותו. הוא היה שותף שלי לנסיעות במשך שנתיים, הוא כמו אח קטן בשבילי. יצא שאני זה שחטפתי לו את הכדור. לא היה לי נעים. אין לי ספק שבעוד שנתיים הוא יהיה השוער הראשון בנבחרת".

        גלזר הוא מראה למה שקורה במכבי חיפה?

        "שוער זה תפקיד שונה. הוא הבטחה גדולה, אבל הוא עם כל הקבוצה בתוך המצב הזה. קשה לאנשים להראות את היכולת במצב הזה. המקרה הזה רק יחשל אותו. התפקיד הזה אכזרי. לא יודע אם זאת מראה, אבל כשהקבוצה לא טובה קשה לשחקן בודד להראות מה הוא יודע. כשאתה צעיר ויש לחץ עצום מסביבך, זה מה שקורה. כל אחד יכול לתאר לעצמו איך הוא מרגיש אם היה קורה לו דבר כזה".

        שחקני מכבי חיפה גילי ורמוט, אלירן עטר, על רקע שוער בית"ר ירושלים בוריס קליימן (ברני ארדוב)
        "אומרים שלא מצאתי את עצמי, אבל שנה וחצי כן נהניתי במכבי חיפה". ורמוט עם קינן (צילום: ברני ארדוב)

        איך קורה שמישהו כמוך הופך לשחקן ספסל?

        "הייתי שנתיים במכבי חיפה, מינואר עד ינואר. בהתחלה הכל היה בסדר וזכינו בגביע. גם אז מכבי חיפה חששה שלא תגיע לפלייאוף העליון. בעונה השנייה אצל מולנסטיין הייתי השחקן המוביל, המועדף עליו. קצת מפריע לי שאומרים שלא מצאתי את עצמי במכבי חיפה. במשך שנה וחצי כן הראיתי את היכולות שלי, כן הרגשתי שאני מציג יכולת טובה. כל זה למרות היכולת של הקבוצה. היה לי חלק משמעותי בהעפלה לפלייאוף העליון. אבל מה זוכרים? את הסוף. זה מציק לי. אומרים שלא מצאתי את עצמי, אבל שנה וחצי כן נהניתי.

        "העונה גיא החליט שאני אהיה שחקן ספסל, וזה מה שקרה. התוצאות לא היו טובות, החליפו שחקנים. אתה נכנס להרכב, יוצא מההרכב, לא נתנו לי את המפתחות ואמרו 'בוא תוביל את הקבוצה'. כל הסיטואציה הייתה מוזרה. באתם בקיץ ונתתם לי חוזה חדש, הראו לי הערכה אבל הפכו אותי לשחקן ספסל. סיכמתי במכבי חיפה כבר בקיץ, אבל החתימה התעכבה. היה משהו מוזר באופן שבו מאס התייחס אליי. כל הזמן תרגלו הרכבים ולא הייתי שם. אחרי ההפסד לעכו בבית, מאס לקח אותי לשיחה. הוא אמר לי 'אני מבין שאתה צריך לשחק, אבל לא רוצה להפסיד אותך. אני רוצה ללכת איתך'. הגענו למשחק הגביע נגד הפועל תל אביב, הייתי אמור לפתוח אבל יום לפני המשחק בערך הרגשתי רע. מאותו משחק, הוא לא שם אותי בסגל יותר. זה היה מוזר, אבל לא שאלתי ולא התעניינתי. זה היה תמוה עבור כולם. לא היו לי כוחות להתעסק בזה".

        הרמת ידיים?

        "בסופו של דבר יש עובדות. אתה מגיע למשחק ועוד משחק ואתה לא בסגל. התייאשתי. לא נכנסתי לקבל הסברים, הם כבר בישלו את ההחלטה. עד היום אני לא מבין למה זה קרה. ישבתי עם יענקל'ה ועוזי מור לפני העזיבה, גם הוא לא כל כך הבין מה קרה. יענקל'ה לא מתערב בכל ההחלטות המקצועיות. הבנתי ממנו שהם מאוד מחזיקים ממני ואוהבים אותי, אבל הם החליטו לא להתערב".

