יום ראשון הגדול: ההצלחה המסחררת של סנדיי אוליסה כמאמן בהולנד

"מה לעזאזל אתה עושה פה?" שאלו העיתונאים המקומיים את סנדיי אוליסה כאשר הוא הגיע לקיים את האימון הראשון כמאמן פורטונה סיטארד בתחילת ינואר 2017. ובאמת, לא לכולם היה קל להבין מדוע הגיע כוכב עבר ברמתו לקבוצה מרוסקת במשבר כה עמוק. הצהובים-ירוקים דישדשו בתחתית העמוקה בליגה ההולנדית השניה, ושם המועדון העלה כבר מזמן גיחוך על פני האוהדים. אלת המזל? בדיוק ההיפך – זה היה מועדון מקולל אשר ניצב במרחק נגיעה מפשיטת רגל לפחות שלוש פעמים בעשור האחרון.

כאשר המאמן בן ואן דאל פוטר בלית ברירה בתום רצף תשעה משחקים שהניב נקודה אחת, היתה תחושה של ייאוש מוחלט. ההנהלה החדשה, בראשותו של איש העסקים הטורקי אישיטן גון, אמנם הצילה את פורטונה מהיעלמות ב-2016, אבל התוצאות על הדשא היו קטסטרופליות. איש לא העלה בדעתו לפנות לשמות גדולים. אז נכון – יש לסיטארד מסורת לא רעה, היא שיחקה שנים ארוכות בליגה הראשונה, גידלה את מרק ואן בומל, ויכולה להתגאות בכך שברט ואן מרווייק החל בה את הקריירה כמאמן. ובכל זאת, עם ממוצע של אלף אוהדים במשחקי בית ואווירה של דיכאון, היא לא היתה אטרקטיבית במיוחד. בקיצור, המנהל הספורטיבי צ'רלי צ'ודיק לא היה מתקשר ביוזמתו לאוליסה. הניגרי הרים את הטלפון לבד.

עוד בנושא

"ניימאר כלוא בכלוב מזהב. אי אפשר להוציא אותו מפריס סן ז'רמן"
פייר אמריק אובמיאנג לא יצא עם בורוסיה דורטמונד למשחק החוץ בברלין
פאקו אייסטרן: "עשיתי היסטוריה במכבי תל אביב, אך מאז לא הצלחתי"

תארו לעצמכם את גודל ההפתעה. גם אם מאמן מגלה עניין במשרה מסוימת, הוא שולח בדרך כלל את סוכנו לטפל בסוגיה. אוליסה צילצל בעצמו, כאשר נודע לו שהמשרה התפנתה. הוא באמת ובתמים חשק בג'וב המוזר הזה. הוא רצה לעבוד דווקא בסיטארד, כי היא קרובה מאוד לביתו, בעיירה הבלגית אויפן, ממש מעבר לגבול. "המשפחה חשובה יותר מהקריירה", הסביר הניגרי מדוע לא נענה להצעות נוספות שהיו לדבריו על השולחן. אנשי פורטונה ההמומים והמאושרים ידעו שזו אפשרות שאסור בשום אופן לפספס. גם אם היו להם ספקות, עצם מינויו של הכוכב העלה באופן מיידי את הקבוצה לכותרות. רק בשביל המוניטין היה שווה לעשות את זה, כי אוליסה הפך למאמן האפריקני הראשון בהולנד, ואחד המאמנים האפריקנים הבודדים בתולדות הכדורגל האירופי.

והוא הרי רגיל להיות פורץ הדרך. אוליסה היה השחקן הניגרי הראשון אי פעם בליגה האיטלקית, כאשר הצטרף לרג'אנה ב-1994, מיד אחרי שהופיע עם הנבחרת במונדיאל הראשון בהיסטוריה. הוא היה אחד השחקנים הדומיננטיים בשורות הנשרים כאשר הם חוללו סנסציה וזכו במדליות הזהב באולימפיאדה ב-1996, עם ניצחון 2:3 מזהיר בגמר על ארגנטינה של חבייר סאנטי, פיוחו לופס, אריאל אורטגה והרנאן קרספו. הוא כבש את השער היפה ביותר של ניגריה בגביע העולם, בטיל לרשת ספרד ב-1998 אשר גרם בסופו של דבר להדחת היריבה המפוארת בשלב הבתים. הוא כיכב באייאקס, יובנטוס ודורטמונד, והביא גאווה לאוהדים במדינתו. כעת, ייתכן שגאים בו אפילו יותר.

