לחזור להיות חולוניה: הנפילה שתפסה את הפועל חולון לא מוכנה

בווידאו: תקציר ההפסד של הפועל חולון מול הפועל אילת

כדי להבין את התחושה הכללית בהפועל חולון, נכון לתחילת השבוע, היה מספיק להסתכל על מבטי הנכנסים למנהרה שמובילה לחדר ההלבשה בסיום ההפסד להפועל אילת. פרצופים נפולים של חלק מהאנשים, כועסים של אחרים, קהל שהחל בקריאות לעבר השחקנים שלא פוגעים והנהלה שנראית כאילו זה הרגע הפסידה בפלייאוף וגמרה את העונה. כן, הפועל חולון הפסידה במחזור השני בליגה, ורושמת הפסד רביעי בארבעה משחקים העונה, אבל זה מרגיש הרבה יותר, ובעיקר מוקדם מדי.

ואז מגיעה מסיבת העיתונאים ודן שמיר מודה ש"הלחץ מגיע אליי", וקורי וולדן יושב לידנו העיתונאים ומנענע בראש כמי שלא מבין בדיוק מה קורה סביבו. והקהל? הוא ממשיך להיות בלחץ, "רק את טראוויק לשלוח? הייתי שולח חצי קבוצה", מפטיר אחד האוהדים בשיחה מעגלית מחוץ לאולם. "אם שמיר לא נותן לשלומי הרוש לשחק, חבל לו על הזמן", צועק אחר. ושוב, מדובר רק במחזור השני של הליגה, כשהערב (שלישי, 19:30, שידור ישיר בערוץ הספורט) תגיע להיכל הטוטו הקבוצה העשירה בצרפת. מונאקו.

עוד בנושא:

הפועל ירושלים: "קרטיס ג'רלס עושה מה שהוא רוצה. המצב הרסני"
בחולון פועלים להחליף את טראוויק במהרה, בשלישי: מונאקו מתארחת

את הלחץ הביאה חולון על עצמה. היא הסתערה על ליגת האלופות של פיב"א, מפעל שקבוצות מסדר הגודל השני בישראל לא באמת יכולות לרשום בו הישג משמעותי בלי הרבה מאוד מזל, החתימה חבורה של שחקנים ישראלים יקרים מאוד ומבוגרים מאוד, ולידם את תמיר בלאט, ואז לקחה שלושה זרים יחסית אלמוניים לצד טו הולוואי. וכל זה אחרי עונה שבה סיימה במקום הראשון בליגה ומודחת ברבע גמר הפלייאוף. "לאן עוד יש להתקדם בעונה הסדירה? צריך שהפלייאוף יגיע כבר", אמר בצחוק אחד מאנשי הקבוצה לפני גביע ווינר כששאלתי אותו לאן הקבוצה שואפת להגיע בליגה.

בחולון מאמינים בשמיר. עד כדי כך מאמינים, שהם לא רוצים לחלוק אותו עם אף אחד. שלמה אייזיק, בעלי הקבוצה, הודה שסירב לאפשר לו לעבוד במקביל באיגוד הכדורסל. מצד שני, בחולון החליטו ללכת על ארבעה זרים נכון לשלב הזה של העונה. עד כמה זה מוזר? הסגולים הם היחידים מבין הקבוצות המייצגות את ישראל באירופה בשנתיים האחרונות שבחרו לעשות זאת. חמש קבוצות אשתקד שיחקו במפעלים היבשתיים, וכולן היו עם חמישה זרים. העונה ארבע קבוצות משחקות באירופה, ורק חולון עם ארבעה זרים. "קיבלנו החלטה ללכת על ארבעה זרים נכון לעכשיו", אמר שלמה אייזיק במסיבת עיתונאים בחודש יולי. לא ברור המניע של ההחלטה, אבל זה הצעד הראשון שהיה חייב להשתנות. היו כאלה שאמרו שבעצם ג'ו אלכסנדר, המשמש כישראלי, הוא על תקן של זר וביכולות של זר, אבל אלכסנדר בינתיים תוקע את חולון, וגם כשהמספרים שלו טובים, זה ממש לא חלק מהמשחק הקבוצתי.

הלחץ כבר נותן את אותותיו. טראוויק משלם את המחיר ולא מקבל צ'אנס כבר במשחק הרביעי של העונה, ויעזוב בקרוב. השמועות מספרות כי כבר לפני שלושה שבועות החלו בחולון לחפש לו מחליף. אז נכון שהשוק דליל, ברמה שטרם נראתה כמותה באירופה, אבל אם בחולון ראו שזה לא זה, לא היו צריכים להשאיר פה את טראוויק. וזה לא שמראש היה מדובר בפלופ. כמה מאנשי חולון היו מוכנים להישבע אחרי גביע ווינר כי יש להם ביד שחקן גדול, ואפילו שמיר אמר בשבוע שעבר אחרי ההפסד להפועל תל אביב ש"כמה מסיפורי ההצלחה שלנו, כמו וויל קלייברן וג'יימס בל, התחילו פחות טוב". שבוע אחרי, טראוויק בחוץ.

