ביום רביעי הקרוב יחגוג פאביו קוואליארלה יום הולדת 35, והוא חווה את העונה הטובה ביותר בחייו. שיא השערים העונתי האישי הקודם שלו בליגה האיטלקית עמד עד כה על 13, והעונה כבר יש לו 16 כיבושים. תוסיפו חמישה בישולים, ותקבלו מעורבות ישירה ביותר ממחצית מ-40 השערים של סמפדוריה. היבול הזה נהדר בכל קנה מידה, קל וחומר בגילו, קל וחומר בקבוצה שלא היתה צפויה לרוץ בצמרת.
אלא שהתמונה המלאה טובה אפילו יותר, כי צריך להתעלם מהחלוקה המסורתית לעונות ולהסתכל על נקודת הזמן המדויקת ממנה כדאי להתחיל את הספירה. התאריך המכונן הוא ה-17 בפברואר 2017, והוא מחלק את העונה שעברה לשני חלקים לא שווים. לפניו הבקיע קוואליארלה ארבעה שערים ב-23 משחקים, אחריו הרשית שמונה פעמים ב-13 משחקים. בפחות משנה שחלפה מהיום הגורלי, הוא הבקיע כבש אם כך החלוץ 24 שערי ליגה, ותרם שבעה אסיסטים. ואם אתם תוהים לגבי האירוע שהשפיע על הסקורר הוותיק באופן כה משמעותי, התשובה פשוטה - בית המשפט פירסם את גזר דינו של השוטר רפאלה פיקולו, ובכך הגיע לסיומו הסיוט המתמשך שהרס את חייו של השחקן.
עוד בנושא:
אני לוזר? הבלוג של יוכין על הקריירה של פרד רוטן מאמן מכבי חיפה
שבע בום: מאחורי המעבר הגדול של אלכסיס סאנצ'ס למנצ'סטר יונייטד
לפתוח את האוזניים: האם ממפיס דפאי מסוגל למצות את הפוטנציאל?
ההיכרות הגורלית והמקרית עם השוטר
הסיפור הזה הזוי ועשוי להישמע מופרך, אך לרוע מזלו של קוואליארלה הוא אמיתי לגמרי. תחילתו לפני יותר מעשור, ב-2006, כאשר מחשבו של קוואליארלה בבית הוריו ליד נאפולי נפרץ על ידי האקרים. הוא סיפר על כך לחבר הילדות ג'וליו דה ריזו, וקיבל ממנו המלצה על השוטר פיקולו, מומחה מקומי לעבירות מסוג זה. פיקולו סייע לחלוץ, ומאז הם נותרו בקשרי ידידות. במקביל, החל קוואליארלה לקבל מדי פעם הודעות אנונימיות לטלפון הסלולרי, בהן נטען כי הוא נרקומן, הוזכרו קשריו הענפים עם המאפיה, ובשלב מסוים גם נטען שהוא עוסק בהפצת חומרים פורנוגרפיים של קטינות. גם דה ריזו סבל מהטרדות דומות, והשניים התייעצו בנושא עם פיקולו. השוטר הצהיר כי הטלפונים שלהם נגועים בווירוסים, וביקש "לנקות" אותם. מאז, גם בני משפחתו של קוואליארלה - ובמיוחד אביו ויטוריו - החלו לקבל הודעות מטרידות עם האשמות חמורות כלפי השחקן, כולל איומים על חייו.
תדירות ההטרדות עלתה באופן קיצוני והגיעה למצב בלתי נסבל ב-2009, כאשר קוואליארלה הגשים את חלומו הגדול ביותר וחתם בנאפולי. קשה לתאר את האושר שהציף אותו אחרי ששב הביתה, חזר להתגורר בחדרו בבית הוריו ולבש את מדי התכלת של קבוצה אותה אהב תמיד בכל ליבו מאז שהוא זוכר את עצמו. קוואליארלה חווה כילד קטן את האליפויות של נאפולי בעידן דייגו מראדונה. הוא לא התקבל לאקדמיה של המועדון ועשה דרך ארוכה, עם תחנות רבות הרחק מאור הזרקורים, כדי להגיע לליגה הבכירה ולהוכיח את עצמו. הוא פרץ לתודעה באסקולי, הרשים בסמפדוריה, עשה חיים באודינזה לצידו של אנטוניו די נטאלה, ונאפולי קראה לו לדגל אחרי שמצא את הרשם 21 פעמים בכל המסגרות ב-2008/09.