כאשר מונה למאמן סיטארד, הוצף אוליסה בהודעות תמיכה, ולא רק מניגריה. התקשרו אליו גם מאמנים מקניה, גאנה ומדינות שכנות אחרות. "אתה מייצג גם אותנו. אתה חייב לעשות את זה", הם אמרו. יהיו שיגידו כי הוא כבר לא באמת אפריקני. אחרי הכל, אוליסה גר באירופה מגיל 15, ובניגריה אפילו מכנים אותו בחיבה מסוימת "הגרמני". אלא שהנקודה הזו לא נכונה, כי יש באירופה כוכבים רבים כמוהו, והם לא מקבלים הזדמנות. אפילו שחקני עבר שחורים שנולדו באירופה מרגישים מקופחים – תקשיבו מה אמר דווייט יורק על אנדי קול בראיון לוואלה! ספורט. "אני באמת מרגיש שאני מייצג את אפריקה", אומר אוליסה.

ואולי למוטיבציה הנוספת הזו יש חלק בהצלחה המסחררת. שנה חלפה מאז קיבל את המושכות, והמזל של פורטונה השתנה ב-180 מעלות. ממועמדת עלובה לירידה, היא הפכה למובילת ליגת המשנה ששוברת שיאים בדרך לתהילה.

נכון לעכשיו, היא מובילה את הטבלה עם 44 נקודות ו-53 שערי זכות מ-20 משחקים. רק ניימכן, המפגרת אחריה בנקודה, היא יריבה אמיתית (ופייבוריטית) בקרב על הכרטיס הישיר היחיד לליגה הראשונה. כאשר פתחה את 2018 עם 1:2 על קבוצת המילואים של אייאקס, השלימה סיטארד שבעה נצחונות רצופים. בתחילת העונה, היא קבעה שיא פרטי עם שמונה נצחונות בית רצופים. 0:6 על בספטמבר היה ניצחון החוץ הגבוה בהיסטוריה שלה. החבורה של אוליסה משחקת כדורגל התקפי, הרפתקני ושובה עין, וגם האוהדים חזרו בגדול ליציעים. התחושה סביב המועדון השתנתה ב-180 מעלות. מדובר במהפכה מופלאה.

ההישג הזה עצום בכל קנה מידה, ולא רק בגלל שלא היה עיתונאי אחד בהולנד שהימר על סיטארד כמועמדת לעליה בתחילת העונה. יש גם אלמנט אישיותי, כי אלה שהכירו את אוליסה כשחקן לא האמינו שהוא מסוגל להפוך למאמן טוב. אופיו נחשב לבעייתי, ודי להקשיב לפרנק דה בור ששיתף איתו פעולה באייאקס. "סנדיי לא הקשיב לאף אחד. הוא חשב שהוא יודע הכל טוב יותר מכולם", טען בלם העבר שהסתכסך עם הניגרי באופן קבוע. את הנסיעה למונדיאל 2002 החמיץ אוליסה כאשר נופה מהסגל מסיבות משמעתיות. התקרית המפורסמת ביותר בקריירה שלו כשחקן התרחשה ב-2004, כאשר הושאל מדורטמונד לבוכום השכנה – הוא שבר את אפו של חברו לקבוצה, החלוץ האיראני ואהיד האשמיאן, אשר העליב אותו לכאורה על רקע גזעני תוך כדי משחק. חוזהו בדורטמונד בוטל בעקבות הפרשה, אך הצהובים-שחורים החתימו אותו מחדש בחלוף מספר חודשים.

