ניב גולדשטיין הגיע לראשונה למתחם האימונים של מכבי נתניה, פתח את הדלת והדליק את האור.
לא היה אור.
המתחם היה חשוך, כאילו מתבייש במה שעבר עליו בחודשים האחרונים. "יושב הראש" הקודם דורון אוסידון נטש במרץ 2016, ואנחנו בסוף מאי ונתניה על פי תהום. הרצפה היתה מלאה בחול שצועק הזנחה, המחשבים והקלסרים נעלמו מהמשרדים כמו האנשים שהשתמשו בהם, ובאחד המחסנים היתה מוטלת ההיסטוריה הנהדרת של המועדון הזה - עשרות גביעים מוזהבים שוחים בחרא של ציפורים. בצד אפשר היה למצוא חולצה קרועה של שמואל פרלמן האגדי.
זה היה שבוע אחרי המחזור האחרון של הליגה, ונתניה ירדה ליגה באופן גרוטסקי, עם 12 נקודות ו-14 שערים בעונה שלמה. לנוער נותר עוד משחק אחד, אחרון לעונה, מול הפועל חיפה. לא היה אפילו כסף לאוטובוס. לא היה כסף לכלום.
הנוף לא הפתיע את גולדשטיין. בעולם העסקי, כך בדיוק נראית גופה.
עוד בנושא
אייל סגל: "המשחק מול הפועל חיפה הוא מבחן לצוות, לשחקנים ולאוהדים"
למרות ההתעניינות מהגדולות: עלי מוחמד נותן עדיפות למכבי נתניה
דראפיץ': "המטרה בתחילת העונה היתה להישאר בליגה, עכשיו המטרות אחרות"
נובמבר 2017, וכשגולדשטיין נכנס לאותו המתחם האור כבר נוצץ במשרדים ובמסדרונות. על הקירות תמונות שהן אגדה, רבות צולמו לפני שבכלל נולד. הגביעים נקיים וגאים בארון זכוכית, ומחוץ לחדר ההלבשה ממוסגרת החולצה של פרלמן - האליל של הבוס אייל סגל - תפורה ושלמה כמו שהיא צריכה להיות.
גולדשטיין אומר בוקר טוב למזכירה רובי ונעלם בתוך המשרד. קומתו נמוכה, הזיפים אפילו לא מתחברים האחד לשני. הוא לובש מכנס שחור שנגמר לפני הנעל ומשאיר לעור שני סנטימטר של אור, החולצה התכולה מכופתרת עד למעלה ובאוזן אוזנייה אלחוטית. התיק יותר גדול ממנו.
רק תשעה מחזורים עברו, ונתניה כבר השיגה יותר נקודות (15) ויותר שערים (19) מאשר ב-2015/16 המקוללת. וגם בסוף השבוע הזה מחכה הפועל חיפה, הפעם לקבוצת הבוגרים, הפעם זה המשחק הכי מעניין של המחזור. מכבי נתניה במקום החמישי, וכבר ממש לא גופה.
השולחן של גולדשטיין משקיף אל מגרש האימונים דרך חלון ענק שממלא את החדר באור. הוא מת על אור, ועל ההודעות הקוליות שמבשרות שמייל חדש התקבל. על הקיר תלויות תעודות הצטיינות מכל אחת מהשנים בהן למד משפטים, ומעליהן צעיף של מכבי נתניה. מתחת כמה ארונות עם ציוד, ודקה לאחר שנכנס גולדשטיין מגיע מאמן הנוער רונן גבאי, תופס כוס בדרך להכנת אספרסו.
"לא היו כאן דברים כאלה", גולדשטיין צוחק. "אנחנו הכנסנו את זה".
גבאי צוחק בתורו וסוגר את דלת הארון. "עדיף קפה שחור", התחרט.
גולדשטיין מציג בפניי את גבאי, שמצדו מצביע בחזרה על הילד ואומר לי:
"אתה יושב מול מכבי נתניה עכשיו. הכתפיים האלה קטנות, אבל מחזיקות מועדון שלם".
בן 29, הילד. מנכ"ל בליגת העל.
זה נראה כמו גרסת הכדורגל של דוגי האוזר, אבל דוקטור דוגי סיים תיכון בתשעה שבועות ובגיל 10 קיבל תואר מפרינסטון בעוד ניב גולדשטיין נכשל במתמטיקה בכיתה ח'. הוא היה יותר מפריע מאשר לומד וכמעט הועף מבית הספר. איכשהו שרד את הקיץ בעזרת שיעורים פרטיים, וגם את הבגרויות צלח באופן ממוצע.
מגיל 14 עבד, תמיד הרגיש שהוא זה שצריך לדאוג לעצמו. "יש לי המון צרכים, ואני שונא להגיד לעצמי לא", הוא אומר. "כשאני רוצה משהו, אני לא רוצה שכסף זה מה שימנע ממני להשיג אותו". כשהגיע ללימודי משפטים רצה לחלץ עוד כמה נקודות קלות פר סמסטר, אז ערך אבחון ושם גילה שהוא סובל מהפרעת קשב קשה. בתמורה נרשמו לו כ-60 מיליגרם ריטלין ביום, ופתאום הוא גילה שהוא מסוגל ללמוד ושהוא אפילו טוב בזה - ולראיה תעודות ההצטיינות וסמסטר יוקרתי באוקספורד. את ההתמחות בתחום חדלות פירעון והקפאת הליכים העביר במשרד עורכי הדין של שלמה נס, "הכי טוב בארץ בתחום הזה".
מהר מאוד הבין שכל הביזנס הזה לא בשבילו. "נמאס לי להתעסק עם גופות", הוא אומר. כל חייו חלם לעבוד בכדורגל, והיה מוכן להתחיל איפה שצריך וממה שצריך. אולי להיות סוכן, חשב. הוא הרים טלפונים והפעיל קשרים, אבל כלום לא התחבר. במאי 2016, יום לאחר מבחן הלשכה אותו עבר בהצלחה, הוא ירד עם החבר'ה לאילת. בזמן ארוחת ערב במלון מרידיאן הטלפון רעד. עדכון מוואלה! ספורט ("אני עושה לכם פרסומת, הא?"): עורכת הדין ליזה חדש מונתה לנאמנת של מכבי נתניה.
מיד הרים טלפון לאיציק, ה"מאמן" שלו (ככה קוראים לזה) בהתמחות במשרד של שלמה נס. "אני רוצה להיות בתיק הזה", אמר לו גולדשטיין וביקש: "תעשה כל מה שצריך". איציק עשה, וקבע פגישה משולשת. ליזה חדש התרשמה והודיעה: "לי אין מושג בכדורגל - אולי תוכל לעזור". עבורו זו היתה הגשמת חלום. הוא הגיע למשרד נרגש, ואחרי כמה ימים חדש הודיעה לו: "אין לך מה לעשות פה, סע לנתניה, תתחיל להניע את העניינים, תהיה הנציג שלי שם".
הוא מצא את העסק נטוש, "כאילו הגעתי לג'ונגל". את ה"לשכה" של אוסידון סידר בצורה צנועה יותר. "היה חשוב לי להיראות כמו פקיד ולא כמו בעל בית", הוא מסביר. "גם ככה הייתי אאוטסיידר, האיש של הנאמנת במקום מפורק, הרגשתי כמו האדם הלבן שמגיע לקולוניה של השחורים ומבטיח להם שיהיה בסדר; למה שיאמינו לו?". מהר מאוד המשרד הפך לתחנת רכבת, כשעובדי מועדון ושחקנים מגיעים ודורשים את הכסף שחייבים להם. הוא ניסה להרגיע, אבל שם לב שאנשים שכבר שנים מבטיחים להם משכורות דחויות לא הכי מאמינים כשילד בן 28, "שנראה בן 17", הוא מוסיף, אומר להם: "אל תדאגו, תקבלו את המשכורות בהקדם".
הימים לא היו קלים אבל הוא נהנה מכל רגע, ואחרי כל יום קשה היה חוזר הביתה, מסופק, רק כדי להתאכזב כשליזה היתה אומרת: "עוד חודשיים שלושה זה נגמר - אני או מוכרת או מפרקת". וגולדשטיין הרגיש שוב שהוא בעסקי הגופות. "כל כך כיף לי - ועכשיו אצטרך למסור את זה?". כל זאת למרות שבאותם ימים הוא אפילו לא היה עורך דין עדיין. את המבחן בכתב עבר אבל לא את זה שבעל פה.
בתחילת יוני עלה לירושלים כדי להשלים את הבחינה שבעל פה, וכשחזר עם התעודה ביד הטלפון צלצל ועל הקו סלובו דראפיץ'. כמה שעות לפני כן המאמן חתם במועדון. גולדשטיין התרגש. "דראפיץ' מתקשר אליי!", צעק בתוך עצמו.
