אני לוזר? הבלוג של יוכין על הקריירה של פרד רוטן מאמן מכבי חיפה

זוכרים את הרעש שעשתה נבחרת הולנד בתחילת יורו 2008, כאשר הביסה 0:3 את איטליה ו-1:4 את צרפת בשלב הבתים, לפני שהודחה בידי רוסיה של חוס הידינק ברבע הגמר? החבורה של מרקו ואן באסטן נבנתה סביב הכוכבים הגדולים - רוד ואן ניסטלרוי, וסלי סניידר, דיק קייט ורפאל ואן דר וארט, אבל השחקן הדומיננטי ביותר במרכז המגרש היה לדעת כל הפרשנים אורלנדו אנחלאר האלמוני.

מבחינה טקטית, מילא הקשר הגבוה תפקיד קריטי, ואיפשר להוציא לפועל התקפות מהירות, על אף שהוא עצמו היה איטי להחריד. אנחלאר הוא תוצר העבודה של פרד רוטן ודוגמא חיובית נהדרת לכישוריו כאיש מקצוע. מאמנה החדש של מכבי חיפה טיפח אותו בטוונטה, ואז לקח אותו גם לשאלקה וגם לאיינהובן. בטוונטה היתה הצלחתם מסחררת, אך בשני המועדונים הגדולים יותר הם נכשלו לחלוטין, וכיום מעטים טורחים לזכור את אנחלאר. אוהדי שאלקה הגדירו אותו כאחד השחקנים המאכזבים בתולדות המועדון, בעוד רוטן נחשב לאחד המאמנים הגרועים ביותר - והרי יש שם תחרות קשה על "התואר".

עוד בנושא

מכבי חיפה מינתה את פרד רוטן: "התרשמתי מאוד מהחזון של המועדון"
הערב בשמינית גמר הגביע: מכבי חיפה - מכבי תל אביב (21:00, 5+ לייב)
שחקני מכבי חיפה: "עד שעושים מהפך, מחזירים שחקנים שלא הוכיחו"

"ניסיתי לשכוח אותו, זה היה סיוט מוחלט", מספר לוואלה! ספורט העיתונאי הגרמני יורג זבנייק, "השמועה היתה כי המנהל הספורטבי אנדראס מולר היה צריך לבחור בין רוטן ליורגן קלופ, ועשה טעות גדולה מאוד. היינו בטוחים שהוא מאמן הולנדי מעולה שמצטיין בטקטיקה ויתרום רבות לשחקנים, אבל זה לא עבד מהרגע הראשון, והיתה בעיית תקשורת גדולה עם השחקנים ועם העיתונאים. לא היה לו ביטחון עצמי, והוא היה משוכנע שכולם מדברים עליו מאחורי גבו. הוא גם לא ידע גרמנית טוב מספיק על מנת שיבינו אותו".

ההתחלה בגלזנקירשן אחרי המינוי בקיץ 2008 דווקא היתה מבטיחה יחסית, ושאלקה הפסידה פעם אחת בלבד ב-11 המחזורים הראשונים, אך אז באה הקריסה, וההולנדי לא השתלט על המשבר המעמיק. "הוא נראה חסר אונים לחלוטין, והתפקיד היה גדול עליו", אומר זבנייק. רוטן פוטר בחודש מרץ אחרי שהסתכסך באופן קבוע עם ההנהלה, ולא שיכנע בלשון המעטה את האוהדים התובענים. הקדנציה הקצרה הזו מדגישה את החסרונות הבולטים ביותר של רוטן - קבוצותיו נוטות לפתוח באופן חיובי ולדעוך במשך העונה, הוא לא מסוגל לעבוד בתנאי לחץ, והכישורים התקשורתיים שלו שואפים לאפס. במשך הזמן, מכלול תכונות אלה העניק לו תדמית של הלוזר האולטימטיבי במולדתו, גם אם זה לא בהכרח מוצדק.