        אתה מתאר כאן סיטואציה שבו המועדון נפרד משחקן, לא להפך

        "באותו שלב של השיחה חלפו כבר ארבעה מחזורים שבהם לא הייתי בסגל. כששחקן במעמדי לא מתלבש, זאת אמירה מספיק חזקה של המועדון שלא רוצים אותך. יש בעלים שיבואו ויגידו למאמן שאני חייב לשחק או לפחות להיות מחליף. יענקל'ה לא רצה להתערב וזה בסדר. אם הייתי רוצה הייתי ממשיך, אבל הם לא השאירו לי מקום לספקות. הבנתי שהם לא רוצים אותי. בכדורגל אין סודות, הכל רואים על הדשא או לא. העבירו אותי ליציע, מה יש להבין פה? אני לא ילד מהנוער, הראו לי את הדרך החוצה".

        למה לא חיכית?

        בנוסף למאס ומרדכי, היה את אלאך. יש כאלה שאמרו לי 'חכה, יגיע מאמן חדש'. אבל לא ראיתי טעם להמשיך. הרי אלאך מעורב, אז מה ישנה אם יגיע מאמן חדש? אם הוא היה רוצה, הייתי משחק. פתאום בגלל שאני חולה אני לא בסגל יותר? אני לא אחד שנאחז בקרנות המזבח. לא בגלל כסף, לא בגלל חוזה ארוך. כשאני לא מרגיש משמעותי, אני לא נשאר. הכסף לא משחק תפקיד. אני שחקן שצריך להרגיש חשוב, להרגיש משמעותי. כשלא נותנים לי לפתוח אני לא בורח, אני מוכיח את עצמי. גם אצל מולנסטיין לא שיחקתי בשני המשחקים הראשונים, לא התלבשתי. מהמשחק השלישי הייתי פייבוריט. ברגע שזיהיתי שהמקרה אבוד, לא הייתי מוכן לקבל את זה. הקבוצה כבר לא תפקדה, אני חושב שהייתי יכול מאוד לתרום".

        שחקן מכבי חיפה גילי ורמוט (ברני ארדוב)
        "אתה מגיע למשחק ועוד משחק ואתה לא בסגל. התייאשתי". ורמוט (צילום: ברני ארדוב)

        מדברים הרבה על השחקנים במכבי חיפה. שהם מרכז הכישלון. איך אתה רואה את זה בעיניים שלך?

        "אני לא מאמין בקללה, לא במנחוס ולא בכישופים. מכבי חיפה לא טובה כי הסגל לא מספיק טוב והצוות לא מספיק טוב. שואלים אותי, 'מה, שבע שנים אף אחד לא טוב?', אז אני אומר או שהשחקנים לא מספיק טובים, או שהצוות לא מספיק טוב, או שגם וגם".

        ומה דעתך?

        "שהסגל שנבנה לא מספיק טוב. תראה מה קרה מקצועית. מכבי חיפה, ב-100 מיליון שקל, אמורה לקרוע את הליגה. לקרוע. בשביל קבוצה עם תקציב כזה זה לא מספיק. בנו קבוצה בלי היררכיה, בנו סגל שחקנים בלי היגיון. אם תיתן לשחקן 100 אלף דולר או 300 אלף, זה לא ישנה את הרמה שלו. יש שחקנים טובים, אבל הסגל לא מאוזן. הכל היה עמוס מדי".

        כמה לחץ יש בקבוצה?

        "יש לחץ עצום. באופן אישי, לא הרגשתי יותר לחץ מאשר במכבי תל אביב או בהפועל תל אביב. בכל קבוצה גדולה יש ציפיות. יש קהל שדורש ותקשורת. מצד שני, המצב שנוצר הוא חריג. הקבוצה בתחתית, הקהל שורק בוז מהרגע הראשון. הכל אנטי. גם לתקשורת יש תפקיד, אבל כמו בכל קבוצה גדולה אחרת. לתקשורת בארץ יש השפעה גדולה יותר ממה שבאמת צריך להיות".

        כמה בחירת הזרים במכבי חיפה מפריעה לקבוצה להתקדם?