"כן, סלובו?", ענה.
"תקשיבו חבר'ה, מה קורה אתכם? חתמתי, אין רוכש, מה אתם רוצים שאעשה? מה התקציב?".
"שלושה מיליון ברוטו", השיב ניב.
"תגידו לי - ממינוס תשע אני יכול לעשות משהו עם שלושה מיליון? אני לא קוסם, תתחילו להתעורר!".
השיחה נותקה וגולדשטיין היה מוטרד: "מאיפה לעזאזל אפשר להשיג כסף?"
למזלם של כולם שלושה רוכשים רצו את מכבי נתניה המפורקת, ואחד מהם היה אייל סגל. עליו גם המליצה ליזה חדש. "הרגשנו שהוא היה האיש הנכון, והאיש הכי רציני", טוען גולדשטיין. "אצל אייל היה היושר והיתה האמינות והיתה אהבה אמיתית למכבי נתניה". בסוף יוני אושרה ההעברה, אייל סגל אוטוטו הבוס הרשמי וגולדשטיין היה אחראי על החפיפה. הוא ידע שזה זמני. "הבן אדם עשרות שנים בעסקים, יש לו את האנשים שלו", חשב. "זה רק עניין של זמן עד שיביא מנכ"ל".
פתאום סגל החל להפעיל אותו. תעשה לי דוח, תראה לי את נתוני השכר, נתח לי באקסל. וגולדשטיין עשה, למרות שלא היה עובד של סגל. "לא רציתי שזה ייגמר", הוא משחזר. "אמרתי לעצמי שאם אמשיך ככה, אולי איכשהו אייל ישכח שהוא צריך להחליף אותי". וזה עבד. בסוף יולי הגיע מועד המסירה הרשמי, וגולדשטיין הופתע כשחדש שאלה אותו:
"רוצה לעבוד אצל אייל?".
"כן", ענה מיד.
"זה סגור".
מו"מ בין סגל לגולדשטיין מעולם לא נוהל. חדש פשוט ויתרה על כרטיס השחקן שלו והוא הפך להיות רכוש מכבי נתניה. "חשבתי שבשנה הראשונה אהיה אפסנאי - בחלומות הכי ורודים שלי לא האמנתי שהתפקיד הראשון שלי בכדורגל יהיה מנכ"ל", הוא אומר. "כילד זה בדיוק מה שחלמתי - לא עניין אותי לשחק כדורגל, עניין אותי להיות מאחורי הקלעים".
שכר? הגדרות תפקיד? מנכ"ל בן 28? "הקטע עם אייל - מעולם לא דיברנו על דברים כאלה", גולדשטיין אומר. "אנחנו מדברים נטו ביזנס, אף פעם לא עסקנו בי או בהגדרת התפקיד. הוא איש של ניתוחים, אוהב לדעת הכול, כל הזמן, והאהבה שלו לסדר מתאימה לי בול. אין כאן משהו שאני לא יודע, מהסיבה הפשוטה - כי הוא רוצה לדעת. אין שקל שאני לא יודע עליו. אין הוצאה שלא עוברת דרכי, אפילו אם מישהו משלם 8.90 לחניון, אני צריך לדעת על זה".
תחת סגל, בניית הסגל היתה כבר סיפור קצת אחר. פתאום היה כסף, ובפגישת עם דראפיץ' הם התחילו לצייר על הלוח את ההרכב. דראפיץ' רצה את שני החבר'ה שלו מבית"ר תל אביב רמלה, עלי מוחמד ודידייה קוגבניה. קיבל.
בעונה שעברה שניהם שוכנו בחדרה, ובאחד הלילות, אחרי חצות, קיבל גולדשטיין טלפון בהול: המאבטח במגדל בו גרו בישר שזרקו אותם מהדירה. "כנראה שלא התאים לתושבי המגדל ששני אפריקאים גרים לידם", ניב כועס עד היום. הוא נסע מיד לחדרה כדי להסדיר את העניין באופן זמני, ולאחר כמה שבועות השניים שוכנו בנתניה.
הוא מנסה להיות מחובר לכולם אבל בעיקר לזרים. "חשוב לי שטים הויבאך יספר בגרמניה שמכבי נתניה זה הדבר הכי טוב בעולם ושהמנכ"ל גולדשטיין הוא כמו אבא", הוא אומר. "הוא השגריר שלנו בגרמניה, ויש לנו שישה שגרירים בעולם, וחשוב לנו שהם יספרו דברים טובים כדי שבעתיד נוכל להביא משם זרים אחרים". כמה חכם ולא ישראלי מצדו.
