אוי ואבויסן: אופיו של דייויד בויסן עלול להכשילו בבית"ר ירושלים

"אני לא חייב לאהוב את המאמן הנוכחי. הרי גם את המאמן הקודם לא סבלתי". את המשפט הנפלא הזה אמר דויד בויסן דווקא בנימה פייסנית, כאשר ניסה לשדר רוגע ולהוכיח עד כמה התבגר, והוא מזקק את סיפור הקריירה שלו עד כה.

העיתונאים הדנים איתם שוחחנו על בויסן משתמשים בלי לתאם במילה "מיוחד" על מנת להגדירו. במקרה זה, אין מדובר במחמאה. לו היה לו אופי שונה, הוא עשוי היה להפוך לאחד הכוכבים הבולטים במדינתו אחרי שבלט בנבחרות הצעירות. בפועל, מגיע הקיצוני בן ה-26 לבית"ר ירושלים ללא הופעה אחת בנבחרת הבוגרת, ומעטים מאוד מחוץ לארצו מכירים את שמו.

עוד בנושא

בויסן חתם בבית"ר ירושלים, יצטרף בינואר ולא ייחשב כזר
בית"ר תעמיד את אנטואן קונטה לדין, צפוי לקבל עונש קל
בוריס קליימן הפצוע צפוי להיות כשיר למכבי תל אביב

לבויסן היה פוטנציאל להיות מיוחד במובן אחר לגמרי. בגיל 15 הוא היה במבחנים בליברפול, לצד חברו ובן גילו ניקולאי יורגנסן, שעשה קריירה מוצלחת הרבה יותר ומככב כיום בפיינורד. גם צ'לסי זימנה אותו להתרשמות, ובגיל 17 הוא לא היה רחוק מהצטרפות לאקדמיה של מנצ'סטר סיטי. את הפוטנציאל אפשר היה לראות בקלות. כאשר חתם על החוזה הראשון בקבוצת AB מקופנהאגן, הצהיר המאמן ג'ון מולר: "לדייויד יש כלים להפוך לשחקן ברמה הגבוהה ביותר. הוא מהיר, טכני מאוד, יודע לכבוש שערים, ויש לו גישה מנטלית נכונה למשחק". אין עוררין לגבי שלוש התכונות הראשונות, אבל בנקודה הרביעית מולר שגה בגדול. גישה מנטלית לקויה במיוחד היא שהכשילה לחלוטין את היהלום.

כפי שכתב בויסן בעצמו באתר דני שמעניק במה חופשית לספורטאים: "כישרון תמיד היה לי, אבל לא ידעתי כיצד למצות אותו. לא הייתי מוכן לזה בגיל צעיר. לא הבנתי מה נדרש כדי להיות כדורגלן מקצועני. שחקנים אחרים היו חכמים ממני, והיה להם מושג טוב יותר כיצד להתקדם ולהצליח". זו כנראה הסיבה בגללה עניין מצד קבוצות מהליגות הבכירות באירופה נותר תמיד על דפי העיתונים. הסקאוטים עקבו אחריו, אך הצעות ממשיות מגרמניה, הולנד ובלגיה לא הגיעו. לכן עד גיל 22 שיחק החלוץ בלינגבי מהליגה השניה.

למעשה, נותרה לינגבי עד היום הקבוצה היחידה בה הפגין לפרקים יכולת ראויה. כפי שבויסן עצמו ניסח זאת, "למרות הבעיות, זה המקום בו אני מרגיש בטוח". והבעיות היו רבות – השחקן נאלץ להתמודד בין היתר עם גילויי גזענות מצד אוהדי הקבוצה שלו, אשר עשו כותרות גדולות בדנמרק. ב-2011, צרח לעברו אוהד לינגבי: "יהודי מזדיין, אני ארצח אותך". המועדון ביקש את סיוע האוהדים באיתור העבריין, ונער בן 17 נתפס ונשפט בגין ההתבטאות. ב-2013, חזרה התופעה כאשר מספר אוהדי לינגבי קראו לבויסן "חזיר יהודי". גם אז פירסם המועדון הודעת גינוי חריפה וחד משמעית, והוקיע את החוליגנים.

היו שניסו לתרץ את ההתנהגות הפסולה בתסכול האוהדים מההישגים הדלים של הקבוצה, ובינואר 2014 החליט בויסן שהגיע הזמן להתקדם. הוא העדיף את ויבורג על פני אסביירג על מנת להצטרף למועדון בליגה הבכירה, אך תוך זמן קצר מאוד הפנים כי עשה טעות גדולה. המאמן ששיכנע אותו לחתום, אובה כריסטנסן, עזב, ומחליפו נכנס באופן מיידי לעימות עם הרכש החדש. אאורי סקרבאליוס הליטאי לא ספר את בויסן, ובויסן לא ספר את המאמן. ההרפתקה הזו הסתיימה תוך שלושה חודשים.