קבלת הפנים היתה מדהימה. גם האוהדים השרופים היו נרגשים לראות נאפוליטני גאה בשורות המועדון. הם ראו בו קפטן עתידי, החיבור היה מיידי, ושיר מיוחד הולחן עבורו. צמד מול ליבורנו במשחקו הביתי הראשון היה מהפנט. קוואליארלה הוחלף בדקה ה-88 על ידי המאמן רוברטו דונאדוני על מנת לקבל תשואות מרעישות אוזניים מהקהל. סיפור האהבה הזה היה אמור להימשך לתמיד, אך נקטע במהרה - כי ההטרדות הוציאו את קוואליארלה לחלוטין משיווי המשקל.
"הבן שלך יירצח"
נסו לדמיין מה מרגיש אדם אשר מקבל מכתבים אנונימיים עם תמונות של נערות ערומות בליווי האשמות כי קיים איתן יחסי מין. קוואליארלה קיבל מאות מעטפות כאלה, וגם הוריו נאלצו להתמודד איתן. מה מרגיש אדם אשר רומזים לו כי זהותו כפדופיל ונרקומן ידועה כבר בכל רחבי העיר? מה מרגיש אדם שמקבל הודעות עם לינקים לסרטונים בסגנון "פאביו קוואליארלה והזונה הצעירה"? מה הוא מרגיש כאשר לטלפון שלו מגיעות הודעות על קשריו ההדוקים עם אנשי המאפיה המסוכנים ביותר, תוך איום לחשוף אותם בפומבי? מה מרגיש אדם שאביו מקבל תמונה של ארון קבורה עם תמונתו, עם כיתוב: "הבן שלך יירצח"? ויטוריו קיבל מאות הודעות בסגנון: "אנחנו יודעים איפה הוא, ונחסל אותו".
עם כל יום שחלף, החשש היה מוחשי יותר ויותר. קוואליארלה חשש לצאת מהבית, הוריו איבדו את השפיות. "במכתבים שקיבלנו צוין לא פעם מידע אישי מאוד, והתחלנו לחשוד באנשים הקרובים אלינו. אפילו באימונים חשדתי בחבריי לקבוצה. הראש שלי היה במקום אחר. לא הייתי מרוכז בכדורגל. הרגשתי שאני בסכנה, הייתי מפוחד. תמיד הסתובבתי כדי לראות אם עוקבים אחריי. המצב הזה התיש אותי מנטלית", סיפר קוואליארלה בדיעבד.
כעת תוסיפו למשוואה את העובדה כי נאסר עליו לדבר על צרותיו עם איש. הרעיון של הפושע היה גאוני בפשטותו. כאשר החלו ההטרדות, פנה קוואליארלה לפיקולו וביקש את עזרתו. השוטר "האדיב" הבטיח לקיים חקירה מקיפה, מילא דוחות אותם העביר לכאורה למשטרה, ודרש לשמור את כל המקרים בסוד מוחלט על מנת לא לפגוע במאמציו לתפוס את העבריין. החלוץ סמך עליו בעיניים עצומות. הוא לא העלה בדעתו כי פיקולו הוא המטרידן. הרי היה זה חברו האישי, וגם חברו של דה ריזו. הוא היה שוטר, איש מקצוע מספר אחת לכאורה בנאפולי להונאות סייבר. קוואליארלה לא חשד בו במשך שנים, ותמימותו נוצלה עד תום.
מאהוב לבוגד, על לא עוול בכפו
כאשר נחשפה הפרשה, התברר כי קוואליארלה לא היה הקורבן היחיד. פיקולו, אשר סובל ככל הנראה מבעיות נפשיות, הטריד מספר לא מבוטל של אנשים - והתנדב לחקור את הפשעים בכל המקרים. כך הוא זכה באמונם, התקרב אליהם וקיבל מהם מתנות. קוואליארלה, למשל, העניק לו חולצות, אירגן לו כרטיסים למשחקים, ובאופן כללי התגאה פיקולו לספר לחבריו על הקשרים ההדוקים עם כוכב כדורגל. את דה ריזו, בעל חנות לטלפונים סלולריים, הוא הטריד על מנת לקבל ממנו מכשירים בהנחה מיוחדת. עורך דין מסוים הוטרד כי פיקולו חשד כי אישתו מנהלת איתו רומן. והרשימה עוד ארוכה.