אחד הדברים הראשונים שהיה צריך לסדר לקראת פתיחת העונה שעברה היה מחנה אימונים. היעדים באירופה מזמן היו סגורים והוא מצא דיל בנצרת עילית. כשסגל הסתכל על המספרים הוא אמר "זה יקר", והרצה: "ניב, אם אתה תאשר דברים כאלה אני בבעיה. אני לקחתי אותך כדי לשמור לי על התחת".
"ומאותו יום זו המטרה שלי", גולדשטיין מספר, "אני קם בבוקר כדי לשמור לו על התחת".
הוא עושה הכול ואחראי על הכול. סגל אוהב מנהלה רזה, עובדים רבים נשלכו למען ההתייעלות ורוב התחומים סופחו אל גולדשטיין. הוא עובד מול כל הספקים, עורך את כל המו"מים, מנסח את החוזים של כל השחקנים, בכל מחלקות המועדון. היו שזלזלו בגלל עניין הגיל, יש שעדיין, אבל הוא אוהב את זה. "אנשים שעובדים מולי בטלפון ופתאום רואים אותי לראשונה - נדהמים", הוא מספר, "אתה רואה איך הם לא מעכלים מי עומד מולם. אני נהנה מזה. אני מגיע כמו אנדרדוג - צעיר, נמוך בראש כמעט מכל מי שאני פוגש, ואז אני מפתיע לטובה", הוא צוחק. ופתאום, "אנשים שפעם רק קראתי עליהם בעיתון, כמו אבי נמני ודודו דהאן - היום אני נפגש איתם, רב איתם, סוגר איתם עסקאות - ופתאום אבי נמני הופך להיות עוד אחד שאתה עובד איתו".
כאחד שגר בשכונת בבלי כל חייו, הפועל תל אביב היתה הקבוצה שלו "עד ששמעון גרשון עזב והבנתי שהכל זה סתם", לטענתו. היום הוא מכבי נתניה, ובגדול. הוא צופה כמעט בכל משחקי הנוער והנערים - פטיש שהעביר לו סגל; המשפחה - הורים ושתי אחיות - נדבקה גם בחיידק וכל החברים שלו, אוהדי מכבי והפועל תל אביב, גם מוכרחים לתמוך ביהלומים. "אסור להם אפילו לבחור שחקנים שנגד נתניה בליגת החלומות", הוא מבהיר. כלומר, השבוע, חבריו של ניב גולדשטיין לא יוכלו להשתמש בשירותיהם של חנן ממן, אלון תורג'מן ועדן בן בסט. "מי שלוקח אותם יודע שהוא לא חבר ולא מכבד", הוא אומר.
הוא כל כך מכבי נתניה שגם אחרי 12 שעות עבודה במתחם וכמה שעות בטלפון, היא מופיעה אצלו בלילות. "מתוך שבע שעות שינה, בממוצע בארבע אני חולם על מכבי נתניה, לטוב או לרע", הוא אומר. "האמת, אני חושב על מכבי נתניה גם במקלחת".
במשחקים הוא יושב שורה מאחורי הספסל. חייב לראות, מוכרח להרגיש מקרוב. מתערב? "חס וחלילה, רק מעודד", הוא אומר. "אין לי סיבה להתערב - יש לי את הצוות המקצועי הכי טוב בארץ".
למרות זאת, הסקפטיות עדיין עמוק בדם. "לרגע לא האמנתי שנעלה ליגה", הוא אומר. אבל הם עלו, ובגדול, וגם הנפילה של גולדשטיין היתה גדולה.
בחגיגות העלייה בחדר ההלבשה רביד גזל הרים אותו על הכתפיים, רק כדי להעיף אותו לאוויר ועל הרצפה, במהלך שאפילו ב-WWE לא עושים על רצפה קשוחה. גולשטיין הוטח בעוצמה, על הגב בואכה הישבן, ובמשך שבועיים בקושי יכול היה לזוז. גורם בצוות הרפואי של נתניה הבהיר: "זה היה נס רפואי. סנטימטר למעלה או סנטימטר למטה - והוא כנראה משותק לכל החיים".
אבל תודה לאל ולסנטימטר הנכון, גולדשטיין בריא. גם מכבי נתניה. עדיין יש עניינים שוטפים מדאיגים, אבל זה כאין וכאפס לעומד הכלום שהיה כאן לא מזמן.
