העונה הרגילה כבר מתקרבת לנקודת האמצע. בוסטון, שמשום מה משחקת יותר מהאחרות, כבר הגיעה ל-42 משחקים, השאר בדרך. זמן להתחיל לסכם חצי עונה. אז בלי הקדמות מיותרות, כי כרגיל יש הרבה שחקנים שראויים לציון, הנה דירוג 25 המצטיינים של חצי העונה עד ל-MVP, עם נסיון להתחשב בהיעדרויות אבל לא באופן מוגזם (המספרים נכונים ליום שישי).
עוד בנושא
הלילה ב-NBA: אמביד חגג מול דראמונד, בוסטון עצרה את מינסוטה
הפתעה בהצבעות לאולסטאר: יאניס אנטטוקומפו מעל לברון ג'יימס
אנדראה ברניאני רומז על פרישה: "לא מחפש לחתום באף קבוצה"
כמעט נכנסו
דווין בוקר: הסקורר בהתהוות כבר עם 25 נקודות למשחק ופיניקס מנצחת קצת יותר מהצפוי.
בן סימונס: עונת רוקי יוצאת דופן שנתקעה קצת בקיר לאחרונה, עוד יהיה גבוה ברשימות האלה.
ג'ון וול ובראדלי ביל: שני הגארדים מובילים את וושינגטון למקום הרביעי במזרח, אבל הם לא בשיאם, בעיקר וול שחווה ירידה חדה בתפוקה. זה יותר הצוות המסייע שהשתדרג אצל הוויזארדס.
דריימונד גרין וקליי תומפסון: גולדן סטייט הורידה חצי הילוך בעונה הרגילה ונדמה שמתבססת יותר על שני הכוכבים ופחות על שני כוכבי המשנה, למרות שבקלות ניתן היה למצוא להם מקום ברשימה.
מקומות 25-16
25. כריס פול (יוסטון): שיחק רק בעשרים משחקים, אבל יוסטון ניצחה 17 מהם, היעילות התקפית בדקות שלו הכי גבוהה בקבוצה והוא מספק את המספרים היעילים הרגילים שלו.
24. קייל לאורי (טורונטו): לקח צעד אחורה בכל הקשור ליצירת נקודות (16.2 למשחק), אבל הוא עדיין המנהיג והלב של הראפטורס המתחדשים בעונה טובה ושקטה של הקנדים (המאזן הרביעי בליגה).
23. ניקולה יוקיץ' (דנבר): עונה לא יציבה של הג'וקר, אבל היו לו מספיק משחקים טובים כדי לשחזר את הממוצעים של שנה שעברה (בסביבות 16 נקודות, 10 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) ודנבר חזק בתמונת הפלייאוף.
22. קארל אנתוני טאונס (מינסוטה): לא דומיננטי כמו בשנה שעברה וממשיך לאכזב בהגנה, אבל עדיין אחד הסנטרים השלמים והאיכותיים בליגה שעוזר לוולבס לאגור נצחונות. נוטה לבצע קפיצת מדרגה בחצי השני, נראה אם גם השנה.
21. קווין לאב (קליבלנד): בתוך הבלגאן של קליבלנד, לאב נשאר אחד משני העוגנים. מרגיש טוב בעמדת הסנטר, קולע באחוזים הגבוהים ביותר מכל הטווחים מאז שהגיע לקאבס וקרוב לממוצעים של 20 נקודות ו-10 ריבאונדים עם 2.4 שלשות למשחק.
20. בלייק גריפין (הקליפרס): הפציעה קצת השכיחה פתיחת עונה נהדרת של בלייק שהתאים את עצמו לטרנד הפוינט פורוורד והשתכלל לשם כך בקליעה משלוש. אם הגוף יאפשר לו, עדיין מדובר בשחקן שניתן לבנות סביבו קבוצה ראויה.
