פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "פרשות צדק ולאלה חשפו את היעדר הפיקוח בהתאחדות לכדורגל"

        "בקבוצה מקצוענית אסור שזה יקרה – לא מאמן כושר אישי ולא מתן תוספי תזונה מחוץ למסגרת המועדון". מולי אפשטיין, מנהל מדעי בתחום, עם הזוית שלו למה שקרה עם לאלה וצדק

        "פרשות צדק ולאלה חשפו את היעדר הפיקוח בהתאחדות לכדורגל"
        צילום וידאו: קובי אליהו, עריכת וידאו: מתן חדד

        בצל פרשות החומרים האסורים של מהראן לאלה ושיר צדק, מולי אפשטיין, שמשמש כמנהל מדעי בוועד האולימפי של ישראל, התראיין לוואלה! ספורט בנושא תוספי מזון וחומרים אסורים.

        עוד בנושא:

        מהראן לאלה: "אסור שהקריירה שלי תגמר עם כתם כזה"
        פרטים חדשים על פרשת שיר צדק והחומרים האסורים


        עד כמה הספורטאי מודע למה מותר ומה אסור לו לצרוך מבחינת תוספי מזון?

        "הספורטאי מחויב לנהלים שמוכתבים לו על ידי המועדון. קבוצה מקצוענית שמכירה בפוטנציאל הסיכון שקיים בתוספי תזונה מזוהמים חייבת לנקוט בהנחיות ובהגדרות ברורות באשר לאופן השימוש בתוספי תזונה ובתרופות. בספורט האולימפי יודעים כל הספורטאים שאסור להם לצרוך תוספי תזונה ותרופות מבלי שקיבלו על כך אישור מהרופאה האולימפית. ברגע שהדברים אינם נאמרים במפורש, קיים פתח לשימוש בלתי מבוקר".

        מה תפקידו של התזונאי בקבוצה ועד כמה הוא יכול להיות אפקטיבי אם שחקן הולך לאימון אישי אצל מאמן כושר חיצוני ולוקח שם ממנו חומרים מכל סוג שהוא?

        "תפקיד התזונאי\ת הוא לנהל את כל מערך התזונה של הקבוצה ביומיום ובזמן המשחקים. בנוסף, תפקידו לעקוב אחר מדדי משקל ואחוזי שומן ולדאוג לכך שהספורטאים יאכלו בעיתוי הנכון, בהרכב הנכון ובכמויות הנכונות. חלק ממערך התזונה בקבוצת כדורגל מקצוענית הוא תחום תוספי התזונה ומשקאות הספורט. תפקיד התזונאי להחליט מי צריך לקבל השלמות תזונתיות, מה לוקחים, מתי לוקחים, כמה לוקחים ומאיזו חברה מסופקים תוספי התזונה ומשקאות הספורט.
        אם שחקן הלך לאימון אישי אצל מאמן כושר חיצוני והלה נתן לו תוספי תזונה זו אחריותו הבלעדית של השחקן. בקבוצה מקצוענית אסור שזה יקרה – לא מאמן כושר אישי ולא מתן תוספי תזונה מחוץ למסגרת המועדון".

        האם פרשת שיר צדק תגרום למהפכה במודעות לנושא?

        "אני מניח שפרשת שיר צדק, כמו גם המקרה של מהראן לאלה, הדליקו נורה אדומה וחשפו את תוצאות היעדר הפיקוח מצידה של ההתאחדות לכדורגל על תחום השימוש בחומרים אסורים. מהפכה אמיתית תהיה אם ההתאחדות לכדורגל תקיים מערך מבדקי סימום רציף בליגת העל, בליגה השנייה ובליגת העל לנוער, תקיים ימי עיון בנושא, תפיץ חומרי הסברה לקבוצות ותצא בקמפיין כנגד השימוש בחומרים אסורים".

        מולי אפשטיין (יח"צ , עמוד הפייסבוק של מולי אפשטיין)
        "ברגע שהדברים אינם נאמרים במפורש, קיים פתח לשימוש בלתי מבוקר". אפשטיין (צילום: עמוד הפייסבוק של מולי אפשטיין)

        אילו תוספי מזון מקובל לתת במועדוני הכדורגל ושהינם מאושרים לשימוש?

        "תוספי התזונה המקובלים הם: משקאות וחטיפי אנרגיה, תוספי חלבון, השלמות של ויטמינים ומינרלים וחומרים "משפרי יכולת עבודה". הקבוצה האחרונה היא בעלת פוטנציאל הסיכון הגדול ביותר משום ששם קיים הפיתוי הגדול ביותר לשימוש ושם גם עלולים להימצא החומרים האסורים. השימוש בתוספי תזונה מתחלק ל: א. צורך אמיתי – כמו במקרה של חוסר בברזל, חוסר בוויטמין B12 לדוגמה, ב. להשלמה תזונתית – החזרת אנרגיה, תיסוף בחלבון, החזרת נוזלים, ג. לשיפור ביצועים – לדוגמה: קריאטין, קפאין, בטא-אלנין, סודיום בי-קרבונט. יש להפריד בין הצורך לבין החוקיות. תוספי התזונה בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לזיהום ולהימצאות של חומר אסור הם אלה שמבטיחים שיפור ביצועים, העלאת אנרגיה, שריפת שומן ועלייה במסת השריר".

        האם לדעתך צריך לצרוך תוספים בכלל?

        "השימוש בתוספי תזונה נמצא בקצה הפירמידה של התנהלות תזונתית נכונה. הבסיס הוא כמובן תזונה נכונה, איכותית ומותאמת אישית, הקפדה על הרגלי שינה ומנוחה טובים ורק לבסוף שימוש בתוספי תזונה. השימוש בתוספים צריך להיות מושכל ובהתאם להנחיות התזונאי\ת והפיזיולוג של הקבוצה. התיסוף צריך להיות מותאם אישית ולהתבסס על ממצאי בדיקות הדם של השחקן, על הרגלי התזונה שלו, על מערך העומסים השבועי שלו ועל כשירותו הפיזיולוגית והקלינית".

        האם אתה מעריך שבשלב הזה יודעים בהפועל באר שבע מה מקור החומר אוקטופמין שנמצא בדגימות השתן של צדק?

        "אין לי מושג. כדי לברר זאת צריך דיווח אמיתי מצדו של השחקן – מה לקח ומי נתן לו את ההמלצה לשימוש בתוספים. ברגע שיודעים אילו תוספים נכנסו לגופו של השחקן לפני מבדק הסימום, רק אז ניתן להעריך את מקור החומר שנמצא בדגימת השתן של השחקן".

        האם היה אפשר לצפות ששני כדורגלנים ייתפסו בהפרש זמן כל כך מועט לאור העובדה שבעונה שעברה נערכו רק שמונה סבבים של בדיקות?

        "בהחלט. כמות כה זעומה של מבדקים אינה יוצרת הרתעה ואינה מעלה את הנושא על סדר היום. אני מניח שסטטיסטית קיימות 'פצצות מתקתקות' נוספות, בין אם מדובר בשימוש בתוספי תזונה מזוהמים או בין אם מדובר בשימוש ב'חומרים כבדים' כפי שהיה במקרה של מהראן לאלה".

        פרשת בניון וה-11 הכי טובים הערב בטרנר: ?הפודיום? עם יוסיפון ואורי אוזן