בהולנד, יש הגורסים כי עומס האימונים של רוטן הוא הגורם המרכזי לכך ששחקניו מתעייפים במחצית השניה של כל עונה וסובלים כתוצאה מכך מכושר גופני לקוי. בדרך כלל, מקיים רוטן שני אימונים בכל יום - בבוקר ובצהריים. למאמן עצמו יש השקפה אחרת לגמרי. בראיול לפוטבול אינטרנשנל הוא טען בשנה שעברה: "מספר אימונים רב יותר לא אומר שהעומס בכל האימונים זהה. אין בעיה להתאמן גם בבוקר וגם בצהריים על מנת לעבוד עם השחקנים. תראו את האימונים בענפי הספורט האחרים. הם משקיעים המון מאמץ בפיתוח השחקן והקבוצה. למה שלא נעשה זאת בכדורגל?"

הפיאסקו הכואב ביותר התרחש בעונת 2009/10 כאשר קיבל רוטן את תפקיד חלומותיו באיינדהובן. היה זה חלום שהתגשם אחרי העזיבה המתסכלת משאלקה, והפתיחה היתה פנומנלית - הקבוצה לא הפסידה בליגה עד סוף פברואר. אלא שאז באו שני הפסדים רצופים, כולל תבוסה 4:1 מול איאקס של לואיס סוארס, והכל התנפץ לרסיסים. בתשעה המחזורים האחרונים רשמה איינדהובן שלושה ניצחונות בלבד, וסיימה את העונה במקום השלישי, במרחק שמונה נקודות מהאלופה טוונטה. גם עונת 2010/11 החלה בטונים חיוביים מאוד, אולם הניבה ארבעה נצחונות מסכנים בעשרת המחזורים האחרונים. התוצאה - שוב מקום שלישי, על אף מאזן ההתקפה הטוב בליגה, ובשלב זה כבר קראו רוב אוהדי הקבוצה לפיטוריו של המאמן.

רוטן עצמו שקל להתפטר פעמיים במהלך הקדנציה, אך לא עשה זאת - ואיש לא ידע על כוונותו לפני שסיפר עליהן בדיעבד. דווקא הקריאות לעזיבתו גרמו לו להתמיד. "אם כל העולם אומר לי לפנות שמאלה, אפנה ימינה. זה האופי שלי", הוא הצהיר. ואז, באמצע עונת 2011/12, הוא הודיע במפתיע כי יעזוב בסיומה. ההצהרה באה כרעם ביום בהיר, כי איינדהובן היתה בכושר מעולה ודהרה לאליפות בפסגה. אחריה, האוויר יצא לחלוטין מהמפרשים, והקריסה הצפויה התרחשה. רוטן פוטר בחודש מרץ, בתום רצף תוצאות אומלל במיוחד. בלעדיו, חזרה הקבוצה לפסים הנכונים, אך זה היה מאוחר מדי. היא סיימה שוב שלישית.

באיינדהובן לא זוכרים, אם כך, את רוטן לטובה אחרי שלושה כשלונות דומים, אבל זו הקדנציה הארוכה ביותר שלו כמאמן ראשי. רק פעם אחת הוא בילה זמן רב יותר בקבוצה אחת, כאשר שימש כעוזרו של הידינק באותה איינדהובן בדיוק בין 2002 ל-2006. הידינק ידוע כמאמן מהסוג האנגלי, אשר מתרכז בעיקר בניהול, ומשאיר לצוותו את מלאכת העבודה היומיומית, וזו נקודת החוזק הגדולה של רוטן. הוא טקטיקן מעולה, יודע לשפר את השחקנים, למצוא את הדרך לליבם ואף להמציא עבורם תפקידים חדשים.

למשל, כאשר עבד בפיינורד בעונת 2014/15, הוא לקח פליימייקר צעיר בשם ריק קארסדורפ והפך אותו למגן ימני מעולה, אשר הגיע לנבחרת ונמכר בקיץ האחרון לרומא. כאשר עבד בוויטסה בעונת 2012/13, הוא שידרג מאוד את ווילפריד בוני, שכבש 31 שערי ליגה ב-30 משחקים ונמכר לסוונסי. במקביל, הוא השביח גם את הבלם יאן-ארי ואן דר היידן. "הצבתי אותו להתמודד מול בוני בכל אימון. הוא לא אהב את זה, אבל זה עזר לו להתפתח כשחקן", טען רוטן.
השנים הארוכות לצידו של הידינק העניקו לו כלים להתמודד גם עם הכוכבים הגדולים. "אצלי אין שחקנים בעייתיים.