19. פול ג'ורג' (אוקלהומה סיטי): כמו כל OKC, גם לג'ורג' לקח זמן להתחבר בסיטואציה החדשה. אבל עכשיו הוא כבר מספר 2 לפי הספר, עם 21 נקודות, 3.2 שלשות ב-43.6 אחוזים ו-2.4 חטיפות שעוזרות לו להיות שחקן ההגנה החשוב ביותר בקבוצת ההגנה הרביעית בליגה.
18. אנדרה דראמונד (דטרויט): המציא את עצמו מחדש כמנהל משחק מההיי-פוסט, שדרג מאוד את אחוזי העונשין, יחד עם הריבאונדים, הדאנקים והנוכחות ההגנתית הסבירה יוצא מזה השחקן המוביל בקבוצת פלייאוף.
17. קריסטאפס פורזינגיס (הניקס): הלטבי הנפלא פתח את העונה השלישית שלו כמועמד לגיטימי ל-MVP, מאז נחלש, נפצע והתעייף מהעומס. הוא מספק 23.8 נקודות ו-2.2 גגות למשחק בקבוצה שלא מספקת לו תמיכה ראויה בשני הצדדים, אך במשחקים בהם שיחק נמצאת במאזן חיובי.
16. דמיאן לילארד (פורטלנד): משהו מרגיש תקוע בבלייזרס, שלמרות עונה הגנתית מפתיעה לטובה לא מצליחה להתחמק מהבינוניות של מרכז הטבלה. לילארד בא לעבודה עם 25.2 נקודות למשחק, אבל האחוזים לא מספיק טובים וניהול המשחק לא משתפר.
15. אל הורפורד (בוסטון): הדבק של הקבוצה הטובה במזרח, העוגן ההגנתי של קבוצת ההגנה הטובה בליגה. הורפורד עובד בשקט, הוא מסתפק ב-13.6 נקודות למשחק, אבל החשיבות שלו לסלטיקס עצומה. האחוזים נהדרים, הוא מספק 5.2 אסיסטים מעמדת הסנטר ומדביק את כולם בקבוצתיות ובחוכמת המשחק שלו. לסלטיקס יש שני כוכבים אמיתיים גם בלי גורדון הייוורד.
14. למרקוס אולדרידג' (סן אנטוניו): התופעה העונה לשם הספרס ממשיכה לתקתק גם בלי קאווי לאונרד. גרג פופוביץ' הוציא מסגל די מוזר מאזן של 13:26, הרבה תודות לכך שנשאר לו סקורר אחד מתפקד. למרקוס סוף סוף מרגיש בבית בטקסס, הוא התנפל על העונה הזאת עם 22.2 נקודות יעילות וגם הוא מספק נוכחות הגנתית שקטה וחשובה לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה.
13. דמאר דרוזן (טורונטו): הקלע של טורונטו הוא עדיין אמן החצי מרחק ולפעמים מגזים בנטייה לחפש את הזריקה שלו, אך הוא יעיל מתמיד. את 25.2 הנקודות שלו הוא קולע ב-48.5 אחוזים מהשדה, הוא סוף סוף קולע שלשות (1.2 למשחק ב-36.8 אחוזים), הוא ממשיך להגיע לקו העונשין (8 זריקות למשחק ב-83 אחוזים) והוא מוסיף חמישה אסיסטים. ככה נראה סקורר מוביל של קבוצה איכותית.
12. ויקטור אולדיפו (אינדיאנה): הפתעת העונה. אינדיאנה הייתה אמורה להיות בין נמושות הליגה, אולדיפו הוא הסיבה המרכזית לכך שמדובר בקבוצת פלייאוף. איתו הם במאזן חיובי של 14:19, בלעדיו הפסידו את כל חמשת המשחקים. משחקן שלא מוצא את עצמו, אולדיפו הפך לכוכב לגיטימי של קבוצה בעלייה. הוא קולע 24.9 נקודות ב-48.5 אחוזים עם 2.7 שלשות ב-42.3 אחוזים, הוא אקטיבי מאוד בהגנה והוא משתלט על משחקים צמודים.
