מלחמת החורמה הניטשת בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים על כל ישראלי איכותי קיבלה בקיץ האחרון תפנית מפתיעה: איגור קולשוב, השם החם במאבקי החימוש של שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי, העז לעשות את מה שמעטים עשו לפניו, ויחידי סגולה יעשו אחריו הוא אמר 'לא' לתנאים וההטבות שטומן בחובו מעבר לאחת משתיהן, רק כדי להמשיך לעונה רביעית ואחרונה במכללות. במובן הכלכלי מדובר בהחלטה בלתי משתלמת בעליל, אבל מאחוריה עומדת מטרה אחת ויחידה, ששווה יותר מכסף: כניסה מהדלת האחורית לליגה הטובה בעולם, שתהפוך אותו לישראלי השלישי שעושה זאת אחרי עומרי כספי וגל מקל.
"רציתי למצות עד הסוף את ההזדמנות פה בארצות הברית ולתת לעצמי הזדמנות להגשים חלום ולהגיע ל-NBA", הוא מודה בשיחה עם וואלה! ספורט. "אני יודע שזה מאוד קשה, אבל זה עוד יותר קשה כשאתה חוזר לאירופה ויורד מהרדאר. עם ההזדמנות לשחק במכללה כמו פלורידה, ידעתי שזו גם תהיה חוויה לכל החיים וסגירת מעגל מבחינתי".
גם אם המטרה שלשמה קולשוב נטש את משפחתו ונסע בגפו לארה"ב בגיל 16 לא תושג ובסיומו של המסע המפרך הגארד/פורוורד לא יגשים את חלום ה-NBA, הוא יכול להיות משוכנע שהשקיע את מרב המאמצים. לעת עתה הוא מצליח לסובב את הראשים הנכונים, והיכולת המרשימה שהוא מציג מפתיחת העונה במדי הגייטורס - מכללה שיייצאה לליגה הטובה בעולם עשרות שחקנים, שמונה אלופים ושני אולסטארס - הופכת אותו לשם שגם סקאוטים ב-NBA לומדים להכיר.
עוד בנושא
קולשוב קלע 34 נקודות בבכורה בפלורידה: "חלמתי על זה"
אמש: הפסד ראשון לדיוויד בלאט ודרושפאקה ביורוקאפ
3 נקודות לגל מקל בניצחון גראן קנאריה על טופאש בורסה
קולשוב (1.96, 23) הוא עוף נדיר במחוזותינו הספורטיביים. כבר לפני שבע שנים, בעודו נער כשרוני עם עתיד מבטיח בכדורסל הישראלי, ראה לנגד עיניו את המטרה הסופית והחליט לעבור לתיכונים בארה"ב. עוד לפני שהגיע לנחלה בה הוא מצוי כעת ונהנה מהילה של כוכב במכללה גדולה (שאף נחשבת על ידי מומחים למועמדת לפיינל פור ה-NCAA), קולשוב עבר דרך מפרכת.
חמוש באנגלית רצוצה ובהכרה כעילוי על ידי שלטונות הצבא, הוא המריא לתיכון סייגמונט שבפלורידה, והחל לבנות מחדש את מסלול הקריירה העתידית. בבסיסו עמדה תוכנית חומש להצטרפות ל-NBA, שהשתבשה בעקבות דקות משחק מועטות במכללת אריזונה סטייט. בהתאם לחוקים הנוקשים ב-NCAA, קולשוב נאלץ לא לשחק במשך שנה ורק לאחר מכן עבר לרייס, קולג' קטן יותר, אך כזה שבו קיבל צ'אנס להתבלט. קשה לומר שההצטיינות במכללה הצנועה זירזה את הגשמת החלום, אבל המעבר לפלורידה בקיץ האחרון בהחלט קידם אותו משמעותית והכניס אותו לתודעה של כל מי שעוקב אחר הכדורסל המכללות.
באופן אבסורדי למדי, שבזמן שבישראל חיזרו אחריו באופן נמרץ מאוד, השידוך בינו לבין הגייטורס נולד כמעט במקרה ומומש בנסיבות חובבניות למדי. כך מתאר קולשוב את השתלשלות העניינים בינו לבין מאמן פלורידה, מייק וייט: "אחרי שהחלטתי להמשיך לעונה רביעית במכללות ולעזוב את רייס, התחלתי לקבל כל מיני שיחות טלפון. הרבה מאמנים ראו את השם שלי ברשימת השחקנים החופשיים, הסתכלו על הסטטיסטיקה שלי ברייס והחליטו על סמך זה שהם רוצים אותו. כשמייק וייט התקשר, שאלתי אותו - ראית אותי משחק? אתה מכיר את הסגנון שלי? חשבת בכלל אם אתאים לשיטת המשחק שלך?'".