במבט מהצד, אייזיק הוא לא הבעלים הקלאסי של חולון. אדם מחושב, בעלי חברה רצינית כמו UNET, ואיש שאיתו חולון עשתה את ההתקדמות הכלכלית ההכרחית. אלא שהאמוציות נמצאות גם אצלו בשורה הראשונה, והוא בעבר התבטא נגד שופטים בניגוד לתדמית המעונבת שיש לו. עכשיו זה הזמן שלו, ביחד עם היו"ר איתן לנציאנו וחברי ההנהלה, להוריד את מפלס הלחץ, לעזור לקבל את ההחלטות הנכונות. חולון תהיה חייבת להביא זר חמישי - מלבד מחליפו של טראוויק, היא תזדקק לשחקן פנים, כי בכל הנוגע לריבאונדים, המצב שלה הוא אחד הגרועים בליגה בשנים האחרונות.

ומהצד השני נמצא הקהל החולוני, אחד הקהלים הדוחפים ביותר בספורט הישראלי, כזה שעזר לפני שנתיים לקבוצה להישאר בליגה ממצב כמעט בלתי אפשרי. אז חולון הייתה אנדרדוג שכל ניצחון שלה היה נס, היום היא פייבוריטית שהפסדים שלה מתקבלים באכזבה. האוהדים רוצים ודורשים הצלחה, ומספיק להציץ בנעשה ברשתות החברתיות כדי להתרשם מהאווירה העכורה. במשחק נגד אילת אפילו תמיר בלאט כבר קיבל כמה צעקות מכיוון היציע. לא קל להתרגל להיות שחקן בקבוצה גדולה יותר, גם ברמה של הקהל.

ואולי הפתרון מסתתר בכלל אצל שלומי הרוש. במשחק נגד אילת קראו האוהדים בשמו של הרוש בתקווה שממנו תבוא הישועה. שמיר לא הלך ראש בראש עם הקהל, זרק אותו למגרש, וגם זה לא עזר. הקפטן החולוני קיבל תשע דקות בממוצע בשני משחקי הליגה הראשונים, בעוד במורסיה בליגת האלופות עלה ל-12 וחצי. הירידה בדקות המשחק נובעת גם מהעומס בעמדות הגארד, וגם מהפציעה שהשביתה אותו לחלקים ארוכים מההכנה. אבל הרוש הוא יותר משחקן בחולון, כמו ששמיר אמר שלשום, "הוא סמל בחולון, הוא גם סמל בשבילי". אם יש מישהו שיודע להתחבר ולרגש את הקהל זה הוא, ואם שמיר יידע למצוא לו מקום משמעותי בקבוצה הנוכחית, ייתכן שחולון תחזור להציג את הכדורסל שלה ולשחרר מעט מהלחץ שאופף את המשחק שלה עד כה.

1. אלכס יאנג היה אחד הזרים הבודדים שהחזיק עונה שלמה בירידת הליגה של גלבוע/גליל ב-2015. מיד אחר כך הוא הוצע לקבוצות שונות בארץ, ואף אחת לא ששה לקחת שחקן שירד ליגה ונחשב שכונתי מדי. ועכשיו? אחרי שנדד שנתיים בצרפת, עירוני נהריה קיבלה שחקן שהשכיח מהר מאוד את סקוטי הופסון.

2. אחד המבחנים החשובים של תומר גינת העונה, הוא מבחן היציבות. אשתקד הוכיח שהוא שחקן מוכשר מאוד, המקום שלו בנבחרת די בטוח, ובמחזור הפתיחה הוא התפוצץ על חולון. נגד נהריה הוא חזר להיות סביר, לא יותר מזה.

3. תקרית התקפת הסיום של נבן ספאחיה השכיחה את ההתפרקות של בני הרצליה ברבע האחרון ביד אליהו. לקבוצה שהציגה תקציב שיא במונחי השרון אסור ליפול ככה, במיוחד שהיא שואפת יותר גבוה מהשנים האחרונות.

4. כשדיברו על חילופי הדורות שצפויים להיות בנבחרת ישראל מדברים על תמיר בלאט, תומר גינת, יובל זוסמן ואיתי שגב בעיקר. בינתיים, חואקין שוכמן מוכיח שיש לו מקום ברשימה הזאת, אם לא לפניהם, והוא מועמד רציני להימנות על ה-12 של עודד קטש בחודש הבא.

5. בודוצ'נוסט מגיעה הערב לארנה. על פניו, זו היריבה שירושלים רוצה לקבל בבית אחרי ההפסד בליטא והרעשים המטרידים מסביב. במציאות? המונטנגרים הביכו את הכוכב האדום השבוע עם ניצחון חוץ מפתיע בליגה האדריאטית, ומגיעים במומנטום חיובי. לא צפוי טיול.