בווידאו: תקציר ניצחונה של ריאל מדריד על ריאל סוסיאדד
"אני לא זקוק לשוער חדש כרגע, אין לי עניין בקפה", הודיע זינדין זידאן במסיבת עיתונאים ב-6 בינואר, וכך בלם פומבית את המהלך לצירופו של שוער אתלטיק בילבאו, ממש רגע לפני השלמתו. המקטרגים יטענו כי מאמן ריאל מדריד העדיף לשמר את מעמדו של הבן לוקה כשוער השלישי, אך במקרה של זידאן אין צורך לחפש מניעים נסתרים. מרגע מינויו, זידאן הגן בנחישות על השחקנים שלו ולא רצה לערער את חדר ההלבשה. הוא החליט שעליו לעשות זאת ביתר שאת גם בינואר, בעיצומו של המשבר האמיתי הראשון בקריירת האימון שלו. אלא שההחלטה הזו הציבה אותו לראשונה גם במסלול התנגשות עם נשיא המועדון.
אם נתעלם לרגע מהתוצאות על כר הדשא, זידאן יצא כמנצח מחודש ינואר. הוא הוכיח את נאמנותו לשחקנים שסייעו לו לזכות פעמיים ברציפות בליגת האלופות בכך שלא ביצע כל שינוי בחלון ההעברות, וכתוצאה מזה הרוויח חדר הלבשה מאוחד שלא מפנה לו עורף; הוא חשף גם כי קיבל חוזה חדש עד 2020 והחל לעבוד על התוכניות לקראת שידוד המערכות בעונה הבאה; ומבחינה ציבורית הוא יצא יחסית נקי מאשמה בכישלון בזירה המקומית, כשהאש מופנית קודם כל לכיוון השחקנים והנשיא פרס.
ובכל זאת, הראשון שישלם את המחיר במקרה של הדחה מול פריס סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות, יהיה זידאן. הוא הצהיר זאת בעצמו אחרי ההדחה מגביע המלך בידי לגאנס וכולם מבינים שהוא מגיע לקרב חייו. יותר מזה: זיזו נלחם במפגש עם פ.ס.ז' לא רק על תפקידו כמאמן ריאל, אלא גם על התפקיד הבא.
עוד בנושא
הערב: ריאל מדריד - פ.ס.ז' (21:45, ערוץ 13)
111 שערי זכות 34 ניצחונות: מספרי עונת השיא של סיטי
אלגרי: "אנשים איבדו את שיקול הדעת, אי אפשר להגיע לגמר כל שנה"
בחודש אוגוסט, ריאל מדריד עדיין הייתה על גג העולם. שלושה חודשים אחרי שהפכה לראשונה בעידן ליגת האלופות שמצליחה להגן על התואר האירופי, ריאל סיפקה תצוגת תכלית מול מנצ'סטר יונייטד בסופרקאפ האירופי והוסיפה גם ניצחון כפול ומהדהד על ברצלונה בסופרקופה הספרדי. השילוב של הספרדים הצעירים עם כוכבי שתי הזכיות נראה כזה שמייצר עומק וגיוון בקבוצה בלתי ניתנת לעצירה, והבלאנקוס הוצבו שוב כפייבוריטים לזכייה בצ'מפיונס ליג.
פחות מחמישה חודשים לאחר מכן, רגע אחרי המפלה הטקטית של זידאן בתבוסה 3:0 בקלאסיקו הביתי וה-2:2 נגד סלטה ויגו, הדברים כבר נראו אחרת לגמרי. בתום חגיגת שיא כל הזמנים עם 73 משחקים רצופים בהם הבקיעה, לריאל היו ארבעה משחקי ליגה מתוך שבעה ללא כדור ברשת. עד למשחק מול ולנסיה, לא היה לה אפילו שער אחד העונה בחמש הדקות האחרונות (14 כאלה היו לה בעונה שעברה). הביטחון אבד גם בסנטיאגו ברנבאו וכלל השמטת 13 נקודות ביתיות, כולל שני הפסדים רצופים לראשונה מאז מאי 2009. "זו ריאל חסרת ביטחון, וזידאן לא נראה כמו מי שמסוגל להציע פתרונות", נכתב ב"אל קונפידנסיאל".
ריאל צברה 32 נקודות בלבד ב-18 מחזורים והייתה במרחק 16 נקודות מברצלונה המוליכה. כמות כה מועטה של נקודות לא הייתה לבלאנקוס מאז עונת 2005/06 - העונה האחרונה של זידאן ככדורגלן והעונה בה הקדנציה הנשיאותית הראשונה של פרס הסתיימה בהתפטרות. אז, זידאן לא היסס לסיים את הקריירה שלו אחרי הנגיחה המפורסמת במרקו מטראצי בגמר הגביע העולמי, גם במחיר של ויתור על 6 מיליון יורו (השנה האחרונה בחוזה עם ריאל). בינתיים הוא נלחם על הג'וב שלו בריאל, אבל לאור הלחצים הגוברים והמאבק האגרסיבי בתקשורת אף אחד לא יופתע אם אפילו במקרה של הצלחה נוספת בליגת האלופות, יחליט גם הפעם, כמו ב-2006, להיפרד מריאל בתנאים שלו בסיום העונה.
מדוע? בעיקר בגלל הקצר הראשון עם הנשיא. נזכיר שזידאן הוא בן טיפוחיו של פלורנטינו פרס, שהחתים אותו בקול תרועה רמה כגלקטיקו ב-2001 והחזיר אותו למועדון כיועץ מיוחד שלו ולאחר מכן גם כעוזר מאמן של קרלו אנצ'לוטי ומאמן בקבוצת המילואים. כאשר רפא בניטס נזרק באמצע עונת 2015/16, זידאן הוקפץ לתפוס את מקומו ובכך סייע לנשיא להכשיר שני מהלכים לא פופולוריים (המינוי של בניטס ופיטורים באמצע עונה). השניים הלכו יד ביד במשך תקופה ארוכה, אך ויכוחים בנוגע לשינויים בסגל יצרו ריחוק מסוים.
זה קרה כי ריאל מדריד מתנהלת למעשה ללא מנהל ספורטיבי. בפועל, הנשיא הוא האחראי על תחום ההעברות. בקיץ, פרס וזידאן החליטו יחד לבצע רענון מסוים, אך לא הגיעו להסכמות מלאות ויצרו בלבול. מהצד של המאמן נטען כי הוא רצה בלם בכיר עם קילומטרז' בליגת האלופות במקום פפה שסיים את חוזהו, אך קיבל בחזרה את חסוס ואייחו חסר הניסיון כהנחתה של הנשיא. מן הצד השני נטען כי פרס ניסה להחתים את קיליאן אמבפה, אבל זידאן התעקש לא לצרף חלוץ נוסף כדי לשקם את הביטחון של קארים בנזמה. בשורה התחתונה, ריאל איבדה שחקנים בינלאומיים שסיפקו לה גם מספרים כמו פפה, דנילו, חאמס רודריגס ואלברו מוראטה, וחשבה שתקבל את התרומה הזו מהצעירים הספרדים.
אבל עם כל הכבוד לעתיד, בריאל מדריד תמיד ההווה הוא שקובע. למרות פתיחת העונה המבטיחה, האפקט היה שונה לגמרי. לא רק שהצעירים לא הצליחו להצדיק את האמון, הם גרמו לזידאן להתייאש די מהר ולקצר את הרוטציה, ויצרו מצב בו שחקני ההרכב כבר לא חוששים למעמדם. לא רק שאין מי שיאתגר אותם מהספסל, הם גם נשחקים פיזית. כולם האמינו שבמועדון מודעים לשחיקה הזו ויזריקו דם חדש בינואר, אבל העקשנות של זידאן הכריעה גם כאן.
זיזו מתנהל לפי המוטו "יחד עד המוות" ולא מוכן לזנוח את השחקנים שעשו איתו כברת דרך. הוא לא רצה לבגוד באנשים שהובילו את המועדון לשנה המוצלחת בהיסטוריה שלו, עם חמישה תארים ב-2017 וכמובן דאבל ראשון של גביע אירופי וליגה מאז 1958, ובטח לא לבצע זעזוע בעיצומה של העונה. בדיוק כמו שהוא נותן להם חופש מוחלט לבטא את עצמם על המגרש ומסתמך עליהם, כך הוא נותן להם גב בנוגע למעמדם בסגל. בשנתיים הראשונות זה עבד נהדר, עכשיו קצת פחות. עם השובע והגיל, זה גם טבעי. אך לאור הנאמנות העיוורת הזו והסירוב המוחלט לספסל שחקנים שנמצאים בנסיגה דוגמת מרסלו, האם זידאן הוא האיש שיכול להיות קבלן הביצוע למהפכה שמתכנן הבוס שלו בקיץ? כלל לא בטוח.
זידאן עשה לא מעט טעויות העונה. ההתרסקות בקלאסיקו, בחירת ההרכבים במשחקי הגביע, ההתעקשות על כוכבים שלא נמצאים בכושר וחוסר היכולת למצוא פתרונות טקטיים ולגוון את סגנון המשחק. הפרשנים טוענים שהוא מתקשה לקבל החלטות ונותר כשהיה עם מינויו לתפקיד: מוטיבטור, לא טקטיקן. הכול עליו. "ברור שאני מאוכזב מהחלק הראשון של העונה, הכישלון על שמי", הודה לאחר ההדחה המביכה בידי לגאנס ברבע גמר הגביע. "אני המאמן ואני חייב למצוא פתרונות. אני יודע שאני משחק על התפקיד שלי עכשיו".
ועדיין, זידאן הוא לא בניטס. שתי הזכיות בליגת האלופות אולי לא מבטיחות את עתידו (כי בריאל לא מוכנים לקבל עונה ללא תואר) אבל מסכלות כל אפשרות לקמפיין תקשורתי הקורא לפטרו כמו שהיה אצל קודמו. גם פרס לא מסוגל להפוך אותו לשעיר לעזאזל כפי שעשה לפני שנתיים.
את שמו כמאמן בנה זידאן באמצעות ליגת האלופות, והמפעל הזה, בו יש לו זיכרונות נפלאים עוד מהשער המפורסם בגמר מול לברקוזן ב-2002, יכול גם להוציא אותו מהמשבר הראשון בקריירה שלו על הקווים. את כל 12 המפגשים הכפולים שלו והגמרים הבינלאומיים כמאמן ריאל, זידאן עבר ללא כישלונות. תמיד המשיך הלאה או הניף תואר. הפעם, הסיכון הוא כפול.
המפגש עם פ.ס.ז' הוא גם אודישן של זיזו לקראת הפרק הבא בקריירה. לאור העובדה שהספק לגבי יכולותיו כמאמן עדיין קיים, בעיקר בצרפת, זו ההזדמנות שלו להציג את מרכולתו - גם לפ.ס.ז' שסימנה אותו כמחליף אפשרי לאונאי אמרי וגם לנבחרת הלאומית שתחפש יורש לדידייה דשאן אחרי המונדיאל. דלת אחת כנראה תיסגר במקרה של הדחה, אבל אם ישחק נכון עם הקלפים שלו, אחרת תיפתח.