אחרי שתלה את הנעליים, אוליסה באמת העמיד את משפחתו בראש סדר העדיפויות. הוא לקח תפקיד המנהל הספורטיבי של אויפן ב-2007, אך השתעמם בעבודה המשרדית ועזב כעבור חצי שנה. לאחר מכן, הוא אימן במשך תקופה קצרה את ורוויר הזעירה בליגה הבלגית השלישית ונטש אותה. הניגרי העדיף להתרכז בעסקים הפרטיים ולשמש כפרשן, ורק הצעה יוצאת דופן לאמן את נבחרתו הלאומית גרמה לו להתרחק מביתו. וגם זה נגמר רע. בתקשורת הניגרית דיווחו על הסכסוכים הרבים בחדר ההלבשה, והשערוריה הגדולה ביותר התרחשה כאשר אוליסה הדיח את השוער וינסנט אניימה מתפקדי הקפטן וגרם לו לפרוש מהנבחרת. בסופו של דבר, עזב סנדיי עצמו בטריקת דלת, והאשים את ההאחדות בהלנת שכרו. קשה לומר שההרפתקה הזו שיפרה את תדמיתו.

שמועות על בעיות מסוג זה הופיעו גם בעיתונות המקומית בסיטארד בקיץ. אוליסה שיקם את פורטונה בסיבוב השני של העונה שעברה, בו השיגה הקבוצה שמונה נצחונות לעומת חמישה הפסדים בלבד, אבל השחקנים הוותיקים רבו עם הבוס, והקפטן האהוב פרי דה רחט נאלץ להיפרד מהקבוצה, לצד ותיקים נוספים וחלק מאנשי הצוות. "המאמן מתנהג כמו שליט יחיד, וכולם מפחדים ממנו. מערכת היחסים שלו עם הסביבה טעונה, והוא הפך לפצצת זמן מתקתקת. אולי הוא נראה חביב בראיונות טלוויזיה, אך מדובר בזאב בעור של כבש", כתב פטריק דלייט בעיתון דה לימבורחר. בדיעבד, גם הוא מודה כי טעה. אוליסה שם דגש על הצעירים, יצר הרמוניה בסגל, והשחקנים מתפוצצים רק על המגרש – ועוד איך!

ההחלטה הנועזת והמדהימה ביותר של אוליסה היתה למנות את פר סחורס לקפטן כשהוא עדיין היה בן 17. הבלם, יליד נובמבר 1999, היה הקפטן הצעיר ביותר בתולדות מועדון הולנדי כלשהו, גילה יכולת פנומנלית כשחקן וכמנהיג, וכבר הוחתם החודש על ידי אייאקס שהשאירה אותו בפורטונה בהשאלה עד תום העונה. באמסטרדם רואים בו יורש לבן גילו מתייס דה ליכט, שצפוי להימכר בקיץ הקרוב, אבל בינתיים הוא מצעיד את סיטארד. לצידו מככבים שני פורטוגלים צעירים, אנדרה וידיגל וליסנדרו סמדו, וכדאי לזכות שמות אלה. בהולנד מנבאים עתיד ורוד גם לקשר הצרפתי בן ה-21 ג'יבריל דיאנסי, אותו לקח אוליסה כפרויקט אישי.

"הוא מוטיבטור נהדר שיודע להעביר הנחיות בבהירות ובפשטות. בזכותו, פורטונה משחקת כקבוצה. השחקנים נלהבים לשחק עבור כוכב עבר כמוהו", מספר העיתונאי המקומי רוב הוסקן. כעת מתקשרים לאוליסה מאמנים מכל קצוות אפריקה ומנסים לברר את סוד ההצלחה. במובן מסוים, כל היבשת מאחוריו, והתקשורת הניגרית מלאה בסיפורים על סיטארד. עם האוכל הבא התאבון, וכיום הניגרי כבר לא מהסס לדבר על שאיפות גדולות יותר. "אשמח לאמן בעתיד את אייאקס", היא טוען. מי יודע, אולי גם דורטמונד ויובנטוס מחכות לו בהמשך הדרך. אוליסה הרי לא מהסס. אם חפצה נפשו במשרה כלשהי, הוא מחייג ומבקש אותה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק