לאורך השנים האחרונות נחתו בליגת העל כמה וכמה שחקנים בעלי עבר בליגת ה-NBA. אלא שבדרך כלל הם נוחתים באחת הקבוצות הגדולות בליגה לא בעולה חדשה. לכן, כשעירוני נס ציונה הודיעה על החתמתו של דקוואן קוק, לא מעט גבות הורמו. וכשמדברים על דקוואן קוק, אי אפשר שלא להזכיר את הרגע האישי הגדול בקריירה שלו הזכייה בתחרות השלשות של 2009, אז קטע את רצף הזכיות של הפייבוריט, ג'ייסון קאפונו, וגבר בדרך גם על רשארד לואיס, מייק ביבי, דני גריינג'ר ורוג'ר מייסון ג'וניור.
"זה אחד הרגעים הגדולים בקריירה שלי", הוא מספר בראיון לוואלה! ספורט. "אף פעם לא יוכלו למחוק את השם שלי מספרי ההיסטוריה. אני בספרי ההיסטוריה לצד לארי בירד וכמה מהקלעים הגדולים בתולדות ה-NBA".
ועכשיו, כאמור, הוא בעירוני נס ציונה.
עוד בנושא:
נדב זילברשטיין: "מתחייב שתראו קבוצה שמחזירה אהבה לעיר שתומכת בה"
הכנה: הפועל תל אביב גברה על מכבי חיפה 89:107
סמארדו סמואלס יצטרף למסע המשחקים של מכבי חיפה בארצות הברית
אפקט הפרפר: האיזון שסטראטוס פרפרוגלו יכול להביא להפועל ירושלים
דקוואן קוק (30, 1.96) היה נחשב לאחד משחקני התיכונים המבטיחים בארצות הברית, ואף היה חלק מאוהיו סטייט הגדולה, שזכתה באליפות המכללות של 2007. אחרי עונה אחת בלבד המשיך ל-NBA ונבחר במקום ה-21 על ידי פילדלפיה, שהעבירה את הבחירה למיאמי. תחילת דרכו בליגה הטובה בעולם היתה מבטיחה, עם 8.8 נקודות למשחק בעונת הרוקי שלו ו-9.1 (שיא קריירה) בעונתו השנייה. לאחר שהסתיימה השלישית נשלח לאוקלהומה סיטי, איתה הגיע לגמר ה-NBA בשנת 2012 כשחקן רוטציה משמעותי. אלא שלאחר מכן נשלח בטרייד ליוסטון, לא נקלט כמו שצריך, שוחרר וסיים את 2012/13 בשיקגו. שנה לאחר שביקר בגמר ה-NBA, מצא עצמו בבודיבלניק קייב.
"לפעמים ב-NBA אתה הולך לאיבוד תוך כדי התהליך. יש הרבה שחקנים טובים ב-NBA, והייתי מעורב בשני טריידים שלא פעלו לטובתי", הוא מספר, "אחרי חמש שנים טובות ב-NBA, הטרייד האחרון פגע בי, והוא שם אותי בסיטואציה שלא היו לי יותר מדי דברים שאני יכול לעשות כדי להוציא ממנה את המיטב. הרגשתי שאוכל להשיג עוד הזדמנות אחרי השנה בשיקגו, אבל אז קיבלתי הצעה ממש טובה באוקראינה ושיחקתי ביורוליג, אז ניצלתי את ההזדמנות הזאת וכרגע אני משחק מעבר לים. לפעמים זה מתסכל, אתה מרגיש בנוח במקום מסוים ואתה לא יודע מה הולך לקרות. הייתי באוקלהומה, האריכו לי את החוזה שם והרגשתי שאני הולך להיות שם לא מעט שנים, ואז פתאום שלחו אותי בטרייד ליוסטון, והדברים לא הסתדרו".
כשהוא מתבקש לומר מי השחקן הכי טוב ששיחק איתו ומי הכי טוב ששמר עליו הוא מנפק תשובות שונות. "קשה לומר מי הכי גדול ששיחקתי איתו כי שיחקתי עם שחקנים גדולים שלא משחקים באותה עמדה. דוויין ויד, קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן, שיחקתי עם שאקיל אוניל, שיחקתי עם ג'ימי באטלר, ריפ המילטון ונייט רובינסון. מי הכי טוב ששמרתי עליו? אין שאלה, קובי בריאנט".
כאמור, אחרי הקריירה ב-NBA הוא החל מסע באירופה שכלל את בודיבלניק קייב, טובינגן הגרמנית, רואן הצרפתית ובנפיקה ליסבון מפורטוגל, לפני שנחת באיראן. "זאת ליגה מקצוענית לכל דבר ועניין", הוא אומר. "רמת המשחק היא לא רעה בכלל, יש לך בכל קבוצה שני שחקנים זרים בסך הכל, שזה משפיע, אבל זה טוב מבחינה מסוימת, כמה מהשחקנים המקומיים הם ממש טובים. החוויה הכללית מהליגה הייתה די טובה, אין לי שום בעיה לחזור לשם אם תהיה לי הזדמנות בעתיד".
יצא לך לטייל באיראן או שזה מפחיד מדי?
"לא היה לי יותר מדי צ'אנס לטייל באיראן, זה לא היה יותר מדי מפחיד או משהו כזה. התאמנו פעמיים ביום, היה לי נהג שלקח אותי לכל מקום, לא יצאתי יותר מדי. בעיקר עברתי מהבית לאולם, מדי פעם ארוחות קבוצתיות, אבל זה הכל. הרבה יותר חופשי כאן מאשר באיראן. יש שם הרבה יותר חוקים, אתה מרגיש שאתה חי בתרבות אחרת. האמונה היא אחרת. יש הרבה מאוד איראנים שהם אנשים נורא נחמדים ואוהבים אמריקאים, אני מכבד אותם והם כיבדו אותי. הייתה לי תקופה ממש טובה שם".
כמה ימים לאחר שחתם, הגיע לישראל גם חברו מהתיכונים נוריס קול, והשמועות דיברו על כך שקוק היה מאלה שהשפיעו עליו להגיע למכבי תל אביב. "אין לי שום קשר להגעה של נוריס קול", מבהיר שחקן נס ציונה. "אחרי שחתמתי שמעתי שהוא מגיע לכאן, אז דיברתי איתו. תמיד שמעתי דברים טובים על המקום, והוא גם שמע דברים טובים. זאת הייתה סיטואציה טובה עבור שנינו. האיחוד שלנו מחדש, והעובדה שאנחנו יכולים לשחק שוב אחד מול השני היא נפלאה, אני מצפה לזה".
איך אתה רואה אותו משתלב כאן?
"אני חושב שהוא יהיה די טוב, כרכז שמשחק עם הרבה אנרגיות. הוא חזק מאוד לגודל שלו, הדבר הכי חשוב עבורו זה להסתגל לאגרסיביות של היורוליג, שהיא שונה לגמרי מסין ומה-NBA. היורוליג היא הרבה יותר פיזית, זה לא אותו דבר, אבל אני חושב שהוא יסתדר טוב מאוד כי הוא עובד קשה וכולם יראו את זה, אין לי שום ספק שלנוריס קול תהיה עונה נהדרת ביורוליג".
אחרי שיחה עם חבריו ששיחקו בישראל קני הייז וכריס רייט, בחר קוק בנס ציונה. "ידעתי שנס ציונה היא עיר קטנה, שכולם מכירים את כולם, האוהדים הם כמו משפחה, הם מריעים חזק מאוד כשהקבוצה משחקת טוב. זה דבר חשוב מאוד, משהו שאתה צריך שאתה משחק בעיר כזאת. הרבה אנשים לא חושבים שאנחנו יכולים לעשות דברים גדולים, אבל כשיש מאחוריך אוהדים נהדרים, זה הופך את הכל להרבה יותר קל". כבר באימון הראשון בישראל נפל קוק וקרע את הרצועה הצידית, אולם הוא לא מאבד תקווה. "זה מאוד מתסכל, כמו שכולם יודעים אני רוצה לעלות למגרש ולהתחרות ביחד עם החברים שלי לקבוצה, לבנות איתם את הכימיה שאנחנו צריכים, אבל הדבר הכי חשוב זה הבריאות שלי, והקבוצה מבינה את זה, הם הופכים את תהליך ההחלמה שלי להרבה יותר קל".
לא מצפים ממכם להיות חלק מהצמרת של הליגה, כולם אומרים שהמטרה היא להישאר בליגה.
"להישאר בליגה? זה מה שאני אוהב שאנשים יאמרו. אנחנו רוצים שאנשים יגידו את הדברים האלה. הרבה קבוצות והרבה שחקנים לא יודעים כמה טובים אנחנו באמת, הם מסתכלים על השמות שעל הנייר ולא יודעים מה אנחנו באמת יכולים לעשות. אז אנשים יכולים באמת לומר את זה, אבל אנחנו יודעים שאנחנו נבוא לשחק בכל יום. יש לנו קבוצה טובה, אני מצפה לעונה הזאת".
מה אתה אמור להביא לנס ציונה?
"ברור שהתפקיד שלי להיות השחקן המבוגר והמנוסה. ככה זה היה גם בשבילי ב-NBA, באתי ושאק ודוויין וייד היו המנוסים. אני רוצה לעזור לשחקנים האחרים להבין את המשחק ולהבין שזאת זכות לשחק באחת הליגות הטובות יותר".
סמן מטרה אישית וקבוצתית.
"אני רוצה לשחק ברמה הגבוהה ביותר שאני יכול, לעזור לחברים שלי לקבוצה להגיע הכי רחוק שאפשר. אנחנו רוצים להתחרות בכל ערב. אני לא אגיד שננצח בכל משחק ונזכה באליפות, אבל אם נתחרה בכל ערב ניתן לעצמנו סיכוי לעשות משהו".