"יותר מדי שקרים נאמרו עלי, במיוחד מאחורי גבי", הסביר בדיעבד בויסן את הסלידה מהבוס, "הגעתי לקבוצה כדי לשחק עבור כריסטנסן. לו ידעתי שסקרבאליוס יהיה שם, בחיים לא הייתי חותם. הסגנון שלו לא מתאים לי". באותה תקופה נמאס לחלוץ מהכדורגל, והוא אף הירהר על אפשרות פרישה, לפני שחזר ללינגבי – היחידה שהסכימה לקלוט אותו בחזרה

הקדנציה השניה בלינגבי היתה הטובה והפוריה בקריירה של בויסן. הוא הפציץ 12 שערים בשלהי 2014 כאשר נדמה היה כי הקבוצה נמצאת בדרך הבטוחה לעליה, אבל אז נפצע – וראה מהצד כיצד כל היתרון בצמרת מתפוגג בדרך לפיאסקו. בחודשים האחרונים של 2015 הוא להט שוב עם 12 שערים ב-18 משחקים, ואז הסתכסך עם המועדון שלא הסכים להאריך את חוזהו בתנאים שדרש. "הייתי מלך שערי הליגה, היינו במקום הראשון, וגיליתי מחויבות גדולה, אבל לא חשבתי מחויבות דומה כלפיי מצד הקבוצה. לא כיבדו אותי, וזה פגע בי. בסוף היה לי קל לעזוב. זו היתה התנהלות מטופשת מצד ראשי המועדון, והם יודעים זאת", טען הקיצוני.

בשלב זה, כאשר נטש את ליגנבי באמצע מאבק עליה והיה חופשי, קיבל בויסן את הצ'אנס הגדול של חייו. ברונדבי, ספינת הפאר של הכדורגל הדני – גם אם היתה שרויה במשבר מתמשך – החליטה להמר עליו ולהביאו לקופנהאגן באמצע העונה. את ההזדמנות הזו כל שחקן סביר היה מנסה לקחת בשתי הידיים כי היא לא יכולה לחזור. בויסן זרק אותה לפח באופן ספקטקולרי במיוחד. הוא חתם לשנתיים וחצי, והחזיק מעמד חצי שנה בלבד.

בתחילת 2016 הוא לא ממש הסתדר עם המאמן תומאס פרנק, אבל הגרוע ביותר היה לפניו. הבוס התפטר כבר בתחילת מרץ אחרי שספג ביקורת מיו"ר הקבוצה שהשתמש בשם בדוי בפורום האוהדים (כן, זה אמיתי), והאיש שמונה ליורשו הזמני היה סקרבאליוס. בויסן היה המום, אבל ניסה לשדר עסקים כרגיל והצהיר כי יפתח דף חדש. "הדבר החשוב הוא לשחק, וצריך לשחק טוב. שנינו רוצים לנצח, ואם אעזור להשיג את המטרה כולם יהיו מרוצים. אני ואאורי לא צריכים לאהוב זה את זה. גם את פרנק לא סבלתי, והוא לא אהב אותי. זה הכדורגל. לא כולם צריכים להסתדר זה עם זה", קבע השחקן, תוך שהוא משתדל לשנות תדמית. ואכן, הוא אפילו היה בהרכב עם סקרבאליוס על הקווים, גם אם כבש שלושה שערים בלבד ולא הרשים. הקדנציה שלו בברונדבי התרסקה לרסיסים כאשר הליטאי עזב, ואלכסנדר צורניגר הגרמני מונה במקומו.

ימים ספורים בלבד מאוחר יותר, נזרק בויסן מהמועדון בנסיבות מוזרות להפליא. אפשר להעניק לו את זכות הדיבור, כי הוא הסביר את הדברים מנקודת מבטו באופן ממצה. "הייתי מאושר בברונדבי ולא העליתי בדעתי שזה ייגמר כך. בוקר אחד נפגשנו עם צורניגר, ולגרמנים יש הרגל להסתכל זה לזה בעיניים כאשר הם לוחצים ידיים. היינו קצת עייפים, והוא כנראה לא הרגיש שהפניתי אליו מבט. חמש דקות מאוחר יותר קראו לי לגשת למשרד, שם ישב צורניגר עם המנהל הספורטיבי טרולס בק. הוא שאל למה לא הסתכלתי לו בעיניים. שאלתי אותו אם זה יכול לפגוע בו, כי אני לא מצפה שזה אפשרי. הוא השיב שאני לא אתאמן עם הקבוצה יותר", הוא סיפר בחלוף שנה.

האם זה אכן מה שקרה? כל אחד יכול לשפוט בעצמו, אבל ההתנהלות בדרך לעזיבה היתה ביזארית לא פחות. לקראת משחק מוקדמות הליגה האירופית מול ואלור דיווח המועדון כי בויסן לא נכלל בסגל בשל פציעה, אך צורניגר מיד הכחיש זאת ביוזמתו. "הוא לא נמצא מסיבות אישיות. הייתי יכול להרחיב על הנושא, אבל אני לא מעוניין", אמר הגרמני. מיד לאחר מכן, נמכר החלוץ הסורר לרודה ההולנדית תמורת 300 אלף יורו.