ההטרדות הזדוניות חיסלו את הקריירה של קוואליארלה בנאפולי. כושרו ירד, אבל ראשי המועדון לא ידעו דבר על מה שמתחולל בנפשו ובחייו. לקראת סוף העונה, הבין החלוץ שלא יעמוד בלחץ, ואין לו ברירה אלא לעזוב את עירו האהובה. באוגוסט 2010 הוא עבר ליובנטוס, בצעד שהוגדר על ידי אוהדי נאפולי כבגידה. הכוכב הכי נערץ שלהם הפך לאדם השנוא עלי אדמות, אפילו יותר מגונסאלו היגוואין בימים אלה. באיצטדיון סן פאולו הונפו כרזות בוטות בגנותו, הוא הוגדר כרודף בצע כסף, וביקורים אצל המשפחה והחברים הפכו לבלתי נסבלים. קוואליארלה הסתיר את פניו כאשר יצא לרחוב בנאפולי, וגם זה בדרך כלל לא עזר. הקללות והיריקות לא הפסיקו, ולכן מיעט לבקר בעיר.
לו רק יכול היה השחקן לספר לכולם את האמת... אבל פיקולו אסר עליו לעשות זאת. ההטרדות המשיכו גם בארבע השנים בהן שיחק ביובנטוס, וגם כאשר לבש את מדי טורינו. בנסיבות אלה, דרוש חוסן מנטלי יוצא דופן על מנת לא להמשיך בקריירה בהצלחה יחסית, לזכות באליפויות, להבקיע שערים, לחגוג ולחייך. קוואליארלה עשה זאת, ורק הקרובים אליו ביותר ידעו את המחיר הנפשי ששילם בדרך. רק כאשר נחשפה זהותו של המטריד, באיחור של שנים ארוכות, שבו החיים למסלול.
"רק אם הראש בסדר, הגוף מסוגל לתפקד"
הטעות הראשונה של פיקולו היתה כאשר סיפר לאביו של קוואליארלה כי גם הוא עצמו קיבל הודעות מהפושע. ויטוריו ביקש לראות אותן, והשוטר הנבוך ענה כי מחק אותן. הדבר העלה חשד, כי חוקר לא אמור למחוק ראיות כה רלוונטיות, אבל אפילו אז סבר קוואליארלה כי פיקולו לא יכול להיות המטרידן. רק כאשר פגש באקראי קורבן אחר, אשר כבר חשף את פיקולו, הוא הבין את כל התמונה. קוואליארלה הלך למשטרה וביקש לראות את כל הדוחות אשר "העביר" פיקולו. התברר לו שהם מעולם לא הגיעו ליעדם. המשטרה פתחה בחקירה סמויה נגד פיקולו, כולל הקלטות סתר שביצעו השחקן ואביו, ולבסוף עצרה אותו.
ואולם, כל עוד התנהל המשפט נגד המנוול, לא התאפשר לחלוץ לדבר על הנושא. רק אחרי שנגזר דינו, הוא פרץ בבכי מול המצלמות והסביר את הכל. כאשר שמעו אוהדי נאפולי על המניעים האמיתיים שלו, הם ביקשו ממנו סליחה, הכינו כרזות מיוחדות בשבחו והחלו לשיר שוב את שמו, גם אם קוואליארלה שיחק בסמפדוריה. הוא שב להיות האליל הגדול של העיר הדרומית, והאולטראס חולמים כי ילבש את חולצת התכלת. בשנה האחרונה, הוא שוב האורח הרצוי ביותר בעיר.
ומאז, קוואליארלה פורח. הוא בלתי ניתן לעצירה על הדשא, והמאזן שלו מאז ה-17 בפברואר פנומנלי. אחרי פרישתו של פרנצ'סקו טוטי, הוא נותר השחקן הפעיל הפורה ביותר באיטליה, ונדמה כי הכושר שלו רק משתפר משבוע לשבוע. "רק אם הראש שלך בסדר, הגוף מסוגל לבצע את העבודה. אני אוהב את הסביבה שלי, ונהנה מכל רגע, ולכן רוצה להקדיש את המשחק הזה למשפחה שלי ולעצמי", הוא אמר ביום ראשון האחרון אחרי שהבקיע שלושער מרהיב לרשת פיורנטינה.
מספר 27 לזכר החבר שנהרג
וכמה שהתקופה הזו מגיעה לו! איש לא ראוי לעבור עינוי מתמשך מהסוג הזה, אבל קוואליארלה נעים ההליכות, המופנם והצנוע הוא האדם האחרון שצריך להיסחט כך. החלוץ המחונן היה תמיד מוערך על ידי כל מאמניו וחבריו לקבוצה, מעולם לא היה מעורב בפרשות כלשהן מחוץ למגרש, ותמיד הפגין רוח קבוצתית. קחו, למשל, את המונדיאל ב-2010, בו סיפסל אותו מרצ'לו ליפי, עד שנתן לו לשחק במחצית השניה מול סלובקיה במשחק האחרון בשלב הבתים. קוואליארלה הבקיע אז את אחד השערים היפים בטורניר בהקפצה לחיבורים, אבל זה היה מאוחר מדי - אלופת העולם הודחה בבושת פנים אחרי הפסד 3:2. התקשורת קטלה את ליפי והאשימה אותו בכך שלא ניצל את החלוץ המבריק ביותר בסגל. ומה היתה תגובתו של קוואליארלה בעצמו? "אני מרגיש רע עבור המאסטרו, ויכול רק להגיד לו תודה על כך שלקח אותי למונדיאל. לא צריך לבקר אותו", הוא אמר.
וזה, על קצה המזלג, אופיו של קוואליארלה. זה האיש שתמיד ביקש בכל קבוצותיו את מספר 27, ואם וכאשר הדבר התאפשר, לזכר חברו מהנבחרת הצעירה ניקולו גאלי, כוכב העתיד המיועד של ארסנל, אשר נהרג ב-2001 והוא בן 17. גם היום, כאשר חלפו כבר 17 שנה מאז תנאונת הדרכים, נותר גאלי במחשבותיו של קוואליארלה, והוא נמצא בקשר הדוק עם משפחתו. זה שחקן שראוי להיות מאושר, אבל הגורל רצה אחרת.
הפסדנו את אחד השחקנים המבריקים בדורו
גם אוהדי הכדורגל הפסידו רבות, כי קוואליארלה היה ונשאר וירטואוז יוצא דופן. אין באיטליה חלוץ שהבקיע יותר שערים בעקבים, במספרות, בבעיטות מטורפות ממרחק לחיבורים, בבעיטות מזוויות בלתי אפשריות... קוואליארלה תמיד חיפש את הפתרון הבלתי צפוי. כדי לצפות בשחקנים כאלה, חובבי הכדורגל קונים כרטיסים לאיצטדיון. גם תוך כדי הדרמה האישית המזעזעת, הוא הצליח לעשות זאת.
מה היה קורה לו לא היה נכנס פיקולו לחייו? מה היתה מקבלת נאפולי לו היה נשאר בשורותיה מאז 2009, ממציא תרגילים ברחבה וסופג את אהבת ההמונים? גם כך ייזכר קוואליארלה כאחד החלוצים הטובים בדורו בארץ המגף. ואולם, אי אפשר להשתחרר מהמחשבה כי אלמלא ההטרדות הסדרתיות, הוא עשוי היה להתפתח לאחד הכוכבים הגדולים בעולם. הפוטנציאל שלו היה חלומי, ללא הגזמה. בשנה האחרונה, אפשר לראות זאת בבירור. "אני רגוע עכשיו, ואני אוהב מאוד את הרוגע הזה", הוא אומר.
מזל טוב, פאביו! יום הולדת 35 שמח, ותנסה להישאר על הדשא כמה שיותר.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
ליגה איטלקית 2017/18
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 יובנטוס38 30 5 3 24-86 95 2 נאפולי38 28 7 3 29-77 91 3 רומא38 23 8 7 28-61 77 4 אינטר38 20 12 6 30-66 72 5 לאציו38 21 9 8 49-89 72 6 מילאן38 18 10 10 42-56 64 7 אטאלנטה38 16 12 10 39-57 60 8 פיורנטינה38 16 9 13 46-54 57 9 טורינו38 13 15 10 46-54 54 10 סמפדוריה38 16 6 16 60-56 54 11 ססואולו38 11 10 17 59-29 43 12 גנואה38 11 8 19 43-33 41 13 קייבו38 10 10 18 59-36 40 14 אודינזה38 12 4 22 63-48 40 15 בולוניה38 11 6 21 52-40 39 16 קליארי38 11 6 21 61-33 39 17 ספאל38 8 14 16 59-39 38 18 קרוטונה38 9 8 21 66-40 35 19 ורונה38 7 4 27 78-30 25 20 בנבנטו38 6 3 29 84-33 21