צריך להבין את הרקע שלהם. בונים תוכנית ביחד איתם, וצריך לגלות עקביות. אל תעניש אותם על כל טעות. אם אתה נחוש מספיק, אתה משיג תוצאות. דרושה סבלנות, אבל זו הדרך להצלחה", צוטט רוטן, אשר העניק הזדמנויות ראשונות באיינדהובן לממפיס דפאי הצעיר, וקידם מאוד גם את זכריה לביאד. "שחקנים אוהבים לעבוד עם רוטן", אומר לוואלה! ספורט העיתונאי ההולנדי חרט בקרס, וזה נכון גם אם גישתו של המאמן נוקשה מאוד. "כישורי האימון שלו נהדרים, והוא מעביר את המסרים לשחקנים בצורה פנטסטית", טוען העיתונאי פלוריס קוקנביר.

כאשר סיפר על משנתו, הדגיש רוטן את הצורך במשמעת בעידן הנוכחי, כפתרון למשבר שחווה הכדורגל ההולנדי. "הדור החדש חי בעולם של אייפונים ופלייסטשיין. אלה צעירים קצת עצלנים. אנחנו צריכים לשנות את הגישה לטיפול בכשרונות אלה. צריך לחזור למנהיגות ולמתן הוראות. הדור הזה והדור הבא לא מרוויחים מתרבות של חשיבה. צריך להעניק להם גבולות נוקשים ומסגרת. זה לא מקרי שנבחרת הולנד הגיעה למקום השלישי במונדיאל עם הארגון של לואי ואן חאל, ואז ירדה מהפסים בניהול היד החופשית של הידינק. זה נשמע נחמד כאשר נותנים לשחקנים לחשוב בעצמם, אבל אז מחמיצים את הדור הזה. זה דור שחושב על עצמו. כאשר שואלים שחקן על מצבים מסוימים, הוא חושב קודם כל על עצמו ועל מה שטוב בשבילו. קודם הוא, אחר כך שוב הוא, ואז שוב הוא, ורק אז הקבוצה".

עבור רוטן, הקבוצה תמיד תהיה מעל הכל. הוא מקפיד על עבודה קשה באימונים על מצבים נייחים וכישורים אחרים, ומדגיש: "המאמן לא צריך להיות המפקח, אלא המנהיג". הטקטיקה קודמת ליצירתיות, והוא ספג ביקורת נוקבת על כך שקבוצותיו מפגינות כדורגל משעמם מדי, ביחס לאיכות הסגלים. כך היה בשאלקה, באיינדהובן, בוויטסה ובפיינורד - ורק בשתי הקדנציות בטוונטה המצב היה שונה.

רוטן בילה את כל הקריירה כשחקן במועדון מהעיר אנסחדה, ושם גם החל את דרכו על הקווים ב-1999. ב-2001 הוא זכה בגביע כנגד כל הסיכויים, וזה התואר היחיד בחייו עד כה. הוא חזר לטוונטה אחרי שסיים את שיתוף הפעולה עם הידינק ב-2006, והצעיד את הקבוצה להישגים מרשימים. ב-2008 אף נבחר רוטן למאמן העונה בהולנד, בין היתר בזכות אנחלאר, וכך זכה למינוי היוקרתי בשאלקה. אוהדי טוונטה עדיין אוהבים אותו, אך לא כולם במועדון התייחסו אליו בכבוד. היו"ר לשעבר יופ מונסטרמן הדביק לו כינוי מעליב ששם ללעג את בעיות הדיבור של המאמן, אשר תפס בכל רחבי המדינה, ורוטן נפגע עד עמקי נשמתו.

ייתכן כי חוסר היכולת לבטא נכון את המילים מהווה את הסיבה לכך שרוטן נרתע מאוד ממגע עם תקשורת. מספרים כי יש לו חוש הומור נפלא בשיחות פרטיות, אך זה לא בא לידי ביטוי במגע עם העיתונאים. מול המצלמות הוא תמיד יבשושי, רשמי ומשעמם. והוא ויתר מזמן על השאיפות להשפיע על תדמית הלוזר. "אני לא משקיע אנרגיה במה שאני לא מסוגל לשנות. אנשים נוטים להיות מקובעים", הוא טוען.

בהקשר זה, מעניין לשמוע את דעתו יוהאן דרקסן, עורך פוטבול אינטרנשנל לשעבר. כאשר מונה רוטן בפיינורד, כתב דרקסן: "בעיני האוהדים, רוטן הוא מפסידן, למרות שהניף גביע והיה מאמן השנה. עם זאת, בראיה לאחור אפשר לראות כי הוא עשה עבודה מצוינת בטוונטה, באיינדהובן ובוויטסה. נכון שהוא לא כריזמטי ולא יודע לספק ציטוטים מרתקים. הוא לא אוהב לדבר עם התקשורת ולא פשוט להבין אותו, אבל בניתוח כדורגל נטו הוא מצוין. שחקנים מעריכים מאוד את העצות הטקטיות שלו, את בהירות ההוראות ואת האימונים הנכונים. הוא משקיע המון במועדון ושואף להיות מעורב בכל הפרטים הקטנים ביותר. הוא רואה את עבודתו כתהליך, מגן על שחקניו, ויש לו ידע נרחב שמאפשר לקבל החלטות נכונות בזמן הנכון. הוא ממש לא רכרוכי. רוטן הוא מאמן צמרת, ובן אדם מעולה. אני יודע זאת מנסיוני האישי, וכולי תקווה שהוא יוכיח זאת בפיינורד".

לרוע המזל, התקווה הזו לא התגשמה, והחבורה מרוטרדם סיימה את 2014/15 במרחק 29 נקודות מהאלופה איינדהובן. ג'ובאני ואן ברונקהורסט החליף את רוטן, והצעיד אותה לאליפות תוך שנתיים.

התפקיד בפיינורד היה האחרון של רוטן בהולנד, ולא היה לו סיכוי למצוא ג'וב יוקרתי נוסף. לכן הוא נדד לאל-שבאב באיחוד האמירויות, ובחודשים האחרונים הוזכר שמו כמועמד מוביל לתפקיד המנהל הטכני בהתאחדות. לדעת פרשנים רבים, זה היה מתאים לו מאוד, כי רוטן מצטיין בבניית אסטרטגיה ואוהב לתכנן לטווח ארוך. אלא שהמאמן עצמו מעדיף להימנע מעבודה משרדית, ולכן בחר במכבי חיפה. סביר שהוא לא מבין עד הסוף מה מצפה לו בכרמל. מבחינת כישורים נטו ונסיון תעסוקתי, מדובר באחד המאמנים הבכירים ביותר שעבדו בישראל. מבחינה מנטלית, הפערים עלולים להיות תהומיים.

"רוטן יודע לעבוד רק במועדון שמתאים לרוטן, והתאמה מושלמת כזו חשובה מאוד עבורו. יכולתו להתאקלם ולהסתגל לתנאים חדשים ולסביבה לא מוכרת כמעט ולא קיימת. הוא עושה הכל אך ורק בדרך שלו. הוא מסוגל לשרוד ולהצליח רק במועדון רגוע, כשהוא מוקף באנשים מנומסים ובאוהדים סבלניים. הוא זקוק לגיבוי מוחלט מצד ההנהלה ולטפיחה על השכם כאשר משהו לא מסתדר. כאשר מופעל עליו לחץ, הוא מאבד לחלוטין את השלווה הנפשית ולא מסוגל לתפקד", מספר בקרס. האם מכבי חיפה עונה על דרישות אלה. תחליטו בעצמכם.