פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        להקת כריזמה: הגאונות של רייס ג'וניור פורחת בהפועל חולון המשוגעת

        הפועל חולון היא קבוצת הכדורסל הכי פסיכית והכי מקסימה שהייתה כאן, בעיקר בזכות השילוב בין המתודיות של דן שמיר לבין הגאונות והפראות של גלן רייס ג'וניור - שהגמר בחמישי תלוי בו לא פחות מאשר במכבי תל אביב. אודי הירש מנתח

        להקת כריזמה: הגאונות של רייס ג'וניור פורחת בהפועל חולון המשוגעת
        צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

        משהו חריג התרחש בחצי גמר גביע המדינה בכדורסל. למעשה, כמעט חסר תקדים: מכבי תל אביב לא הייתה הסיפור של הערב הזה. היא עמדה על סף הפסד למכבי אשדוד הענייה, מאמנה יצא מהכלים והורחק, נוריס קול ופייר ג'קסון שוב הצילו אותה - ובכל זאת את תשומת הלב תפסה קבוצה אחרת. הפועל חולון היא קבוצת הכדורסל הכי פסיכית והכי מקסימה שהייתה כאן, והיא נבראה בצלמו של התופעה העונה לשם גלן רייס ג'וניור: שחקן עם יכולות אישיות של חמישיית NBA, שנחת כאן רק בשל היסטוריה משמעתית עקובה מדם, ושכל משחק שלו הוא רכבת הרים שבה הוא נוסק לרגעים של גאונות ומתרסק לתהומות של קלות דעת ואובדן הראש. מול 23 נקודות הוא מחטיא את כל 8 הזריקות שלו משלוש; מול 6 האסיסטים הוא מאבד 5 כדורים (15 אסיסטים ו-17 איבודים קבוצתיים לחולון); מול 10 הריבאונדים הוא לוקח חופשה מהגנה במשך פוזשנים שלמים. למרות כל זאת, צריך להיות קטנוני במיוחד כדי למצוא רע בכל הטוב הזה: רייס הציל את העונה של חולון, והאישיות הממגנטת שלו מצילה עונת כדורסל שאיימה להיות משמימה למדי. בקצה הזרת, יש לו יותר כריזמה מאשר לכל מכבי הנוכחית ובטח שלכל ירושלים החסרה והחיוורת.

        עוד בנושא
        גלן רייס ג'וניור סחף את הפועל חולון לגמר הגביע עם 67:76 על הפועל ירושלים
        רייס ג'וניור בסיום: "אוהב את המשחקים האלה". פניני: "אנחנו בתוך סרט יפה"
        היריבה של חולון בגמר תהיה מכבי תל אביב, שניצחה 73:76 את מכבי אשדוד
        נבן ספאחיה השתולל והורחק, השופטים טענו: לא שמענו קללות
        פייר ג'קסון: "בשום שלב לא חשבנו שנפסיד". עימות ביציעים בסיום

        שחקני הפועל חולון חוגגים (ברני ארדוב)
        רצה למתפרצות, זרקה שלשות אחרי פחות מ-10 שניות של התקפה, זרמה ונהנתה. לפרקים חולון נראתה כמו פיניקס של מייק ד'אנתוני (צילום: ברני ארדוב)

        השילוב בין רייס ג'וניור לבין דן שמיר הופך את כל העסק למרתק במיוחד. בואו נשים רגע בצד את בדיחות הלפטופ המאוסות של מאמן חולון, שהפכו אנכרוניסטיות בערך מאז יציאת האייפון הראשון. בניגוד לתדמיתו, שמיר הוא מאמן שנותן חופש לשחקניו, גם בקבוצות שאינן כוללות שחקן כה פרוע ולא צפוי כרייס. הוא מאמין בתנועות קצרות, בכדורסל מהיר ובפיק אנד רול, בלי לסבך יותר מדי את העסק - גם כשאימן את נבחרת העתודה. רק ששמיר מעדיף, מן הסתם, קבלת החלטות נכונה. איבודים בסיטונות וזריקות רעות לא משמחים אף מאמן, בטח לא מאמן מתודי כשמיר, והנוכחות של רייס על הפרקט דורשת ממנו לעשות משהו שאף איש מקצוע לא אוהב: לשחרר שליטה. אבל שמיר עושה מה שמעט מאוד מאמנים באירופה היו מסכימים לעשות. קשה לראות את רייס משתלב בקבוצה אירופית בכירה נוכח סגנון המשחק שלו, בטח לא בקבוצת יורוליג. לליגה המקומית ולחולון הוא מושלם - אבל רק כי שמיר מסכים להעלים עין מחצי הכוס הריקה - רגע לפני שתתנפץ כתוצאה מאיזו מסירה מטורללת של רייס שתפגע בה.

        ברבע הראשון, למשל, חולון נראתה כמו פיניקס או יוסטון של מייק ד'אנתוני: היא רצה למתפרצות, זרקה שלשות אחרי פחות מ-10 שניות של התקפה, זרמה ונהנתה. אם חולון הייתה קבוצת הגנה גדולה, או אם רייס היה יכול לנוח או סתם לאזן את הברגים, היא הייתה יכולה לשחק ככה יותר דקות. רק שזה לא המצב, ועל חצי מגרש הכדורסל שלה חורק הרבה יותר. כאן נכנס לתמונה לקח שד'אנתוני למד וייתכן ששמיר מיישם. בפודקאסט של כתב "ספורטס אילוסטרייטד" רוב מאהוני אמר ד'אנתוני שיש גבול לכמה כדורסל הוא יכול ללמד את ג'יימס הארדן, מכיוון שיש לו יותר כישרון מאשר מאמנו יכול אפילו לדמיין. כדי למצות את הכישרון הזה, ד'אנתוני מעניק לו חופש עצום בתוך המסגרת הקבוצתית. גם את האינסטינקטים של רייס שמיר לא יכול ללמד, ולזכותו ייאמר שהוא לא מנסה. את החופש הזה ניצל רייס אמש כדי להעלות את חולון לגמר.

        שחקן הפועל חולון גלן רייס ג'וניור (ברני ארדוב)
        רכבת הרים שבה הוא נוסק לרגעים של גאונות ומתרסק לתהומות של קלות דעת ואובדן הראש. רייס ג'וניור (צילום: ברני ארדוב)

        בזמן שחולון הימרה על הפנטסטי והנשגב והצליחה, ירושלים בחרה לצבוע עצמה באפור ואכזבה. אפשר להבין את הרצון לנקות את האורוות אחרי תחילת העונה הקשה, ולהיפרד מכוכבים מפונקים לטובת מה שעשוי להצטייר כתלכיד קבוצתי מגובש יותר. אבל בניגוד לקלישאות הכדורסל, דווקא יש ואקום, ומינוס ומינוס לא מיתרגמים לפלוס. לירושלים בהרכב הנוכחי זרים בינוניים, היא לא מביאה לידי ביטוי את היתרונות שלה בסגל הישראלי, היא לא מאומנת במיוחד ובעיקר לא מפגינה רוח קבוצתית משופרת לעומת ימי ג'רלס, דיי ואומיץ'. הבחירה בהרכב הזה ובעיקר במאמן הזה מעבירה לאוהדי הקבוצה מסר שהמשך העונה הנוכחית לא באמת חשוב לראשי המועדון. זכותם לעשות כרצונם עם כספם, אבל אסור לטעות: עם תקציב כה גבוה וציפיות כה גבוהות, ההפסד של האדומים בחצי הגמר הוא כישלון מהדהד.

        חולון היא אמנם הקבוצה המרתקת ביותר בארץ, אבל זה לא הופך אותה בהכרח לפייבוריטית בחמישי. עם זאת, ההתאמות שספאחיה יצטרך לעשות כדי לעצור את רייס וחולון לא פחותות מאלו ששמיר יצטרך לעשות כשיתכונן למכבי. בראש ובראשונה, הקרואטי יצטרך להתלבט ארוכות לגבי זהות הזרים שלא ילביש למשחק. בהיעדר תומאס בחצי הגמר, מכבי סבלה מעקרות התקפית, וקיין שלא שיחק אמש חיוני כדי לשמור את רייס. האם ספאחיה יוותר על בולדן ופראחוסקי וייכנע מראש לקצב המהיר שחולון תרצה להכתיב? ההחלטה שלו לפני המשחק עשויה להכריע את גורל הגביע. יחליט מה שיחליט, מרגע שהג'אמפ בול יוקפץ לשמיים ביום חמישי, גלן רייס ג'וניור ישפיע על התוצאה יותר משני המאמנים. וזה מה שהופך את הגמר ביום חמישי לאחד המשחקים המרגשים שהיו בכדורסל הישראלי זה שנים.

        נבן ספאחיה מאמן מכבי תל אביב עם גיא גודס (ברני ארדוב)
        צריך להירגע מהר, ולהתחיל לחשוב על המאץ' אפ. ספאחיה (צילום: ברני ארדוב)