11. אנתוני דייויס (ניו אורלינס): השורה הסטטיסטית היא של מפלצת: 25.9 נקודות ב-55.6 אחוזים, 7.8 הליכות לקו העונשין ב-81.2 אחוזים, 10.4 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים ו-2.1 חסימות. אבל הוא אפילו לא המפלצת הכי דומיננטית בקבוצה שלו, הוא עדיין לא משתמש בנתונים שלו כדי להפוך לשחקן הגנה גדול באמת וניו אורלינס לא מנצחת מספיק כדי להצדיק מקום לשני שחקנים בטופ 10.
10. דמרקוס קאזינס (ניו אורלינס): ואלה המספרים של המפלצת הדומיננטית יותר: 26 נקודות ב-48.1 אחוזים, 2.2 שלשות ב-35.7 אחוזים, 12.5 ריבאונדים, 5.1 אסיסטים על 4.9 איבודים, 1.5 חטיפות ו-1.5 חסימות. הפעם זה קורה גם בקבוצת פלייאוף, לפחות כרגע. קאזינס ממשיך להשאיר סימני שאלה בקשר ליכולתו להוביל קבוצה להצלחה אמיתית, אבל הוא אחד משחקני הכדורסל הכי פחות עצירים בעולם.
9. ג'ואל אמביד (פילדלפיה): לא היה לי מושג איך למקם אותו, בסוף החלטתי הכי גבוה שאני מסוגל כדי להדגיש עד כמה זה אמיתי. אמביד הצליח לשחק 28 משחקים בהם סיפק 23.8 נקודות, 10.9 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים ושתי חסימות ב-31.5 דקות למשחק. המספרים לא מספרים על הדומיננטיות ההגנתית שלו, הוא שולט בצבע באופן שרק רודי גובר עשוי להתחרות בו. הוא מאבד המון והוא יצטרך לשחק בעקביות בסופו של דבר, אבל כשהוא משחק זה עצום. פילדלפיה במאזן של 12:16 איתו ו-7:2 בלעדיו, הנט רייטינג שלו הוא 9 שזה יותר גבוה מיוסטון.
8. ג'ימי באטלר (מינסוטה): לקח לו קצת זמן להיכנס לעניינים, ואז הוא השתלט על מינסוטה. הוא השחקן הכי חשוב בהתקפה והכי חשוב בהגנה של הקבוצה עם המאזן השביעי בליגה. הוא קולע 21.8 נקודות ומוסיף 4.9 אסיסטים על 1.9 איבודים ו-1.9 חטיפות, לאחרונה חזר להגיע לקו העונשין בקצב יוצא דופן. הוא מספק בדיוק את האיכות והמנהיגות שטום תיבודו קיווה לקבל ממנו.
7. ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי): זאת לא עונה טובה של ה-MVP המכהן, עד לא מזמן הוא לא היה נכנס גם לטופ 10, לאחרונה דברים התחברו גם ברמה האישית וגם בקבוצתית. הוא קיבל את כוכבי המשנה שרצה, אך מוביל אותם למאזן דומה לזה של שנה שעברה, אז נטען שלא היה לו צוות מסייע אך אחד השחקנים האלה מדורג כאן במקום ה-12. בסופו של דבר הוא קרוב מאוד לעוד עונה עם ממוצע טריפל דאבל (24.8 נקודות, 9.6 ריבאונדים ו-10.1 אסיסטים), אבל הוא לא נמצא במירוץ ה-MVP האמיתי, שעבורו יצרתי קטגוריה נפרדת.
ששת הגדולים
6. סטף קרי (גולדן סטייט)
אלמלא הפציעה היה מדורג גבוה יותר, כי במשחקים ששיחק הוא חזר להיות השחקן הבכיר של האלופה. נתוני השלשות קצת ירדו, אך הוא גיוון את היכולות שלו עם יותר שימוש בקליעה מחצי מרחק וסחיטת עבירות (6.2 זריקות עונשין ב-92.6 אחוזים) והוא נראה יעיל מתמיד. הממוצעים הם של 27.1 נקודות, 4 שלשות ב-40.6 אחוזים, 5.2 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים, הוא לא רחוק מעוד עונה של 50/40/90.