        "לא הייתי מפריד את הזרים מהישראלים. שניהם באותה סירה. להפיל את הכל על הזרים זה לא בסדר, היו זרים טובים. השחרור של קגלמאכר בקיץ היה הזוי בעיניי. שחקן מצוין שהוכיח את עצמו במשך עונה שלמה. עד שזר פוגע אתה משחרר אותו? זה היה תמוה. פלט היה אחד החלוצים הטובים בליגה. אבל מה קרה? הגיע מאמן ועוד מאמן והכתיב דרך חדשה. שחר נתן יד חופשית. למאמן זה אידיאלי, בעל הבית נותן צ'ק פתוח ותעשה מה שאתה רוצה. מצד שני, כל מאמן בא ומחליף מדיניות".

        בהפועל חיפה זה עובד קצת שונה. יש הרבה יותר רוגע במערכת

        "התקציבים יותר נמוכים, גם הציפיות אחרות. השחקנים העלו את הציפיות, העונה קורה כאן משהו שונה. אין ספק שהרבה יותר רגוע לשחקן כאן. גם במהלך המשחק, אם אתה נקלע לפיגור, אתה מרגיש שקט נפשי. איזה שקט. אתה יודע שאתה יכול לחזור למשחק. במכבי חיפה זה לא קרה".

        גליינור פלט שחקן מכבי חיפה (מימין) עם גילי ורמוט (ברני ארדוב)
        "השחרור של קגלמאכר היה הזוי. ופלט? הוא היה אחד החלוצים הטובים בליגה" (צילום: ברני ארדוב)

        אתה חודש בהפועל חיפה. מה הופך אותה לקבוצה מצליחה ביחס למה שקורה במכבי חיפה?

        "ניר בנה כאן תלכיד שהתחבר, יש כאן שחקנים שהעונה שדרגו את עצמם. הקבוצה מאוד מאוזנת, מאוד מחוברת. יש דברים שקשה להסביר. זה התחבר פתאום. כל ניצחון מביא עוד ביטחון, עוד אמונה. האווירה מצוינת. בהפועל חיפה אין את התנאים שיש במכבי חיפה. אני לא חושב שהתנאים מזיקים. אבל בסופו של דבר אתה צריך שמישהו ייתן פס לגול ומישהו יבקיע גול. הם מקבלים ארוחות והכל. בסוף השחקנים על הדשא צריכים לעשות את העבודה".

        קלינגר נותן לך הרבה שקט

        "בעונת רוני לוי הרגשתי שנותנים לי חופש, גם אצל מולנסטיין. לזכותו של ניר ייאמר שהוא נתן לי את המפתחות והרגשה טובה ותומכת. הוא מאמין בי. בסופו של דבר זה מה ששחקן צריך".

        איך זה לשחק במועדון שאותו מנהל יואב כץ?

        "קצת שונה. יואב רוב הזמן בחו"ל, אז לא ממש מרגישים אותו. ניר דומיננטי בצורה יוצאת דופן. גם אוסידון מעורב. את יואב אתה מרגיש באסיפות לפני המשחק ובמהלך המשא ומתן, כשאתה חותם חוזה. כל פעם אתה חווה דברים חדשים בקריירה, יואב זה משהו חדש עבורי. הוא מדרבן לפני משחק, וזה בסדר גמור. הוא הבעלים".

        קפילוטו אמר שנכנסת למשבצת של ממן, גם בחדר ההלבשה

        יש חדר הלבשה מאוד בריא, מאוד מגובש. אין אוכל אחרי אימון, אז עדן לפעמים מביא אוכל. דואגים שתהיה ארוחה אחרי אימון. שחקנים באים לפה ברכבת, אז תמיד ידאגו שייקחו ויחזירו אותם לתחנה. הכל שונה מאוד. כשיש תוצאות טובות הכל בא בקלות".

        מה השינוי העיקרי שאתה חושב שמכבי חיפה צריכה לעשות כדי להגיע לרמת הצלחות כמו בהפועל?

        "בקבוצה גדולה תמיד יש לחץ, בבאר שבע ובמכבי תל אביב אין פחות לחץ. הם צריכים לפגוע בשחקנים איכותיים. אני לא מכיר מספיק טוב את פרד רוטן, אבל יש לו רזומה טוב. בסוף השחקנים משחקים על הדשא, צריך לפגוע בינגו בכמה זרים. שהם יעשו, אנחנו צריכים לשבור את הראש שלנו. יש להם את הצרות שלהם, לשמחתי אני כבר לא חלק מזה".