נושא עיקרי על סדר היום הוא עלי מוחמד. "לא מתרגש מזה", גולדשטיין אומר. "יש סעיף יציאה של מיליון דולר, אבל עלי מוחמד רוצה להישאר במכבי נתניה, נקודה. ובגלל זה אני מאמין שהוא יישאר".
אחרי שאני שואל על עוד שחקנים, כמו על דיא סבע, הוא מבהיר: "בעונה שעברה אף אחד לא הכיר את הסגל שלנו. עלי מוחמד? סלובו ושי ברדה ועלי בעצמו הפכו אותו לעלי מוחמד של היום. מכבי נתניה הזו, שאנשים מגדירים כ'גדולה', כל השחקנים שאני קורא כל יום שחצי ליגה רוצה - הם עשו את זה כאן, על הדשא הזה", הוא מצביע על החלון הענק שבמשרד.
על אליפות אל תדברו איתו, על ערכים ואופק כן. סגל הנחיל בו את הטירוף, והמטרה העיקרית היא לא צלחת אלא "שתוך ארבע-חמש שנים האיצטדיון יהיה מלא ובסגל יהיו מעל לשישה שחקני נוער. אנחנו רוצים קבוצה סקסית ומרגשת שהקהל יזדהה איתה, ומחלקת נוער הכי טובה בארץ ללא מתחרים - זה החלום הרטוב של כולנו".
בקיץ שהה עם דראפיץ' במתחם הנוער של דינמו טביליסי בגיאורגיה. "אנשים שאלו 'מה יש ללמוד מהפחים האלה?'", הוא מספר, "ואז אתה מגיע ורואה אקדמיה שהיא מפלצת. בית מלון, שלושה שפים, 19 מגרשים, 25 אנשי צוות, חדרי הרצאות. תוכנית עבודה של חמש שנים, במהלכה העלו 18 שחקנים לבוגרים או החוצה".
אז המטרה ללמוד מהם?
"המטרה היא להפסיק לחשוב כמו ישראלים - שאנחנו יותר חכמים מכולם. מכולם אפשר ללמוד. מהכדורגל האיסלנדי, היווני, הקפריסאי, שלפני חמש שנים היית עשר רמות מעליהם וכיום הם מעליך ב-30 רמות. ברגע שאנשי המקצוע בארץ יבינו שהם לא יודעים הכול, ושאפשר ללמוד גם מסן מרינו - רק אז נגיע למקומות הרבה יותר טובים".
הוא חושב קדימה, ורחוק. גם עבור מכבי נתניה, אבל גם עבורו. "בן אדם חוסך למרצדס, קונה מרצדס, ואז רוצה פורש", הוא אומר. "גם אני".
אז אם מכבי נתניה זה המרצדס, מה הפורש?
"יש לי הרבה חלומות. הגעתי למקום מסוים שבמצב שכיח לא הייתי אמור להגיע אליו, בטח שלא בגילי - אני מודע לזה. אני ביישן, אני צנוע, אבל אני רעב, אני צעיר - יש עוד פסגות שארצה לכבוש, זה ברור. יש שאיפה למצוא את עצמי בפוליטיקה, לא יודע מתי. לפעמים, כשאני הולך לישון, אני מעז לעצמי להיות חוצפן ולחלום על המסלול של רובי ריבלין".
אבל עוד חזון למועד ולאזרח מספר 1. בשבת מחכה הפועל חיפה, הקבוצה מספר 1 בטבלה.
orenjos@walla.co.il
ליגת העל 2017/18
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 הפועל באר שבע26 17 6 3 18-43 57 2 בית"ר ירושלים26 17 5 4 30-60 56 3 מכבי תל אביב26 16 7 3 20-44 55 4 הפועל חיפה26 15 7 4 21-36 52 5 מכבי נתניה26 12 9 5 29-43 45 6 בני יהודה תל-אביב26 11 7 8 26-32 40 7 מכבי פתח תקוה26 9 6 11 35-30 33 8 עירוני קרית שמונה26 9 5 12 30-28 32 9 בני סכנין26 8 6 12 35-24 30 10 מכבי חיפה26 6 7 13 33-26 25 11 הפועל רעננה26 6 6 14 40-23 24 12 מ.ס. אשדוד26 4 9 13 39-22 21 13 הפועל אשקלון26 3 8 15 39-19 17 14 הפועל עכו26 4 2 20 54-19 12