5. קיירי אירווינג (בוסטון)
גם קיירי מדגדג את מועדון ה-50/40/90, את 24.4 הנקודות שלו הוא קולע ב-48.6 אחוזים מהשדה (הכי גבוה בקריירה), 39.6 אחוזים מהשלוש ו-89 אחוזים מהעונשין. ההשתלבות שלו במערכת של בראד סטיבנס הייתה חלקה, הוא נעזר בשיטה כדי ליצור מצבי זריקה טובים והוא בא לעבוד בהגנה באופן קבוע. כעת קל הרבה יותר לראות אותו כשחקן הבכיר של מועמדת לאליפות.
4. קווין דוראנט (גולדן סטייט)
ה-MVP של הגמר יצא קצת מאיפוס בתחילת העונה אבל הגיע עם דגש על הגנה. הפציעה של קרי הכריחה אותו להשתלט על העניינים והוא עשה זאת בקלות האופיינית לו. כרגע הוא עומד על 25.9 נקודות ב-50.1 אחוזים מהשדה, 2.4 שלשות ב-39 אחוזים, 5.4 הליכות לקו ב-89.4 אחוזים, 7.1 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים ו-2.3 חסימות. כן, גם הוא מתכתב עם עוד עונה של 50/40/90, ומה שמרשים ביותר בעונה הנוכחית זה שיש שלושה כאלה מחוץ לשלושת הגדולים.
3. יאניס אנטטוקומפו (מילווקי)
הגריק פריק התחיל את העונה בטירוף מוחלט ובהמשך נרגע, אבל רק במעט. הוא תופעת טבע בלתי ניתנת לעצירה באיזור הצבע, הוא מנהיג התקפי והגנתי והוא מוביל את מילווקי הקצרה לפלייאוף. השורה הסטטיסטית היא של 29.1 נקודות ב-54.9 אחוזים מהשדה, 10.3 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים, 1.6 חטיפות ו-1.3 חסימות. והוא חגג 23 לפני חודש.
2. לברון ג'יימס (קליבלנד)
לברון, לעומת זאת, חגג 33 לפני שבוע. קליבלנד נקלעה למשבר מוקדם מהרגיל והכריחה אותו להשקיע בעונה הרגילה יותר מכפי שהוא רגיל, אז לברון כבר זרם עם זה. קינג ג'יימס מבין בהיסטוריה, הוא יודע שאליפות יהיה קשה מאוד להשיג כל עוד גולדן סטייט בריאה, לכן הדרך של העונה הזו לשדרג את המעמד ההיסטורי שלו היא קמפיין MVP חמישי בגיל 33. העונה הנוכחית בינתיים היא אחת משלוש הטובות ביותר שלו באחוזי שדה (55.9), שלשות (38.3), עונשין (78.5), ריבאונדים (8.1) ואסיסטים (9.1). הפציעה הטרייה של מי שכרגע לפניו ברשימה הזו הופכת אותו לפייבוריט לזכייה בתואר.
1. ג'יימס הארדן (יוסטון)
בסיכום האמצע עוד ניתן להתעלם מהפציעה של הארדן, כמות המשחקים שיפסיד תכריע עד כמה ניתן יהיה להתעלם ממנה בסוף העונה. הארדן דורג שני בעונה שעברה (אצלי הוא היה ראשון) והוא ביצע קפיצת מדרגה השנה. הוא עבד על היכולת לקלוע שלשות קשות, מה שעוזר לו לקלוע 4.1 שלשות למשחק ב-39 אחוזים, אלה מספרים בקליבר של סטף קרי שמגיעים משחקן שכמעט כל השלשות שלו הן בעלייה מכדרור ועם שומר בסביבה. הארדן קולע 32.3 נקודות למשחק ויעיל מתמיד בזכות השילוב בין שלשות להליכות לקו, והוא ממשיך לנהל את ההתקפה של יוסטון שנראתה מושלמת גם ללא כריס פול.