רק לאחר שקולשוב עצמו דחק אותו לפינה, וייט צפה בישראלי בפעולה. "אתה תסתדר מצוין אצלי", הצהיר חגיגית בפניו אחרי שהואיל בטובו לראות קליפים עם ביצועים שלו. לא ברור אם היו אלו אינסטינקטים חדים במיוחד מצידו של המאמן או בהימור שרירותי לחלוטין, אבל הוא בהחלט צדק. קולשוב השתלב במהירות הבזק בשיטה וברמה הנדרשת, ועל כך יעידו המספרים שלו מפתיחת העונה - 16.7 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים בממוצע למשחק. אחרי שרשם הופעת בכורה חלומית במדי הגייטורס עם 34 נקודות מול גרדנר ווב ואף גרף את פרס שחקן השבוע של הקונפרנס הדרום-מזרחי החזק, כבר אי אפשר להתעלם ממנו.
צפו בקולשוב צולף 34 נקודות בבכורה בפלורידה
אפשר להתווכח על טיבו של המסלול בו קולשוב בחר: מעמדו של כדורסל המכללות נמצא בשפל היסטורי, הצעירים הכשרוניים באמת מעדיפים לברוח לטובת החוזים המנופחים ב-NBA כבר אחרי שנה אחת, וגם השיטות וחוקי המשחק רחוקים מלהכין את השחקנים למקצוענים בצורה ראויה (בהקשר הזה זכורה האמירה של קובי בריאנט לפיה "השחקנים שמגיעים ל-NBA מאירופה הרבה יותר מוכנים מאלו מהמכללות").
אפשר שפס הייצור האירופי פיצח משהו שבמכללות טרם הפנימו, אבל כך או כך, אין עוררין שהקולג'ים האמריקאים עדיפים על פני הג'ונגל של הכדורסל הישראלי, בו אפשר לפרוח רק בזכות טונות של מזל. והרי גם בעבר הלא רחוק הגיעו ישראלים למכללות ושדרגו בדרגה או שתיים את איכויותיהם: גל מקל הגיע לוויצ'יטה סטייט כחוש וחלש, וחזר שרירי ואתלטי; כרם משעור נדד לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות עם יסודות לקויים, ושב ארצה ממורהד סטייט עם רפרטואר התקפי מורחב.
גם קולשוב ביצע התקדמות אדירה בשנים האחרונות בחסות התנאים והידע האמריקאיים. בראש ובראשונה, הוא הפך קלע קטלני מבחוץ. כשעזב את ישראל נחשב קולשוב לפרוספקט שעיקר כוחו באתלטיות ועוצמה פיזית, אולם עם הזמן הוא שפצר ומקצע את הידית מבחוץ, והפך אותה לכרטיס הביקור שלו. שחקני פלורידה ספרו לו לאחרונה באימון 53 שלשות רצופות ללא החטאה, כולן מבלי שהכדור אפילו שפשף את הטבעת. העונה הוא נהנה מסגנון המשחק של הגייטורס ששם דגש על זריקות משלוש, וקולע 2.4 שלשות למשחק ב-42 אחוזים, קצת פחות מ-47 האחוזים בהם דייק בעונה שעברה ברייס.
"איגור לא נשען רק על קליעה ויש לו עוד המון מה להציע, אבל אין ספק שבתחום הזה הוא עשה שיפור מדהים", מספר אריאל בית הלחמי, שעקב מקרוב אחרי קולשוב בעת שאימן אותו בנבחרת האולימפית בקיץ האחרון. "הוא יכול לקלוע מכל מיני מצבים, יש לו טווח עצום, הוא יכול לצאת על חסימות או לייצר לעצמו את הזריקה. הוא בנוי להיות שוטינג גארד ברמות הכי גבוהות שיש".
קולשוב קולע 26 נקודות מול סטנפורד
עם תחילת העונה, קולשוב הציב לעצמו יעד נוסף להפוך לשחקן הגנה מוביל. שחקנים המשלבים קליעה מבחוץ והגנה ברמה גבוהה הפכו למצרך מבוקש ב-NBA, וקולשוב יודע שזה עשוי להיות כרטיס הכניסה שלו. בעידודו של המאמן, שכבר הדביק לו את הכינוי D-gor (וריאציה של הכינוי 3Gor, שהצמידו לו חבריו לקבוצה), הוא מקבל כמעט מדי משחק את המשימה ההגנתית הקשה ביותר.
"הגנה זה משהו ששמתי עליו דגש בעיקר לאחרונה", אומר קולשוב. "ידעתי שאני לא יכול להגיע לאן שאני רוצה בלי להיות שחקן הגנה טוב ואני שמח שיש התקדמות בצד הזה. המאמנים יושבים איתי בלי סוף על וידאו אחרי אימונים. אם אתה לא שומר, אז אתה חייב להיות מאוד מאוד מוכשר בצד ההתקפי, ברמה שזה מבטל את הצד ההגנתי. אני לא כל כך מוכשר וחייב להמשיך להתקדם בצד הזה. ברור שיש לזה השלכות מבחינת ה-NBA וזה הופך את הסיכויים שלי לטובים יותר, למרות שבסופו של דבר אני רוצה להיות שחקן שלם, ולא רק מה שקרוי בארצות הברית שחקן של Three and D (שלשות והגנה, י.א)".
בשבוע שעבר קולשוב ניצב בפני אתגר הגנתי עליו יוכל לספר לנכדים: פלורידה פגשה את דיוק החזקה, והמאמן הפקיד בידיו את מלאכת השמירה על מרווין בגלי, מי שמיועד להיבחר ראשון בדראפט הקרוב ונחשב סופרסטאר בפוטנציה. יותר מ-15 סנטימטרים מפרידים בין השניים, וכשלוקחים בחשבון את מוטת הידיים הענקית של בגלי ההבדלים הפיזיים בולטים עוד יותר, ובכל זאת קולשוב עמד במשימה יחסית בכבוד. בגלי אמנם סיים עם 30 נקודות ו-15 ריבאונדים, אבל עבד קשה בשבילן וראה את המצ' אפ הישראלי שלו מגיב עם 15 נקודות ו-6 ריבאונדים בצד השני. דיוק, אגב, רשמה ניצחון דחוק באותו משחק.
"היה קשה לשמור עליו, כי הוא כל כך מוכשר וארוך", מספר קולשוב בגאווה על הדו קרב עם בגלי. "יש לו תחושה למשחק שאי אפשר ללמד. זה היופי בלהיות במכללה גדולה ולהתמודד מול שחקנים מהטופ. עכשיו אני מקווה לפגוש את אותו שוב במרץ".
צפו בהילוכים החוזרים מהדו קרב בין קולשוב למרווין בגלי
גרף ההתקדמות של קולשוב אכן מרשים, אולם זה לא מספיק כדי להסיר את סימני השאלה המרחפים מעליו, בנוגע לשאלה האם יוכל לתרגם את היכולות והמספרים הללו גם למקצוענים - בין אם זה יקרה בכדורסל האירופי (סבירות גבוהה) או ב-NBA (סבירות נמוכה). בין היתר, מה שמקשה לגבש חוות דעת נחרצת זו העובדה שבשנתיים האחרונות הוא משחק לא מעט דקות בתור פאוור פורוורד, עמדה שיתקשה למלא אפילו בליגת הגמדים שבישראל. פלורידה, כמו המכללה הקודמת רייס, עושה שימוש בסמול בול כחלק אינטגרלי מהשיטה, וקולשוב קולע אחוז בלתי מבוטל מהנקודות שלו כתוצאה מהקושי של מספרי 4 יריבים לרדוף אחריו בקשת השלוש. לו היה מוצב בעמדה הרצויה עבורו במקצוענים - עמדת 2 או 3, לצורך העניין - אפשר שהמספרים היו פחות מחמיאים.
כבר היו לא מעט שחקני מכללות מצוינים שהתקשו לבלוט בעולם האמיתי שמחכה בחוץ. עמית תמיר, עוד ישראלי עם עבר מוצלח במכללות שהוזכר גם כן כמועמד להיבחר בדראפט, הוא דוגמא אחת לכזה.
אריאל בית הלחמי משוכנע ש"לא תהיה לו שום בעיה במעבר מהמכללות למקצוענים, לדעתי, כי הוא ילד מאוד חכם, ויש לו את הכלים הפיזיים והיכולות המתאימות", אבל אם לשפוט באופן שטחי את המספרים שלו בנבחרות הצעירות ובנבחרת האולימפית - הזירות הכי קרובות לסגנון שיפגוש במקצוענים - נראה שכדי להביא את אותה דומיננטיות דרושה תקופת הסתגלות לא קלה. לצורך העניין, באליפות אירופה לנבחרות עתודה לפני שלוש שנים הסתפק קולשוב ב-7.8 נקודות ו-3.5 ריבאונדים למשחק כשהוא חוסה בצילו של רפי מנקו, שהיה בזמנו הפורוורד המוביל. גם באוניברסיאדה קולשוב לא בלט באופן מובהק מעל השאר.
"הסגנונות ששיחקתי בהם בשלוש השנים האחרונות שונים מאוד לעומת הסגנון שדורשים ממני לשחק בנבחרות בקיץ, ולוקח לי זמן לעשות את ההתאמות", מסביר קולשוב. "לא יודע אם יהיה לי יותר קשה בעתיד, כי אני משתדל להתאים את עצמי כל הזמן ורק הזמן יגיד. מקווה מאוד שאני לא אצטרך לגלות שכן".