זו היתה ההתנסות הראשונה של בויסן מחוץ לדנמרק, וציפיותיו היו גבוהות, אך המציאות טפחה על פניו. הוא איבד במהרה את המקום בהרכב, והביע תסכול עצום הן ממעמדו, הן מהתוצאות העלובות של הקבוצה, והן מסגנון המשחק. באוקטובר 2016 התראיין החלוץ לתקשורת הדנית והתלונן: "המאמן החליט לפתע לשחק ללא שחקני אגף, סיפסל אותי, הייתי מאוכזב מאוד. הפסדנו בכל המשחקים בהם לא שותפתי, וחשבתי שאקבל הזדמנות בשל כך, אבל זה לא קרה". כאשר נשאל אם הוא שוקל לעזוב, ענה בויסן: "לא, אבל מצב הרוח שלי לא טוב. כשאתה יושב על הספסל והקבוצה שלך לא כובשת, אתה מרגיש כמו ליצן".

אחרי הראיון, חזר המאמן היווני יאניס אנסטסיו להשתמש בשירותיו, והדני אפילו הבקיע את שער הניצחון ב-0:1 על אקסלסיור. ואולם, אחרי הרצה של חודשיים, הודיע המנהל הספורטיבי טון קאנן בינואר על כך שהצדדים ביטלו את החוזה בהסכמה הדדית. בניגוד מוחלט להצהרותיו הקודמות, העדיף בויסן לסיים את ההרפתקה ההולנדית ולחזור ללינגבי. "דויד אמר לקאנן שהוא לא מאושר אצלנו ורוצה לעזוב. זה הפתיע אותי, אבל אנחנו לא מחזיקים אנשים בכוח", אמר אנסטסיו.

עם שובו, הסביר בויסן את הסיבה שגרמה לו לשנות את דעתו. "לא היה לי כיף", סיפר הדני על החוויה בקבוצת תחתית שנלחמה על חייה, "הקבוצה הפגינה מנטליות שלילית. עשינו בעיקר עבודת הגנה, והייתי צריך לשחק כמעט כמגן – ואין לי שום קשר לתפקיד הזה. נדרשתי לבצע תיקולים על שחקני יריב. אני רוצה להנות מכדורגל, ואני נהנה כאשר אני משחק בהתקפה ולא רץ בהגנה כל הזמן. המאמן הבטיח לי שנשחק התקפי כשחתמתי, והפר את מילתו. מאז הכל השתבש. קיוויתי שהוא ישנה את הטקטיקה כאשר התוצאות יבואו, אבל זה לא קרה". ובכן, המאמן שוב היה אשם. כרגיל.

ב-2017 לא היו לבויסן תלונות מיוחדות לפי הבוסים בלינגבי, אשר משחקת בימים אלה בליגה הבכירה, אבל גם יכולתו על הדשא לא היתה מזהירה בלשון המעטה, עם שישה כיבושים בלבד בשנה קלנדרית. את הכותרות הגדולות ביותר בתקשורת הדנית הוא קיבל כאשר סיפר בגלוי במהלך הקיץ על התמכרותו להימורים. "הימרתי לא רק על כדורגל אלא גם על ענפי ספורט אחרים. עשיתי זאת במקומות הזויים, והפסדתי מיליוני קרונות", הוא הודה. דרוש אומץ על מנת לדבר על כך בפומבי, אך הבעיה עצמה היא עדות נוספת לאופי לא מושלם של כוכב בית"ר החדש.

"דייויד הוא בחור נחמד שאוהב להתראיין, אבל יש לו נטיה להאשים את כל הסביבה כאשר דברים לא מסתדרים – והם בדרך כלל לא מסתדרים. הוא מסתכסך עם מאמנים, מתלונן המון, נעלם במהלך המשחקים, לא עושה הגנה, ולא יתרום כלום כאשר הקבוצה במצוקה. הכישרון קיים, והוא מסוגל לעבור שחקנים בכדרור ולהבקיע, אבל זה לא מספיק. הוא נכשל מהר מאוד בכל קבוצותיו למעט לינגבי", מספר לוואלה! ספורט העיתונאי הדני קנט נילסן. "לבויסן תמיד יש בעיות, לא משנה לאן הוא מגיע. האישיות שלו מקשה על מועדונים ומאמנים להתמודד איתו", מוסיף העיתונאי מורטן מורק.

מה הסיכוי שהתסריט בירושלים יהיה שונה? רק אופטימיסט חסר תקנה יצפה מהקיצוני להתמיד ולהפוך לבורג משמעותי בבית"ר. לשם כך הוא צריך להסתדר את המאמן (ועם המאמן הבא, ועם המאמן שיחליף את המאמן הבא), לאהוב את הסגנון, לשחק רק בהתקפה ולקבל מחמאות בלתי פוסקות שיגרמו לו להרגיש רצוי. התחזית ההגיונית, לאור נסיון העבר, היא עזיבה מהירה, אולי כבר בקיץ הקרוב, אחרי מספר כותרות עסיסיות. ואולי גם שער נאה למזכרת.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק